כאב בצד החיצוני של כף הרגל – גורמים, אבחנה וטיפול

כאב בצד החיצוני של כף הרגל – לאורך הקשת החיצונית, בין העקב לבסיס הזרת – נובע ברוב המקרים מעומס יתר על המבנים שנושאים את הצד הזה: גידי הפרונאוס, המפרקים סביב עצם הקובואיד, הרצועות שבין עצם העקב לקובואיד ועצם המסרק החמישית. העומס הזה מופיע לעיתים קרובות על רקע מבנה של קשת גבוהה עם נטייה לסופינציה, אחרי נקע בקרסול, או בגלל נעליים ומדרסים שלא מתאימים.

הכאב שכיח אצל אצנים וספורטאים, אבל גם אצל אנשים שאינם פעילים. החדשות הטובות הן שבמרבית המקרים זו בעיה שניתן לפתור – בתנאי שמזהים את המבנה הכואב ולא מסתפקים בתווית כללית. חשוב במיוחד לא לפספס שבר בבסיס המסרק החמישי, שחלק מסוגיו מחלים לאט.

נתי שטיין

פיזיותרפיסט העוסק באורתופדיה של כף הרגל ובהתאמת מדרסים.
B.P.T. — אוניברסיטת תל אביב, 1996
M.Sc. בפיזיותרפיה אורתופדית — אוניברסיטת בן-גוריון
לימודי אוסטאופתיה — Madrid School of Osteopathy
הכשרה בתחום הנעלה רפואית
מאמן כושר מוסמך — וינגייט

יצירת קשר

WhatsApp
052-8306095
nati.shtain@gmail.com

בקצרה

  • הקשת החיצונית נמוכה ונוקשה, ונתמכת בעיקר על ידי גידי הפרונאוס – הם הגורם הראשון שיש לבדוק.
  • קשת גבוהה עם נטייה לסופינציה מעבירה עומס לצד החיצוני ומגבירה את הסיכון לכאב, לנקעים ולשברי מאמץ בצד זה.
  • "תסמונת הקובואיד" היא אבחנה קלינית שנויה במחלוקת; קודם יש לשלול גורמים אחרים.
  • כאב בבסיס הזרת אחרי סיבוב של הקרסול, או כאב שמתגבר בהדרגה אצל ספורטאי, מחייב לשלול שבר במסרק החמישי.
  • נקע בקרסול יכול להשאיר כאב ממושך בקשת החיצונית דרך פגיעה ברצועות או בגידים.
  • מדרס לא מתאים יכול להיות הגורם לכאב בצד החיצוני – אם הכאב גדול יותר עם המדרס מאשר בלעדיו, זה רמז חשוב.

איך בנוי הצד החיצוני של כף הרגל?

הקשת החיצונית (Lateral Longitudinal Arch) בנויה מעצם העקב, עצם הקובואיד ועצמות המסרק הרביעית והחמישית. היא נמוכה יותר מהקשת הפנימית, כמעט לא בולטת לעין, ונוקשה יחסית – תפקידה העיקרי הוא לתת לכף הרגל בסיס יציב בזמן הדריכה. עצם הקובואיד (Cuboid) היא עצם בצורת קובייה במרכז הצד החיצוני: מאחור היא מתחברת לעצם העקב, מלפנים לבסיסי המסרק הרביעי והחמישי, ומבפנים לעצם הסירה ולעצם הטריז החיצונית. בתחתיתה יש תעלה שבה עובר גיד הפרונאוס הארוך בדרכו לתחתית כף הרגל. הרחבה בעמודים הקשת בכף הרגל ומפרקים ורצועות בכף הרגל.

את הצד החיצוני מייצבים בעיקר שני שרירי הפרונאוס (Peroneus Longus ו-Peroneus Brevis), שגידיהם עוברים מאחורי הקרסול החיצוני. הפרונאוס הקצר נאחז בבסיס המסרק החמישי, והפרונאוס הארוך חוצה את תחתית כף הרגל עד לבסיס המסרק הראשון. הם מסובבים את כף הרגל החוצה (Eversion) ומגינים עליה מפני "התהפכות" פנימה. פירוט בעמוד שרירים וגידים בכף הרגל.

