מדרסים לריצה אינם ציוד חובה לכל רץ. ריצה בפני עצמה, פרונציה שנראית בצילום וידאו או מפת לחצים "לא סימטרית" אינן מספיקות כדי לקבוע שיש צורך במדרס.
מדרס הופך לאפשרות טיפולית סבירה כאשר קיימת בעיה מוגדרת: כאב או פציעה שחוזרים תחת עומס, אזור לחץ שרוצים לפרוק, קושי להשתלב בנעל מסוימת, או מטרה מכנית שניתן להסביר ולבדוק. גם במצב כזה, המדרס הוא בדרך כלל חלק ממערכת שכוללת את הנעל, נפח האימון, קצב העלייה בעומס, ההתאוששות והשיקום.
המחקר מראה שמדרסים אכן יכולים לשנות לחצים ומשתנים ביומכניים בזמן ריצה, ובמחקרים מסוימים גם להפחית כאב או סיכון לפציעה. אבל אין מכך הצדקה לתת מדרסים לכל רץ, ואין "מתכון מדרס ריצה" אוניברסלי של מספר שכבות, Shore מסוים או עובי קבוע של Poron.
בקצרה
- לא כל רץ צריך מדרסים.
- פרונציה לבדה אינה אינדיקציה למדרס.
- קודם צריך לבדוק עומס אימון, נעליים, היסטוריית פציעות והאבחנה הקלינית.
- סקירה ומטא־אנליזה מ-2024 מצאה שמדרסים יכולים לשנות לחצים, קינמטיקה ומומנטים בזמן ריצה, אך רוב המחקרים נעשו באנשים בריאים והשינוי המכני אינו הוכחה למניעת פציעה.[1]
- מטא־אנליזה מ-2022 מצאה ירידה בסיכון לפציעות גפה תחתונה בקבוצות רצים עם מדרסים, אך ההתערבויות והאוכלוסיות היו שונות ואין להסיק שכל רץ זקוק להם.[2]
- סקירה מ-2024 של רצים סימפטומטיים מצאה אותות חיוביים לכאב ולביומכניקה, אך מדגישה צורך בהתאמה לפציעה ובשילוב עם תוכנית טיפול.[3]
- Custom אינו אוטומטית עדיף על מדרס מדף.
- במדרס ריצה חשוב לבדוק את המדרס בתוך נעל הריצה ובמהלך פעילות, לא רק בעמידה בקליניקה.
- במקרים מסוימים התוצאה הנכונה של בדיקת מדרסים לרץ היא שלא צריך מדרס.
מה יש בדף
- מתי רץ עשוי לשקול מדרסים?
- מתי מדרס אינו הצעד הראשון?
- פרונציה וריצה – האם צריך "לתקן"?
- מה המחקר מראה על ביומכניקה בריצה?
- האם מדרסים מונעים פציעות ריצה?
- מה ידוע ברצים שכבר סובלים מכאב?
- מדרס מדף מול מדרס בהתאמה אישית
- איך הנעל משנה את תפקוד המדרס?
- רך, קשיח, קרבון וכמות שכבות – מה באמת חשוב?
- איך בודקים מדרס לריצה בפועל?
- איך אני בונה מדרס לריצה – ומה מעמד הפרטים האלה?
- לפני שקונים מדרס לריצה – ומה כדאי לדעת על השוק
- הגישה הקלינית שלי לרצים
- שאלות נפוצות
- מקורות
מתי רץ עשוי לשקול מדרסים?
מדרס יכול להיות רלוונטי כאשר יש מטרה מוגדרת: כאב שמופיע באופן עקבי תחת עומס ריצה, אזור לחץ מקומי בקדמת כף הרגל, פציעה חוזרת שבה שינוי עומס בכף הרגל הוא חלק סביר מהטיפול, צורך ליצור accommodation או relief, קושי בנעל מסוימת שניתן לפתור באמצעות התאמת הממשק, או ניסיון מבוקר לשינוי מכני כחלק מתוכנית שיקום.
