פלטפוס (נכתב גם "פלאטפוס"), או כף רגל שטוחה (Pes Planus), הוא מצב שבו הקשת האורכית הפנימית של כף הרגל נמוכה מהממוצע, כך שבעמידה מרכז כף הרגל כמעט נוגע ברצפה. ברוב המקרים פלטפוס הוא וריאציה מבנית שכיחה ולא מחלה: אנשים רבים חיים עם כף רגל שטוחה כל חייהם בלי כאב ובלי מגבלה, וילדים צעירים כמעט תמיד נראים שטוחי רגליים כחלק מההתפתחות התקינה.
השאלות החשובות הן אחרות: האם הפלטפוס גמיש או נוקשה, האם הוא קיים מילדות או הופיע בבגרות, האם הוא כואב, והאם הוא מחמיר. בדף הזה תמצאו תמונה רחבה של הנושא – מה גורם לפלטפוס, אילו סוגים יש, מתי הוא עלול לכאוב, איך מאבחנים, ומה באמת עוזר – וקישורים לעמודי ההרחבה של כל נושא.
בקצרה
- פלטפוס הוא תיאור של צורת כף הרגל, לא אבחנה. רוב האנשים עם כף רגל שטוחה אינם סובלים מכאב.
- ההבחנה החשובה ביותר היא בין פלטפוס גמיש (הקשת חוזרת כשכף הרגל באוויר או בעלייה על קצות האצבעות) לבין פלטפוס נוקשה, שמחייב בירור.
- אצל ילדים קשת שטוחה היא שלב תקין בהתפתחות; טיפול נדרש רק כשיש כאב, נוקשות או מגבלה.
- אצל מבוגרים, פלטפוס שמופיע או מחמיר בצד אחד – עם כאב בצד הפנימי של הקרסול – עלול להיות PCFD (פלטפוס נרכש מתקדם) ודורש בדיקה מוקדמת.
- כשפלטפוס כואב, הטיפול שמרני ברוב המקרים: חיזוק, ניהול עומס, נעליים מתאימות ולעיתים מדרס. ניתוח שמור למקרים מתקדמים או נוקשים.
מה יש בדף
- מה זה פלטפוס?
- כמה שכיח פלטפוס ומי נוטה לפתח אותו?
- פלטפוס גמיש מול פלטפוס נוקשה
- פלטפוס בילדים: מתי זה תקין ומתי לבדוק?
- פלטפוס נרכש אצל מבוגרים ו-PCFD
- האם פלטפוס כואב? תסמינים ומצבים נלווים
- איך מאבחנים פלטפוס?
- מה ההבדל בין פלטפוס לפרונציה?
- מתי צריך לטפל בפלטפוס?
- פלטפוס, ספורט וריצה
- מתי לפנות לבדיקה?
- שאלות נפוצות
- מהניסיון הקליני שלי
- לסיכום
מה זה פלטפוס?
המונח "פלטפוס" מגיע מהמילה הגרמנית Plattfuß – רגל שטוחה. בספרות הרפואית משתמשים במונחים Pes Planus או Flatfoot. מדובר בהנמכה של הקשת האורכית הפנימית – הקשת שמחברת בין העקב לכריות כף הרגל ושבמבנה ממוצע מרימה את מרכז כף הרגל מהקרקע. בפלטפוס הקשת נמוכה, ולרוב היא מלווה בנטייה של העקב פנימה (ולגוס) ובפנייה של קדמת כף הרגל החוצה. לכן פלטפוס הוא כמעט תמיד עיוות תלת-ממדי ולא רק "קשת נמוכה".

