מדרסים למטטרסלגיה מנסים להפחית את הלחץ מראשי עצמות המסרק הכואבים, בעיקר באמצעות pad או bar שממוקמים מעט מאחורי ראשי המסרק, תמיכת קשת שמעבירה חלק מהעומס למידפוט, וריפוד או הקלה מקומית. מחקרים מראים שאמצעים כאלה מפחיתים לחץ בקדמת כף הרגל, אך מדרס בהתאמה אישית לא הוכח כעדיף על הנעלה מתאימה או על מדרס סטנדרטי, וההצלחה נמדדת בסופו של דבר בכאב ובתפקוד.[1-3]
מטטרסלגיה אינה אבחנה אחת אלא תיאור של כאב בקדמת כף הרגל, בדרך כלל באזור ראשי עצמות המסרק. מאחורי אותו כאב יכולות לעמוד רקמות ובעיות שונות – מפרקי MTP, plantar plate, כרית השומן, יבלת לחץ, עצם, בורסה, עצב בין־מסרקי או שילוב של כמה גורמים. לכן גם מדרס אינו יכול להיבחר רק לפי המילה "מטטרסלגיה".
בעמוד הזה השאלה אינה כיצד מאבחנים כל סוג של כאב בקדמת כף הרגל, אלא מה מדרס יכול לנסות לשנות כאשר לעומס המכני יש תפקיד: להפחית לחץ תחת ראש מסרק כואב, להעביר חלק מהעומס לאזור אחר, להגדיל שטח מגע, ליצור relief מקומי ולשפר את הממשק בין כף הרגל לנעל. להרחבה על המטטרסלגיה עצמה ראו מטטרסלגיה – כאבים בקדמת כף הרגל.
הראיות הקיימות תומכות בכך שאמצעים אורתוטיים יכולים להפחית plantar pressure תחת ראשי המסרק המרכזיים, אבל התמונה אינה פשוטה: custom אינו בהכרח עדיף על מדרס מדף, הנעלה מתאימה או metatarsal dome, והפחתת לחץ אינה מבטיחה לבדה שהכאב ייעלם. לכן המטרה היא לא למצוא "מדרס מטטרסלגיה" אחד שמתאים לכולם, אלא לבנות אסטרטגיית הורדת עומס שניתן לבדוק ולשנות.[1-4]
בקצרה
- מטטרסלגיה היא תיאור של כאב בקדמת כף הרגל – לא אבחנה אחת ולא מרשם אוטומטי למדרסים.
- המטרה העיקרית של מדרס במטטרסלגיה מכנית היא לשנות חלוקת עומס ולהפחית לחץ מאזור רגיש.
- מטא־אנליזה של 5 מחקרים ו-158 משתתפים מצאה הפחתה בלחץ תחת ראשי המסרק 2–4 באמצעות טיפול אורתוטי מותאם, אך ללא יתרון ברור על הנעלה סטנדרטית, orthoses סטנדרטיים או metatarsal domes.[1]
- מחקרים ביומכניים מ-2025 ומ-2026 מראים שמדרסים יכולים להעביר חלק מהלחץ מראשי המסרק לכיוון המידפוט.[2-3]
- Metatarsal pad או bar יכולים להיות שימושיים, אבל המיקום והתגובה בפועל חשובים יותר מעצם קיומם.
- ריפוד ו-relief מקומי עשויים לעזור כאשר קיימת רגישות ממוקדת, אבל "מדרס רך" אינו פתרון אוניברסלי.
- first ray mobility, hallux mechanics, מבנה כף הרגל והנעל יכולים להשפיע על העומס – אך אין מבחן יחיד שמסביר כל מטטרסלגיה.[5-7]
- Custom מתאים כאשר צריך גאומטריה, relief, אסימטריה או אפשרות לשינויים שאינם מתקבלים ממוצר מדף; הוא אינו עדיף אוטומטית.
- בגישה שלי, המדרס נבדק לאחר המסירה ומשתנה לפי תגובת המטופל – הוא אינו מוצר "סגור" ביום הראשון.
