מבנה כף הרגל בקצרה: כף הרגל בנויה מכ-26 עצמות, כ-33 מפרקים ויותר מ-100 שרירים, גידים ורצועות, ומחולקת לשלושה אזורים: כף הרגל האחורית (עצם העקב והטלוס), אמצע כף הרגל (חמש עצמות קטנות שיוצרות את הקשת) וקדמת כף הרגל (חמש עצמות המסרק ועצמות האצבעות). את המבנה משלימות שלוש קשתות, הפנימית, החיצונית והרוחבית, ושני סוגי שרירים: שרירים חיצוניים שמגיעים מהשוק ושרירים פנימיים שנמצאים בתוך כף הרגל עצמה. בהמשך הדף תמצאו מילון קצר של שמות החלקים בעברית ובשמם המקצועי, הסבר על כל מרכיב וקישור לעמוד המעמיק שלו.
כף הרגל אינה בסיס קשיח אלא מערכת רב־מפרקית שצריכה גם להתעוות וגם לייצר קשיחות לפי דרישת הפעילות. בעמידה שקטה היא צריכה להיות יציבה, בנחיתה מהליכה היא צריכה לספוג זעזוע, ובדחיפה קדימה היא צריכה להפוך פתאום למנוף נוקשה יחסית – וכל זה קורה באותו מבנה, תוך שברי שנייה, מאות פעמים בכל הליכה של עשרים דקות.
כדי להבין איך זה קורה, אי אפשר להסתכל על עצם אחת, מפרק אחד או שריר אחד בנפרד. העמוד הזה הוא מפת דרכים: הוא סוקר את כל המרכיבים העיקריים של כף הרגל – עצמות, מפרקים, שרירים, קשתות, תנועה ועומס – ומקשר לכל אחד מהם בעמוד מעמיק משלו. מי שמחפש הסבר מלא על נושא ספציפי, ימצא אותו בעמודים המקושרים; מי שרוצה להבין קודם כל את התמונה השלמה, ימצא אותה כאן.
בקצרה
- כף הרגל בנויה מכ-26 עצמות, כ-33 מפרקים ומעל 100 שרירים, גידים ורצועות, המחולקים לשלושה אזורים פונקציונליים: אחורי, אמצעי וקדמי.
- תפקידה של כף הרגל משתנה תוך כדי צעד אחד: מבנה גמיש שסופג זעזוע, למנוף יציב שמאפשר דחיפה יעילה.
- פרונציה וסופינציה הן תנועות תקינות ונחוצות – לא סימן לבעיה כשלעצמן.
- הצורה הסטטית של כף הרגל (גבוהה, שטוחה, רחבה) אינה אבחנה בפני עצמה, ואינה מנבאת לבד כאב או פגיעה.
מה יש בדף
- שלושה אזורים בכף הרגל – אחורי, אמצעי וקדמי
- שמות חלקי כף הרגל בעברית – מילון קצר
- העצמות – סקירה
- המפרקים והרצועות – איפה התנועה ואיפה היציבות
- השרירים והגידים – סקירה
- הקשתות – גובה, קשיחות ותפקוד
- כף הרגל בזמן הליכה
- פרונציה וסופינציה – תנועות תקינות, לא אבחנות
- כוח, לחץ וחלוקת עומסים
- איך בודקים כף רגל
- מה המבנה לא אומר לנו
- שאלות נפוצות
שלושה אזורים בכף הרגל – אחורי, אמצעי וקדמי

הדרך הפשוטה ביותר להבין את כף הרגל היא לחלק אותה לשלושה אזורים, שלכל אחד מהם תפקיד מכני שונה במקצת. האזור האחורי (hindfoot) כולל את הטלוס והקלקנוס, ומעביר את משקל הגוף מהשוק אל שאר כף הרגל דרך מפרק הקרסול ומפרק הסובטלר. האזור האמצעי (midfoot) כולל חמש עצמות קטנות שיוצרות יחד קשת, ותפקידו לגשר בין העקב לקדמת כף הרגל תוך שהוא מאפשר לכף הרגל לעבור בין מצב גמיש למצב נוקשה. האזור הקדמי (forefoot) כולל את עצמות המסרק והאצבעות, ונושא את מרבית העומס בשלב הדחיפה של ההליכה.
