דלקת בגיד אכילס

אנשים רבים טועים במונח דלקת ושואלים "מדוע אם יש לי דלקת לא לקחת אנטיביוטיקה ? " אז בו נעשה סדר קצר בדברים.

דלקת היא תהליך חיובי, תהליך שהגוף מבצע על מנת להילחם בבעיה, כאשר אנו מדברים על תהליך זיהומי המשמעות היא שחדר גורם זר המפריע לתפקוד הגוף. גורם זר שכזה עשוי להיות חיידק, וירוס, פטרייה או כל גורם אחר, כאשר הגורם הזר הוא חיידק אנו נשתמש באנטיביוטיקה שמטרתה לפגוע במעטפת החלבון המגנה על החיידק ונאפשר למערכת החיסון שלנו לפעול בייתר קלות נגד החיידק.

דלקות בתחום האורתופדי הם סיפור שונה לחלוטין, דלקת אורתופדית היא תהליך בו הגוף מטפל בפציעה מכנית של אחת מרקמות הגוף, לדוגמה קרע בשריר, בגיד או פציעה של הסחוס, התהליך הדלקתי הוא מרכיב משמעותי בתהליך ההחלמה מפציעה ובלעדיו הגוף לעולם לא יחלים.

אז מדוע לטפל בתרופות אנטי דלקתיות ?

במקרים מסוימים התהליך הדלקתי " יוצא משליטה" וגורר נפיחות, כאבים והפרעה קשה בפעילות היומית, המטרה של לקיחת תרופות נוגדות דלקת היא למתן ולאזן את התהליך הדלקתי ובשום פנים ואופן לא לחסלו, שימוש מוגזם בכדורים אנטי דלקתיים עשוי לגרור לריפוי לקוי של הפציעה ולהחלמה חלקית בלבד של הרקמות הפצועות. 

באנגלית נהוג להבדיל בין דלקת אקוטית של גיד אכילס ( achilles tendinitis) ובין דלקת כרונית של גיד אכילס ( achilles tendinosis), דלקת אקוטית מוגדרת כדלקת חריפה בא ניתן לזהות גורמי דלקת הפועלים לריפוי קרעים שנוצרו ברקמה בעקבות עומסים חוזרניים או תנועה חדה, דלקת כרונית למעשה נוצרת בעקבות עומסי ייתר חוזרניים הגוררים פציעות מקרוסקופיות של רקמת הגיד ( מיקרו קרעים), רקמת הגיד לא מצליחה לעבור תהליך ריפוי תקין בשל המשך העמסה על הגיד ונוצרת רקמת צלקת לקויה.

במרבית המקרים בהם מתרחשת דלקת בגיד אכילס הדלקת היא בעלת מאפיינים כרונים שחיקתיים, בדלקת מסוג זה לא נמצא חומרי דלקת קלסיים בסביבה הפצועה ולכן נטילת תרופות נוגדות דלקת עשויה להועיל בהורדת כאבים זמנית בלבד ולא בשיפור אמתי של הבעיה.

הופעתה של דלקת בגיד אכילס בדרך כלל תלווה בכאבים או\ו חוסר נוחות הממוקמים בפן האחורי של הירך ממש מעל עקב אכילס, בשלבים הראשונים הכאבים יופיעו לאחר או במהלך פעילות גופנית כמו ריצה, ריצה בעלייה או קפיצות, בהמשך עם החמרת הבעיה הכאבים יתחילו להפריע במהלך פעילות יומית ויגבילו פעילויות עצימות כמו קפיצה או ביצוע ספרינט, כמו כן עשויים להתחיל ולהופיע כאבי בוקר המלווים בנוקשות בוקר לאורכו של גיד אכילס שישתחררו לאחר מספר דקות של צעידה, עוצמת הכאבים עשויים להחמיר לאורך התפתחות הבעיה עד אשר הכאבים יופיעו לאורך כל היום גם במצבי מנוחה ויגבילו פעילות יומית.