מה יש בדף
- לפני המדרס: מה בדיוק כואב בקדמת כף הרגל?
- מה מדרס יכול לעשות במטטרסלגיה?
- מה המחקר אומר על הפחתת לחץ?
- Metatarsal pad ו-metatarsal bar – המיקום חשוב
- ריפוד, relief ו-cutout – מתי הם שימושיים?
- תמיכת קשת והעברת עומס למידפוט
- השורה הראשונה והעומס על המסרק השני
- פלטפוס, קשת גבוהה ו"הקשת הרוחבית"
- מה תפקיד הנעל?
- מדרס מדף מול התאמה אישית
- אלמנטים במדרס למטטרסלגיה – סיכום
- איך בודקים אם המדרס באמת עוזר?
- מה לא כדאי לעשות במדרס למטטרסלגיה?
- הגישה הקלינית שלי
- שאלות נפוצות
- מקורות
לפני המדרס: מה בדיוק כואב בקדמת כף הרגל?
כאב באזור ראשי המסרק יכול להגיע מרקמות שונות. כאב ממפרק MTP או plantar plate אינו זהה לכאב מ-callus עבה, דלדול של fat pad, stress injury, sesamoid pathology, bursitis או interdigital nerve irritation.
ההבחנה חשובה משום שמדרס שמיועד להפחית לחץ תחת ראש מסרק יכול להיות הגיוני בבעיה מכנית, אבל הוא אינו תחליף לבירור כאשר יש חשד לשבר מאמץ, מחלה דלקתית, פגיעה משמעותית ב-plantar plate, נוירופתיה או פתולוגיה אחרת שדורשת טיפול נוסף.
חלק מהמקורות האלה מוסברים בעמודים נפרדים: פגיעה ב-plantar plate, נוירומה של מורטון, שבר מאמץ בכף הרגל ויבלות לחץ.
לכן אני לא מתחיל מ-"איזה metatarsal pad צריך?", אלא מהשאלה איזו רקמה סובלת ומה קורה לה בזמן עמידה, הליכה, ריצה ובתוך הנעל.
מה מדרס יכול לעשות במטטרסלגיה?
המטרה המכאנית השכיחה היא להפחית עומס מאזור קטן וכואב ולחלק אותו על שטח גדול יותר. אפשר לנסות להשיג זאת באמצעות שילוב של contour, metatarsal pad או bar, cushioning, relief מקומי ושינוי האופן שבו כף הרגל יושבת בתוך הנעל.
מבחינה פיזיקלית, הפחתת לחץ יכולה להתרחש כאשר אותו כוח מתפזר על שטח גדול יותר או כאשר חלק מהכוח מועבר לאזור אחר. במטטרסלגיה המטרה יכולה להיות למשל להפחית peak plantar pressure או pressure-time integral תחת ראש מסרק מסוים.
אבל צריך להפריד בין מנגנון לבין תוצאה קלינית: העובדה שמדרס הוריד לחץ במערכת מדידה אינה מבטיחה לבדה שהכאב ייעלם. התוצאה החשובה למטופל היא האם יש שיפור בכאב וביכולת לעמוד, ללכת ולעסוק בפעילות.
מה המחקר אומר על הפחתת לחץ?
Ruiz-Ramos ועמיתיו פרסמו סקירה שיטתית ומטא־אנליזה של טיפול אורתוטי ב-central mechanical metatarsalgia. חמישה מחקרים עם 158 משתתפים נכללו בניתוח.[1]
בניתוח הכולל נמצאה ירידה בלחץ הפלנטרי תחת ראשי המסרק 2–4. בהשוואה לאי־טיפול, ההפחתה הייתה משמעותית יותר, אבל בהשוואה להנעלה סטנדרטית, orthoses סטנדרטיים או metatarsal domes מבודדים לא נמצא יתרון ברור של הטיפול המותאם.
חשוב גם שההטרוגניות בין המחקרים הייתה גבוהה. לכן נכון לומר שאורתוזות יכולות להפחית עומס בקדמת כף הרגל – לא שמדרס custom מסוים הוכח כפתרון הטוב ביותר לכל מטטרסלגיה.
