קרע בלוחית הפלנטרית (Plantar plate tear) הוא פגיעה ברצועה העבה שתומכת מלמטה במפרק שבין עצם המסרק לאצבע – לרוב באצבע השנייה. הוא גורם לכאב ולנפיחות מתחת לבסיס האצבע, ועם הזמן לאי-יציבות של המפרק: האצבע מתרוממת, מפסיקה לגעת ברצפה, או נודדת לכיוון הבוהן ואף חוצה אותה [1][2]. בשלבים הראשונים הוא נראה כמו מטטרסלגיה "רגילה", ולכן קל לפספס אותו.
ההבדל החשוב לטיפול: כאן לא מספיק להוריד עומס מראש המסרק – צריך גם לייצב את המפרק. קרעים חלקיים בשלב מוקדם מגיבים לעיתים קרובות לטיפול שמרני; כשהאצבע כבר סוטה בבירור, ניתוח הוא לרוב הדרך היחידה ליישר אותה [2][3].
בקצרה
- הלוחית הפלנטרית היא המייצב העיקרי של מפרק המסרק-אצבע מלמטה; הפגיעה השכיחה היא באצבע השנייה [2][4].
- סימנים אופייניים: כאב שהתחיל בהדרגה, נפיחות מתחת לבסיס האצבע השנייה, ומבחן "מגירה" חיובי [5].
- מסרק שני ארוך הוא גורם סיכון מוכח [6][7].
- טיפול שמרני: הורדת עומס, מתיחת שרירי השוק, וטייפינג שמונע מהאצבע להתרומם; כרית מטטרסלית לבדה מקלה כאב אבל לא מייצבת [1].
- זריקות סטרואיד למפרק עלולות להחליש עוד יותר את הרצועות התומכות [1].
- טיפול שמרני יכול להקל ולעצור החמרה, אבל לא ליישר אצבע שכבר סטתה; לכך נדרש ניתוח [4].
מה זה הלוחית הפלנטרית?
הלוחית הפלנטרית (Plantar plate) היא רצועה סיבית-סחוסית עבה שנמצאת מתחת לכל אחד ממפרקי המסרק-אצבע (MTP) של האצבעות הקטנות. היא מחוברת בחוזקה לבסיס עצם האצבע ובאופן רופף יותר לצוואר המסרק, ויחד עם הרצועות הצדדיות היא מונעת מהאצבע להתיישר יותר מדי כלפי מעלה ולנדוד לצדדים [2][4]. בכל צעד, בשלב הדחיפה, האצבעות מתיישרות כלפי מעלה והלוחית נמתחת תחת משקל הגוף – כך שהיא נושאת עומס חוזר אדיר לאורך החיים. להרחבה על המפרקים והרצועות ראו מפרקים ורצועות בכף הרגל.
למה הלוחית נקרעת?
ברוב המקרים מדובר בתהליך הדרגתי של שחיקה והיחלשות של הרצועה ושל הרצועות הצדדיות, עד לקרע חלקי ואחר כך מלא; פחות שכיח – פציעת ספורט או אירוע חד [3][8]. גורמים שנקשרו לכך:
- מסרק שני ארוך – במחקר שהשווה 100 מטופלים עם פגיעה בלוחית ל-200 אנשי ביקורת, מסרק שני ארוך היה גורם הסיכון המובהק היחיד, עם סיכון גבוה פי 2.5 בקירוב [6]. גם במחקר MRI נמצא קשר בין בליטה גדולה יותר של המסרק השני לקרע [7]. על אורך המסרקים ראו עצמות המסרק ומבנה קדמת כף הרגל.
- הלוקס וולגוס – בוהן שאינה נושאת את חלקה בעומס מעבירה אותו לאצבע השנייה; האצבע השנייה החוצה את הבוהן שכיחה במיוחד אצל נשים מעל גיל 50 עם בוניון [4].
- קיצור שרירי השוק, נעליים עם עקב גבוה, ופעילות עם דחיפות חוזרות – שמגבירים עומס על קדמת כף הרגל [1].
