סוגי פלטפוס – גמיש או קשיח (נוקשה), מולד או נרכש, ומה מסתתר מאחורי כל סוג

פלטפוס קשיח (נוקשה, Rigid Flatfoot) הוא כף רגל שטוחה שהקשת שלה אינה חוזרת גם כשהרגל אינה נושאת משקל או כשעולים על קצות האצבעות. לרוב יש לו סיבה מבנית שצריך לזהות – למשל חיבור גרמי בין עצמות השורש אצל מתבגרים, או שלב מתקדם של פלטפוס נרכש אצל מבוגרים. פלטפוס גמיש הוא הסוג השכיח: הקשת יורדת רק בעמידה וחוזרת בלי משקל, ולרוב הוא אינו כואב ואינו מצריך טיפול [1, 2].

"פלטפוס" הוא שם כללי למצבים שונים מאוד זה מזה. פלטפוס גמיש אצל ילד בן ארבע, פלטפוס נוקשה וכואב אצל נער בן 13, וקשת שקורסת בהדרגה אצל אישה בת 60 – כולם נראים דומים בעמידה, אבל הסיבה, המהלך והטיפול שונים לחלוטין. לכן הצעד הראשון בכל הערכה הוא לזהות לאיזה סוג הפלטפוס שייך.

החלוקה המעשית החשובה ביותר היא בין פלטפוס גמיש לנוקשה. מעבר לה אפשר לסווג פלטפוס לפי הסיבה – פיזיולוגי, מבני, נוירולוגי, נרכש או פוסט-טראומטי – לפי החומרה, ולפי המישור שבו העיוות דומיננטי. בעמוד הזה מרוכזים הסוגים העיקריים, עם הסבר קצר על כל אחד והפניה לעמוד שמרחיב עליו.

נתי שטיין

פיזיותרפיסט העוסק באורתופדיה של כף הרגל ובהתאמת מדרסים.
B.P.T. — אוניברסיטת תל אביב, 1996
M.Sc. בפיזיותרפיה אורתופדית — אוניברסיטת בן-גוריון
לימודי אוסטאופתיה — Madrid School of Osteopathy
הכשרה בתחום הנעלה רפואית
מאמן כושר מוסמך — וינגייט

יצירת קשר

WhatsApp
052-8306095
nati.shtain@gmail.com

בקצרה

  • פלטפוס גמיש – הקשת חוזרת ללא משקל – הוא הסוג השכיח ולרוב אינו כואב; פלטפוס נוקשה מרמז על בעיה מבנית ומחייב בירור.
  • אצל ילדים קשת שטוחה וגמישה היא שלב התפתחותי תקין.
  • פלטפוס גמיש עם קיצור של שרירי השוק וגיד אכילס כואב יותר מהפלטפוס הגמיש הפשוט.
  • אצל מתבגרים, פלטפוס נוקשה וכואב מעלה חשד לחיבור גרמי בין עצמות השורש.
  • אצל מבוגרים, פלטפוס שמופיע או מחמיר הוא לרוב PCFD; סיבות נוספות הן פציעה, Charcot, דלקת מפרקים ובעיה נוירולוגית.

למה חשוב לזהות את סוג הפלטפוס?

כי ההחלטה אם לטפל, איך ומתי, נגזרת מהסוג ולא מגובה הקשת. פלטפוס גמיש וא-סימפטומטי לא צריך טיפול; פלטפוס נוקשה צריך אבחנה; פלטפוס שמחמיר אצל מבוגר צריך התערבות מוקדמת. ההיכרות הכללית עם הנושא נמצאת בעמוד פלטפוס – מדריך מקיף, ואופן הבדיקה בעמוד אבחון פלטפוס.

פלטפוס גמיש מול פלטפוס קשיח (נוקשה)

פלטפוס גמיש (Flexible Pes Planus)

הקשת יורדת רק כשכף הרגל נושאת משקל, וחוזרת כשכף הרגל באוויר, כשעולים על קצות האצבעות או כשמרימים את הבוהן הגדולה. ברוב המקרים אין שינוי מבני ברקמות, והפלטפוס אינו כואב. זה הסוג השכיח ביותר אצל ילדים ומבוגרים צעירים [1, 2].