החלוקה הזו אינה רק אנטומית – היא גם קלינית. מיקום הכאב ביחס לשלושת האזורים הוא לעיתים קרובות הרמז הראשון והחשוב ביותר לאבחנה, עוד לפני כל בדיקת הדמיה.
חשוב גם לזכור ששלושת האזורים אינם פועלים בנפרד. כוח שמופעל על העקב בנחיתה חייב לעבור דרך האמצע כדי להגיע לקדמת כף הרגל בשלב הדחיפה, וכל שיבוש בדרך – נוקשות יתר באזור אחד, גמישות יתר באזור אחר – משפיע על האזורים השכנים. זו הסיבה שכף רגל היא תמיד מערכת אחת, גם כשנוח לתאר אותה בשלושה חלקים.
שמות חלקי כף הרגל בעברית – מילון קצר
בעולם כף הרגל משתמשים בשמות עבריים, בשמות לועזיים ובתעתיק שלהם, לפעמים באותו משפט. הטבלה מרכזת את המונחים השכיחים, כדי שיהיה קל לקרוא את שאר הדף, מכתב של רופא או תשובת הדמיה.
| שם בעברית | שם מקצועי | איפה זה נמצא |
|---|---|---|
| עצם העקב (קלקנאוס) | Calcaneus | החלק האחורי והתחתון של כף הרגל; העצם הגדולה ביותר בכף הרגל |
| טלוס | Talus | מעל עצם העקב ובין שני הפטישונים; מחבר את כף הרגל לשוק |
| העצם הסירתית (נביקולרית) | Navicular | בצד הפנימי של אמצע כף הרגל, בראש הקשת הפנימית |
| העצם הקובייתית (קובואיד) | Cuboid | בצד החיצוני של אמצע כף הרגל |
| שלוש העצמות היתדיות (קונאיפורמיות) | Cuneiforms | בין העצם הסירתית לבסיסי שלוש עצמות המסרק הראשונות |
| עצמות המסרק (מטטרסלים) | Metatarsals | חמש עצמות ארוכות בקדמת כף הרגל; ראשיהן יוצרים את ה"כרית" שמאחורי האצבעות |
| עצמות האצבעות (פלנגות) | Phalanges | בבוהן שתיים, וברוב האצבעות האחרות שלוש |
| בוהן | Hallux | האצבע הגדולה |
| ססמואידים | Sesamoids | שתי עצמות זעירות בתוך גיד, מתחת לראש המסרק הראשון |
| קרסול ופטישונים | Ankle, malleoli | המפרק בין השוק לכף הרגל, והבליטות הגרמיות משני צדיו |
| גב כף הרגל | Dorsum (dorsal) | הצד העליון של כף הרגל |
| כף הרגל, הסוליה | Plantar | הצד התחתון, שדורך על הקרקע |
| הצד הפנימי / הצד החיצוני | Medial / Lateral | הצד של הבוהן / הצד של הזרת |
| הקשת הפנימית | Medial longitudinal arch | לאורך הצד הפנימי, בין העקב לראש המסרק הראשון |
| פסיה פלנטרית | Plantar fascia | רקמת חיבור בתחתית כף הרגל, מהעקב אל בסיסי האצבעות |
| גיד אכילס | Achilles tendon | בחלק האחורי של הקרסול, מחבר את שרירי השוק לעצם העקב |
מיקום הכאב לפי האזורים האלה הוא לעיתים קרובות הרמז הראשון לאבחנה. סקירה לפי אזור נמצאת בעמוד כאבים בכף הרגל, ולאזורים השכיחים יש עמודים ייעודיים: כאב בקשת כף הרגל, כאב בגב כף הרגל, כאב בצד החיצוני של כף הרגל וכאבים בבוהן הגדולה. מבנה הקרסול עצמו מוסבר בעמוד מבנה הקרסול.