הנקודה המרכזית היא שהמדרס צריך לענות על שאלה קלינית, לא על זהות ספורטיבית. "אני רץ" אינו אבחנה.
מתי מדרס אינו הצעד הראשון?
אם הכאב התחיל מיד לאחר קפיצה גדולה בנפח או בעצימות האימונים, השאלה הראשונה צריכה להיות גם על עומס. אם נעל חדשה צרה מדי באזור קדמת כף הרגל, מדרס עלול אפילו להקטין עוד יותר את הנפח. אם יש כאב ממוקד בעצם, כאב במנוחה או חשד לפגיעת stress, קודם צריך אבחנה.
אם קיימת חולשה או מגבלה משמעותית שניתן לטפל בהן בתרגול ושיקום, מדרס אינו אמור להחליף אותן.
פרונציה וריצה – האם צריך "לתקן"?
פרונציה היא תנועה טבעית של כף הרגל. הבעיה מתחילה כאשר הופכים ממצא אחד – "הרגל קורסת פנימה" – להסבר מלא לכאב ולמרשם אוטומטי למדרסים.
חלק מתכנוני המדרסים יכולים לשנות רכיבים מסוימים של התנועה והמומנטים, אבל התגובה משתנה לפי עיצוב המדרס ולפי הרץ. לכן לא נכון לכתוב: "אם יש over-pronation חייבים מדרסים."
נכון יותר לשאול האם יש קשר סביר בין דפוס התנועה, הרקמה הכואבת והמטרה הטיפולית, והאם שינוי מסוים אכן משפר את התסמינים.

מה המחקר מראה על ביומכניקה בריצה?
סקירה שיטתית ומטא־אנליזה של Jor ועמיתיו מ-2024 כללה 35 מחקרים ובחנה רצים בריאים ללא פגיעות שריר־שלד פעילות.[1]
בממוצע, גם מדרסים מותאמים אישית וגם arch-support off-the-shelf שינו את חלוקת הלחץ: הופחתו לחצי שיא בחלק מאזורי העקב והקדמה ועלו לחצים במידפוט. מאפיינים כמו heel cup ו-medial posting השפיעו גם על משתנים קינמטיים מסוימים.
במדרסים מותאמים נמצאה בממוצע עלייה בנוחות הנתפסת, אך גם השפעות קטנות ולא חיוביות על running economy ו-perceived exertion.
אלה ממצאים חשובים, אבל רובם מדדים מכניים באנשים בריאים. אי אפשר לתרגם אותם ישירות להבטחה להפחתת כאב או מניעת פציעה.
האם מדרסים מונעים פציעות ריצה?
מטא־אנליזה מ-2022 כללה 12 מחקרים ו-5,321 רצים.[2] בניתוח של שבעה מחקרים נמצא סיכון נמוך יותר לפציעות גפה תחתונה בקבוצות שקיבלו מדרסים, עם RR של כ-0.60.
זה ממצא מעניין, אך הוא אינו אומר "מדרסים מורידים לכל רץ 40% מהפציעות". המחקרים כללו אוכלוסיות, מדרסים, הקשרים וסוגי פציעות שונים, וההטרוגניות הייתה בינונית. נתון קבוצתי על מניעה גם אינו אומר מי בדיוק צריך מדרס, איזה מדרס, או כמה זמן להשתמש בו.
מה ידוע ברצים שכבר סובלים מכאב?
סקירת scoping מ-2024 כללה 30 מחקרים ו-730 רצים סימפטומטיים.[3] המחברים מצאו שמדרסים בזמן ריצה נקשרו לירידה מיידית וארוכת־טווח בכאב ובסימפטומים בחלק מהמחקרים, וכן לשינויים ב-eversion, בפיזור לחץ ובאסטרטגיות motor control.