במצבים נדירים המשך העמסה על גיד אכילס דלקתי עשויים להוביל לגרימת קרע משמעותי בגיד אכילס.

הבדיקה של גיד אכילס מסתמכת לרוב על הבדיקה הקלינית של הרופא או הפיזיותרפיסט.

במהלך הבדיקה הקלינית אנו עשויים לגלות:

נפיחות לאורך גיד אכילס.

עיבוי של גיד אכילס.

עיבוי גרמי (עצם) בחלק התחתון של הגיד בחיבור לעצם העקב ( דפורמצייה מסוג הגולנד -haguland deformity)

כאב ורגישות במרכז גיד אכילס  (noninsertional tendinitis) .

כאב בחיבור של גיד אכילס לעצם העקב (insertional tendinitis).

טווח מוגבל של תנועת הקרסול, בעיקר טווח היישור ankle dorsal flexion.

קושי בעליה על קצוות האצבעות.

כמו כן ניתן להסתמך על בדיקות הדמיה: 

צילום רנטגן צדי של הקרסול: עשוי לגלות לנו על הסתיידויות במוצא גיד אכילס לקלקנאוס, במקרים רבים הסתיידות שכזו מכונה דורבן אחורי ( יש לשים לב כי דורבן אחורי שונה בתכלית מדורבן פלנטרי, דורבן פלנטרי היא הבעיה השכיחה יותר ומכונה דורבן העקב או דורבן הקרסול- לקריאת חומר נוסף בנושא דורבן פלנטרי בקישור).

בדיקת mri אינה מחויבת מציאות אך עשויה לשמש רופא מנתח בכדי להעריך את מצב הדלקת בגיד אכילס דבר העשוי לסייע בבחירת הליך ניתוחי.

דורבן פלנטרי או פלנטר פצאיטיס ( plantar fasciitis) עשויים לגרום לכאבי עקב. 

שבר מאמץ של הקלקנאוס עשוי ליצור כאבים בחיבור של גיד אכילס לקלקנאוס.

דלקת של כריות השומן- מופיע חלק התחתון אחורי של העקב .

צביטה אחורית של הקלקנאוס.

בורסיטיס רטרו קלקנאל ( retro calcaneal bursitis )

פריצת דיסק או הקרנה מהגב התחתון.

Dvt- פקקת ורידים עמוקה

קרע בגיד אכילס

אימון לקוי- סולם מאמצים לקוי \ חוסר הכנה מתאימה לפעילות חדשה ועצימה \ חוסר מנוחה מספק בין אימון לאימון \ עומסי ייתר...

ציוד לקוי- נעליים שיוצרות לחץ מאחור על מוצא גיד אכילס לעקב, נעליים ישנות ורעועות, משטחי אימון או עבודה קשיחים.

מבנה גוף לקוי- השמנה או עלייה במשקל, חולשה של שרירים מייצבים, עיוות בכף הרגל כמו פלטפוס המלווה בפרונציה מוגברת או קשת חלולה המלווה בסופינציה מוגברת, קיצור של שרירים אחוריים ברגל בעיקר שרירי הסובך  ( soleus & gastrocnemius muscles) או טונוס מוגבר שלהם.

מחלות כלי דם, עישון, סכרת, יל"ד עשויים להגביר את הסיכוי לפגיעה בגיד אכילס.

שימוש באנטיביוטיקה ( בעיקר ממשפחת הקווינלון) עשויה לחשוף את גיד אכילס לפציעה.

מין- דלקת בגיד אכילס אופיינית יותר לגברים מאשר לנשים.

גיל- דלקת בגיד אכילס היא תופעה ניוונית האופיינית לעשורים בוגרים החל מהעשור הרביעי.

תכנן את האימון שלך כהלכה, הגדל את רמת הפעילות בהדרגה, אם אתה רק מתחיל יש להתחיל משטר אימונים באופן אטי ובסולם מאמצים מבוקר.

