סוגי המדרסים העיקריים לפי דרך הייצור הם מדרסי מדף, מדרסי מדף מותאמים ומדרסים בהתאמה אישית. בנוסף, כל מדרס מסווג גם לפי קשיחות (רך, חצי-קשיח או קשיח), לפי החומר, המבנה והאורך, ולפי המטרה הקלינית שלו.
אין דרך אחת בלבד לחלק מדרסים לסוגים. השאלה "איזה סוג מדרס הכי טוב?" נשמעת פשוטה, אבל היא חסרה: מדרס הוא לא קטגוריה בודדת אלא צירוף של כמה החלטות תכנון נפרדות – איך הוא יוצר, מה הגיאומטריה שלו, מה הקשיחות שלו, מאיזה חומר, מה המבנה שלו, מה אורכו, ולאיזו מטרה קלינית הוא נועד.
המשמעות המעשית: קרבון אינו "ההפך" מהתאמה אישית, רך אינו "ההפך" מביומכני, ומדרס ריצה אינו "ההפך" ממדרס מדף. מדרס בודד יכול להיות בו-זמנית: מותאם אישית, חצי-קשיח, באורך מלא, רב-שכבתי, עשוי EVA ותרמופלסט, עם תוספת מטטרסלית, ומיועד לריצה – כל אחד מהמאפיינים האלה נגזר מציר סיווג שונה.
המדריך הזה מסביר את הצירים השונים שמרכיבים "סוג מדרס", כדי שתוכלו להבין מה באמת שואלים כשמישהו שואל על סוג המדרס – ומה חשוב יותר מהשם של הקטגוריה.

בקצרה
- אין חלוקה אחת בלבד לסוגי מדרסים – יש כמה צירי סיווג שונים בו-זמנית.
- custom ומדף מתארים בעיקר את דרך הייצור וההתאמה, לא את האיכות.
- רך / חצי-קשיח / קשיח מתארים קשיחות, לא רמת איכות.
- EVA, פוליפרופילן, קרבון וכו' מתארים חומר, לא אבחנה או התוויה טיפולית.
- ריצה / סוכרת / פלטפוס מתארים ייעוד או מטרה קלינית, לא שיטת ייצור.
- מדרס מדף איכותי ומתאים יכול להיות פתרון קליני מצוין.
- custom מספק פוטנציאל ליותר אפשרויות תכנון, אך אינו אוטומטית יעיל יותר.
- הבחירה צריכה להתחיל במטרה הקלינית, לא בשם המוצר.
מה יש בדף
- איך נכון לסווג מדרסים?
- לפי דרך הייצור וההתאמה
- מדרסים רכים, חצי-קשיחים וקשיחים
- קרבון – חומר, לא "דרגת איכות"
- לפי חומר
- לפי מבנה – חד-שכבתי ורב-שכבתי
- לפי אורך המדרס
- לפי המטרה הקלינית
- "ריצה", "סוכרת", "פלטפוס" – ייעוד, לא סוג חומר
- איך בוחרים סוג מדרס?
- טבלת יתרונות וחסרונות
- מיתוסים שכדאי לנקות
- הגישה שלי
- שאלות נפוצות
- מקורות
איך נכון לסווג מדרסים?
במקום רשימה אחת של "סוגי מדרסים", מועיל יותר לחשוב על כמה צירים נפרדים שכל מדרס ממוקם עליהם בו-זמנית:
| ציר | דוגמאות | מה הוא מתאר |
|---|---|---|
| ייצור/התאמה | מדף / מדף מותאם / custom | מקור הגיאומטריה וכמות ההתאמה האישית |
| קשיחות | רך / חצי-קשיח / קשיח | עד כמה המדרס מתנגד לעיוות |
| חומר | EVA / פוליאתילן / פוליאוריתן / פוליפרופילן / קרבון-קומפוזיט | תכונות מכניות של החומר עצמו |
| מבנה | חד-שכבתי / רב-שכבתי / מעטפת + כיסוי | כיצד המדרס מורכב מבחינה פיזית |
| אורך | עקב / 3/4 / עד לסולוס / אורך מלא | איזה חלק מכף הרגל המדרס תומך בפועל |
| מטרה | ריפוד / הכלה / off-loading / שינוי עומס | האפקט המכני שמנסים להשיג |
| ייעוד/שימוש | ריצה / סוכרתי / ספציפי לפתולוגיה | למי ולאיזו פעילות המדרס מיועד |
מדרס בודד ממוקם בו-זמנית על כל אחד מהצירים האלה. זה הליבה המושגית של העמוד הזה.