העצמות – סקירה
כף הרגל מכילה כ-26 עצמות (המספר המדויק תלוי בשאלה אם סופרים את הססמואידים כעצמות נפרדות), והמספר הזה הוא כמעט שליש ממספר העצמות בכל הגוף. הטלוס והקלקנוס באזור האחורי, חמש העצמות האמצעיות (נביקולרית, קובואיד ושלוש קונאיפורמיות) שיוצרות את הקשת, וחמשת המסרקים עם עצמות האצבעות באזור הקדמי – כל אלה יחד מרכיבים שלד שצריך להיות גם קל וגם חזק. אזור המעבר בין האמצע לעקב נקרא לעיתים מפרק Chopart (המפרק הרוחבי-טרסלי), ואזור המעבר בין האמצע לקדמת כף הרגל נקרא מפרק ליספרנק (tarsometatarsal).

שני מבנים קטנים ולעיתים נשכחים משלימים את התמונה: הססמואידים, שתי עצמות זעירות השקועות בגיד מתחת לראש המסרק הראשון, ומושג "הקרן הראשונה" (first ray) – השם לשילוב של המסרק הראשון והקונאיפורם המדיאלי שמתחתיו, שתפקודו התקין קריטי לדחיפה יעילה של הבוהן הגדולה.
חשוב להבין: צילום רנטגן מראה צורה וזוויות של עצמות, אבל הוא לא מראה כאב, לא מראה תפקוד, ולא חוזה בעצמו איך כף הרגל תגיב לעומס. פירוט מלא על כל עצם, על מושג "הקרן הראשונה" ועל האזורים השונים נמצא בעמוד עצמות כף הרגל.
המפרקים והרצועות – איפה התנועה ואיפה היציבות
בין 26 העצמות יש כ-33 מפרקים, וכל אחד מהם תורם משהו קצת שונה. מפרק הקרסול מאפשר בעיקר כיפוף וישור, מפרק הסובטלר (שמתחת לטלוס) מאפשר בעיקר תנועות צד לצד של העקב, ומפרקי האמצע מאפשרים תזוזות קטנות אבל חשובות בין עצמות הקשת. שימושי לחשוב על הקרסול כמפרק ציר פשוט – אבל זו קירוב שימושי בלבד, לא תיאור מדויק: בפועל התנועה שם, כמו כמעט בכל מפרק בגוף, קורית בשלושה מישורים בו-זמנית.
הרצועות – כמו רצועת הדלטא בצד הפנימי של הקרסול, הרצועות הצדיות בצד החיצוני, ורצועת ה"ספרינג" שתומכת בקשת – הן אלה שמגבילות תנועת יתר ושומרות על יציבות, בזמן שהמפרקים עצמם מאפשרים את התנועה. חשוב גם לזכור שהפסיה הפלנטרית, למרות שמה, אינה רצועה: היא רקמת חיבור אחרת, בעלת תפקיד שונה, וההרחבה עליה נמצאת בעמוד הקשתות.
הרחבה על כל מפרק ורצועה, כולל ההסבר המלא לאזור המעבר בין העקב לאמצע (Chopart) ובין האמצע לקדמת כף הרגל (ליספרנק), נמצאת בעמוד מפרקי ורצועות כף הרגל.
השרירים והגידים – סקירה
כף הרגל מונעת על ידי שני סוגי שרירים. השרירים החיצוניים (extrinsic) – כמו השוקה הקדמית, השוקה האחורית, הפרונאלים וגסטרוקנמיוס-סולאוס שמתחברים לגיד אכילס – נמצאים בשוק ומגיעים לכף הרגל דרך גידים ארוכים, ותפקידם בעיקר להניע. השרירים הפנימיים (intrinsic), שכולם ממוקמים בתוך כף הרגל עצמה, מסודרים במספר שכבות, ותפקידם בעיקר לייצב את הקשת ולעדן את התנועה של האצבעות. חשוב להבחין בין השרירים הפנימיים לבין הפסיה הפלנטרית: הפסיה היא רקמת חיבור, לא שריר, והיא ממוקמת מעל השכבה השרירית הראשונה, לא בתוכה.
