מחלת פרייברג – נמק בראש עצם המסרק: תסמינים, שלבים וטיפול

מחלת פרייברג (Freiberg's disease, נכתבת גם "פיירברג") היא נמק של העצם (אוסטאונקרוזיס) בראש אחת מעצמות המסרק – לרוב המסרק השני, פחות השלישי – שגורם לכאב, נפיחות ונוקשות במפרק שבבסיס האצבע. המחלה מופיעה בעיקר אצל מתבגרות ונשים צעירות, אבל יכולה להופיע בכל גיל [1][2]. היא נדירה: במחקר אוכלוסייה ראשון נמצאה שכיחות של כמקרה אחד ל-2,833 לידות חי [3].

בשלבים המוקדמים הכאב דומה למטטרסלגיה רגילה והצילום עשוי להיות תקין, ולכן האבחנה מתעכבת לעיתים קרובות. אבחון מוקדם חשוב: בשלבים הראשונים הורדת עומס יכולה לאפשר לעצם להחלים לפני שראש המסרק קורס; בשלבים מתקדמים יש אפשרויות ניתוח עם תוצאות טובות [1][4].

נתי שטיין

פיזיותרפיסט העוסק באורתופדיה של כף הרגל ובהתאמת מדרסים.
B.P.T. — אוניברסיטת תל אביב, 1996
M.Sc. בפיזיותרפיה אורתופדית — אוניברסיטת בן-גוריון
לימודי אוסטאופתיה — Madrid School of Osteopathy
הכשרה בתחום הנעלה רפואית
מאמן כושר מוסמך — וינגייט

יצירת קשר

WhatsApp
052-8306095
nati.shtain@gmail.com

בקצרה

  • נמק של ראש עצם המסרק, לרוב השני; שכיח בעיקר בגיל ההתבגרות ובבגרות הצעירה, יותר אצל נשים [1].
  • הגורם משולב: עומס מכני חוזר על ראש מסרק (לרוב הארוך ביותר) ואספקת דם פגיעה [1][5].
  • תסמינים: כאב מתחת ומעל מפרק המסרק-אצבע, נפיחות, נוקשות, ובהמשך צליעה.
  • בשלב מוקדם הצילום יכול להיות תקין; MRI מזהה את השינויים מוקדם יותר.
  • שלב מוקדם: הפחתת עומס, נעל קשיחה או מגף הליכה, ומדרס שמסיט עומס מראש המסרק [1].
  • כשהטיפול השמרני נכשל – ניתוח לשימור המפרק, כמו אוסטאוטומיה או השתלה אוסטאוכונדרלית, עם תוצאות טובות ברוב הסדרות [4][6].

מה זה מחלת פרייברג?

מחלת פרייברג שייכת לקבוצת האוסטאוכונדרוזות – מחלות שפוגעות באזורי גדילה ובעצם שמתחת לסחוס אצל ילדים ומתבגרים. במחלת פרייברג נפגעת אספקת הדם לראש עצם המסרק, העצם שמתחת לסחוס נחלשת, ובהמשך עלולה לקרוס חלקית. התוצאה היא ראש מסרק שטוח ולא סדיר, ובשלבים מתקדמים – שינויים ניווניים במפרק (ארתרוזיס) [1][2].

המחלה תוארה לראשונה ב-1914 על ידי המנתח האמריקאי אלברט פרייברג, שתיאר מטופלות צעירות עם כאב ושינויים בראש המסרק השני. בספרות היא מופיעה גם בשמות Freiberg's infraction ו-Köhler's second disease. המסרק השני הוא המיקום השכיח ביותר, אחריו השלישי, ולעיתים נדירות הרביעי; לעיתים המחלה מופיעה בשתי כפות הרגליים [1].

למה זה קורה?

הסיבה המדויקת אינה ידועה, וההנחה היא שמדובר בשילוב של כמה גורמים [1][5]:

  • עומס מכני חוזר – ראש המסרק השני נושא עומס רב בשלב הדחיפה. הוצע שהמחלה מתחילה כשבר מאמץ זעיר בעצם שמתחת לסחוס, שפוגע באספקת הדם [5]. תצפיות קליניות מראות שלעיתים קרובות הראש הפגוע שייך למסרק הארוך ביותר, למשל בכף רגל עם מסרק שני ארוך – ראו עצמות המסרק ומבנה קדמת כף הרגל.
  • אספקת דם – במחקרים אנטומיים נמצאה שונות גדולה באספקת הדם לראשי המסרקים, בין אצבע לאצבע ובין אדם לאדם; אצל חלק מהאנשים אספקת הדם לראש המסרק השני דלה במיוחד, מה שעשוי להסביר מדוע דווקא הם מפתחים את המחלה.
  • גורמים מערכתיים – הוצעו גם מחלות כלליות ובעיות בזרימת הדם כגורמים תורמים [1].
  • הנעלה ופעילות – נעלי עקב, ריקוד, ריצה וקפיצות מגבירים עומס על ראשי המסרקים.