לפי דרך הייצור וההתאמה
סקירות Cochrane בנושא מבחינות בין שלוש רמות התאמה: מדרס מדף (prefabricated), מדרס מדף שעבר התאמה/שינוי (modified/customised prefabricated), ומדרס בהתאמה אישית מלאה (custom). מדובר ברצף של רמות התאמה, לא בשלוש קטגוריות נפרדות וסגורות.

מדרס מדף (Prefabricated)
מוצר המיוצר מראש במידות ובגיאומטריות סטנדרטיות. יתרונות: זמינות מיידית, עלות נמוכה יותר, יכול להיות שימושי קלינית, מאפשר ניסיון לפני מעבר להתערבות מורכבת יותר, וחלק מהמוצרים מאפשרים גם התאמות מקומיות. מגבלות: הגיאומטריה הבסיסית קבועה מראש, יכולת התמודדות מוגבלת עם אסימטריה, פחות דרגות חופש בתכנון, ומבנה חריג עלול להתאים פחות טוב. מדרס מדף אינו נחות מיסודו – הוא מתאים כאשר גיאומטריה קיימת עונה על מטרת הטיפול.
מדרס מדף מותאם (Modified/Customised Prefabricated)
בסיס מיוצר בסדרה, שעליו מבצעים שינויים פרטניים: טריזים, תוספות בקשת, פד מטטרסלי, כיסוי עליון, הקלה מקומית, שינויים באזור העקב. זהו פשרה ביניים – מהיר יחסית, פחות מורכב בייצור, ויכול לספק התאמה קלינית משמעותית. המגבלה: מעטפת/גיאומטריית הבסיס נשארת קבועה מראש. חשוב: בחירת המוצר באמצעות פלטת לחצים היא רק אחת מהדרכים האפשריות לבחירת מוצר מדף – זו אינה ההגדרה של הקטגוריה.

מדרס בהתאמה אישית (Custom-Made)
מיוצר מגיאומטריה/נתונים ספציפיים למטופל ומרשם קליני. יתרונות פוטנציאליים: שליטה גיאומטרית רבה יותר, אפשרות לתכנון א-סימטרי, הקלה/off-loading ממוקדים, חלוקות קשיחות/חומר שונות, התאמה למבנה חריג, ואפשרות לשינויים נרחבים. מגבלות: עלות וזמן גבוהים יותר, האיכות תלויה בהערכה, במרשם, בייצור ובמעקב – לקיחת גבס או סריקה בלבד אינה מבטיחה מוצר טוב יותר, והמחקר אינו מראה עליונות אוטומטית. להרחבה מלאה על ההשוואה בין custom למדף: מדרסים בהתאמה אישית מול מדרסי מדף – מה אומר המחקר →. על תהליך ההתאמה האישית עצמו: מדרסים בהתאמה אישית – מדריך מקיף →. על שיטות לקיחת המידה: לקיחת מידה למדרסים →.
מדרסים רכים, חצי-קשיחים וקשיחים
קשיחות אינה תמיכה. קשיחות מתארת עד כמה המדרס מתנגד לעיוות. התמיכה/האפקט על העומס תלויים גם בגיאומטריה, בעובי, במוטת התמיכה, בשטח המגע, בחומר, במיקום הכוחות, ובממשק עם הנעל.
רך (Soft)
מטרות אופייניות: ריפוד, הכלה (accommodation), פיזור לחץ, סבילות מעל אזורים בולטים או רגישים. יתרונות: נוחות, הכלה, וגמישות תכנון בהתאם למבנה. מגבלות: דחיסה ועייפות חומר לאורך זמן, עובי גדול יותר לעיתים, פחות עמידות מבנית כאשר זו נדרשת. רך אינו אומר "פשוט" או "פחות מקצועי". להרחבה: מדרסים רכים רב-שכבתיים →.
חצי-קשיח (Semi-Rigid)
לרוב פשרה מעשית בין מבנה לבין יכולת עיוות/הכלה. ניתן ליצור אותו ממגוון חומרים ומבנים. אינו "עדיף מיסודו" על פני רך או קשיח – ההתאמה תלויה במטרה הקלינית.