יחד עם זאת, זו סקירת scoping ולא מטא־אנליזה שמוכיחה אפקט אחיד. הפציעות היו שונות והמדרסים היו שונים. המסר המעשי הוא שמדרסים יכולים להיות חלק מתוכנית לפציעות ריצה נבחרות – אך צריך להתאים את המטרה לפציעה ולא להשתמש ב"מדרס ריצה" גנרי.
מדרס מדף מול מדרס בהתאמה אישית
עצם העובדה שאדם רץ אינה סיבה לעבור אוטומטית למדרס custom.
אם מדרס מדף איכותי משתלב היטב בנעל ומספק את השינוי המבוקש, הוא יכול להיות ניסיון סביר. התאמה אישית נותנת יותר דרגות חופש: גאומטריה, relief, posting, קשיחות, אסימטריה ושילוב חומרים. אבל יותר דרגות חופש הן פוטנציאל – לא הבטחה.
להרחבה ראו מדרס בהתאמה אישית מול מדרס מדף.
איך הנעל משנה את תפקוד המדרס?
מדרס ריצה אינו פועל בחלל ריק. צריך להתייחס לנפח הפנימי של הנעל, רוחב קדמת הנעל, stack, geometry/rocker, stiffness של הסוליה, heel counter, sockliner והשריכה.
מדרס מצוין שאינו נכנס לנעל בלי ללחוץ על כף הרגל הוא פתרון לא טוב. גם אותו מדרס יכול להרגיש ולעבוד אחרת בשתי נעלי ריצה שונות.
רך, קשיח, קרבון וכמות שכבות – מה באמת חשוב?
העמוד הישן ב-Footlab כלל מתכון של EVA בקשיות 20–30, Poron בעובי 1.5–3 מ"מ ו-4–7 שכבות. אלה יכולים להיות פרטי ייצור של דגמים מסוימים, אבל הם אינם סטנדרט מחקרי אוניברסלי.
אין מספר שכבות שמגדיר "מדרס ריצה איכותי". אין Shore אחד שמתאים לכל רץ. אין חובה להשתמש ב-Poron. ואין סיבה להניח שקרבון או קשיחות גבוהה יותר ישפרו ריצה.
הבחירה צריכה להתבסס על מטרה, נפח נעל, משקל, פעילות, אזור עומס, צורך בשינויים ותגובה בפועל.
למידע על חומרים ראו חומרי מדרסים ועל מבנים רב־שכבתיים ראו מדרסים רכים ורב־שכבתיים.
איך בודקים מדרס לריצה בפועל?
אני לא מסתפק בכך שהמדרס נראה טוב כשהמטופל עומד עליו. צריך לבדוק האם הוא נכנס לנעל בלי ליצור לחץ חדש, האם העקב נשאר בתוך הנעל, האם התחושה נסבלת בהליכה, האם הסימפטום משתנה בריצה, האם נוצר כאב חדש, והאם נדרש שינוי לאחר כמה אימונים.
במדרס חדש לריצה יש היגיון בהסתגלות הדרגתית, במיוחד אם נעשה שינוי משמעותי.
איך אני בונה מדרס לריצה – ומה מעמד הפרטים האלה?
הפרטים הבאים מבוססים על ניסיוני בייצור מדרסים ולא על מחקר מבוקר. הם מתארים איך אני עובד, לא תקן.
כשאני בונה מדרס לרץ, אני משתמש בדרך כלל ב-5–7 שכבות דקות: שכבות עליונות של 2–3 מ"מ, ושכבה תחתונה שיכולה להגיע ל-5 מ"מ. שכבות דקות מאפשרות לשמור על דיוק בתהליך העיצוב בוואקום (vacuum forming), ולשלב שכבה או שתיים של בולם זעזועים בלי לאבד צורה.