פלטפוס גמיש עם קיצור של שרירי השוק

בתת-קבוצה של הפלטפוס הגמיש יש קיצור של שרירי השוק וגיד אכילס. כשהקרסול אינו מסוגל להתכופף מספיק כלפי מעלה בזמן ההליכה, התנועה החסרה "נלקחת" מאמצע כף הרגל, והקשת קורסת עוד יותר. כבר במחקר הקלאסי של האריס וביית' על חיילים, הקבוצה הזו סבלה מכאב יותר מבעלי פלטפוס גמיש פשוט [1].

פלטפוס נוקשה, או "פלטפוס קשיח" (Rigid Pes Planus)

כף הרגל שטוחה גם עם משקל וגם בלעדיו, והקשת אינה חוזרת בעלייה על קצות האצבעות. פלטפוס כזה כרוני יותר וקשה יותר לטיפול, ובדרך כלל מלווה בשינויים מבניים ברקמות הרכות ובעצמות, ולעיתים בשינויים ניווניים במפרקים. פלטפוס נוקשה הוא סימן לבעיה בסיסית שצריך לזהות – למשל חיבור גרמי, שלב מתקדם של PCFD או שחיקה במפרקים.

איך מבחינים בין פלטפוס גמיש לפלטפוס קשיח?

מה בודקיםפלטפוס גמישפלטפוס קשיח (נוקשה)
הקשת בלי משקל (בישיבה, כף רגל באוויר)חוזרתנשארת שטוחה
עלייה על קצות האצבעותהקשת מופיעה והעקב מתהפך פנימההקשת לא מופיעה, העקב כמעט אינו זז
הרמת הבוהן הגדולה (מבחן ג'ק)הקשת "נבנית"אין שינוי ניכר
תנועת המפרק התת-טלריחופשיתמוגבלת, לעיתים עם עוויתות בשרירי הפרונאוס
כאבלרוב איןשכיח
סיבות אופייניותוריאציה מבנית, גמישות יתר, קיצור שרירי השוקחיבור גרמי, PCFD מתקדם, שחיקה במפרקים, סיבה נוירולוגית או פציעה
מה עושיםטיפול רק אם יש כאב או מגבלהבירור – בדיקה אורתופדית והדמיה לפי הצורך

אצל ילדים ההבחנה נעשית באותם מבחנים, בהתאמה לגיל – ראו אבחון פלטפוס בילדים, וההחלטה אם ואיך לטפל בעמוד טיפול בפלטפוס בילדים. כשפלטפוס גמיש מתחיל לכאוב אצל מבוגר, ההמשך נמצא בעמוד כאבים בפלטפוס וטיפול.

פלטפוס פיזיולוגי בילדים

כל הילדים נולדים עם כף רגל שטוחה. בשנים הראשונות יש שכבת שומן עבה בקשת, הרצועות גמישות, והשליטה השרירית עדיין מתפתחת. הקשת מופיעה בהדרגה במהלך העשור הראשון, בקצב שונה מילד לילד, ואין גיל אחד שבו היא "אמורה" להיות מלאה [3, 4]. פלטפוס כזה הוא גמיש, סימטרי ואינו כואב. ההרחבה בעמוד פלטפוס בילדים.

פלטפוס נוקשה ממקור מבני

חיבור גרמי בין עצמות השורש (Tarsal Coalition)

חיבור מולד – גרמי, סחוסי או סיבי – בין שתיים מעצמות השורש, לרוב בין עצם העקב לעצם הסירה או בין עצם העקב לטלוס. החיבור מגביל את התנועה של המפרק התת-טלרי, והוא מתחיל לגרום לכאב בדרך כלל בגיל ההתבגרות, כשהחיבור מתקשה. התמונה הטיפוסית היא פלטפוס כואב ונוקשה, נקעים חוזרים, ולעיתים עוויתות של שרירי הפרונאוס בצד החיצוני של השוק – ומכאן השם הישן "פלטפוס ספסטי פרונאלי" [5, 6]. האבחנה נעשית בצילום ובעיקר ב-CT.

עצם סירה נוספת (Accessory Navicular)

עצם קטנה נוספת או בליטה גדולה במיוחד בצד הפנימי של עצם הסירה, במקום שבו נאחז גיד השוקה האחורי. היא שכיחה ובדרך כלל אינה גורמת לבעיה, אבל אצל חלק מהאנשים – בעיקר מתבגרים וספורטאים – היא כואבת בלחץ של הנעל או בעומס, ולעיתים קשורה לפלטפוס גמיש [7].