במחקר מ-2025 שכלל 23 אנשים עם chronic metatarsalgia, גם standard foot orthoses וגם מדרסים עם medial wedge ו-metatarsal pad הפחיתו לחץ תחת ראשי המסרק בהשוואה לנעל בלבד. המדרס עם ה-wedge וה-pad הפחית יותר לחץ תחת ראשי המסרק 1–3 והעלה במקביל את הלחץ במידפוט המדיאלי – כלומר בפועל הודגם transfer של חלק מהעומס.[2]
מחקר נוסף שפורסם ב-2026 בדק 22 אנשים עם chronic metatarsalgia בעלייה וירידה במדרגות. גם בו שתי תצורות המדרסים הפחיתו לחץ תחת ראשי המסרק, והמדרס עם medial wedge ו-metatarsal pad הפחית יותר את הלחץ תחת ראש המסרק הראשון בחלק מההשוואות.[3] אלה נתונים ביומכניים חשובים, אך אינם לבדם הוכחה ליתרון קליני ארוך־טווח.
Metatarsal pad ו-metatarsal bar – המיקום חשוב
המטרה של metatarsal pad בדרך כלל אינה לשים עוד שכבה בדיוק מתחת לנקודה הכואבת. הוא ממוקם בדרך כלל פרוקסימלית לראשי המסרק כדי לשנות את אזור המגע ואת חלוקת הלחץ בקדמת כף הרגל.
Kang ועמיתיו בדקו 13 מטופלים, 18 כפות רגליים, עם מטטרסלגיה. metatarsal pad הונח מעט פרוקסימלית לראש המסרק השני. לאחר ההנחה ירדו maximal peak pressure ו-pressure-time integral, וגם הכאב בהליכה ירד בממוצע. מידת הירידה בלחץ הייתה קשורה למידת השיפור בכאב.[4]
אבל אותו מחקר גם ממחיש למה אין "מיקום קסם": בארבע כפות רגליים peak pressure דווקא עלה לאחר הנחת ה-pad, ורוב המקרים האלה דיווחו על החמרה או היעדר שיפור. לכן צריך לבדוק את התגובה בפועל ולא להדביק pad במקום קבוע לפי נוסחה.
Metatarsal bar פועל על שטח רחב יותר ויכול להתאים כאשר רוצים off-loading של כמה ראשי מסרק יחד. הבחירה בין pad, bar או מבנה אחר תלויה באזור הכאב, בנעל ובאופן שבו הלחץ משתנה לאחר ההתאמה.

גם מחקר נוסף של אותה קבוצה, שבדק מיקומים שונים של ה-pad, מצא שההפחתה בלחץ תלויה במיקומו ביחס לראש המסרק – כלומר שהמיקום הוא חלק מהטיפול ולא פרט טכני.[9] בעבודה שלי ה-pad מעוצב לרוב בצורת טיפה (ולעיתים אליפטי או רחב יותר), וגודלו משתנה בשלושה ממדים: רחב יותר כשרוצים לטפל בכמה ראשי מסרק, וגבוה יותר כשראש המסרק רגיש מאוד ונדרשת הורדת עומס אגרסיבית יותר – בגבולות הנוחות.

וריאציה שימושית היא בר בצורת U: הבר נבנה סביב ראש מסרק אחד ומשאיר מתחתיו חלל, כך שהעומס יורד דווקא מהראש הכואב ולא מכל השורה.

אלמנט נוסף הוא בר לאצבעות (toe crest) – מילוי רוחבי מעט לפני ראשי המסרק, בבסיס האצבעות. מניסיוני הוא יכול לעזור כשהכאב מופיע בעיקר בסוף שלב הדריכה, כשהעקב והקשת כבר באוויר והעומס עובר לקדמת כף הרגל ולאצבעות. זו התרשמות קלינית; לא מצאתי עליה מחקר מבוקר.

ריפוד, relief ו-cutout – מתי הם שימושיים?