גידי הפרונאוס מאחורי הפטישון החיצוני והרטינקולום העליון והתחתון
גידי הפרונאוס עוברים מאחורי הקרסול החיצוני ולאורך הצד החיצוני של כף הרגל

איפה כואב? מפת אבחנה מבדלת לכאב בצד החיצוני

מה מרגישיםאיפהכיוון אבחנתי אפשרי
כאב לאורך גיד, מאחורי הקרסול החיצוני ועד הקשת, מחמיר בפעילות ובסיבוב כף הרגל החוצה נגד התנגדותמאחורי ומתחת לקרסול החיצוני, לאורך הצד החיצוניטנדינופתיה או קרע בגידי הפרונאוס
תחושת "הקלקה" או גיד שקופץ מאחורי הקרסולמאחורי הקרסול החיצוניפריקה של גידי הפרונאוס
כאב עמוק במרכז הצד החיצוני, לעיתים אחרי נקע, תחושת "משהו לא במקום"מתחת לעצם הקובואידגירוי מפרק העקב-קובואיד ("תסמונת הקובואיד")
כאב חד אחרי סיבוב הקרסול, רגישות על הבליטה בבסיס הזרתבסיס המסרק החמישישבר תלישה או שבר Jones
כאב שמתגבר בהדרגה אצל רץ או חייל, ממוקד בעצםהמסרק החמישי, הקובואידשבר מאמץ
כאב ותחושת חוסר יציבות בשקע שלפני הקרסול החיצוניסינוס טרסיתסמונת סינוס טרסי
כאב "שחיקה" בצד החיצוני בסוף יום עמידה או ריצה, בכף רגל עם קשת גבוההלאורך כל הצד החיצוניעומס יתר על רקע סופינציה

הרחבה על כאב בשקע שלפני הקרסול החיצוני נמצאת בעמוד תסמונת סינוס טרסי.

כאב בצד החיצוני בכף רגל עם קשת גבוהה

כף רגל עם קשת גבוהה (Pes Cavus) מלווה לעיתים קרובות בעקב שנוטה פנימה (Varus) ובתנועת סופינציה מוגברת. השילוב של קשת שאינה נוגעת בקרקע ושל נטייה לסופינציה גורם לכך שרוב העומס בדריכה עובר דרך הצד החיצוני, על שטח קטן יחסית [1]. אצל רוב האנשים זה מתבטא ברגישות מקומית, אבל כשהעומס גבוה – אצן מרתון, חייל קרבי, עבודה ארוכה בעמידה – הלחץ הממושך על עצם הקובואיד ולאורך המסרק החמישי עלול לגרום לכאב מתמשך ולעיתים לשברי מאמץ. כף רגל כזו גם נוטה יותר לנקעי קרסול חוזרים ולעומס על גידי הפרונאוס, שמנסים כל הזמן "לתקן" את הנטייה החוצה.

איור כף רגל עם קשת גבוהה ואזורי כאב: כאב לאורך הקשת, רגישות בעקב ומטטרסלגיה
כף רגל עם קשת גבוהה: אזורי העומס והכאב הטיפוסיים

טיפול ידני, עיסוי רקמות והקלה מקומית יכולים לעזור לטווח קצר, אבל הבסיס הוא שינוי פיזור העומס. בניסוי מבוקר באנשים עם כף רגל חלולה וכואבת, מדרסים מותאמים הפחיתו כאב ולחץ בכף הרגל לעומת מדרס דמה [2]. מדרס לכף רגל כזו צריך להיות רך יחסית, עם בולם זעזועים עבה ותמיכה משמעותית בקשת, ובמקרים רבים גם עם הטיה חיצונית (Lateral Wedge) שמפחיתה את הנטייה לסופינציה ומורידה עומס מהצד החיצוני. הרחבה בעמוד מדרסים לקשת גבוהה.