טלוס אנכי מולד (Congenital Vertical Talus)

מום מולד נדיר שבו הטלוס עומד כמעט אנכית, וכף הרגל נראית כמו "תחתית של נדנדה" (Rocker Bottom). זהו פלטפוס נוקשה שמאובחן בדרך כלל כבר בינקות ודורש טיפול אורתופדי מוקדם. ראו מומים מולדים בכף הרגל.

פלטפוס נוירולוגי ושרירי

פגיעה נוירולוגית – מרכזית, כמו שיתוק מוחין, או היקפית – משנה את האיזון בין השרירים שמחזיקים את הקשת לבין אלה שמשטחים אותה. ספסטיות של שרירי השוק והפרונאוס, או חולשה של שריר השוקה האחורי, יכולות ליצור פלטפוס שמחמיר עם הזמן. במצבים אלה הטיפול נעשה לרוב בצוות רב-מקצועי, עם סדים ייעודיים.

פלטפוס נרכש אצל מבוגרים (PCFD)

זו הסיבה השכיחה לפלטפוס שמופיע או מחמיר בבגרות. כשל הדרגתי של גיד השוקה האחורי, רצועת הספרינג והרצועה הדלטואידית מוביל לקריסה תלת-ממדית: הקשת שוקעת, העקב נוטה לוולגוס, קדמת כף הרגל פונה החוצה. ב-2020 הוגדר המצב כ-Progressive Collapsing Foot Deformity, עם סיווג לעיוות גמיש או נוקשה ותיאור של המרכיבים – עקב, אמצע כף הרגל, טור פנימי, תת-פריקה סביב הטלוס וקרסול [8, 9]. ההרחבה בעמודים פלטפוס נרכש במבוגרים (PCFD) ו-גיד השוקה האחורי.

פלטפוס אחרי פציעה ובמחלות מערכתיות

פלטפוס פוסט-טראומטי

שבר בעצם העקב או בטלוס, פציעה במפרקי ליספרנק (פציעת ליספרנק), נקעים קשים או קרע בגיד השוקה האחורי יכולים לשנות את מבנה כף הרגל. המטופל מתאר בדרך כלל כף רגל רגילה עד לפציעה, ושיטוח בצד הפגוע בלבד.

כף רגל Charcot

אצל אנשים עם סוכרת ונוירופתיה, תהליך דלקתי מהיר יכול להרוס את עצמות ומפרקי אמצע כף הרגל ולגרום לקריסה – לעיתים עד כף רגל בצורת "נדנדה". בשלב החריף כף הרגל חמה, נפוחה ואדומה, לעיתים בלי כאב. זהו מצב דחוף שמחייב פנייה מיידית [10].

דלקות מפרקים

דלקת מפרקים שגרונית ומחלות דלקתיות אחרות פוגעות ברצועות ובמפרקים של השורש ושל אמצע כף הרגל, ויכולות להוביל לפלטפוס מתקדם.

גמישות יתר כללית

אנשים עם גמישות יתר מפרקית כללית (Hypermobility), ובמיוחד עם תסמונות של רקמת חיבור, נוטים לפלטפוס גמיש מאוד, לעיתים עם כאב ועייפות בכפות הרגליים. כאן יש חשיבות מיוחדת לחיזוק ולתמיכה, ופחות למתיחות.

חלוקה לפי חומרה

בעבר נהוג היה לדרג פלטפוס לפי מידת הנטייה של העקב החוצה (ולגוס של העקב) בעמידה: קל – כ-4 עד 6 מעלות, בינוני – כ-6 עד 10 מעלות, וקשה – כ-10 עד 15 מעלות ומעלה. זו חלוקה מעשית שהופיעה בעמוד הישן, אבל היא אינה מבוססת על מחקר תיקוף, והמדידה עצמה אינה מדויקת. כיום נוטים להשתמש בכלים מובנים יותר, כמו מדד יציבת כף הרגל (FPI-6) בבדיקה קלינית, וזוויות בצילום בעמידה כשיש צורך בהערכה מבנית [11]. ראו גם ולגוס של העקב.