חשוב להבין שפלטפוס אינו מצב של "כן או לא". גובה הקשת מתפלג באוכלוסייה על רצף, מקשת גבוהה מאוד ועד קשת שטוחה לגמרי, ואין קו חד שמעליו כף הרגל "תקינה" ומתחתיו "חולה". לכן כשבודקים פלטפוס לא מספיק לשאול עד כמה הקשת נמוכה; חשוב יותר להעריך איך המבנה מתפקד – האם הוא גמיש, האם הוא סימטרי, האם הוא משתנה עם הזמן, והאם הוא קשור לתלונה של המטופל. הרחבה על מבנה הקשת ועל המרכיבים שמחזיקים אותה נמצאת בעמוד הקשת בכף הרגל.
כמה שכיח פלטפוס ומי נוטה לפתח אותו?
הערכות השכיחות של פלטפוס במבוגרים משתנות מאוד בין מחקרים, בעיקר בגלל שימוש בשיטות מדידה שונות. במחקר אוכלוסייה אקראי מספרד, שכלל 835 מבוגרים בני 40 ומעלה ובדק טביעות רגל, נמצא פלטפוס אצל כ-27% מהנבדקים. בעלי פלטפוס היו מבוגרים יותר, בעלי משקל גוף גבוה יותר, כף רגל ארוכה יותר ועומס גבוה יותר של מחלות רקע, והם דיווחו על איכות חיים נמוכה יותר הקשורה לכף הרגל [1]. בסקר אמריקאי גדול נמצא קשר בין פלטפוס לבין גיל, משקל גוף, יבלות, הלוקס ולגוס ואצבעות פטישיות [2].
לפלטפוס יש מרכיב משפחתי ברור: פעמים רבות אחד ההורים או האחים מתארים אותו מבנה. מעבר לנטייה המולדת, הקשת עלולה לרדת בבגרות בעקבות עלייה במשקל [3], הריון – שבו נמדדה ירידה קבועה בגובה הקשת אחרי הלידה הראשונה [4] – פציעה, מחלה או פגיעה בגיד השוקה האחורי.
פלטפוס גמיש מול פלטפוס נוקשה
החלוקה הקלינית החשובה ביותר היא לפי הגמישות. כבר ב-1948 תיארו האריס וביית' (Harris & Beath), במחקר על אלפי חיילים, שלוש קבוצות: פלטפוס גמיש, פלטפוס גמיש עם גיד אכילס מקוצר, ופלטפוס נוקשה [5].
- פלטפוס גמיש – הקשת יורדת רק בעמידה, ומופיעה שוב כשכף הרגל באוויר, כשעולים על קצות האצבעות או כשמרימים את הבוהן הגדולה. זה הסוג השכיח ביותר, ולרוב הוא אינו כואב.
- פלטפוס גמיש עם קיצור של שרירי השוק וגיד אכילס – כאן כף הרגל עדיין גמישה, אבל טווח התנועה בקרסול מוגבל, והגוף "משלים" את התנועה החסרה דרך קריסה נוספת של אמצע כף הרגל. בקבוצה הזו שכיחות הכאב גבוהה יותר [5, 6].
- פלטפוס נוקשה (נקרא גם "פלטפוס קשיח") – הקשת נשארת שטוחה גם ללא עומס, והעקב אינו מתהפך פנימה בעלייה על קצות האצבעות. פלטפוס נוקשה מרמז על בעיה מבנית – למשל חיבור גרמי בין עצמות השורש (Tarsal Coalition) אצל מתבגרים, או שלב מתקדם של PCFD אצל מבוגרים – ומחייב בירור.
פירוט כל הסוגים, כולל מצבים מולדים, נוירולוגיים ופוסט-טראומטיים, נמצא בעמוד סוגי פלטפוס – גמיש מול קשיח.
פלטפוס בילדים: מתי זה תקין ומתי לבדוק?
כל הילדים נולדים עם כף רגל שטוחה וגמישה. הקשת מתפתחת בהדרגה במהלך העשור הראשון לחיים, בקצב שונה מילד לילד, ולכן קשת נמוכה אצל ילד בן 3–5 היא ממצא צפוי ולא סימן למחלה [7, 8]. רוב הילדים עם פלטפוס גמיש אינם סובלים מכאב, ואין ראיות שמדרסים לילד ללא תסמינים "בונים" קשת או מונעים בעיות בעתיד [9, 6].