גידי הפרונאוס: דלקת, טנדינופתיה וקרע

גידי הפרונאוס הם המבנה הראשון שיש לבדוק בכל כאב בצד החיצוני. בעיה בגידים יכולה להופיע על רקע מבנה של קשת גבוהה עם סופינציה, אחרי נקע בקרסול, בגלל נעליים לא מתאימות או עלייה חדה בעומס. הכאב ממוקם מאחורי הקרסול החיצוני ומתחתיו, ובמקרים של מעורבות של החלק המרוחק של הגיד – לאורך הקשת החיצונית ועד בסיס המסרק החמישי או מתחת לקובואיד. הכאב מחמיר בפעילות ממושכת, בהליכה על משטח משופע ובסיבוב כף הרגל החוצה נגד התנגדות. ברוב המקרים מדובר בטנדינופתיה – תגובה של הגיד לעומס – אבל יש גם קרעים לאורך הגיד ופריקה של הגידים מהחריץ שמאחורי הקרסול [3].

הטיפול השמרני כולל ניהול עומס, תרגילי חיזוק הדרגתיים לשרירי הפרונאוס ולשרירי השוק, שיפור שיווי משקל ותחושת מנח, ולעיתים מייצב קרסול לתקופה מוגבלת. כאשר כף הרגל נוטה לסופינציה, מדרס עם הטיה חיצונית מפחית את העומס על הגידים ומאפשר להם להחלים [3]. במקרים של קרע משמעותי, פריקה חוזרת או כישלון של טיפול שמרני, נדרשת הערכה אורתופדית והדמיה. הרחבה בעמודים תסמונת גידי הפרונאוס ופריקת גידי הפרונאוס.

אזור הקובואיד ו"תסמונת הקובואיד"

"תסמונת הקובואיד" (Cuboid Syndrome) היא מונח שמתאר כאב בצד החיצוני של כף הרגל, מתחת לעצם הקובואיד, שמיוחס לתזוזה קלה או לחוסר יציבות של המפרק בין עצם העקב לקובואיד. התסמונת מתוארת בעיקר אחרי נקע בקרסול ואצל ספורטאים ורקדנים, וכן על רקע עומס יתר, מבנה כף רגל חריג, נעליים צרות או רופפות ומשקל עודף [4]. חשוב לדעת שמדובר באבחנה קלינית שאין לה בדיקה מאשרת: היא לא נראית בצילום, ההגדרה שלה אינה אחידה, והספרות בנושא מבוססת בעיקר על תיאורי מקרים וסדרות קטנות [4, 5]. לכן נכון להתייחס אליה כהסבר אפשרי, רק אחרי שנשללו גידי הפרונאוס, שבר במסרק החמישי, שבר מאמץ בקובואיד ובעיות במפרקי אמצע כף הרגל.

הטיפול שמתואר בספרות כולל מניפולציה עדינה של הקובואיד, ולאחר מכן תמיכה – טייפינג, ריפוד מתחת לקובואיד או מדרס – ועבודה על שרירי הפרונאוס ועל שיווי המשקל [4, 5]. בסדרת מקרים של ספורטאים עם כאב בקובואיד אחרי נקע, מניפולציה הובילה לחזרה מהירה לפעילות [5], אבל אין ניסויים מבוקרים, ולכן לא כדאי להבטיח תוצאה. נעל רחבה ומדרס שתומך באזור הקובואיד מפחיתים עומס ומאפשרים לרקמות שסביבו להירגע.

כאב בצד החיצוני אחרי נקע בקרסול

נקע בקרסול הוא הפציעה השכיחה ביותר באזור הקרסול. הוא קורה בפעילות ספורטיבית, אבל גם בהליכה ברחוב ודריכה על מרצפת לא ישרה. בנקע הקלאסי כף הרגל מתהפכת פנימה, והרצועות החיצוניות נמתחות לפי סדר קבוע: ראשונה הרצועה הקדמית בין הטלוס לפיבולה (ATFL), אחריה הרצועה בין עצם העקב לפיבולה (CFL), ורק בנקעים קשים הרצועה האחורית (PTFL) [6]. פירוט בעמוד נקע בקרסול.