קשיח (Rigid)
יתרונות פוטנציאליים: עקביות מבנית, שימור צורה לאורך זמן, התנגדות גבוהה לעיוות, ולעיתים אפשרות למעטפת דקה יותר בהתאם לחומר ולעיצוב. חסרונות פוטנציאליים: בלימת זעזועים פנימית מועטה יותר, סבילות נמוכה יותר אצל חלק מהמטופלים, ואפשרויות שינוי משתנות לפי החומר והמבנה. קשיח אינו אומר "תמיכה טובה יותר" באופן אוטומטי.
קרבון – חומר, לא "דרגת איכות"
קרבון-קומפוזיט יכול לספק קשיחות גבוהה בעובי נמוך יחסית, משקל נמוך ושימור צורה טוב. אך קרבון כשלעצמו אינו הוכחה ליעילות קלינית עדיפה, לתמיכה טובה יותר, לבלימת זעזועים טובה יותר, או ל"איכות" גבוהה יותר. מעטפת קרבון קשיחה מספקת בלימת זעזועים פנימית מועטה יחסית; אם נדרשת בלימת זעזועים או הקלת לחץ, היא בדרך כלל מגיעה מכיסוי עליון, ריפוד או הקלה מקומית נוספת.
סקירה שיטתית של Gerrard ועמיתים (2020) [1] בחנה את השפעת חומרי מדרסים על לחץ כפי הרגל, ומצאה ראיות מכניות מוגבלות לכך שחומרים כמו EVA, פוליאוריתן/PORON ופוליאתילן/Plastazote יכולים להפחית לחץ שיא פלנטרי בתנאים שנבדקו. קרבון-גרפיט התנהג אחרת בבדיקות אלה. אין להסיק מכך שקרבון "תמיד מגביר לחץ", "רע" או "לא עובד" – הממצא מוגבל לשאלת הלחץ המכני הספציפית שנבדקה, ואינו אומר דבר ישיר על כאב, פציעה או תוצאה קלינית. להרחבה על חומרים: חומרים במדרסים →.
הניסיון והעמדה שלי לגבי קרבון
מה שכתוב כאן הוא הניסיון הקליני והמעשי שלי בייצור והתאמת מדרסים לאורך יותר מ-20 שנה – לא ממצא מחקרי. קרבון יכול להיות חומר מצוין כשהתכונות הספציפיות שלו נחוצות: כאשר רוצים מעטפת דקה, קלה וקשיחה מאוד. אבל קרבון אינו אוטומטית טיפולי יותר, תומך יותר, ביומכני יותר, מתקדם קלינית יותר, או מתאים יותר למטופל.
בשנים האחרונות אני רואה יותר ויותר שימוש במילה "קרבון" כמעט כשם נרדף ל"מדרס מתקדם". בעיניי זו טעות. אם ניתן להשיג את המטרה הקלינית באמצעות EVA, תרמופלסט, מבנה רב-שכבתי או חומר אחר, עצם המעבר לקרבון אינו מוסיף בהכרח ערך טיפולי. השאלה מבחינתי אינה האם קרבון הוא חומר טוב – הוא יכול להיות חומר מצוין. השאלה היא האם התכונות הספציפיות שלו נחוצות למטופל המסוים.
מניסיוני בייצור מדרסים, עלות חומרי הגלם של זוג מדרסי קרבון נעה כיום בדרך כלל בסדר גודל של כ־80-150 ש"ח. זה אינו מחיר הייצור הכולל: הוא אינו כולל זמן עבודה, בדיקה, תכנון, ציוד, שכירות, התאמות, מעקב והוצאות העסק. לכן עצם הפער בין עלות החומר למחיר לצרכן אינו מוכיח כשלעצמו שתמחור מסוים אינו מוצדק. עם זאת, בעיניי הבעיה מתחילה כאשר הקרבון עצמו משמש להצדקת מחיר premium וכהוכחה כביכול לכך שהמדרס מתקדם או טיפולי יותר. חומר יקר יותר או קשיח יותר אינו בהכרח פתרון קליני טוב יותר.
להערכתי בשוק המדרסים בישראל, אחת הבעיות הנוכחיות היא ניסיון למכור מדרסי קרבון כפתרון פרימיום גם כאשר אין סיבה קלינית ברורה הדורשת דווקא קרבון. אני רואה לא מעט מקרים שבהם ההצדקה הקלינית לבחירת קרבון על פני חומר מתאים אחר מוגבלת.