כאשר קיימת רגישות ממוקדת, callus, בליטה גרמית או fat pad שאינו מספק ריכוך טוב, אפשר לשלב שכבה סופגת יותר או ליצור relief מקומי באזור הכואב.
סקירה שיטתית על חומרי מדרסים מצאה שחומרים כגון EVA, polyurethane/PORON ו-polyethylene/Plastazote יכולים להפחית plantar pressure בתנאי בדיקה מסוימים.[8] אבל אין מכאן מסקנה שמדרס "רך" תמיד עדיף או שעובי גדול יותר תמיד טוב יותר.
Relief עמוק מדי, ריפוד עבה מדי או מדרס שתופס נפח רב יכולים לשנות את ההתאמה לנעל וליצור לחץ חדש. לכן ההקלה המקומית צריכה להיות חלק ממערכת שלמה ולא חור אוטומטי מתחת לכל נקודה כואבת.
להרחבה ראו מדרסים רכים ורב־שכבתיים ו-חומרי מדרסים.
תמיכת קשת והעברת עומס למידפוט
אחת הדרכים האפשריות להפחית לחץ מה-forefoot היא להגדיל את שטח המגע באזור המידפוט. זו אינה רק הנחה תאורטית: במחקר מ-2025 הירידה בלחץ תחת ראשי המסרק לוותה בעלייה בלחץ במידפוט המדיאלי.[2]
לכן contour של הקשת יכול להיות כלי לפיזור עומס, אבל אין משמעות לכך שהתמיכה תהיה "כמה שיותר גבוהה". תמיכה אגרסיבית מדי יכולה ליצור כאב בקשת, לתפוס נפח בנעל או להפוך את המדרס ללא נסבל.
המטרה אינה "להחזיק את הקשת" כמטרה בפני עצמה, אלא להשתמש בשטח נוסף של כף הרגל כאשר הדבר באמת מפחית עומס מהאזור הסימפטומטי.
השורה הראשונה והעומס על המסרק השני
אחד ההסברים הקלאסיים ל-transfer metatarsalgia הוא שהשורה הראשונה אינה נושאת את חלקה בעומס בזמן ההתקדמות קדימה, ולכן חלק גדול יותר מהכוח עובר למסרסקים הקטנים – לעיתים במיוחד לראש המסרק השני. הדבר יכול להיות רלוונטי במצבים של hallux valgus, first-ray insufficiency, elevation של המסרק הראשון או לאחר ניתוח ששינה את האורך או המנח שלו.[7]
יש נתונים שתומכים בחלק מהמודל הזה. במחקר פרוספקטיבי של 352 אנשים, 64 מהם עם transfer metatarsalgia, קבוצת המטטרסלגיה הראתה בממוצע first-ray mobility גבוהה יותר – 9 מ"מ לעומת 7 מ"מ – וגם dynamic elevation גדולה יותר של המסרק הראשון – 5 מ"מ לעומת 3 מ"מ.[5]
עם זאת, הקשר אינו פשוט. במחקר אחר שכלל 82 אנשים, חלוקה לפי first-ray mobility לא תמכה במודל הפשוט שלפיו hypermobility בהכרח מעלה את הלחץ תחת המסרק השני; החוקרים אף הזהירו מפני הסקת מסקנות מכניות ישירות ממדידת mobility בלבד.[6]
לכן בבדיקה קלינית יש משמעות ליחסים בין first ray, hallux, ראשי המסרק, דפוס ה-push-off ומסלול מרכז הלחץ, אבל אין הצדקה לבנות מדרס רק מפני שבבדיקה ידנית השורה הראשונה נראית "גמישה". השאלה היא האם יש התאמה בין הממצא, אזור הכאב והעומס בזמן תפקוד.