איזון בין השרירים החיצוניים והפנימיים הוא מה שמאפשר לכף הרגל לשמור על יציבות תוך כדי תנועה, ולא רק לנוע חזק. שריר חיצוני חזק בלי שרירים פנימיים שמייצבים את הקשת עלול ליצור תנועה מהירה אבל לא בהכרח יציבה, ולהפך. פירוט מלא על כל שריר וגיד נמצא בעמוד שרירי וגידי כף הרגל.
הקשתות – גובה, קשיחות ותפקוד
לכף הרגל שלוש קשתות: הקשת האורכית המדיאלית (הבולטת ביותר, בצד הפנימי), קשת אורכית לטרלית נמוכה יותר בצד החיצוני, וקשת רוחבית שמשתרעת על פני כל רוחב כף הרגל ולא רק באזור המסרקים. הטעות הנפוצה ביותר לגבי קשתות היא לחשוב שגובה הקשת שווה לתפקוד שלה. בפועל, גובה וקשיחות הם שני דברים שונים: אפשר לקשת גבוהה להיות רכה מדי, ולקשת נמוכה להיות קשיחה ויעילה לגמרי. וגם קשיחות אינה שווה לכאב – כף רגל עם קשת נמוכה יכולה לתפקד בלי שום תלונה, וכף רגל עם קשת "תקינה" בצילום יכולה לכאוב.
מנגנון ה"וינדלאס" (windlass) – שבו כיפוף האצבעות כלפי מעלה מותח את הפסיה הפלנטרית ומרים את הקשת – הוא הדרך שבה הקשת עוברת ממצב גמיש למצב יציב בשלב הדחיפה. בין שלוש הקשתות מתחלק גם העומס: הקשת הרוחבית, למשל, אינה רק קשת דמיונית בין ראשי המסרקים – היא נוצרת מהצורה המצטברת של עצמות המסרק והקונאיפורמיות יחד, ותורמת ליציבות רוחבית של כל קדמת כף הרגל.
הרחבה מלאה על שלוש הקשתות, מנגנון הוינדלאס וההבדל בין גובה לקשיחות נמצאת בעמוד קשת כף הרגל.
כף הרגל בזמן הליכה
בכל צעד כף הרגל עוברת רצף של שלושה "גלגולים" סביב שלוש נקודות ציר שונות: גלגול על העקב מיד לאחר הנחיתה, גלגול קדימה סביב הקרסול באמצע התמיכה, וגלגול סביב ראשי המסרקים בשלב הדחיפה – לפני שהאצבעות עוזבות את הקרקע. במקביל, מרכז הלחץ נע בהדרגה מהעקב לכיוון האצבע הגדולה, והשרירים משנים את תפקידם כל הזמן: פעם בולמים תנועה, פעם מייצרים אותה. אין "הליכה תקינה" אחת שכולם צריכים להתאים אליה – יש טווח רחב של דפוסים תקינים, ומה שנראה סטייה קלה בעין לא בהכרח מעיד על בעיה.
שרירי השוק, ובראשם גסטרוקנמיוס וסולאוס המתחברים לגיד אכילס, פעילים מאוד בשלב זה: הם קודם בולמים את התקדמות השוק קדימה מעל כף הרגל היציבה, ואז מסייעים בהרמת העקב לקראת הדחיפה. ריצה משתמשת באותו רצף עקרונית, אך בקצב מהיר יותר, עם זמן מגע קצר יותר עם הקרקע ותרומה גדולה יותר של אגירת אנרגיה אלסטית בגידים.
הסבר מלא על כל שלבי מחזור ההליכה, כולל ההבדלים בין הליכה לריצה, נמצא בעמוד מחזור ההליכה, ורקע ביומכני נוסף – כולל מושגים כמו קשיחות, מנוף ואגירת אנרגיה – נמצא בעמוד ביומכניקה של כף הרגל.