סיבות לבדיקה אצל ילד הן כאב חוזר בכף הרגל או בשוק, עייפות חריגה בהליכה, נוקשות (הקשת לא חוזרת כשעולים על קצות האצבעות), פלטפוס בצד אחד בלבד, הליכה על קצות האצבעות או נפילות חוזרות, והחמרה מהירה. ההרחבה המלאה נמצאת בעמוד פלטפוס בילדים, ואחריו העמודים אבחון פלטפוס בילדים (איך בודקים ומתי צריך הדמיה) ו-טיפול בפלטפוס בילדים (מתי מספיק מעקב ומה עוזר כשיש תסמינים). על השימוש במדרסים לילדים ראו מדרסים לילדים.
פלטפוס נרכש אצל מבוגרים ו-PCFD
כשהקשת יורדת בבגרות – בדרך כלל בצד אחד, אצל אדם שכף רגלו הייתה "רגילה" – מדובר בפלטפוס נרכש. הסיבה השכיחה לכך היא כשל הדרגתי של גיד השוקה האחורי (Tibialis Posterior) ושל הרצועות שתומכות בצד הפנימי של כף הרגל, ובעיקר רצועת הספרינג (Spring Ligament) [10, 11]. מאז 2020 המצב הזה נקרא בשם PCFD – Progressive Collapsing Foot Deformity, עיוות מתקדם של קריסת כף הרגל. השם החדש מדגיש שמדובר בעיוות תלת-ממדי ומתקדם, ולא רק בבעיה בגיד אחד [12].
התמונה הטיפוסית היא כאב ונפיחות מאחורי הקרסול הפנימי, קושי הולך וגובר לעלות על קצות האצבעות ברגל אחת, ושקיעה של הקשת שהמטופל או סביבתו מבחינים בה. בשלבים מאוחרים הכאב עובר לעיתים לצד החיצוני של כף הרגל, והעיוות נעשה נוקשה. איתור מוקדם חשוב, משום שבשלב הגמיש הטיפול השמרני מצליח אצל רוב המטופלים [13]. על המחלה עצמה, השלבים והטיפול ראו פלטפוס נרכש במבוגרים (PCFD), ועל הגיד, הבדיקות והתרגילים – תפקוד לקוי של גיד השוקה האחורי.
האם פלטפוס כואב? תסמינים ומצבים נלווים
פלטפוס כשלעצמו אינו אמור לכאוב. כשיש כאב, הוא נובע בדרך כלל מעומס על רקמה מסוימת: הצד הפנימי של הקרסול וגיד השוקה האחורי, הקשת עצמה (כאב בקשת כף הרגל), החלק הפנימי של העקב, ולעיתים דווקא הצד החיצוני – כשהעקב נוטה פנימה ונוצרת צביטה מתחת לקרסול החיצוני או באזור הסינוס טרסי. כף רגל שטוחה וקורסת עלולה גם למתוח את העצב הטיביאלי באזור התעלה הטרסלית ולגרום לצריבה ונימול.
מחוץ לכף הרגל, הקשר בין פלטפוס לבעיות בשוק, בברך ובגב חלש יותר ממה שנהוג לחשוב. סקירה שיטתית של מחקרים פרוספקטיביים מצאה שכף רגל פרונטורית היא גורם סיכון מובהק אך קטן לכאב בשוק הפנימית (Shin Splints), ועדות מוגבלת מאוד לכאב בקדמת הברך, ללא קשר לשאר פציעות העומס [14]. במחקר Framingham נמצא קשר בין תפקוד פרונטורי של כף הרגל לבין כאבי גב תחתון אצל נשים [15]. כל אלה קשרים סטטיסטיים, לא הוכחה שהפלטפוס "גורם" לכאב אצל אדם מסוים. ההרחבה המלאה – לפי מיקום הכאב, ומה אינו קשור לפלטפוס – נמצאת בעמוד כאבים בפלטפוס, ותמונה רחבה של כאבי כף הרגל בעמוד כאבים בכף הרגל.