לשכבות הבסיס והתמיכה אני מעדיף פולימרים בעלי תאים סגורים בקשיות של כ-25–35 Shore A, עם תכולת EVA שמשפרת את הזיכרון ואת בלימת הזעזועים של החומר. כבולם זעזועים אני משתמש לרוב ב-Poron – חומר בעל תאים פתוחים שאינו ניתן לעיצוב בחום ואינו עמיד לחיכוך, ולכן הוא צריך לשבת בתוך "סנדוויץ'" בין שכבות פולימר. בדרך כלל 3 מ"מ; אצל רצים שרצים נפחים גבוהים לפעמים 4.5–6 מ"מ, על חשבון נפח בנעל.
שמות החומרים בשוק הם לרוב שמות מסחריים, ואינם מעידים לבדם על איכות. מה שחשוב הוא הצפיפות, העמידות לדחיסה והתאמת הקשיות לתפקיד השכבה. כפי שמוסבר למעלה, אין מחקר שקובע Shore, עובי או מספר שכבות "נכונים" לכל רץ.
מדרס ריצה ביום-יום – ולהפך
מדרס ריצה הוא בעיקרו מדרס רב-שכבתי עם שכבות בולמות יותר. אין בעיה עקרונית להשתמש בו ביום-יום, ובבעיות כמו כאב בכרית כף הרגל או כאב פסיה פלנטרית אני אף מעדיף לעיתים מבנה כזה גם לשימוש יומיומי. גם הכיוון ההפוך אפשרי: מדרס "הליכה" יכול לשמש בריצה, אם הוא מתאים לנעל ולמטרה.
אחרי המסירה
אחרי קבלת המדרס אני ממליץ על הסתגלות הדרגתית: קודם הליכה, אחר כך ריצות קלות וקצרות, ורק אחר כך פעילות מלאה. אם המדרס לא פתר את הבעיה שלשמה נבנה, חוזרים לספק לתיקונים והתאמות – עד שהוא אומר במפורש שמבחינתו המדרס מיצה את הפוטנציאל שלו. רק אז יש טעם לחפש פתרון אחר.
לפני שקונים מדרס לריצה – ומה כדאי לדעת על השוק
בדיקה פשוטה לפני חידוש: אני פוגש לא מעט רצים שמגיעים לחדש מדרסים שהם משתמשים בהם שנים, בלי לדעת אם הם בכלל עוזרים. ההמלצה שלי: נסו לרוץ כמה ימים בלי המדרסים הישנים (אם אין פציעה פעילה או הנחיה אחרת), ושימו לב מה קורה לכאב. המידע הזה שימושי מאוד גם לכם וגם למי שיתאים לכם מדרס חדש.
מה הבדיקה צריכה לכלול: תשאול, בדיקה אורתופדית, הערכת הבדלי אורך רגליים, טווחי תנועה, חלוקת לחצים ובדיקה דינמית – רצוי גם צילום ריצה על הליכון. בדיקה כזו נמשכת בדרך כלל 20–40 דקות. ראו הבדיקה להתאמת מדרסים.
על השוק – עמדתי המקצועית: ענף הריצה גדל מאוד בשנים האחרונות, ואיתו גם שוק מדרסי הריצה. הייתי מצפה שתחרות תוריד מחירים ותשפר איכות, אבל לטעמי היא הפכה במידה רבה לתחרות על הגימיק הבולט, המודעה המושכת והמחיר הגבוה: מדרס צבעוני מרובה "שכבות", תמונה של ספורטאי מוכר ותג מחיר גבוה יוצרים תחושה של מוצר עליון. עלות החומרים של מדרס ריצה נמוכה יחסית; את רוב המחיר מצדיקים זמן הבדיקה, העבודה והמעקב. בעיניי אין מדרס ריצה שמצדיק מחיר של אלפי שקלים רבים רק בזכות המותג או מספר השכבות. לטווחי מחיר עדכניים ראו מחיר מדרסים. לבחירת מקום, היעזרו בהמלצות של מכרים, בדקו את ההכשרה, התרשמו משניים-שלושה מכונים, וזכרו שאיכות איש המקצוע קובעת יותר מכל גימיק – ראו מדרסים מומלצים.