מה התסמינים?

המחלה מתפתחת בדרך כלל בהדרגה. בתחילה יש חוסר נוחות או כאב מתון מתחת לראש המסרק השני, בעיקר בפעילות עם נשיאת משקל – הליכה מהירה, ריצה, עלייה וירידה במדרגות – בשלב האחרון של הדריכה, כשמשקל הגוף נמצא מעל קדמת כף הרגל. בהמשך מופיעים:

  • כאב גם מתחת למפרק וגם מעליו (בגב כף הרגל).
  • נפיחות סביב המפרק בבסיס האצבע.
  • הגבלה בתנועת האצבע ונוקשות, לעיתים "תפיסה" או קליק.
  • בשלבים מתקדמים: כאב חד שמשנה את צורת ההליכה, צליעה והגבלה בפעילות היומיומית.

איך מאבחנים?

בבדיקה יש רגישות ממוקדת על מפרק המסרק-אצבע השני (מלמטה ומלמעלה), לעיתים נפיחות קלה, ובהמשך הגבלה בטווח התנועה. צילום רנטגן הוא הבדיקה הראשונה, אבל בשבועות הראשונים הוא עשוי להיות תקין. כשיש חשד קליני וצילום תקין, MRI רגיש יותר ומזהה שינויים מוקדמים בעצם; מיפוי עצמות שימש לכך בעבר [1][2].

אבחנה מבדלת

יש להבדיל בין מחלת פרייברג לבין מטטרסלגיה מכנית, שבר מאמץ במסרק, קרע בלוחית הפלנטרית, דלקת של המפרק או של הגידים באזור, ונוירומת מורטון – שמופיעה בדרך כלל במרווח שבין האצבע השלישית לרביעית, אבל לעיתים בין השנייה לשלישית.

השוואה בין מחלת פרייברג לבין המצבים שמתבלבלים איתה לעיתים קרובות:

מצבגיל ואופי טיפוסימיקום הכאבמה מכוון
מחלת פרייברגמתבגרות וצעירות; התחלה הדרגתיתמפרק המסרק-אצבע השני, מלמטה ומלמעלהנפיחות ונוקשות במפרק; MRI מזהה שינויים מוקדם, ובהמשך הם נראים בצילום
מטטרסלגיה מכניתלרוב מבוגרים; עומס חוזרמתחת לראשי המסרקיםיבלת, החמרה בנעל דקה או עם עקב, לרוב בלי הגבלה בתנועת האצבע
שבר מאמץ במסרקאחרי עלייה בעומסעל גוף העצם, גם מלמעלהנפיחות בגב כף הרגל; הצילום עשוי להיות תקין בהתחלה
פגיעה בלוחית הפלנטריתלרוב מבוגריםמתחת לבסיס האצבע השנייהאצבע שמתחילה לנדוד או "לצוף", מבחן מגירה חיובי
נוירומת מורטוןלרוב גיל הבינייםבין האצבעות, לרוב השלישית והרביעיתשריפה, נימול, "קליק" בלחיצה רוחבית

מהם שלבי המחלה?

הסיווג המקובל הוא של Smillie, שמבוסס על הצילום ועל הממצאים בניתוח [1][7]:

שלבמה קורה בראש המסרק
Iסדק דק בעצם שמתחת לסחוס, באזור שאיבד אספקת דם; הצילום עשוי להיראות תקין
IIספיגה של עצם במרכז ראש המסרק ושקיעה של משטח המפרק
IIIשקיעה נוספת של החלק המרכזי, עם בליטות עצם בצדדים
IVהתנתקות של שבר סחוס-עצם וגופים חופשיים במפרק
Vשינויים ניווניים (ארתרוזיס), שיטוח ועיוות של ראש המסרק

קיימת גם חלוקה פשוטה יותר לשלוש דרגות – נפיחות של הרקמות הרכות במפרק, נזק לאזור הגדילה, ונזק נמקי ניכר. השלב מנחה את הטיפול: בשלבים I–II יש סיכוי טוב יותר שטיפול שמרני יספיק [1].

מה הטיפול השמרני?