איך מאבחנים פלטפוס?
האבחון הבסיסי הוא קליני, ורוב המקרים אינם צריכים צילום. הבדיקה כוללת הסתכלות בעמידה, בישיבה ובהליכה; בדיקת גמישות – האם הקשת חוזרת כשעולים על קצות האצבעות או כשמרימים את הבוהן הגדולה (מבחן ג'ק); הסתכלות מאחור על מנח העקב ועל "סימן יותר מדי אצבעות"; עלייה על קצות האצבעות ברגל אחת לבדיקת גיד השוקה האחורי; ובדיקת טווח התנועה בקרסול. כלי מדידה כמו מדד יציבת כף הרגל (FPI-6), ירידת הנביקולר וטביעת רגל עוזרים לתעד את המצב ולעקוב אחריו [16].
צילום רנטגן בעמידה, CT או MRI נדרשים כשהפלטפוס נוקשה, כשיש כאב שאינו משתפר, חשד לחיבור גרמי בין עצמות או לבעיה בגיד, ולפני החלטה על ניתוח. כל הבדיקות, הערכים המקובלים והמשמעות שלהם מפורטים בעמוד אבחון פלטפוס, והבדיקה הכללית של כף הרגל בעמוד בדיקת כף הרגל.
מה ההבדל בין פלטפוס לפרונציה?
פלטפוס ופרונציה הם מושגים קרובים אבל לא זהים. פרונציה היא תנועה – שילוב של הטיית העקב פנימה, ירידת הקשת ופניית קדמת כף הרגל החוצה – שמתרחשת בכל כף רגל בריאה בשלב הנחיתה בהליכה ובריצה ומאפשרת בלימת זעזועים. פלטפוס הוא מבנה – הקשת נמוכה במנוחה. כף רגל שטוחה נוטה לעמוד במנח פרונטורי, אבל כף רגל עם קשת ממוצעת יכולה לבצע פרונציה מוגברת בתנועה, ולהפך.
סקירה שיטתית מצאה שכף רגל שטוחה בעמידה קשורה לשינויים קטנים בלבד בתנועת העקב והאמה בהליכה, ושהמבנה הסטטי מנבא רק באופן חלקי את התנועה הדינמית [17]. לכן כדאי לבחון גם את ההליכה ולא להסתפק בהסתכלות על הקשת בעמידה. הרחבה בעמודים פרונציה וסופינציה ו-מחזור ההליכה. על רכיבים ספציפיים של המבנה ראו ולגוס של העקב, וארוס של קדמת כף הרגל ו-כף רגל רחבה (Splayfoot).
מתי צריך לטפל בפלטפוס?
פלטפוס ללא כאב וללא מגבלה – אצל ילד או מבוגר – אינו מצריך טיפול. הסיבות לטפל הן כאב, עייפות או מגבלה בפעילות, החמרה מתועדת של העיוות, פלטפוס נוקשה, או סימנים לבעיה בגיד השוקה האחורי. המטרה בטיפול היא להפחית כאב ולשפר תפקוד, לא "לתקן" צורה שברוב המקרים מתפקדת היטב.