חלוקה לפי מישור העיוות

פלטפוס הוא כמעט תמיד עיוות בכמה מישורים בו-זמנית, ולכן אי אפשר להתייחס אליו כעיוות במישור אחד. החלוקה הבאה מתייחסת למישור הדומיננטי – זה שבו העיוות בולט ביותר – והיא עוזרת לי להבין מה המדרס או התרגיל צריכים "לתקן":

  • עיוות במישור הקורונלי (חזיתי) – בולטת הטיה של העקב החוצה (אוורסיה) ופרונציה מוגברת. טווח האינברסיה – היכולת להפוך את כף הרגל פנימה – מצטמצם.
  • עיוות במישור הרוחבי (אופקי) – טווח האינברסיה והאוורסיה כמעט תקין, אבל במבט מלמעלה ראש הטלוס פונה פנימה ואינו מכוסה כראוי על ידי עצם הסירה, שזזה החוצה ממנו; קדמת כף הרגל פונה החוצה (אבדוקציה).
  • עיוות במישור הסגיטלי (צידי) – הטלוס נוטה כלפי מטה (פלנטר פלקסיה), ובצילום צד הטור הפנימי – טלוס, סירה, טריז ומסרק ראשון – נראה כמעט כקו ישר שקרס, ולעיתים עם מעורבות של כל המפרקים לאורכו.
  • עיוות תלת-מישורי – מעורבות דומה של כמה מישורים.

הסיווג של PCFD מ-2020 מבטא רעיון דומה: הוא מתאר כל מרכיב של העיוות בנפרד – עקב, אמצע כף הרגל, טור פנימי – כדי שהטיפול יכוון לכל אחד מהם [8]. על מרכיבים נוספים ראו וארוס של קדמת כף הרגל ו-כף רגל רחבה (Splayfoot).

טבלת סיכום: סוגי הפלטפוס

סוגגיל אופייניגמישותסימן מכווןמה עושים
פיזיולוגי בילדיםעד כ-10גמישסימטרי, ללא כאבהסבר ומעקב
גמיש במבוגרכל גילגמישהקשת חוזרת בעלייה על קצות האצבעותטיפול רק אם כואב
גמיש עם קיצור שרירי השוקכל גילגמישהגבלה בטווח הקרסולמתיחות, חיזוק, מדרס לפי הצורך
חיבור גרמימתבגריםנוקשהכאב, נקעים חוזרים, הגבלת תנועהצילום ו-CT, אורתופד
עצם סירה נוספתמתבגריםלרוב גמישבליטה כואבת בצד הפנימיהפחתת לחץ, מדרס, לעיתים ניתוח
נוירולוגיכל גילמשתנהספסטיות או חולשהצוות רב-מקצועי
PCFDגיל העמידה ומעלהגמיש ואז נוקשהכאב פנימי, קושי בעלייה על רגל אחתטיפול מוקדם, מדרס או סד, תרגילים
פוסט-טראומטיכל גילמשתנהשינוי אחרי פציעה, צד אחדהדמיה, אורתופד
Charcotסוכרת ונוירופתיהמשתנהכף רגל חמה ונפוחהפנייה דחופה

מתי לפנות לבדיקה?

  • פלטפוס נוקשה בכל גיל.
  • פלטפוס כואב אצל ילד או מתבגר, או בצד אחד בלבד.
  • פלטפוס שהופיע או החמיר בבגרות.
  • כף רגל חמה ונפוחה אצל אדם עם סוכרת.
  • פלטפוס שמלווה בחולשה, ספסטיות או שינוי בהליכה.

שאלות נפוצות

האם פלטפוס גמיש יכול להפוך לקשיח?

במצבים מסוימים כן. הדוגמה המוכרת היא PCFD: אצל מבוגר העיוות מתחיל כגמיש, ועם הזמן – כשהגיד והרצועות ממשיכים להיכשל והמפרקים מסתגלים – הוא עלול להפוך לנוקשה [8, 9]. לכן פלטפוס שמחמיר בבגרות כדאי לבדוק מוקדם. פלטפוס גמיש וסימטרי שקיים מילדות וללא כאב מתנהג בדרך כלל באופן יציב.

איך בודקים בבית אם הפלטפוס גמיש או קשיח?

עולים על קצות האצבעות ומבקשים ממישהו להסתכל מהצד ומאחור: אם הקשת מופיעה והעקב פונה פנימה, הפלטפוס כנראה גמיש. אפשר גם להסתכל על כף הרגל בישיבה, כשהיא אינה נושאת משקל. זו בדיקה ראשונית בלבד; כאב, הבדל בין הרגליים או קשת שאינה חוזרת הם סיבה לבדיקה מקצועית.