פרונציה וסופינציה – תנועות תקינות, לא אבחנות
פרונציה וסופינציה הן שתיים מהמילים הנפוצות ביותר בעולם כף הרגל, וגם המבולבלות ביותר. פרונציה היא לא "קריסה" ולא "בעיה" – היא תנועה תלת-ממדית תקינה ונחוצה, המשלבת תזוזה של העקב, של האמצע ושל השוקה יחד, שמאפשרת לכף הרגל להסתגל למשטח ולספוג זעזוע. סופינציה היא התנועה ההפוכה, שמסייעת להפוך את כף הרגל למנוף יציב יותר לקראת דחיפה. אין זווית אחת שמפרידה בין "פרונציה תקינה" ל"פרונציה בעייתית" – יש טווח רחב של תנועה תקינה בין אנשים שונים, וגם הצורה הסטטית של כף הרגל לא מספרת לבדה איך היא תנוע בהליכה.
גם החלוקה השגורה ל"רגל פרונטורית" מול "רגל סופינטורית קשיחה" היא פישוט יתר: אדם עם כף רגל שנעה יותר לכיוון פרונציה לא בהכרח "בעייתי" יותר מאדם עם תנועה מצומצמת יותר – שניהם יכולים לתפקד מצוין, ושניהם יכולים לפתח כאב, מסיבות שונות לגמרי. מה שמשנה בפועל הוא איך כף הרגל מתפקדת בפעילות עצמה, לא תווית סטטית שהודבקה לה מראש.
הסבר מעמיק, כולל התייחסות לתפקיד של השוקה ושל אזור האמצע בתנועה הזו, נמצא בעמוד פרונציה וסופינציה.
כוח, לחץ וחלוקת עומסים
כוח ולחץ הם לא אותו דבר, גם אם משתמשים בהם לסירוגין בשיחה יומיומית. כוח הוא הדחיפה הכוללת שהגוף מפעיל על הקרקע, בעוד שלחץ הוא אותו כוח מחולק על פני שטח מגע – ולכן אותו כוח יכול ליצור לחץ גבוה מאוד על אזור קטן (כמו ראש מסרק בודד) או לחץ נמוך יחסית כשהוא מתפזר על פני שטח גדול יותר. מפת לחצים צבעונית נראית מדעית ומדויקת, אבל היא לא אבחנה בפני עצמה: אזור עם לחץ גבוה לא בהכרח כואב או פגוע, ואזור עם לחץ נמוך לא בהכרח "בריא" יותר. המדידה עצמה תלויה מאוד בציוד, בקצב הדגימה ובכיול.
אפילו אותה כף רגל, על אותה מפת לחצים, יכולה להראות תוצאה שונה במקצת ממדידה למדידה – בגלל שינויים קטנים בקצב הליכה, בכיוון הצעד או במיקום כף הרגל על גבי הפלטה. לכן יש להתייחס למספרים כאל תמונה חלקית שדורשת פרשנות קלינית, לא כאל תוצאה מוחלטת.
הסבר מלא על ההבדלים בין כוח, לחץ, שטח מגע ודחף (impulse), ועל מגבלות המדידה, נמצא בעמוד לחצים ועומסים בכף הרגל.
איך בודקים כף רגל
בדיקה טובה של כף רגל וקרסול משלבת כמה שכבות: שאלות על תחילת הכאב, השינוי בעומס והנעליים; תצפית על העור, יבלות ומבנה כללי; בדיקה גופנית של טווחי תנועה, כוח ומישוש; לעיתים תצפית על ההליכה, ולעיתים גם מדידת לחצים. כל כלי בנפרד מספר רק חלק מהסיפור – צילום מראה מבנה, מפת לחצים מראה חלוקת עומס ברגע נתון, ותצפית על הליכה מראה תבנית תנועה – אבל אף אחד מהם לבדו לא נותן אבחנה.
הדימות – צילום רנטגן, אולטרסאונד או MRI – שימושי מאוד כשיש שאלה קלינית ממוקדת, אבל הוא אינו בדיקה שגרתית שכל אחד צריך לעבור. ממצא "לא תקין" בהדמיה, כמו דורבן עקב או שינוי ניווני קל, נמצא בהרבה אנשים בלי שום כאב, ולכן צריך תמיד להתפרש יחד עם שאר הבדיקה, לא בנפרד ממנה.