בפועל, כשהשורה הראשונה גמישה וכף הרגל שטוחה, אני משלב לעיתים הארכת מורטון (Morton's extension) – הארכה של בסיס המדרס מתחת לבוהן הגדולה, שמטרתה לעודד את השורה הראשונה לשאת חלק מהעומס. בכף רגל בעלת קשת גבוהה שנוטה לסופינציה, אני מעדיף תמיכה רחבה לאורך הקשת עם איזון בטריז חיצוני (lateral wedge). אלה בחירות קליניות מניסיוני, שנבדקות לפי התגובה של המטופל – לא כללים מוכחים.

פלטפוס, קשת גבוהה ו"הקשת הרוחבית"
גם פלטפוס וגם pes cavus יכולים להופיע אצל אנשים עם מטטרסלגיה, אבל מסיבות שונות ובדפוסי עומס שונים. בקשת גבוהה שטח המגע במידפוט עשוי להיות קטן יותר והעומס יכול להתרכז בקדמת כף הרגל; בפלטפוס או במצב של first-ray insufficiency יכולה להופיע אסטרטגיית העמסה אחרת.
המונח "קריסה של הקשת הרוחבית" נפוץ מאוד בעולם המדרסים, אבל לא כדאי להפוך אותו להסבר יחיד. קדמת כף הרגל היא מערכת דינמית של עצמות, מפרקי MTP, plantar plate, רקמות רכות והנעה דרך הבוהן; לא קשת קשיחה שפשוט צריך "להרים בחזרה למקום".
לכן אני מעדיף למדוד את התוצאה – איפה הלחץ והכאב נמצאים ומה השתנה לאחר ההתערבות – ולא לתת מרשם לפי צורת הקשת בלבד.
להרחבה ראו מדרסים לפלטפוס ו-מדרסים לקשת גבוהה.
מה תפקיד הנעל?
במטטרסלגיה המדרס והנעל הם מערכת אחת. נעל עם toe box צר יכולה לדחוס את קדמת כף הרגל, ונעל שאין בה מספיק עומק יכולה להפוך מדרס עבה לבעיה במקום לפתרון.
צריך לבדוק רוחב קדמת הנעל, עומק, removable sockliner, יציבות העקב, מקום לשכבות הריפוד וה-pad, ואת תכונות הסוליה. במקרים מסוימים גם geometry או rocker של הסוליה יכולים לשנות את הדרישה מה-MTP joints ומה-forefoot.
נעל שמתאימה היטב ומאפשרת לכף הרגל ולמדרס לעבוד בלי צפיפות יכולה להיות חלק משמעותי מהורדת העומס. מדרס טוב בתוך נעל לא מתאימה עלול להיכשל.
מדרס מדף מול התאמה אישית
מטטרסלגיה אינה הוכחה שצריך custom. המטא־אנליזה של Ruiz-Ramos מצאה שטיפול מותאם הפחית לחץ לעומת אי־טיפול, אבל לא הראה יתרון ברור על standardised footwear, standardised foot orthoses או isolated metatarsal domes.[1]
מדרס מדף יכול להיות ניסיון סביר כאשר הוא נכנס היטב לנעל, מאפשר placement מתאים של pad או cushioning ומשיג את שינוי העומס הרצוי.
Custom הופך הגיוני יותר כאשר נדרשים relief ממוקד, גאומטריה שאינה זמינה במדף, אסימטריה משמעותית, שילוב של כמה אלמנטים או יכולת לבצע שינויים חוזרים לאחר המסירה. היתרון הוא מספר דרגות החופש – לא הוכחה אוטומטית לתוצאה טובה יותר.
להרחבה ראו מדרס בהתאמה אישית מול מדרס מדף.