בגישה שלי, כאשר המטרה העיקרית היא פיזור לחץ, ריכוך אזור רגיש או התאמה לעיוות, אני נוטה להעדיף מבנה שמאפשר יותר התאמה מקומית וריכוך, ולא לבחור אוטומטית במעטפת קרבון קשיחה. בפעילות ספורטיבית, אני בוחן את הדרישה לשילוב בין שליטה, נוחות, התאמה לנעל, ספיגת עומסים ויכולת שינוי – ולכן איני רואה בקשיחות גבוהה מטרה בפני עצמה. בכפות רגליים סוכרתיות/בסיכון גבוה, אני נותן עדיפות להכלה, לפיזור עומס ולהגנה, ולכן נזהר משימוש במעטפות קשיחות מדי ללא צורך ברור – זו זהירות קלינית מבוססת ניסיון, לא טענה שחומרים קשיחים אסורים באופן גורף. במטטרסלגיה ובכאב עקב, אני נותן לרוב עדיפות לריפוד מקומי, פיזור לחץ ויכולת שינוי כשאלה הם יעדי הטיפול – זו העדפה קלינית שלי, לא טענה שהמחקר מוכיח שרך עדיף על קשיח.
קרבון יכול להיות חומר מצוין. אבל קרבון הוא בחירת חומר – לא אבחנה קלינית, לא דרגת איכות, ולא הוכחה לטיפול עדיף. הביקורת שלי אינה נגד קרבון; היא נגד המשוואה "קרבון = פרימיום = טוב יותר" כשלא הודגם צורך קליני ספציפי בו.
לפי חומר
סקירה קצרה בלבד – הרחבה מלאה נמצאת בעמוד הייעודי לחומרי מדרסים.
- EVA – טווח רחב של צפיפויות וקשיחות, ניתן לעצב תרמית ולשנות, שימושי בהרבה מבנים רב-שכבתיים; דחיסה ועייפות תלויות בצפיפות ובמבנה.
- פוליאתילן / Plastazote – הכלה, עיצוב בחום, שימושי כאשר חלוקת לחץ ומגע חשובים.
- פוליאוריתן / PORON – נפוץ כרכיב ריפוד/כיסוי עליון.
- פוליפרופילן / תרמופלסטים קשיחים – מעטפת מבנית, עמידה; יכולת עיצוב בחום/שינוי תלויה בחומר ובעיצוב הספציפי.
- קרבון-קומפוזיט – קשיחות גבוהה, דק וקל; בלימת זעזועים פנימית מועטה יותר; שינוי מעטפת לאחר הייצור מוגבל יותר.
אין חומר אחד ש"הכי טוב" – כל חומר מתאים למטרות שונות. להרחבה מלאה: חומרים במדרסים – מדריך טכני →.
לפי מבנה – חד-שכבתי ורב-שכבתי
חד-שכבתי מול רב-שכבתי הוא עניין של מבנה, לא דרגת איכות. מדרס רב-שכבתי מאפשר אזורים פונקציונליים שונים – שכבת מבנה, שכבת ריפוד, כיסוי עליון, הקלה מקומית – ובכך לשלב תכונות שונות. מגבלות אפשריות: עובי גדול יותר, סיכון לפריקת שכבות (delamination) ובלאי, בעיות נפח בתוך הנעל, וייצור מורכב יותר. יותר שכבות אינו שווה-ערך למדרס טוב יותר – זו החלטת עיצוב הנגזרת מהמטרה.
לפי אורך המדרס
אורך המדרס קובע איזה חלק מכף הרגל הוא תומך או מכיל בפועל, וכרוך בפשרה מול נפח הנעל:
- תוספת עקב / חלקי – משפיע רק על אזור העקב, תופס מעט נפח בנעל.
- 3/4 אורך – מגיע עד לפני ראשי המסרקים, משאיר את קדמת כף הרגל חופשית.
- עד לסולוס (sulcus length) – מגיע עד לקפל שמתחת לאצבעות.
- אורך מלא – תומך בכל כף הרגל כולל האצבעות, תופס יותר נפח בנעל.
אין אורך אחד שמתאים תמיד – הבחירה תלויה במטרה הקלינית ובנעל שבה המדרס ישמש.
