מחלת פיירברג לרוב מופיע בהדרגה, בתחילת הדרך מתוארים כאבים מתונים בכרית כף הרגל או כחוסר נוחות תחת ראש המסרק השני, בהמשך יופיעו כבר ממש כאבים בעיקר בפעילות הכוללת נשיאת משקל כמו הליכה או ירידה במדרגות בשלבי הדריכה הסופיים בהם משקל הגוף נמצא ממש מעל הכאבים בכף הרגל הקדמית. אז גם עשויה להופיע נפיחות ומעט הגבלת תנועה, במצבים בהם המחלה מתקדמת הכאבים יהפכו לחדים כאלו המשנים את צורת ההליכה ותופיע צליעה על הרגל, טווח התנועה של המפרק ירד משמעותית והבעיה תהפוך בעיה המגבילה בחיי היום יום.

מחלת פיירברג לרוב תגיע לקליניקה בשלביה הראשונים תאופיין בכאב על גבי המפרק בראש עצם המסרק השנייה (metatarsal phalangial joint), הכאב יהיה גם בתחתית וגם בגב המפרק ותתכן נפיחות קלה במפרק, בשלבים מאוחרים יותר ניתן יהיה לזהות נוקשות והגבלה בטווחי המפרק.

בשלבים הראשונים לא יופיעו סימנים רנטגניים והמחלה תאובחן על פי תסמינים והיסטוריה של המחלה בלבד. בשלב זה יתכן ובדיקת mri או מיפוי עצמות עשוי להיות אבחנתי יותר.

אבחנות מבדלת למחלת פיירברג: קיימות אבחנות מבדלות רבות הגורמות לכאבים בכף הרגל הקדמית העשויות להפריע בזיהוי מחלת פיירברג, החל ממטטרסלגיה קלאסית המתאפיינת בכאבים תחת כרית כף הרגל השנייה דרך שברי מאמץ של עצם המסרק השנייה, דלקת של הגידים במקום (tendinitis)ועד הנוירומה ע"ש מורטון שלרוב מופיעה במרווח בין אצבע 3 ואצבע 4 אך עשויה להופיע גם במרווח בין אצבע 2 לאצבע 3.

קיימות שתי סוגי חלוקות המאפיינות את חומרת מחלת פיירברג.

ע"פ חלוקה ראשונה:

דרגה ראשונה : נפיחות של רקמות רכות בתוך וסביב המפרק

דרגה שנייה: נזק בלוחית האפיפיזה במפרק ( epiphyseal )

דרגה שלישית: נזק נקרוטי ניכר בלוחית האפיפיזה.

על פי חלוקה שניה:

דרגה ראשונה: ירידה בזרימת הדם למפרק

דרגה שניה: התמוטטות של העצם הסב-כונדראלית.

דרגה שלישית: התמוטטות מאסיבית של העצם הסב כונדרלית, ותחילת תהליכי ספיגת העצם.

דרגה רביעית: שברי מאמץ במפרק

דרגה חמישית : המפרק מאבד יכולת תנועה (arthrosis)

מחלת פיירברג משתייכת לקבוצת המחלות האוסטאוכונדרליות (osteochondroses) הפוגעת באפיפיזה של עצם המסרק (לרוב השנייה - second metatarsophalangeal (MTP) joint) . מרבית החוקרים מאמינים כי המחלה מופיע כתוצאה משילוב של מספר פקטורים, ומנסים כיום להתחקות אחר סוג עומסי הייתר או סוג ומיקום הבעיות בזרימת הדם העשויות לשפוך אור על הסיבה להופעת אותם כאבים בכרית כף הרגל.

במחקרים רבים שבוצעו בניסיון להתחקות אחר בעיות זרימת הדם לראשי עצמות המסרק גילו החוקרים כי קיימת שונות עצומה בין אצבע לאצבע באותה כף רגל ושונות גבוה בין פציינט לפציינט, כאשר התברר כי בקרב חלק מהאוכלוסייה זרימת הדם לראשי עצמות המסרק ענייה מאוד, בעיקר לראש עצם המסרק השנייה, מכאן הגיעו החוקרים למסקנה כי מטופלים בעלי מבנה כלי דם כפי שתואר נמצאים בסיכון גבוה יותר להופעת מחלת פיירברג ,כמו כן העריכו החוקרים כי שימוש בסטרואידים, אלכוהול ובעיות סיסטמיות בזרימת הדם עשויים להגביר את הסיכון למחלת פיירברג.