- זריקות סטרואיד חוזרות למפרק [1].
מה מרגישים?
- כאב מתחת לבסיס האצבע השנייה (ולעיתים השלישית), שהתחיל בהדרגה ומחמיר בהליכה יחפה, בעמידה על קצות האצבעות ובנעלי עקב.
- נפיחות מתחת לבסיס האצבע ולעיתים גם מעליו.
- תחושה של "משהו זז" או "גרב מקופל" מתחת לאצבע.
- בהמשך: רווח שנפתח בין האצבע השנייה לשלישית או לבוהן, אצבע שמתרוממת ולא נוגעת ברצפה בעמידה ("אצבע צפה" – Floating toe), או אצבע שחוצה את הבוהן (Crossover toe).
במחקר שבדק את הממצאים הקליניים של 90 מטופלים שנותחו, 95% הגיעו עם השילוב של כאב שהתחיל בהדרגה, נפיחות מתחת לראש המסרק השני ומבחן מגירה חיובי [5].
איך מאבחנים?
בדיקה קלינית
המבחן המרכזי הוא מבחן המגירה (Drawer test / Lachman test של האצבע): הבודק מקבע את ראש המסרק ומזיז את בסיס האצבע כלפי מעלה. תזוזה מוגברת או כאב בהשוואה לאצבעות הסמוכות מעידים על פגיעה בלוחית. בסדרת המטופלים שנותחו, הסגוליות של המבחן הייתה 99.8% – כלומר מבחן חיובי כמעט תמיד מעיד על פגיעה – והרגישות כ-81% [5]. בנוסף בודקים כאב בתנועת המפרק, את מנח האצבע בעמידה, את "אחיזת" האצבע ברצפה (בדיקת נייר: האם האצבע מצליחה ללחוץ על פיסת נייר), ואת גמישות שרירי השוק.
מנתחים נוהגים לדרג את הפגיעה בשלבים קליניים – משלב 0 (כאב ונפיחות בלי סטייה), דרך אצבע שמתרוממת או סוטה, ועד פריקה של המפרק – ובדרגות אנטומיות של הקרע, מקרע חלקי ועד קרע נרחב; הדירוג מנחה את בחירת הניתוח [4][8].
הדמיה
צילום רנטגן בעמידה מראה את אורך המסרקים, הלוקס וולגוס וסטייה או פריקה של המפרק. לזיהוי הקרע עצמו משתמשים באולטרסאונד דינמי או ב-MRI. במטא-אנליזה של 11 מחקרים, ל-MRI הייתה רגישות של 89% וסגוליות של 83%; לאולטרסאונד רגישות של 95% אך סגוליות של 52% בלבד [9]. המשמעות המעשית: אולטרסאונד תקין כמעט שולל קרע, אבל אולטרסאונד חיובי צריך אישור; MRI עדיף לדירוג חומרת הקרע ולהערכת הרצועות הסמוכות [9].
איך מבדילים ממצבים דומים?
- נוירומת מורטון – כאב שורף שמקרין לאצבעות עם נימול, לרוב במרווח השלישי, בלי אי-יציבות. שני המצבים יכולים להופיע יחד.
- מטטרסלגיה מכנית – כאב מתחת לראש המסרק עם יבלת, בלי נפיחות במפרק ובלי מבחן מגירה חיובי.
- דלקת במפרק (סינוביטיס) – נפיחות וכאב בתנועה; לעיתים זה השלב המוקדם של אותו תהליך.
- מחלת פרייברג – פגיעה בעצם ראש המסרק, נראית בצילום או ב-MRI.
- שבר מאמץ במסרק – כאב על העצם עצמה ונפיחות בגב כף הרגל.
- אצבע פטיש ואצבע קלובה – עיוותים שיכולים להיות גם תוצאה של אי-יציבות במפרק.
מה עוזר בטיפול שמרני?
המטרה כפולה: להוריד עומס מראש המסרק, ולייצב את המפרק כך שהאצבע לא תמשיך להתרומם [1].