הרצועות החיצוניות של הקרסול: ATFL, CFL ו-PTFL
הרצועות החיצוניות של הקרסול: ATFL, CFL ו-PTFL – הרצועות שנפגעות בנקע קרסול טיפוסי

אבל בחלק מהנקעים נפגעות גם רצועות שנמצאות קדימה יותר, בגב כף הרגל: הרצועה שבין עצם העקב לקובואיד (Dorsal Calcaneocuboid Ligament) והרצועות שבין הקובואיד לבסיס המסרק החמישי. פגיעה ברצועות אלו עלולה להשאיר כאב וחוסר יציבות בקשת החיצונית לתקופה ארוכה, הרבה אחרי שהקרסול עצמו "החלים". נקע יכול גם לפגוע בגידי הפרונאוס, ולעיתים הגיד של הפרונאוס הקצר תולש חתיכת עצם מבסיס המסרק החמישי – שבר תלישה (Avulsion) – שגם הוא גורם לכאב ממושך בצד החיצוני.

לכן, אחרי נקע, כדאי לבדוק לא רק את הקרסול. כללי אוטווה (Ottawa Ankle Rules) – רגישות בבסיס המסרק החמישי, רגישות בעצם הסירה או חוסר יכולת ללכת ארבעה צעדים – עוזרים להחליט מתי יש צורך בצילום, והם רגישים מאוד לשלילת שבר [7].

שבר במסרק החמישי: תלישה, Jones ושבר מאמץ

בבסיס המסרק החמישי יש כמה סוגי שברים, וההבדל ביניהם חשוב מאוד [8]:

  • שבר תלישה בקצה הבסיס – קורה בדרך כלל בנקע, ומחלים לרוב היטב בטיפול שמרני עם הגנה ועומס הדרגתי.
  • שבר Jones – באזור המעבר בין הבסיס לגוף העצם, אזור עם אספקת דם מוגבלת. הוא נוטה לאיחוי איטי ולאי-איחוי, ולכן נחשב שבר "בסיכון גבוה", ובספורטאים פעילים לעיתים קרובות מטופל בניתוח [8, 9].
  • שבר מאמץ בגוף העצם הקרוב – מופיע בהדרגה, לרוב אצל ספורטאים וחיילים, ולעיתים קרובות על רקע קשת גבוהה ועומס צדי. כאב שמתגבר לאורך שבועות בצד החיצוני, עם רגישות ממוקדת על העצם, מחייב בירור.

כאב בצד החיצוני בכף רגל שטוחה

דווקא בכף רגל שטוחה (פלטפוס) עם עקב שנוטה החוצה (Valgus), הכאב יכול להופיע בצד החיצוני מסיבה אחרת: כשהקשת קורסת והעקב "נשכב" החוצה, עצם העקב מתקרבת לקצה הפיבולה והרקמות בשקע הסינוס טרסי נדחסות. זה גורם לכאב "צביטה" מתחת ומלפני הקרסול החיצוני. בנוסף, הרקמות הרכות בצד החיצוני יכולות להיות מועמסות בגלל גמישות יתר. הטיפול כולל הפחתת משקל כשרלוונטית, חיזוק השרירים שתומכים בקשת ושרירי הגפה כולה, נעליים תומכות ומדרס שנותן מענה אמיתי לקריסה – רב-שכבתי או קשיח, לפי המקרה. הרחבה בעמודים מדרסים לפלטפוס וסינוס טרסי.

כשהמדרס עצמו גורם לכאב בצד החיצוני

מדרסים הם כלי מרכזי בטיפול בכאב בקשת החיצונית, אבל מדרס שלא עוצב נכון יכול להיות גם הגורם לבעיה. הדוגמה השכיחה: מדרס עם תמיכה פנימית גבוהה או הטיה פנימית (Medial Wedge) שניתן לכף רגל שבעצם נוטה לסופינציה. המדרס "דוחף" את כף הרגל עוד יותר החוצה, והעומס על הצד החיצוני ועל גידי הפרונאוס גדל. אם כאב בצד החיצוני הופיע לראשונה אחרי שהתחלתם להשתמש במדרסים, או שהכאב גדול יותר עם המדרסים מאשר בלעדיהם, יש סיכוי טוב שהמדרסים הם חלק מהבעיה. במקרה כזה כדאי לחזור למי שהכין אותם לתיקון, ואם אין שיפור – לקבל הערכה חוזרת. על סוגי המדרסים ועל ההבדלים ביניהם ראו מדרסים בהתאמה אישית.