מטרת הטיפול השמרני היא להוריד עומס מהמפרק, לאפשר לעצם להחלים ולהפחית כאב. בהתאם לשלב ולמידת הכאב, ממליצים לנסות טיפול שמרני מסודר לפני שמחליטים על ניתוח [1].

  • בשלב חריף – תקופה של הפחתת דריכה או קיבוע: מגף הליכה, נעל קשיחה או גבס לכמה שבועות (לרוב 4–6), בהתאם להנחיית הרופא.
  • בשלבים קלים יותר – מדרס עם כרית מטטרסלית או פס מטטרסלי מאחורי ראש המסרק, סוליה קשיחה או נעל עם סוליה מתגלגלת (Rocker), שמקטינות את הכיפוף במפרק ומעבירות עומס מהראש הפגוע [1].
  • שינוי פעילות – הפחתת ריצה, קפיצות וריקוד בשלב הפעיל, ומעבר לפעילות שאינה מעמיסה על קדמת כף הרגל (שחייה, אופניים).
  • תרגול מותאם – מתיחות לשרירי השוק ותרגול לשיפור טווח הכיפוף של הקרסול, שמפחיתים עומס על ראשי המסרקים, וחיזוק של שרירי כף הרגל והגפה בלי להגביר כאב. ראו שרירים וגידים בכף הרגל.
  • תרופות – משככי כאבים ונוגדי דלקת יכולים לעזור, אבל אסור שישמשו כדי להמשיך להעמיס על המפרק הכואב.
מדרס עם כרית מטטרסלית בצורת טיפה הממוקמת מאחורי ראשי המסרקים
כרית מטטרסלית מאחורי ראש המסרק מסיטה עומס מהראש הפגוע – חלק מהטיפול השמרני בשלבים המוקדמים

מתי מנתחים, ואיזה ניתוח?

ניתוח במחלת פרייברג אינו שכיח, ונשקל כשהטיפול השמרני לא הצליח או בשלבים מתקדמים עם קריסה של ראש המסרק [1]. אפשרויות הניתוח כוללות [1][4][6][8]:

  • ניקוי המפרק (Debridement) והוצאת גופים חופשיים, לעיתים בארתרוסקופיה.
  • אוסטאוטומיה דורסלית (Dorsiflexion closing wedge osteotomy) – הסרת טריז עצם כך שהחלק הבריא של ראש המסרק מסתובב אל משטח המפרק.
  • קיצור המסרק, כשהוא ארוך במיוחד.
  • השתלה אוסטאוכונדרלית (AOT) – העברת גליל עצם-סחוס בריא לאזור הפגוע.
  • בשלבים מתקדמים מאוד – כריתת חלק מראש המסרק, הכנסת רקמה או שתל בין המשטחים, או החלפת מפרק קטן.

בסקירה שיטתית, ניתוחים לשימור המפרק דיווחו על החלמה מהכאב וחזרה לפעילות ביותר מ-90% מהמקרים [6]. במטא-אנליזה מ-2026, גם אוסטאוטומיה וגם השתלה אוסטאוכונדרלית הביאו לשיפור גדול בכאב ובתפקוד; ההשתלה הראתה שיפור תפקודי מעט גדול יותר, שמירה טובה יותר על התנועה ופחות סיבוכים [4]. עם זאת, רוב המחקרים הם סדרות מקרים קטנות, ואיכות הראיות לכל אחת מהשיטות נמוכה [8].

מתי לפנות לבדיקה?

  • כאב ונפיחות במפרק בבסיס האצבע השנייה אצל מתבגר או צעיר פעיל, שלא חולפים תוך שבועיים-שלושה.
  • כאב שמשנה את צורת ההליכה או גורם לצליעה.
  • הגבלה הולכת וגדלה בתנועת האצבע.
  • נפיחות חמה ואדומה במפרק, חום או כאב בכמה מפרקים – לשלילת דלקת מפרקים או זיהום.

מהניסיון הקליני שלי

הפסקה הבאה מבוססת על ניסיוני הקליני ולא על מחקר מבוקר.

בשלב המוקדם המטרה המרכזית של המדרס בעיניי היא להסיט עומס משמעותי מראש המסרק הפגוע – לא רק "לרפד". לכן אני מעדיף מבנה שמעביר עומס באופן ברור לאזור שמאחורי הראש ולצדדים, בשילוב נעל עם סוליה קשיחה. לצד זה אני משלב טיפול ברקמות הרכות סביב המפרק – עיסוי, טכניקות של הפעלת המפרק בלי כאב (כמו טכניקות Mulligan), ותרגול לשיפור הכיפוף של הקרסול – כדי להפחית כאב ונוקשות. אלה טיפולים תומכים שמקלים על התסמינים; הם אינם מרפאים את העצם עצמה, ואין מחקרים מבוקרים על השפעתם במחלה הזו.