- הורדת עומס – נעל עם סוליה קשיחה או מתגלגלת, בית אצבעות רחב ועקב נמוך; כרית מטטרסלית שממוקמת מאחורי ראש המסרק. הכרית מקלה על הכאב, אבל אינה מייצבת את המפרק [1]. פירוט בדף מדרסים למטטרסלגיה.
- ייצוב – טייפינג או רצועה שמחזיקים את האצבע במנח מעט מכופף כלפי מטה ומונעים יישור יתר שלה ("Crossover taping") – זה המרכיב שמטפל באי-היציבות עצמה [1].
- מתיחת שרירי השוק – מפחיתה את הלחץ על קדמת כף הרגל בהליכה [1].
- מנוחה יחסית מפעילויות עם דחיפות, ועבודה על השרירים הפנימיים של כף הרגל ועל מכופפי האצבעות.
- זריקות סטרואיד – יכולות להקל על דלקת, אבל קשורות להחלשה נוספת של הרצועות המייצבות, ולכן רצוי להימנע מהן או להשתמש בהן בזהירות רבה [1].
טיפול שמרני יכול להעלים את הכאב ולמנוע החמרה, אבל אינו מסוגל ליישר אצבע שכבר סטתה – אחרי שנוצר קרע, הוא אינו "מחבר" את הרצועה מחדש [4].

מתי צריך ניתוח?
ניתוח נשקל כשהכאב נמשך למרות טיפול שמרני מסודר, או כשיש אי-יציבות וסטייה ברורה של האצבע [2][3]. הניתוחים כוללים תיקון ישיר של הלוחית הפלנטרית ותיקון של הרצועות הצדדיות, לרוב יחד עם קיצור של המסרק (אוסטאוטומיה מסוג Weil); בקרעים נרחבים מאוד – העברת גיד מכופף לצד העליון של האצבע [3][8]. במחקר פרוספקטיבי על 100 מפרקים, כל הקבוצות השתפרו משמעותית, אך בקרעים הנרחבים ביותר התוצאות היו פחות טובות [8]. סקירה שיטתית של תיקון הלוחית תיארה תוצאות טובות, אך על בסיס סדרות מקרים בלבד ועם מגבלות מתודולוגיות [10]. חשוב לדעת שגם אחרי ניתוח מוצלח האצבע לא תמיד חוזרת לגעת ברצפה באופן מלא, ולעיתים נשארת נוקשות [8].
מתי לפנות לבדיקה?
- כאב ונפיחות מתחת לבסיס האצבע השנייה שלא חולפים תוך כמה שבועות.
- אצבע שמתחילה להתרומם, לסטות לכיוון הבוהן או לחצות אותה, או רווח חדש בין האצבעות.
- כאב אחרי ניתוח בוהן או אחרי זריקה למפרק.
- נפיחות חמה ואדומה פתאומית במפרק – לשלילת דלקת מפרקים או זיהום.
ככל שהאבחנה מוקדמת יותר, לפני שהאצבע סוטה, הסיכוי שטיפול שמרני יספיק גבוה יותר.
מהניסיון הקליני שלי
הפסקה הבאה מבוססת על ניסיוני הקליני ולא על מחקר מבוקר.
זו אחת הבעיות שבהן אני מקפיד להסביר למטופל שהמדרס לבדו לא יפתור את התלונה: הכרית המטטרסלית מטפלת בעומס, והטייפינג מטפל ביציבות – שני כלים עם שתי מטרות שונות, שלא מחליפים זה את זה. בבדיקה אני תמיד משווה את מבחן המגירה בין האצבע השנייה לשלישית ובין שתי כפות הרגליים, כי הבדל קטן הוא לעיתים הרמז הראשון. אני ניגש בזהירות רבה למטופלים שכבר קיבלו כמה זריקות באזור המפרק וממשיכים לחפש הקלה, כי מניסיוני הרקמה שם עלולה להיות פחות חסינה מכפי שהיא נראית. כשאני רואה אצבע שכבר נודדת בבירור, אני מפנה לייעוץ אורתופדי מוקדם ולא מחכה עוד חודשים של טיפול שמרני.