לפי המטרה הקלינית
לעיתים קרובות מועיל יותר להבין מדרס לפי מה שהוא מנסה להשיג:
- ריפוד (cushioning) – הפחתת תחושת החבטה ויצירת ממשק גמיש יותר.
- הכלה (accommodation) – התאמה לעיוות או לבליטה במקום ניסיון לתקן אותה.
- off-loading – הפניית עומס הרחק מאזור נבחר.
- שינוי עומס/תמיכה – שינוי היכן וכיצד כוחות פועלים על כף הרגל.
- שינוי מקומי – פד מטטרסלי, כוס עקב, הקלה, טריזים/פוסטינג וכדומה.
חשוב לזכור: אפקט מכני אינו שווה-ערך אוטומטית לתוצאה קלינית. הפחתת לחץ מדידה, למשל, אינה מוכיחה מאליה הפחתת כאב.
"ריצה", "סוכרת", "פלטפוס" – ייעוד, לא סוג חומר
מדרס ריצה יכול להיות מדף או custom, רך/חצי-קשיח/קשיח, ומחומרים שונים – המאפיין המגדיר הוא הייעוד והמטרה הקלינית (חלוקת עומס, ריפוד/נוחות, ולעיתים השפעה ביומכנית), לא סוג חומר מסוים. הרחבה: המלצות למדרסי ריצה →.
כף רגל סוכרתית/בסיכון גבוה – דגש התכנון עשוי לכלול הכלה, פיזור עומס, בחירת חומרים מתאימה, ממשק עם הנעל וניהול סיכון. זהו עמוד קצר ואינו מהווה הנחיה מלאה לטיפול בכף רגל סוכרתית.
פלטפוס / קשת גבוהה / כאב עקב – אלה יישומים ספציפיים לפי מצב קליני, לא סוגי מדרסים בפני עצמם. לכל אחד מהם עמוד ייעודי נפרד באתר.
עמודי המדרסים לפי מצב: מדרסים לפלטפוס | מדרסים לקשת גבוהה | מדרסים לדורבן | מדרסים למטטרסלגיה | מדרסים לילדים
איך בוחרים סוג מדרס?
מסגרת מעשית להחלטה:
- מה הבעיה/התסמין שמטפלים בו?
- איזו רקמה או עומס מנסים להשפיע עליו?
- האם בכלל נדרש מדרס?
- המטרה היא ריפוד, הכלה, off-loading או שינוי עומס?
- האם מוצר מדף מתאים יכול להשיג את זה?
- אם לא – מה בדיוק מחייב ייצור אישי?
- איזו קשיחות/חומר/מבנה מתאימים?
- האם זה מתאים לנעל ולפעילות?
- איך תיבדק התגובה ואיך ישונה במידת הצורך?
לא מתחילים בשם המדרס. מתחילים במה שאנחנו רוצים להשיג. להערכה עצמית של הצורך במדרס: מי זקוק למדרסים →.
טבלת יתרונות וחסרונות
| סוג | מה זה | יתרונות | מגבלות | מתי יש היגיון לשקול |
|---|---|---|---|---|
| מדף | מוצר מיוצר מראש בגיאומטריה סטנדרטית | זמינות מיידית, עלות נמוכה יותר, אפשרות התאמה מקומית | גיאומטריה קבועה, פחות דרגות חופש | כאשר גיאומטריה קיימת עונה על המטרה |
| מדף מותאם | בסיס מדף עם שינויים פרטניים | פשרה מהירה וזולה יחסית, התאמה משמעותית | מעטפת הבסיס נשארת קבועה | כאשר נדרשת התאמה מסוימת אך לא בנייה מלאה |
| Custom | נבנה מגיאומטריה אישית ומרשם קליני | שליטה גיאומטרית רבה, טווח שינויים רחב | עלות/זמן, תלות בכל שרשרת התכנון והייצור | מבנה חריג, אסימטריה, off-loading ממוקד, כישלון חוזר במדף מתאים |
| קשיחות | יתרון עיקרי | מגבלה עיקרית |
|---|---|---|
| רך | ריפוד והכלה | דחיסה/עייפות לאורך זמן |
| חצי-קשיח | פשרה מעשית | אינו עדיף מיסודו על השניים האחרים |
| קשיח | עקביות מבנית ושימור צורה | בלימת זעזועים פנימית מועטה יותר |
מיתוסים שכדאי לנקות
- "קרבון תמיד איכותי יותר" – לא.