אלמנטים במדרס למטטרסלגיה – סיכום
הטבלה מרכזת את האלמנטים שתוארו בעמוד ואת ההקשר שבו כל אחד מהם נשקל. זו מפה לבחירה ולא מרשם: הבחירה בפועל נבדקת לפי התגובה בנעל ובהליכה.
| אלמנט | מה הוא מנסה לעשות | מתי שוקלים אותו | בסיס |
|---|---|---|---|
| Metatarsal pad | לשנות את אזור המגע ולהפחית לחץ תחת ראש מסרק | כאב ממוקד תחת ראש מסרק אחד או שניים; המיקום נבדק לפי התגובה | מחקרים קטנים[4][9] |
| Metatarsal bar | להוריד עומס מכל שורת ראשי המסרק | כאב תחת כמה ראשי מסרק יחד | עיקרון מכני וניסיון קליני |
| בר בצורת U | להשאיר חלל מתחת לראש מסרק אחד כואב | רגישות חזקה מאוד בראש מסרק אחד | ניסיון קליני |
| בר לאצבעות (toe crest) | למלא מתחת לבסיס האצבעות | כאב בעיקר בסוף שלב הדריכה | התרשמות קלינית, ללא מחקר מבוקר |
| תמיכת קשת (contour) | להעביר חלק מהעומס למידפוט | כשאפשר להגדיל שטח מגע בלי ליצור כאב בקשת | מחקר ביומכני[2] |
| ריפוד ו-relief מקומי | לרכך אזור רגיש או בליטה | callus, כרית שומן מדוללת, רגישות ממוקדת | מחקרי מעבדה על חומרים[8] |
| הארכת מורטון | לעודד את השורה הראשונה לשאת חלק מהעומס | שורה ראשונה גמישה וכף רגל שטוחה | בחירה קלינית, לא כלל מוכח |
איך בודקים אם המדרס באמת עוזר?
לפני המסירה כדאי להגדיר תוצאה שרוצים לשנות: כאב בעמידה, מרחק הליכה, כאב בסוף יום עבודה, סבילות לריצה, גודל callus, רגישות תחת ראש מסרק מסוים או יכולת להשתמש בנעל מסוימת.
לאחר תחילת השימוש בודקים לא רק אם "נוח", אלא האם הבעיה שבגללה נבנה המדרס השתנתה. אם אין שיפור, או אם נוצר כאב חדש, צריך לבדוק מחדש את האבחנה, את הנעל ואת חלוקת העומס.
כאשר קיימת מערכת למדידת לחץ בתוך הנעל היא יכולה להוסיף מידע על מקום ועוצמת העומס, אבל גם מדידת לחץ אינה מחליפה את תגובת המטופל ואת התפקוד בפועל.
מה לא כדאי לעשות במדרס למטטרסלגיה?
הנקודות הבאות מבוססות על ניסיוני הקליני והייצורי ולא על מחקר מבוקר.
אליי מגיעים לא מעט מטופלים שעשו בעבר מדרסים יקרים למטטרסלגיה, שהוצגו כ"הטובים ביותר", ושעזרו מעט מאוד. ברוב המקרים המדרס לא היה גרוע באופן כללי – הוא פשוט לא נבנה לבעיה הזו. שלושה דברים שאני משתדל להימנע מהם:
- מבנה שמקשיח את החלק האחורי של כף הרגל בלי סיבה – מעטפת קשיחה, "ביומכנית" או מקרבון שאינה כוללת הורדת עומס מקדמת כף הרגל עלולה להשאיר את הלחץ שם או אפילו להגדיל אותו.
- מדרס דק מדי – שאין בו מקום לריפוד ולתוספות שמורידות עומס מתחת לראשי המסרק.
- הגבהת עקב (positive drop) – שמזיזה את מרכז העומס קדימה ועלולה להגדיל את העומס על קדמת כף הרגל.
מנגד, יש גם מחיר לרכות: ריפוד רך ועבה מחליף במידה מסוימת את כרית השומן המדוללת ונעים מאוד, אבל הוא דורש נפח בנעל – לעיתים מידה גדולה יותר – וחומרים רכים נשחקים מהר יותר, כך שאורך החיים של המדרס קצר יותר. בעיניי, במרבית המקרים לא צריך את המדרס "המושלם": מספר צעדים נכונים – pad במקום הנכון, ריפוד מתאים ונעל מתאימה – מספיקים לרוב המטופלים. אני מעדיף מינימליזם: כמה שפחות אלמנטים, וכל אחד מהם עם תפקיד ברור.