הימנעו מפעילויות עצימות ומתפרצות, במידה והנך מעוניין בפעילות שכזו וודא כי ביצעת הכנה ארוכה ויסודית לקראת האימון.

הנעלה איכותית המספקת בלימת זעזועים טובה, תמיכה טובה לעקב באזור בית העקב (ללא הפעלת לחץ וחיכוך של חיבור גיד אכילס לעצם העקב). רצוי כי הנעליים יהיו  בעלות "דרופ" חיובי.

יש לעשות שימוש במדרסים במידה ויש צורך בתיקון מנח כף הרגל, לייעוץ בנושא נשמח לעזור לכם בקישור.

מתיחות יומיות של שרירי הסובך והקרסול.

יש לחזק את שרירי הסובך.

יש לחזק שרירי הרגליים ושרירי ליבה.

דלקת כרונית בגיד אכילס עשויה להיות עקשנית ותהליך הריפוי ממנה עשוי להיות ארוך ודורש סובלנות. הטיפול השמרני בדלקת כרונית בגיד אכילס לרוב מועיל ורק במקרים נדירים המצב לא ישתפר ויהיה צורך בניתוח של הגיד.

הטיפול בגיד אכילס עשוי לכלול:

תרגול עצמי הכולל חיזוקים ומתיחות של גיד אכילס.

תרגול עצמי הכולל חיזוקים ומתיחות של שרירי הליבה ושרירי הגפה התחתונה בכלל.

טיפול פיזיותרפיה 

החלפת הנעלה או\ו שימוש במדרסים על פי הצורך.

חומר בנושא הטיפול בגיד אכילס, כיצד לבצע תרגילים לגיד אכילס, מה הוא הטיפול לגיד אכילס בקישור

פציעות של גיד אכילס הן תופעה שכיחה בקרב ספורטאים, פציעה או דלקת בגיד אכילס מהווה כ 18% מהפציעות בגפה התחתונה ובקרב אצני מרתון מהווה כ 8% מהפציעות המונעות המשך אימון. דלקת בגיד אכילס מהווה את הפציעה השלישית בשכיחותה מבין הפציעות של כף הרגל ( לאחר נקע של הקרסול ודורבן ), במחקר שנערך בארה"ב בשנת 2002 נרשמו מעל 230 אלף מקרים של דלקת בגיד אכילס, כ 104 אלף מקרים של דלקת בגיד אכילס אילצו את הספורטאי להימנע מפעילות ספורטיבית לתקופה של עד חודש ימים, ובכ 66 אלף מקרים הספורטאי נאלץ להגיע לחדר מיון.

עקב אכילס הוא ביטוי המתאר נקודת חולשה במערכת או דמות הנראית חסינה ובלתי פגיעה, מקור המונח עקב אכילס לקוח מהמיתולוגיה היוונית, אמו של הגיבור אכילס אשר פחדה שבנה ימות בקרב טבלה אותו בנהר הסטיקס ( נהר בעל כוחות מיתולוגיים) בהיותו תינוק, כאשר הטבילה אותו אחזה בו בעקב כך שכל גופו הוטבל למעט העקב, בעקבות ההטבלה גופו של הגיבור אכילס הפך לחסין ובלתי פגיע למעט האיבר היחיד שלא הוטבל העקב.

בהיותו של אכילס לוחם בוגר ומפורסם נורה אכילס בעקבו על ידי נסיך טרויה בחץ מורעל, נסיך טרויה הונחה על ידי אפולו שידע על נקודת החולשה אצל הגיבור אכילס וכך מצא את מותו אכילס גיבור שנחשב עד אז לבלתי פגיעה.

המיתוס שנוצר סביב הגיבור אכילס וסביב מותו טבע את הביטוי עקב אכילס כלומר נקודת חולשה במערכת מוגנת מאוד אשר הופכת את המערכת לפגיעה, בנת 1963 מדען הולנדי בשם פרהיידן (Verheyden) השתמש לראשונה בביטוי גיד אכילס כאשר תאר את הגיד המחבר את העקב לשרירי הסובך.