לרץ המתחיל – לפני המדרס
- בנו תוכנית אימונים שמתאימה ליכולת ולמטרות, והעלו נפח ועצימות בהדרגה – קפיצות חדות בעומס הן גורם שכיח לכאב.
- הקפידו על מנוחה בין אימונים ועל שינה מספקת, כדי שהגוף יספיק להסתגל לעומס.
- שלבו אימוני כוח. במטא-אנליזות של ניסויים אקראיים, תוכניות תרגול – ובמיוחד אימוני כוח – הפחיתו פציעות ספורט חריפות ופציעות עומס.[6][7]
- תזונה מגוונת ומשקל גוף מתאים מקלים על העומס – לעיתים צריך להיות במשקל מתאים כדי לרוץ בריאים, ולא רק לרוץ כדי לרדת במשקל.
הגישה הקלינית שלי לרצים
מהניסיון הקליני שלי — נתי שטיין
כשמגיע אליי רץ, אני לא מתחיל מהשאלה איזה מדרס להכין. אני מתחיל מהשאלה למה הוא הגיע.
אם הכאב התחיל אחרי עלייה חדה בקילומטרים, אני רוצה להבין את העומס. אם יש כאב בקדמת כף הרגל, אני רוצה לדעת אם מדובר במטטרסלגיה מכנית, plantar plate, עצם או בעיה אחרת. אם מדובר בנעל חדשה, אני רוצה לראות את הנעל.
רק אם יש למדרס תפקיד ברור אני עובר לתכנון.
כאשר אני כן בונה מדרס לרץ, אני מעדיף במקרים רבים מבנה שאפשר לשנות לאחר שהרץ מתחיל להשתמש בו. לעיתים אני משתמש בשכבות EVA/foam וריפוד מקומי, אבל זו בחירה קלינית וייצורית – לא הגדרה מדעית של "מדרס ריצה".
לפעמים התוצאה המקצועית הנכונה של בדיקת מדרסים לרץ היא שהוא לא צריך מדרסים.
בדיקה והתאמת מדרסים בקליניקה בחולון
לרצים עם כאב שחוזר תחת עומס: בבדיקה בודקים את העומס, הנעל והאזור הכואב, ומחליטים אם מדרס בכלל רלוונטי. הביאו את נעלי הריצה שאתם רצים בהן. כתובת: יהושע רבינוביץ 58, חולון. טלפון / WhatsApp: 052-8306095.
לסיכום
מדרסים יכולים להיות כלי שימושי לרצים, אך הם אינם ציוד חובה ואינם ביטוח מפני פציעות. הראיות מראות שהם יכולים לשנות עומסים וביומכניקה, ויש גם נתונים שמעידים על תועלת במניעה ובחלק מהרצים הסימפטומטיים. עם זאת, אין מתכון אחד למדרס ריצה ואין דרך לבחור אותו לפי פרונציה בלבד.
שאלות נפוצות
האם כל רץ צריך מדרסים?
לא. ריצה, פרונציה שנראית בווידאו או מפת לחצים לא סימטרית אינן סיבה מספקת למדרס. מדרס רלוונטי כשיש בעיה מוגדרת, כמו כאב שחוזר תחת עומס, אזור לחץ שרוצים לפרוק או קושי בנעל מסוימת, וגם אז הוא חלק מתוכנית שכוללת נעליים, עומס אימון ושיקום.
האם כדאי לרוץ מרתון עם מדרסים חדשים?
עדיף שלא להכניס מדרס חדש סמוך למרוץ. כמו בכל מדרס ריצה, ההסתגלות צריכה להיות הדרגתית – הליכה, ריצות קלות וקצרות ורק אחר כך פעילות מלאה – ולכן כדאי שהמדרס כבר ייבדק באימונים ארוכים, בנעל שבה תרוצו, לפני מרוץ ארוך.