תרגילים
התרגיל שנחקר יותר מכל לפלטפוס גמיש הוא תרגיל "כף הרגל הקצרה" (Short Foot Exercise): בישיבה או בעמידה מקרבים את כרית הבוהן הגדולה לכיוון העקב בלי לכופף את האצבעות, כך שהקשת מתרוממת, מחזיקים כמה שניות ומרפים. במטה-אנליזה של שישה מחקרים מבוקרים, התרגיל שיפר במידה קטנה את מדדי היציבה של כף הרגל לעומת התערבויות אחרות [18], ובמחקר נוסף נמצא שיפור גם בכאב ובתפקוד לאחר כמה שבועות של אימון [19]. לצד זה כדאי לחזק את שרירי השוק (עלייה על קצות האצבעות), את שרירי הירך והאגן, ולמתוח את שרירי השוק כשיש הגבלה בטווח הקרסול. הרחבה על השרירים עצמם בעמוד שרירים וגידים בכף הרגל.
מדרסים
סקירה שיטתית ומטה-אנליזה מצאה שמדרסים מפחיתים כאב אצל מבוגרים עם פלטפוס גמיש בהשוואה לביקורת, אך המחקרים שונים מאוד זה מזה, ואצל ילדים ללא כאב לא הוכחה תועלת [6]. מדרסים גם משנים במידה מסוימת את זוויות המפרקים בגפה התחתונה בזמן הליכה [20]. מדרס הוא כלי להפחתת עומס ותסמינים, לא "תיקון" קבוע של המבנה. כל הפרטים – מתי מדרס עוזר, אילו סוגים ומה מבדיל מדרס טוב – מרוכזים בעמוד מדרסים לפלטפוס, ועל תהליך ההתאמה בעמוד מדרסים בהתאמה אישית.
נעליים, משקל ועומס
נעל עם בית עקב יציב, חלק אמצעי שאינו מתקפל בקלות ומקום למדרס אם יש צורך, מפחיתה לרוב את העומס על הצד הפנימי של כף הרגל. ירידה במשקל מפחיתה עומס על הקשת ועל גיד השוקה האחורי, והגדלה הדרגתית של עומס הליכה, עמידה או ריצה עדיפה על קפיצות חדות בפעילות.
מתי שוקלים ניתוח?
ניתוח לפלטפוס גמיש ללא כאב אינו מומלץ. ניתוח נשקל כשהכאב נמשך למרות טיפול שמרני מסודר, ב-PCFD מתקדם, בפלטפוס נוקשה עם חיבור גרמי סימפטומטי, או בעיוות פוסט-טראומטי. סוג הניתוח נגזר מהמרכיבים של העיוות, ראו פלטפוס נרכש במבוגרים (PCFD).
פלטפוס, ספורט וריצה
פלטפוס אינו סיבה להימנע מספורט. במחקר עוקבה על 927 רצים מתחילים שרצו בנעל ניטרלית במשך שנה, כף רגל פרונטורית לא הייתה קשורה לסיכון מוגבר לפציעה [21]. מחקר ישן יותר מצא שרצים עם קשת נמוכה ורצים עם קשת גבוהה נוטים לדפוסי פציעה שונים – בעלי קשת נמוכה יותר לפציעות ברקמות רכות ובצד הפנימי – אך לא בהכרח ליותר פציעות [22]. בפועל, כשרץ עם פלטפוס סובל מכאב חוזר, בודקים את עומס האימונים, את הנעל, את הכוח ואת הטכניקה, ורק אחר כך את המבנה. המלצות לבחירת נעל ומדרס לריצה נמצאות בעמוד מדרסים לריצה.
מתי לפנות לבדיקה?
- פלטפוס שהופיע או החמיר בבגרות, במיוחד בצד אחד.
- כאב או נפיחות מאחורי הקרסול הפנימי, או קושי לעלות על קצות האצבעות ברגל אחת.
- פלטפוס נוקשה – הקשת לא חוזרת בעלייה על קצות האצבעות – במיוחד אצל ילד או מתבגר עם כאב.
- כף רגל חמה, נפוחה ואדומה אצל אדם עם סוכרת ונוירופתיה – מצב דחוף שמחייב לשלול Charcot [23].
- חולשה, נימול, נפילות או שינוי בהליכה שמלווים את השינוי בכף הרגל.