האם פלטפוס קשיח תמיד מצריך ניתוח?

לא בהכרח. הטיפול נגזר מהסיבה ומהתסמינים. גם בעיוות נוקשה של PCFD משתמשים בסד, וניתוח נשקל כשהכאב משמעותי ונמשך למרות טיפול שמרני. אצל מתבגר עם פלטפוס קשיח וכואב, ההחלטה מתקבלת אחרי בירור והדמיה אצל אורתופד ילדים. מה שחשוב בכל גיל הוא לא להסתפק בתיאור "פלטפוס" אלא לזהות מה גורם לנוקשות.

מהניסיון הקליני שלי

הפסקאות הבאות מבוססות על ניסיוני הקליני ולא על מחקר מבוקר.

בבדיקה אני מנסה קודם כל לשייך את כף הרגל לאחד הסוגים, כי זה מה שקובע את כל ההמשך. מבחן פשוט של עלייה על קצות האצבעות מבדיל ברוב המקרים בין גמיש לנוקשה, והשאלה "ממתי כף הרגל נראית כך?" מבדילה בין פלטפוס מולד ויציב לבין פלטפוס שמתקדם.

החלוקה לפי מישור העיוות שימושית מאוד בעבודה שלי על מדרסים. כשהעיוות הדומיננטי הוא בעקב, אני מתמקד בשליטה בעקב; כשהוא בעיקר בפניית קדמת כף הרגל החוצה או בקריסה של הטור הפנימי, התכנון שונה. שני אנשים עם אותו "פלטפוס" יכולים לקבל מדרסים שונים מאוד. פרטי התכנון נמצאים בעמוד מדרסים לפלטפוס.

לסיכום

פלטפוס אינו מצב אחד. ההבחנה הבסיסית היא בין גמיש לנוקשה, ומעליה – זיהוי הסיבה: פיזיולוגי בילדים, קיצור שרירי השוק, חיבור גרמי, עצם סירה נוספת, בעיה נוירולוגית, PCFD, פציעה, Charcot או דלקת מפרקים. הסוג קובע אם צריך לטפל, איך ומתי – ולכן הוא חשוב יותר מגובה הקשת עצמה.

מקורות

  1. Harris RI, Beath T. Hypermobile flat-foot with short tendo achillis. J Bone Joint Surg Am. 1948;30A(1):116-140. PMID: 18921631.
  2. Mosca VS. Flexible flatfoot in children and adolescents. J Child Orthop. 2010;4(2):107-121. PMID: 21455468.
  3. Uden H, Scharfbillig R, Causby R. The typically developing paediatric foot: how flat should it be? A systematic review. J Foot Ankle Res. 2017;10:37. PMID: 28814975.
  4. Staheli LT, Chew DE, Corbett M. The longitudinal arch. A survey of eight hundred and eighty-two feet in normal children and adults. J Bone Joint Surg Am. 1987;69(3):426-428. PMID: 3818704.
  5. Mosier KM, Asher M. Tarsal coalitions and peroneal spastic flat foot. A review. J Bone Joint Surg Am. 1984;66(7):976-984. PMID: 6480656.
  6. Jack EA. Bone anomalies of the tarsus in relation to peroneal spastic flat foot. J Bone Joint Surg Br. 1954;36-B(4):530-542. PMID: 13211728.
  7. Ugolini PA, Raikin SM. The accessory navicular. Foot Ankle Clin. 2004;9(1):165-180. PMID: 15062220.
  8. Myerson MS, Thordarson DB, Johnson JE, et al. Classification and Nomenclature: Progressive Collapsing Foot Deformity. Foot Ankle Int. 2020;41(10):1271-1276. PMID: 32856474.
  9. Deland JT. Adult-acquired flatfoot deformity. J Am Acad Orthop Surg. 2008;16(7):399-406. PMID: 18611997.
  10. Rogers LC, Frykberg RG, Armstrong DG, et al. The Charcot foot in diabetes. Diabetes Care. 2011;34(9):2123-2129. PMID: 21868781.
  11. Redmond AC, Crane YZ, Menz HB. Normative values for the Foot Posture Index. J Foot Ankle Res. 2008;1(1):6. PMID: 18822155.
WhatsApp