האם מדרסים מונעים פציעות ריצה?
מטא־אנליזה מ-2022 מצאה סיכון נמוך יותר לפציעות גפה תחתונה בקבוצות רצים שקיבלו מדרסים,[2] אבל המחקרים, האוכלוסיות והמדרסים היו שונים. הנתון אינו אומר שכל רץ צריך מדרס או איזה מדרס מתאים. במניעת פציעות, לתוכניות תרגול ובמיוחד לאימוני כוח יש ראיות טובות משלהן.[6][7]
מדרס ריצה מדף או בהתאמה אישית?
עצם העובדה שאדם רץ אינה סיבה למדרס בהתאמה אישית. מדרס מדף איכותי שמשתלב בנעל ומשיג את השינוי המבוקש הוא ניסיון סביר; התאמה אישית נותנת יותר דרגות חופש בגאומטריה, בהקלה ובקשיחות, אבל זו אפשרות ולא הבטחה לתוצאה טובה יותר.
האם אותם עקרונות נכונים גם למדרסים לספורט אחר?
כן, ברובם. גם בענפי ספורט אחרים מדרס נשקל כשיש בעיה מוגדרת ולא כציוד חובה, ההחלטה נגזרת מהבדיקה, והמדרס צריך להשתלב בנעל ובעומס של הענף. מניסיוני, בענפים עם קפיצות ושינויי כיוון חדים מתחשבים במיוחד בנפח הנעל וביציבות המדרס בתוכה. טווחי המחירים של מדרסי ריצה וספורט מפורטים בעמוד מחיר מדרסים.
מקורות
- Jor A, Lau NWK, Daryabor A, et al. Effects of foot orthoses on running kinetics and kinematics: A systematic review and meta-analysis. Gait Posture. 2024;109:240-258. PMID: 38367456. DOI: 10.1016/j.gaitpost.2024.02.003.
- Neves MP, da Conceição CS, Lucareli PRG, et al. Effects of Foot Orthoses on Pain and the Prevention of Lower Limb Injuries in Runners: Systematic Review and Meta-Analysis. J Sport Rehabil. 2022;31(8):1067-1074. PMID: 35894921. DOI: 10.1123/jsr.2021-0302.
- Del Duchetto F, Dussault-Picard C, Gagnon M, Dixon P, Cherni Y. Can Foot Orthoses Benefit Symptomatic Runners? Mechanistic and Clinical Insights Through a Scoping Review. Sports Med Open. 2024;10(1):108. PMID: 39365485. DOI: 10.1186/s40798-024-00774-w.
- Nigg BM, Baltich J, Hoerzer S, Enders H. Running shoes and running injuries: mythbusting and a proposal for two new paradigms: preferred movement path and comfort filter. Br J Sports Med. 2015;49(20):1290-1294. PMID: 26221015. DOI: 10.1136/bjsports-2015-095054.
- Moisan G, Robb K, Mainville C, Blanchette V. Effects of foot orthoses on the biomechanics of the lower extremities in adults with and without musculoskeletal disorders during functional tasks: A systematic review. Clin Biomech. 2022;95:105641. PMID: 35429692. DOI: 10.1016/j.clinbiomech.2022.105641.
- Lauersen JB, Bertelsen DM, Andersen LB. The effectiveness of exercise interventions to prevent sports injuries: a systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials. Br J Sports Med. 2014;48(11):871-877. PMID: 24100287. DOI: 10.1136/bjsports-2013-092538.
- Lauersen JB, Andersen TE, Andersen LB. Strength training as superior, dose-dependent and safe prevention of acute and overuse sports injuries: a systematic review, qualitative analysis and meta-analysis. Br J Sports Med. 2018;52(24):1557-1563. PMID: 30131332. DOI: 10.1136/bjsports-2018-099078.