- "קשיח = יותר תמיכה" – לא.
- "רך = מדרס פשוט" – לא.
- "custom תמיד טוב יותר ממדף" – לא.
- "סריקה ממוחשבת הופכת מדרס ל-custom" – לא בהכרח; זה תלוי אם הסריקה אכן שימשה בפועל בתכנון ובייצור.
- "מדרס לריצה הוא סוג חומר" – לא, זה ייעוד.
- "רב-שכבתי תמיד טוב יותר" – לא.
הגישה שלי
מניסיוני, אחת הטעויות הנפוצות בשוק היא מכירת "שם של סוג מדרס" במקום הסבר על המטרה שלו. אני חושב שמטופל צריך להיות מסוגל לשאול: למה דווקא המבנה הזה? למה הקשיחות הזו? למה החומר הזה? מה אנחנו מנסים להוריד או לשנות? ולמה מדף אינו מספיק, אם אכן אינו מספיק. אם התשובות מתמקדות בשם המוצר ולא במטרה הקלינית, שווה לשאול שוב.
בדיקה והתאמת מדרסים בקליניקה בחולון
בבדיקה מגדירים קודם את המטרה הקלינית, ורק אחר כך את סוג המדרס, הקשיחות והחומר, כולל האפשרות שמדרס מדף מספיק או שאין צורך במדרס. פרטים על הבדיקה להתאמת מדרסים. כתובת: יהושע רבינוביץ 58, חולון. טלפון / WhatsApp: 052-8306095.
שאלות נפוצות
מהם סוגי המדרסים העיקריים?
לפי דרך הייצור: מדרס מדף, מדרס מדף מותאם ומדרס בהתאמה אישית. לפי קשיחות: רך, חצי-קשיח וקשיח. מעבר לכך מדרסים נבדלים בחומר (למשל EVA, פוליפרופילן או קרבון), במבנה (חד-שכבתי או רב-שכבתי), באורך ובמטרה הקלינית. מדרס אחד ממוקם על כל הצירים האלה בו-זמנית.
מה ההבדל בין מדרס רך למדרס קשיח?
ההבדל הוא בעיקר במידה שבה המדרס מתנגד לעיוות. מדרס רך מתאים לריפוד, להכלה ולפיזור לחץ, אך נדחס עם הזמן. מדרס קשיח שומר על צורתו ועל עקביות מבנית, אך בולם פחות זעזועים. קשיח אינו אומר תמיכה טובה יותר, ורך אינו אומר מדרס פשוט.
איזה סוג מדרס הכי טוב?
אין סוג אחד שהוא הטוב ביותר. הבחירה מתחילה במטרה הקלינית: מה מנסים להשיג, האם מוצר מדף מתאים יכול להשיג זאת, ואם לא, מה בדיוק מחייב ייצור אישי. המחקר אינו מראה עליונות אוטומטית של מדרס בהתאמה אישית על פני מדרס מדף.
האם מדרס שהותאם בבדיקה ממוחשבת הוא מדרס בהתאמה אישית?
לא בהכרח. סריקה או מדידת לחצים יכולות לשמש גם לבחירת מוצר מדף מתוך מבחר דגמים. מדרס נחשב בהתאמה אישית כאשר הנתונים שנלקחו מכם שימשו בפועל לתכנון ולייצור שלו. הרחבה בעמוד לקיחת מידה למדרסים.
מקורות
- Gerrard JM, Bonanno DR, Whittaker GA, Landorf KB. Effect of different orthotic materials on plantar pressures: a systematic review. J Foot Ankle Res. 2020;13:35. doi:10.1186/s13047-020-00401-3.
- Hawke F, Burns J, Radford JA, du Toit V. Custom-made foot orthoses for the treatment of foot pain. Cochrane Database Syst Rev. 2008;(3):CD006801. PMID: 18646168.
להשוואת יעילות מפורטת בין מדרסי מדף למדרסים בהתאמה אישית, כולל סקירת הראיות המלאה, ראו מדרסים בהתאמה אישית מול מדרסי מדף – מה אומר המחקר →.
לקריאה נוספת: מדרסים בהתאמה אישית → | custom מול מדף → | לקיחת מידה למדרסים → | חומרים במדרסים → | מדרסים רכים → | מדרסים ביומכניים → | מדרסי ריצה → | מחיר מדרסים →