הסבר מלא על כל שלבי הבדיקה, כולל דגלים אדומים שמצריכים הפניה דחופה, נמצא בעמוד בדיקת כף הרגל וההליכה.
מה המבנה לא אומר לנו
אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא להסתכל על צורה סטטית של כף רגל – בצילום, בטביעת רגל או בעמידה – ולהסיק ממנה אבחנה. צורה סטטית אינה אבחנה: קשת נמוכה אינה שווה לפתולוגיה, פרונציה אינה שווה למחלה, וכף רגל שנראית "לא תקינה" בעין יכולה לתפקד מצוין בלי שום תלונה – בדיוק כמו שכף רגל שנראית "תקינה" יכולה לכאוב. מנגנון ביומכני שנראה סביר על הנייר גם הוא לא הוכחה לגורם הכאב בפועל; יש הבדל בין קשר סטטיסטי לבין סיבתיות קלינית מוכחת.
המשמעות המעשית: אבחנה נכונה תמיד משלבת כמה מקורות מידע יחד – תלונה, בדיקה גופנית, תצפית על תנועה, ולעיתים הדמיה – ולא מסתמכת על מדד יחיד.
מהניסיון הקליני שלי – נתי שטיין
בשלושים שנות עבודה קלינית, ההפתעה החוזרת ביותר עבורי היא כמה פחות משמעותית הצורה הסטטית של כף הרגל ביחס למה שמטופלים ולעיתים גם קלינאים נוטים לחשוב. פגשתי מטופלים עם קשת שטוחה מאוד שמעולם לא כאבה להם, ומטופלים עם קשת "מושלמת" בצילום שסבלו שנים מכאב בלתי מוסבר. מה שבאמת עוזר להבין את התמונה הוא לשלב בין מבנה, תנועה ועומס – ולא להסתפק באף אחד מהם בנפרד.
גם בהתאמת מדרסים, הגישה הזו חשובה: מדרס טוב לא נבנה כדי "לתקן" צורה שנראית לא תקינה בעין, אלא כדי לשנות בעדינות את חלוקת העומס במקום שבו המטופל באמת זקוק לכך, בהתאם לתלונה ולתפקוד בפועל – לא בהתאם לתמונה בלבד.
מי שרוצה לקרוא סיכומי מחקר על ביומכניקה, מדרסים ומיתוסים נפוצים, ימצא אותם מרוכזים בעמוד מחקרים ומידע על כף הרגל ומדרסים.
לסיכום
כף הרגל היא מערכת מהונדסת היטב, שבה עצמות, מפרקים, שרירים, רצועות וקשתות פועלים יחד כדי לפתור בעיה סותרת לכאורה: להיות גמישים מספיק לספיגת זעזועים, וקשיחים מספיק כדי לדחוף את הגוף קדימה. אין מרכיב אחד "אחראי" לבדו על התפקוד, ואין מדד יחיד – לא גובה קשת, לא זווית פרונציה ולא מפת לחצים – שמספר את כל הסיפור. כל אחד מהעמודים המקושרים כאן מרחיב על מרכיב אחד, אבל ההבנה השלמה מגיעה מהראייה המשולבת של כולם יחד.
שאלות נפוצות
כמה עצמות יש בכף הרגל?
כ-26 עצמות: שבע בכף הרגל האחורית ובאמצעה (עצם העקב, הטלוס, העצם הסירתית, העצם הקובייתית ושלוש העצמות היתדיות), חמש עצמות מסרק ו-14 עצמות אצבעות. המספר המדויק תלוי בשאלה אם סופרים את הססמואידים. פירוט על כל עצם נמצא בעמוד עצמות כף הרגל.
איך קוראים לחלק העליון ולחלק התחתון של כף הרגל?
החלק העליון נקרא גב כף הרגל (בלועזית dorsum, ומכאן המונח "דורסלי"). החלק התחתון, שדורך על הקרקע, נקרא כף הרגל או הסוליה, ובשפה המקצועית "פלנטרי". באותו אופן, "מדיאלי" הוא הצד הפנימי של כף הרגל, צד הבוהן, ו"לטרלי" הוא הצד החיצוני, צד הזרת.