מספר חוקרים ניסו לבדוק האם קיים מנגנון שחיקתי הכולל עומסי ייתר העשוי לגרום לפגיעה בראש המסרק השני ולגרום לכאבים בכרית כף הרגל.

אחד הממצאים המאוששים תאוריה שחיקתית זו היא כי ב 85% מהמקרים של הופעת מחלת פיירברג האצבע הנפגעת היא גם האצבע הארוכה ביותר ( לרוב אצבע 2 ברגל יוונית)

למחלת פיירברג הוצעו סוגים שונים של טיפול שמרני שמטרתו העיקרית היא מתן מנוחה לפרק, הורדת עומסים מקומית וניסיון שיפור תנאי הריפוי של המפרק. בכל מקרה של מחלת פיירברג בהתאם לדרוג של המחלה ( stage) בו נמצאת המחלה ולמידת המוגבלות והכאבים תחת כרית כף הרגל יש להקצות זמן לניסיון טפול שמרני לפני שמחליטים לפנות לטפול ניתוחי.

כאשר המטופל מופיע במצב אקוטי יש לשקול תקופה של חוסר דריכה (4-6 שבועות), ולקבע את האזור בגבס, או בעזרת נעל קשיחה, במצבים קלים יותר יש להשתמש במדרסים עם מטטרסאל פד או מטטרסאל בר ( metatarsl pad \ metatarsal bar) , שימוש בשנט קשיח (rigid shunt ) או בנעלי רוקר (rocker bottom shoes ) ושינוי במנהגים יומיים בעשויים ליצור עומסים על המפרק הכאוב.

ניתן להשתמש בתרופות נוגדות כאבים או אנטי דלקתיות אך אסור להשתמש בתרופות אלו כדי לשמור על עומסים גבוהים והתנהלות יומית פוגענית במפרק הרלוונטי.

במחקר שערך הוסקינס (Hoskinson) 11 מתוך 16 מטופלים הצליחו להגיע להחלמה מושלמת ללא צורך בניתוח, אך לכל המטופלים נשארה מגבלה מועטה בטווחי המפרק.

שינוי פעילות והדרכה לפעילות גופנית שאינה מפעילה עומס על המרק.

הדרכה לתרגילי מתיחה וחיזוק, התפורים באופן אישי ומטרתם הורדת עומסים מראש המסרק השני ( לדוגמה מתיחה של שרירי הסובך או תרגול להגדלת טווח הכיפוף הדורסלי – dorsal flexion של מפרק הקרסול).

תנועתיות וחיזוק שרירי כף הרגל והגפה ללא הגברת עומסים או כאבים על המפרק.

עיסוי \ דיקור \ us סביב הרקמות הרכות של המפרק מתוך מטרה להוריד כאבים, נוקשות שרירית ולהגביר זרימת דם למקום.

הפעלת המפרק ללא כאב, תוך הפעלת לחץ ושינוי מתווה תנועת המפרק ) שיטת מליגן ).

חימום \ קירור להגברת זרימת הדם במקום ולהורדת כאבים.

אנו מתמחים בהתאמת מדרסים להורדת העומסים על המפרק הבעייתי.

ניתן לנסות ולבצע מובילזציות \ מניפולציות של חוליות גב תחתון l5-s1 האחראיות על העצבוב של המפרק כמו גם מניפולציה על החיבור הטוראקו-לומברי האחראי על העצבוב הסימפטטי וזרימת הדם בגפה התחתונה.

הטיפול הניתוחי במחלת פיירברג הוא לא שכיח ועשוי לכלול ניקוי של המפרק (debriding of the mtp joint) , קיצור של עצם המסרק השנייה במידה והיא ארוכה מאוד (shortening osteotomy), כמו גם הרמה של ראש העצם המסרק במידה והקשת הרוחבית נפגעה (elevation of the depressed metatarsal head with bone grafting ), במידה והנזק למפרק גדול יתכן ויהיה צורך בסינובקטומי וניקוי של גופים חופשיים במפרק (synovectomy, debridement, and contouring of the metatarsal head ) או במצבים של נזק קשה למפרק קיבוע של המפרק ( total small-joint (arthroplasty.