- כאב שאינו משתפר אחרי כמה שבועות של הפחתת עומס ונעליים מתאימות.
שאלות נפוצות
האם פלטפוס תמיד דורש מדרסים?
לא. פלטפוס ללא תסמינים, במיוחד גמיש, אינו מצריך טיפול. ההחלטה על מדרס נגזרת מכאב, ממגבלה או מבעיה בגיד – לא מהצורה בלבד.
האם אפשר "לתקן" פלטפוס בתרגילים?
תרגילים משפרים כוח, שליטה ולעיתים מעט את מדדי היציבה, אבל אינם משנים באופן משמעותי את מבנה העצמות אצל מבוגר. המטרה שלהם היא כף רגל חזקה וסבולת יותר, לא קשת "חדשה".
האם פלטפוס עובר בירושה?
יש מרכיב משפחתי ברור, ופעמים רבות בני משפחה חולקים מבנה דומה. עם זאת, פלטפוס יכול גם להתפתח בבגרות בגלל משקל, הריון, פציעה או בעיה בגיד.
האם פלטפוס פוסל משירות קרבי או מספורט תחרותי?
פלטפוס גמיש וללא כאב אינו מונע פעילות ספורטיבית. ההחלטה בשירות הצבאי נעשית לפי קריטריונים רפואיים ותפקודיים ולא לפי צורת הקשת בלבד.
מה ההיסטוריה של הטיפול בפלטפוס?
הגישה לפלטפוס השתנתה מאוד – מתקופה שבה ראו בו מום שיש לתקן, לגישה העכשווית שמטפלת בתסמינים. הרחבה בעמוד היסטוריה של הטיפול בפלטפוס.
מה ההפך מפלטפוס?
ההפך מכף רגל שטוחה הוא כף רגל עם קשת גבוהה (Pes Cavus, "כף רגל חלולה"): הקשת הפנימית עמוקה ובדרך כלל נוקשה יותר, והעומס מתרכז בעקב, בכרית כף הרגל ובצד החיצוני. גם קשת גבוהה היא לרוב מבנה משפחתי, אבל קשת גבוהה שמחמירה עם השנים או מופיעה ברגל אחת בלבד מחייבת בירור נוירולוגי. הרחבה בעמוד קשת גבוהה בכף הרגל.
איך אפשר לבדוק בבית אם יש לי פלטפוס?
בדיקה ביתית פשוטה היא טביעת רגל: מרטיבים את כף הרגל ועומדים על נייר או קרטון יבש. בכף רגל שטוחה החלק האמצעי של הטביעה רחב, ובקשת גבוהה הוא צר או חסר. אחר כך כדאי לעלות על קצות האצבעות ולראות אם הקשת מופיעה – סימן לפלטפוס גמיש. זו הערכה גסה בלבד: הטביעה מושפעת גם מרקמות רכות וממשקל הגוף, והיא אינה מחליפה בדיקה כשיש כאב, נוקשות או שינוי בצד אחד. הבדיקות המקצועיות מפורטות בעמוד אבחון פלטפוס.
מהניסיון הקליני שלי
הפסקאות הבאות מבוססות על ניסיוני הקליני ולא על מחקר מבוקר.
כשמגיע אליי מטופל עם פלטפוס, אני מנסה קודם כל להבין אם הפלטפוס קשור בכלל לתלונה. אני בודק את גמישות הקשת, את תפקוד גיד השוקה האחורי בעלייה על קצות האצבעות, את טווח התנועה בקרסול ואת ההליכה, ומשווה בין שתי הרגליים. פעמים רבות אני רואה פלטפוס משמעותי מאוד אצל אנשים שאין להם שום כאב, ומנגד פלטפוס קל שמלווה בכאב בגלל עומס, נעל לא מתאימה או חולשה. לכן אני לא מסתפק בתיאור "יש לך פלטפוס", אלא מנסה להבין איך המבנה משפיע על כף הרגל ועל הגוף של האדם הספציפי.