האם יש הבדל בין מבנה כף רגל ימין לכף רגל שמאל?
במבנה הבסיסי אין הבדל: שתי כפות הרגליים הן תמונת מראה זו של זו, עם אותן עצמות, מפרקים ושרירים. הבדלים קטנים בין שתי כפות הרגליים באותו אדם, למשל באורך, ברוחב או בגובה הקשת, שכיחים ואינם מעידים לבדם על בעיה.
האם קשת גבוהה או נמוכה היא בעיה?
לא בהכרח. כפי שהוסבר למעלה, גובה הקשת וקשיחותה הם שני דברים שונים, והצורה הסטטית של כף הרגל אינה אבחנה בפני עצמה. קשת נמוכה יכולה לתפקד היטב בלי כאב, וקשת "תקינה" יכולה לכאוב. ההרחבה נמצאת בעמוד קשת כף הרגל.
מקורות
- Perry J, Burnfield JM. Gait Analysis: Normal and Pathological Function. 2nd ed. Thorofare (NJ): SLACK Incorporated; 2010.
- Welte L, Kelly LA, Lichtwark GA, Rainbow MJ. Influence of the windlass mechanism on arch-spring mechanics during dynamic foot arch deformation. J R Soc Interface. 2018;15(145):20180270. doi:10.1098/rsif.2018.0270. PMID: 30111662; PMCID: PMC6127178.
- Shinohara H, Umezaki Y, Ikeda A, Ikeda T, Tateyama N. Reconsideration of the load-bearing functions of the plantar fascia and intrinsic foot muscles in the windlass mechanism. Sci Rep. 2025;15(1):12923. doi:10.1038/s41598-025-97477-3. PMID: 40234710; PMCID: PMC12000309.
- Card RK, Bordoni B. Anatomy, Bony Pelvis and Lower Limb, Foot Muscles. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2025 Jan-. NCBI Bookshelf NBK539705. PMID: 30969527.
- Mei Q, Kim HK, Xiang L, Shim V, Wang A, Baker JS, et al. Toward improved understanding of foot shape, foot posture, and foot biomechanics during running: A narrative review. Front Physiol. 2022;13:1062598. doi:10.3389/fphys.2022.1062598. PMID: 36569759; PMCID: PMC9773215.
- Origo D, Tramontano M, Montini G, Dal Farra F. Flatfoot vs Pronation: Structural and Functional Dissociation Between Foot Posture and Foot Physiology. Foot Ankle Orthop. 2026;11(2):24730114261451239. doi:10.1177/24730114261451239. PMID: 42226949; PMCID: PMC13222448.
- Cousins SD, Morrison SC, Drechsler WI. The reliability of plantar pressure assessment during barefoot level walking in children aged 7-11 years. J Foot Ankle Res. 2012;5(1):8. doi:10.1186/1757-1146-5-8. PMID: 22433255; PMCID: PMC3325900.
- Dalmau-Pastor M, Malagelada F, Guelfi M, Kerkhoffs G, Karlsson J, Calder J, et al. The deltoid ligament is constantly formed by four fascicles reaching the navicular, spring ligament complex, calcaneus and talus. Knee Surg Sports Traumatol Arthrosc. 2024;32(12):3065-3075. doi:10.1002/ksa.12173. PMID: 38757967; PMCID: PMC11605026.
- Nicolescu JM, Gaudette LW, Vogel O, Davis IS, Tenforde AS, Troy KL. Understanding the design differences between multisegmented foot models and their impact on joint kinetic outcomes. J Biomech. 2024;174:112260. doi:10.1016/j.jbiomech.2024.112260. PMID: 39133974; PMCID: PMC11470432.
- Schallig W, van den Noort JC, Piening M, Streekstra GJ, Maas M, van der Krogt MM, et al. The Amsterdam Foot Model: a clinically informed multi-segment foot model developed to minimize measurement errors in foot kinematics. J Foot Ankle Res. 2022;15(1):46. doi:10.1186/s13047-022-00543-6. PMID: 35668453; PMCID: PMC9172122.