הגישה הקלינית שלי
מהניסיון הקליני שלי — נתי שטיין
כשמגיע אליי מטופל עם כאב בכרית כף הרגל, אני קודם רוצה לדעת איפה בדיוק הוא כואב ומה אני מנסה לפרוק. אני מסתכל על אזור הכאב וה-callus, בודק את מפרקי ה-MTP, את ה-plantar plate כאשר הוא רלוונטי, את כרית השומן, את השורה הראשונה, את הבוהן ואת הנעל.
אם אני חושב שמדובר בעיקר בבעיה מכנית של עומס, אני לא מסתפק בכך שהמדרס יהיה "רך". אני רוצה ליצור מקום שאליו העומס יכול לעבור. זה יכול להיות יותר מגע במידפוט, metatarsal pad או bar במיקום מתאים, relief ממוקד וריפוד במקום שבו הוא באמת נחוץ.
אני משתמש הרבה במבנים רב־שכבתיים במטטרסלגיה מפני שהם מאפשרים לי לשלב בסיס יציב יותר עם שכבות רכות ולשנות אזורים מקומיים לאחר המסירה. זו העדפה קלינית וייצורית שלי; המחקר אינו מוכיח שמדרס רב־שכבתי או רך עדיף בכל מקרה.
את ה-metatarsal pad אני לא רוצה למקם לפי מספר קבוע של מילימטרים בלי לראות את כף הרגל. המיקום צריך להיות ביחס לראשי המסרק, לאזור הכאב ולתחושה בזמן עמידה והליכה בתוך הנעל. pad שממוקם לא נכון יכול להיות לא נוח ואפילו להגדיל לחץ.
כאשר יש כאב ממוקד מאוד תחת ראש מסרק או callus משמעותי, אני עשוי לשלב relief או cutout מקומי. כאשר נראה שהשורה הראשונה אינה משתתפת היטב בנשיאת העומס, אני מתייחס גם אליה ולא רק לראש המסרק השני – אבל איני מניח שכל first ray גמיש הוא הסיבה לכאב.
גם כאן המסירה אינה סוף התהליך. אני רוצה לראות מה קרה לאחר שהמטופל הלך עם המדרס, האם נקודת הלחץ השתנתה, האם הנעל מתאימה והאם נדרש להזיז pad, להעמיק relief, לשנות ריפוד או לשנות את הקונטור.
"במטטרסלגיה אני לא מחפש מדרס 'רך' – אני מחפש דרך לתת לעומס מקום אחר לעבור אליו."
בדיקה והתאמת מדרסים בקליניקה בחולון
במטטרסלגיה, הבדיקה מתמקדת במקום המדויק של הכאב, במפרקי ה-MTP, בשורה הראשונה ובנעל, והמדרס נבדק ומשתנה גם אחרי המסירה. כתובת: יהושע רבינוביץ 58, חולון. טלפון / WhatsApp: 052-8306095.
שאלות נפוצות
מה זה מטטרסלגיה?
מטטרסלגיה היא כאב בקדמת כף הרגל, בדרך כלל באזור ראשי עצמות המסרק. זו אינה אבחנה אחת: הכאב יכול לנבוע ממפרקי MTP, מה-plantar plate, מכרית השומן, מיבלת לחץ, מעצב בין־מסרקי או משילוב של גורמים. הסבר מלא על הבעיה עצמה יש בעמוד מטטרסלגיה – כאבים בקדמת כף הרגל.
איפה צריך למקם מטטרסל פד?
בדרך כלל מעט מאחורי ראשי המסרק, ולא ישירות מתחת לנקודה הכואבת. אין מיקום קבוע לכל אחד: במחקר אחד, אצל חלק מהמטופלים הלחץ דווקא עלה אחרי הנחת ה-pad,[4] ולכן המיקום נבדק לפי התחושה בעמידה ובהליכה בתוך הנעל.
האם מדרס מדף יכול להספיק במטטרסלגיה?