לא כל פלטפוס דורש מדרס תומך-קשת אגרסיבי. במקרים סימפטומטיים מוקדמים אני מעדיף גישה הדרגתית – תמיכה מתונה, תרגילים ומעקב – על פני קפיצה ישירה למדרס קשיח מקסימלי. וכשמטופל אומר לי שהמדרס "לא עזר", לרוב לא מדובר בכישלון של הרעיון אלא בהתאמה: מדרס לפלטפוס צריך לעבור תיקונים ולפעמים כמה סבבים של כיוונון עד שהוא נכון. כדאי לחזור למי שהתאים את המדרס ולבקש תיקון לפני שמוותרים.
לסיכום
פלטפוס הוא מבנה שכיח של כף הרגל, ולרוב אינו מחייב טיפול. מה שקובע אם יש מקום להתערב הוא לא גובה הקשת אלא הגמישות, הכאב, ההחמרה והקשר לפתולוגיה מסוימת – בעיקר PCFD אצל מבוגרים ופלטפוס נוקשה אצל מתבגרים. כשפלטפוס כואב, הטיפול השמרני – חיזוק, ניהול עומס, נעליים מתאימות ומדרס כשצריך – עוזר לרוב המטופלים. מכאן אפשר להמשיך לעמוד הרלוונטי: ילדים, PCFD, גיד השוקה האחורי, סוגים, כאבים, אבחון או מדרסים.
לאן להמשיך? מפת העמודים בנושא פלטפוס
| השאלה שלכם | העמוד המתאים |
|---|---|
| האם הפלטפוס גמיש או קשיח, ומה עומד מאחוריו? | סוגי פלטפוס |
| איך בודקים פלטפוס ומתי צריך צילום? | אבחון פלטפוס |
| למה כף הרגל השטוחה כואבת ומה הטיפול? | כאבים בפלטפוס וטיפול |
| לילד שלי יש כף רגל שטוחה – זה תקין? | פלטפוס בילדים |
| איך בודקים ילד ומה עושים כשיש תסמינים? | אבחון פלטפוס בילדים, טיפול בפלטפוס בילדים |
| הקשת ירדה בבגרות, בעיקר ברגל אחת | פלטפוס נרכש במבוגרים (PCFD) |
| כאב מאחורי הקרסול הפנימי וקושי לעלות על קצות האצבעות | גיד השוקה האחורי (טיביאליס פוסטריור) |
| מתי מדרס עוזר ואיזה? | מדרסים לפלטפוס |
מקורות
- Pita-Fernandez S, Gonzalez-Martin C, Alonso-Tajes F, et al. Flat Foot in a Random Population and its Impact on Quality of Life and Functionality. J Clin Diagn Res. 2017;11(4):LC22-LC27. PMID: 28571173.
- Shibuya N, Jupiter DC, Ciliberti LJ, VanBuren V, La Fontaine J. Characteristics of adult flatfoot in the United States. J Foot Ankle Surg. 2010;49(4):363-368. PMID: 20537928.
- Butterworth PA, Landorf KB, Gilleard W, Urquhart DM, Menz HB. The association between body composition and foot structure and function: a systematic review. Obes Rev. 2014;15(4):348-357. PMID: 24165357.
- Segal NA, Boyer ER, Teran-Yengle P, et al. Pregnancy leads to lasting changes in foot structure. Am J Phys Med Rehabil. 2013;92(3):232-240. PMID: 23117270.
- Harris RI, Beath T. Hypermobile flat-foot with short tendo achillis. J Bone Joint Surg Am. 1948;30A(1):116-140. PMID: 18921631.
- Oerlemans LNT, Peeters CMM, Munnik-Hagewoud R, et al. Foot orthoses for flexible flatfeet in children and adults: a systematic review and meta-analysis of patient-reported outcomes. BMC Musculoskelet Disord. 2023;24(1):16. PMID: 36611153.