שאלות נפוצות
האם קרע בלוחית הפלנטרית זהה למטטרסלגיה?
לא. מטטרסלגיה מתארת מקום כאב; קרע בלוחית הוא פגיעה ספציפית ברצועה מייצבת, עם מרכיב של אי-יציבות שדורש טיפול נוסף.
האם הקרע מתאחה לבד?
קרע חלקי בשלב מוקדם יכול להירגע ולהפסיק לכאוב עם הורדת עומס וייצוב, אבל רצועה שנקרעה ואצבע שסטתה לא חוזרות למקומן בלי ניתוח [4].
כמה זמן צריך טייפינג?
בדרך כלל כמה שבועות עד חודשים, לפי ההקלה בכאב ובנפיחות ובהתאם להנחיית המטפל.
לסיכום
קרע בלוחית הפלנטרית הוא פגיעה ברצועה שמייצבת את בסיס האצבע, בעיקר השנייה. הוא מתחיל כמו מטטרסלגיה, אבל נפיחות מתחת לבסיס האצבע ומבחן מגירה חיובי מכוונים אליו. הטיפול השמרני משלב הורדת עומס עם ייצוב בטייפינג ומתיחת שרירי השוק, ונמנע מזריקות חוזרות; כשהאצבע כבר סוטה, ניתוח הוא לרוב הפתרון. לסקירה רחבה של כאבי כף הרגל ראו כאבים בכף הרגל.
מקורות
- Talusan PG. Lesser Metatarsophalangeal Joint Instability: Nonsurgical Treatment Alternatives. Foot Ankle Clin. 2024;29(4):691-699. PMID: 39448181.
- Baumfeld D, Nery C. Lesser Metatarsophalangeal Joint Instability: Open Surgery Treatment Alternatives. Foot Ankle Clin. 2024;29(4):701-715. PMID: 39448182.
- McGroarty NK, Anastasio AT, Nunley JA. Is It Necessary to Repair the Plantar Plate in the Management of Metatarsophalangeal Joint Instability? Clin Podiatr Med Surg. 2026;43(3):499-510. PMID: 42209097.
- Coughlin MJ, Baumfeld DS, Nery C. Second MTP joint instability: grading of the deformity and description of surgical repair of capsular insufficiency. Phys Sportsmed. 2011;39(3):132-41. PMID: 22030949.
- Klein EE, Weil L Jr, Weil LS Sr, Coughlin MJ, Knight J. Clinical examination of plantar plate abnormality: a diagnostic perspective. Foot Ankle Int. 2013;34(6):800-4. PMID: 23696184.
- Fleischer AE, Klein EE, Ahmad M, et al. Association of Abnormal Metatarsal Parabola With Second Metatarsophalangeal Joint Plantar Plate Pathology. Foot Ankle Int. 2017;38(3):289-297. PMID: 27881742.
- Mann TS, Nery C, Baumfeld D, Fernandes EA. Is Second Metatarsal Protrusion Related to Metatarsophalangeal Plantar Plate Rupture? AJR Am J Roentgenol. 2021;216(1):132-140. PMID: 33236946.
- Nery C, Coughlin MJ, Baumfeld D, et al. Prospective evaluation of protocol for surgical treatment of lesser MTP joint plantar plate tears. Foot Ankle Int. 2014;35(9):876-85. PMID: 24958766.
- Albright RH, Brooks BM, Chingre M, et al. Diagnostic accuracy of magnetic resonance imaging (MRI) versus dynamic ultrasound for plantar plate injuries: A systematic review and meta-analysis. Eur J Radiol. 2022;152:110315. PMID: 35533558.
- Elmajee M, Shen Z, A'Court J, Pillai A. A Systematic Review of Plantar Plate Repair in the Management of Lesser Metatarsophalangeal Joint Instability. J Foot Ankle Surg. 2017;56(6):1244-1248. PMID: 28893531.