אצל מתבגרים פעילים, החלק הקשה ביותר הוא בדרך כלל לא הבנת האבחנה אלא ההסכמה להפחית ספורט לתקופה. אני משקיע זמן בשיחה כנה עם המטופל וההורים על כך שהפחתת עומס זמנית עכשיו עדיפה בהרבה על ניתוח בהמשך.

שאלות נפוצות

האם מחלת פרייברג חולפת מעצמה?

בשלבים מוקדמים, עם הפחתת עומס מתאימה, העצם יכולה להחלים. בלי הפחתת עומס קיים סיכון לקריסה של ראש המסרק ולשינויים קבועים במפרק.

האם צריך להפסיק ספורט לגמרי?

לא תמיד הפסקה מוחלטת, אבל כמעט תמיד צריך להפחית משמעותית ריצה, קפיצות וריקוד בשלב הפעיל, לפי הנחיית הצוות המטפל.

האם המחלה מופיעה רק בגיל צעיר?

היא שכיחה בעיקר בגיל ההתבגרות ובבגרות הצעירה, אבל מאובחנת גם במבוגרים – לעיתים בשלב מאוחר, כשכבר יש שינויים ניווניים.

האם מדרס עוזר במחלת פרייברג?

מדרס עם כרית או פס מטטרסלי מאחורי ראש המסרק, יחד עם נעל עם סוליה קשיחה, הוא חלק מהטיפול השמרני ונועד להסיט עומס מהראש הפגוע [1]. הוא אינו מרפא את העצם בעצמו, ובשלב חריף לעיתים נדרשים קודם קיבוע או מגף הליכה לפי הנחיית הרופא. על עקרונות המדרס לקדמת כף הרגל ראו מדרסים למטטרסלגיה.

פרייברג או פיירברג – איך כותבים?

שני הכתיבים מתייחסים לאותה מחלה, שנקראת על שם המנתח אלברט פרייברג (Freiberg). בספרות המקצועית היא מופיעה גם בשם Freiberg's infraction.

לסיכום

מחלת פרייברג היא נמק בראש עצם המסרק, לרוב השני, שמופיע בעיקר אצל מתבגרות וצעירות. אבחון מוקדם – לעיתים בעזרת MRI כשהצילום תקין – והפחתת עומס משמעותית בעזרת נעל קשיחה, מדרס ושינוי פעילות הם המפתח למניעת קריסה של ראש המסרק. כשהטיפול השמרני אינו מספיק, ניתוחים לשימור המפרק מביאים לתוצאות טובות אצל רוב המטופלים. לסקירה רחבה של כאבים באזור ראו כאבים בכף הרגל.

מקורות

  1. Yoshimura I, Takao M, Wagner E, et al. Evidence-Based Treatment Algorithm for Freiberg Disease. Cartilage. 2024;15(1):58-64. PMID: 37815268.
  2. Ottofaro TD, Dingler CM, Hower CC, Jones SM, Bariteau JT. Metatarsophalangeal Joint Osteoarthritis of the Lesser Toes and Freiberg Disease: A Contemporary Review. Foot Ankle Int. 2026;47(3):324-332. PMID: 41652911.
  3. Rehm A, Seah M, Chase HE, et al. Freiberg's disease: variation of surgeries, outcomes, and first population-based incidence. J Pediatr Orthop B. 2025;34(5):488-497. PMID: 40014303.
  4. Tham A, Rubin J, Lowton E, et al. Autologous osteochondral transplantation versus dorsiflexion closing wedge metatarsal osteotomy for Freiberg's disease: A systematic review and meta-analysis. Foot Ankle Surg. 2026;32(4):333-342. PMID: 41421958.
  5. Gauthier G, Elbaz R. Freiberg's infraction: a subchondral bone fatigue fracture. A new surgical treatment. Clin Orthop Relat Res. 1979;(142):93-5. PMID: 498654.
  6. Schade VL. Surgical Management of Freiberg's Infraction: A Systematic Review. Foot Ankle Spec. 2015;8(6):498-519. PMID: 25990579.
  7. Carmont MR, Rees RJ, Blundell CM. Current concepts review: Freiberg's disease. Foot Ankle Int. 2009;30(2):167-76. PMID: 19254514.
  8. Alhadhoud MA, Alsiri NF, Daniels TR, Glazebrook MA. Surgical interventions of Freiberg's disease: A systematic review. Foot Ankle Surg. 2021;27(6):606-614. PMID: 32917526.
WhatsApp