מתי לפנות לבדיקה?

  • אחרי נקע או חבלה: רגישות על בסיס המסרק החמישי, נפיחות משמעותית או חוסר יכולת ללכת ארבעה צעדים – יש צורך בצילום [7].
  • כאב ממוקד בעצם שמחמיר בהדרגה עם עומס – חשד לשבר מאמץ.
  • תחושת "קפיצה" של גיד מאחורי הקרסול החיצוני, או חולשה בסיבוב כף הרגל החוצה.
  • נקעים חוזרים ותחושת חוסר יציבות קבועה.
  • נפיחות, חום ואודם ללא חבלה, במיוחד אצל אדם עם סוכרת – ראו דלקת בכף הרגל.
  • כאב שאינו משתפר אחרי 6–8 שבועות של טיפול שמרני עקבי.

מהניסיון הקליני שלי

הפסקה הבאה מבוססת על ניסיוני הקליני ולא על מחקר מבוקר.

בעבודה שלי, רוב המטופלים עם כאב בצד החיצוני של כף הרגל מגיעים עם אחד משני סיפורים: כף רגל עם קשת גבוהה שנוטה לסופינציה, או נקע ישן שלא החלים עד הסוף. בכף רגל סופינטורית אני כמעט תמיד בונה מדרס עם הטיה חיצונית (Lateral Wedge) ועם ריפוד רך ועבה – לדעתי, בלי ייצוב של הצד החיצוני קשה מאוד לגידי הפרונאוס להירגע, כי הם ממשיכים לעבוד שעות נוספות בכל צעד.

בטיפול בגידי הפרונאוס אני לא מסתפק בגיד עצמו. אני מתייחס לכל שרשרת השרירים בצד החיצוני של השוק, לשרירים המנוגדים – השוקה הקדמי והשוקה האחורי – ולעיתים גם למסלול של העצב הפרונאלי ולגב התחתון, כשהתמונה מרמזת על מרכיב עצבי. בשלב החריף אני משתמש לפעמים במייצב קרסול כדי להוריד עומס מהגידים, ואז עובר בהדרגה לחיזוק ולשיווי משקל.

ועוד נקודה שחשוב לי להדגיש: לא מעט מטופלים מגיעים אליי עם מדרסים שהוכנו לכף רגל "שטוחה" בזמן שכף הרגל שלהם בכלל נוטה החוצה. במקרים כאלה תיקון או החלפת המדרס – ולא טיפול נוסף בגיד – הוא מה שפותר את הכאב.

לסיכום

כאב בצד החיצוני של כף הרגל נובע ברוב המקרים מעומס על גידי הפרונאוס, על אזור הקובואיד או על המסרק החמישי – לעיתים קרובות על רקע קשת גבוהה עם סופינציה, נקע ישן או מדרס לא מתאים. לפני שמסתפקים באבחנה של "תסמונת הקובואיד" יש לשלול בעיה בגידים ושבר בבסיס המסרק החמישי, שחלק מסוגיו מחלים לאט. ניהול עומס, חיזוק, נעליים מתאימות ומדרס שמייצב את הצד החיצוני פותרים את רוב המקרים. לתמונה הכללית ראו כאבים בכף הרגל וכאב בקשת כף הרגל.

שאלות נפוצות

כאב בצד החיצוני של כף הרגל בהליכה, בלי נקע או מכה – ממה זה יכול להיות?

הסיבות השכיחות הן עומס יתר על גידי הפרונאוס או על אזור הקובואיד, לרוב בכף רגל עם קשת גבוהה ונטייה לסופינציה [1][3], ולעיתים נעל או מדרס שדוחפים את כף הרגל החוצה. כאב שמתגבר בהדרגה ונעשה ממוקד בעצם, במיוחד אצל רצים וחיילים, מחייב לשלול שבר מאמץ במסרק החמישי [8] או בקובואיד.