לפעמים כן. המטא־אנליזה לא מצאה יתרון ברור לטיפול מותאם על הנעלה סטנדרטית, מדרס סטנדרטי או metatarsal dome.[1] מדרס מדף סביר כשהוא נכנס היטב לנעל ומאפשר להוסיף pad או ריפוד במקום הנכון. התאמה אישית מועילה יותר כשנדרשים relief ממוקד, אסימטריה או שינויים חוזרים.
מתי כאב בקדמת כף הרגל דורש בירור לפני מדרס?
כשיש חשד לשבר מאמץ, מחלה דלקתית, פגיעה משמעותית ב-plantar plate או נוירופתיה, או כשהכאב אינו מתנהג כמו בעיית עומס. במצבים כאלה מדרס אינו תחליף לאבחנה.
לסיכום
מדרסים יכולים להיות כלי יעיל להפחתת עומס בקדמת כף הרגל, במיוחד כאשר קיימת מטטרסלגיה מכנית שבה אפשר לזהות אזור שרוצים לפרוק. הראיות תומכות ביכולת של orthoses, pads ושינויים בהנעלה להפחית plantar pressure, אך אינן מצדיקות מתכון אחד לכל מטופל או עליונות אוטומטית של custom.
ההתאמה הנכונה מתחילה בזיהוי הרקמה והעומס, ממשיכה בבחירת pad, bar, contour, cushioning או relief לפי המטרה, ונבחנת מחדש לאחר שהמטופל משתמש במדרס בתוך הנעל ובפעילות האמיתית שלו.
מקורות
- Ruiz-Ramos M, Orejana-García AM, García-Oreja S, Calvo-Wright MDM, Lázaro-Martínez JL, Molines-Barroso RJ. Effectiveness of bespoke or customised orthotic treatment in plantar pressure reduction of the central metatarsals: A systematic review and meta-analysis. J Orthop. 2025;59:111-118. PMID: 39399760. DOI: 10.1016/j.jor.2023.12.006.
- Payen E, Acien M, Isabelle PL, et al. Impact of different foot orthoses on gait biomechanics in individuals with chronic metatarsalgia. Gait Posture. 2025;118:17-24. PMID: 39879935. DOI: 10.1016/j.gaitpost.2025.01.022.
- Payen Schalkens E, Acien M, Isabelle PL, et al. Effect of foot orthoses on the biomechanics of stair ascent and descent in chronic metatarsalgia. J Biomech. 2026;205:113437. PMID: 42378738. DOI: 10.1016/j.jbiomech.2026.113437.
- Kang JH, Chen MD, Chen SC, Hsi WL. Correlations between subjective treatment responses and plantar pressure parameters of metatarsal pad treatment in metatarsalgia patients: a prospective study. BMC Musculoskelet Disord. 2006;7:95. PMID: 17147793. DOI: 10.1186/1471-2474-7-95.
- Greisberg J, Prince D, Sperber L. First ray mobility increase in patients with metatarsalgia. Foot Ankle Int. 2010;31(11):954-958. PMID: 21189187. DOI: 10.3113/FAI.2010.0954.
- Cornwall MW, McPoil TG, Fishco WD, O'Donnell D, Hunt L, Lane C. The influence of first ray mobility on forefoot plantar pressure and hindfoot kinematics during walking. Foot Ankle Int. 2006;27(7):539-547. PMID: 16842722. DOI: 10.1177/107110070602700710.
- Walker AK, Harris TG. The Role of First Ray Insufficiency in the Development of Metatarsalgia. Foot Ankle Clin. 2019;24(4):641-648. PMID: 31653368. DOI: 10.1016/j.fcl.2019.07.001.
- Gerrard JM, Bonanno DR, Whittaker GA, Landorf KB. Effect of different orthotic materials on plantar pressures: a systematic review. J Foot Ankle Res. 2020;13:35. PMID: 32527296. DOI: 10.1186/s13047-020-00401-3.
- Hsi WL, Kang JH, Lee XX. Optimum position of metatarsal pad in metatarsalgia for pressure relief. Am J Phys Med Rehabil. 2005;84(7):514-520. PMID: 15973088. DOI: 10.1097/01.phm.0000167680.70092.29.