- Uden H, Scharfbillig R, Causby R. The typically developing paediatric foot: how flat should it be? A systematic review. J Foot Ankle Res. 2017;10:37. PMID: 28814975.
- Staheli LT, Chew DE, Corbett M. The longitudinal arch. A survey of eight hundred and eighty-two feet in normal children and adults. J Bone Joint Surg Am. 1987;69(3):426-428. PMID: 3818704.
- Evans AM, Rome K. A Cochrane review of the evidence for non-surgical interventions for flexible pediatric flat feet. Eur J Phys Rehabil Med. 2011;47(1):69-89. PMID: 21448121.
- Kohls-Gatzoulis J, Angel JC, Singh D, et al. Tibialis posterior dysfunction: a common and treatable cause of adult acquired flatfoot. BMJ. 2004;329(7478):1328-1333. PMID: 15576744.
- Deland JT. Adult-acquired flatfoot deformity. J Am Acad Orthop Surg. 2008;16(7):399-406. PMID: 18611997.
- Myerson MS, Thordarson DB, Johnson JE, et al. Classification and Nomenclature: Progressive Collapsing Foot Deformity. Foot Ankle Int. 2020;41(10):1271-1276. PMID: 32856474.
- Alvarez RG, Marini A, Schmitt C, Saltzman CL. Stage I and II posterior tibial tendon dysfunction treated by a structured nonoperative management protocol: an orthosis and exercise program. Foot Ankle Int. 2006;27(1):2-8. PMID: 16442022.
- Neal BS, Griffiths IB, Dowling GJ, et al. Foot posture as a risk factor for lower limb overuse injury: a systematic review and meta-analysis. J Foot Ankle Res. 2014;7(1):55. PMID: 25558288.
- Menz HB, Dufour AB, Riskowski JL, Hillstrom HJ, Hannan MT. Foot posture, foot function and low back pain: the Framingham Foot Study. Rheumatology (Oxford). 2013;52(12):2275-2282. PMID: 24049103.
- Redmond AC, Crosbie J, Ouvrier RA. Development and validation of a novel rating system for scoring standing foot posture: the Foot Posture Index. Clin Biomech (Bristol). 2006;21(1):89-98. PMID: 16182419.
- Buldt AK, Murley GS, Butterworth P, et al. The relationship between foot posture and lower limb kinematics during walking: A systematic review. Gait Posture. 2013;38(3):363-372. PMID: 23391750.
- Huang C, Chen LY, Liao YH, Masodsai K, Lin YY. Effects of the Short-Foot Exercise on Foot Alignment and Muscle Hypertrophy in Flatfoot Individuals: A Meta-Analysis. Int J Environ Res Public Health. 2022;19(19):11994. PMID: 36231295.
- Unver B, Erdem EU, Akbas E. Effects of Short-Foot Exercises on Foot Posture, Pain, Disability, and Plantar Pressure in Pes Planus. J Sport Rehabil. 2020;29(4):436-440. PMID: 30860412.
- Jafarnezhadgero A, et al. Effects of foot orthoses application during walking on lower limb joint angles and moments in adults with flat feet: A systematic review with meta-analysis. J Biomech. 2024;176:112345. PMID: 39353247.
- Nielsen RO, Buist I, Parner ET, et al. Foot pronation is not associated with increased injury risk in novice runners wearing a neutral shoe: a 1-year prospective cohort study. Br J Sports Med. 2014;48(6):440-447. PMID: 23766439.
- Williams DS 3rd, McClay IS, Hamill J. Arch structure and injury patterns in runners. Clin Biomech (Bristol). 2001;16(4):341-347. PMID: 11358622.
- Rogers LC, Frykberg RG, Armstrong DG, et al. The Charcot foot in diabetes. Diabetes Care. 2011;34(9):2123-2129. PMID: 21868781.