בליטה כואבת בצד החיצוני ליד הזרת – זה אותו דבר?

לא. כאב ובליטה בבסיס הזרת עצמה, מעל ראש המסרק החמישי ובמקום שבו הנעל לוחצת, מתאימים בדרך כלל לבוניון החייטים. הבליטה הגרמית באמצע הצד החיצוני היא בסיס המסרק החמישי – מבנה תקין שאפשר למשש אצל כל אחד, אבל גם המקום של שברי התלישה ושבר Jones שמתוארים למעלה.

כאב בצד החיצוני שמלווה בנימול או בצריבה – מה זה אומר?

נימול, צריבה או ״זרמים״ מכוונים לרכיב עצבי ולא רק לעומס על גידים ומפרקים. תחושה בצד החיצוני של כף הרגל יכולה להיות מושפעת מעצבים מקומיים, וגם מלחץ על שורש העצב S1 בגב התחתון – במיוחד כשיש גם כאב גב או כאב שמקרין לאורך הרגל. במצב כזה הבירור צריך להתחיל אצל רופא. ראו נימול בכף הרגל.

ומה אם הכאב דווקא בקשת הפנימית?

הקשת הפנימית בנויה ונטענת אחרת, והגורמים לכאב בה שונים – פסיה פלנטרית, גיד השוקה האחורי וכף רגל שטוחה. ההסבר המלא נמצא בדף כאב בקשת כף הרגל.

האם מדרס עוזר לכאב בצד החיצוני?

כשהכאב נובע מעומס על רקע קשת גבוהה וסופינציה, מדרס מותאם יכול להפחית כאב – בניסוי מבוקר בכף רגל חלולה וכואבת, מדרסים מותאמים הפחיתו כאב ולחץ לעומת מדרס דמה [2]. אבל בשבר, בקרע משמעותי בגיד או בבעיה עצבית המדרס אינו הטיפול העיקרי, ומדרס עם תמיכה פנימית גבוהה עלול אפילו להחמיר כאב בצד החיצוני. כשהכאב מכני ונמשך, בדיקה להתאמת מדרסים בודקת קודם לאן כף הרגל נוטה.

מקורות

  1. Manoli A 2nd, Graham B. The subtle cavus foot, "the underpronator". Foot Ankle Int. 2005;26(3):256-63. PMID: 15766431.
  2. Burns J, et al. Effective orthotic therapy for the painful cavus foot: a randomized controlled trial. J Am Podiatr Med Assoc. 2006;96(3):205-11. PMID: 16707631.
  3. Davda K, et al. Peroneal tendon disorders. EFORT Open Rev. 2017;2(6):281-292. PMID: 28736620.
  4. Durall CJ. Examination and treatment of cuboid syndrome: a literature review. Sports Health. 2011;3(6):514-9. PMID: 23016051.
  5. Jennings J, Davies GJ. Treatment of cuboid syndrome secondary to lateral ankle sprains: a case series. J Orthop Sports Phys Ther. 2005;35(7):409-15. PMID: 16108581.
  6. Vuurberg G, et al. Diagnosis, treatment and prevention of ankle sprains: update of an evidence-based clinical guideline. Br J Sports Med. 2018;52(15):956. PMID: 29514819.
  7. Bachmann LM, et al. Accuracy of Ottawa ankle rules to exclude fractures of the ankle and mid-foot: systematic review. BMJ. 2003;326(7386):417. PMID: 12595378.
  8. Zwitser EW, Breederveld RS. Fractures of the fifth metatarsal; diagnosis and treatment. Injury. 2010;41(6):555-62. PMID: 19570536.
  9. Mallee WH, et al. Surgical versus conservative treatment for high-risk stress fractures of the lower leg (anterior tibial cortex, navicular and fifth metatarsal base): a systematic review. Br J Sports Med. 2015;49(6):370-6. PMID: 25138980.
WhatsApp