בוניון החייטים (Tailor's bunion, או Bunionette) הוא בליטה בצד החיצוני של כף הרגל, מעל ראש עצם המסרק החמישית – בדיוק בבסיס הזרת. הוא "האח הקטן" של הלוקס ולגוס, שמופיע בצד הפנימי של כף הרגל בבסיס הבוהן הגדולה. הבליטה נוצרת מראש מסרק רחב, ממסרק חמישי מעוקל כלפי חוץ, או מזווית פתוחה בין המסרק הרביעי לחמישי, והכאב נובע בעיקר מהלחץ של הנעל עליה [3][4].
ברוב המקרים מתחילים בטיפול שמרני – נעל רחבה, ריפוד והפחתת חיכוך – ורק כשהכאב נמשך למרות זאת שוקלים ניתוח, שנבחר לפי סוג העיוות.
בקצרה
- בוניון החייטים הוא בליטה מעל ראש המסרק החמישי, בבסיס הזרת – המקבילה החיצונית של הלוקס ולגוס.
- הכאב נובע בעיקר מחיכוך ולחץ של הנעל: אודם, נפיחות, יבלת ולעיתים בורסה דלקתית מעל הבליטה.
- גורמים: מבנה תורשתי של המסרק החמישי, כף רגל רחבה ומתפרסת, ונעליים צרות.
- הצעד הראשון והחשוב ביותר: נעל עם קדמה רחבה ורכה; ריפוד ומדרס מפחיתים לחץ אבל לא מבטלים את הבליטה.
- ניתוח (אוסטאוטומיה של המסרק החמישי) נשקל כשהכאב נמשך למרות טיפול שמרני; ניתוח זעיר-פולשני הוא אפשרות, לא שיטה עדיפה בכל מקרה.
מהו בוניון החייטים?
המילה בוניון (Bunion) מתארת בליטה בצד כף הרגל. הבליטה השכיחה נמצאת בצד הפנימי, מעל ראש עצם המסרק הראשונה (הלוקס ולגוס). בוניון החייטים נדיר יותר, ונמצא בצד החיצוני – מעל ראש עצם המסרק החמישית, במפרק שבין המסרק לזרת (5th MTP joint).
השם מגיע מתיאור מוקדם שלפיו התופעה הייתה שכיחה אצל חייטים, שנהגו לשבת על הרצפה ברגליים משוכלות, כך שהצד החיצוני של כף הרגל התחכך שוב ושוב ברצפה. בשנת 1949 תיאר דייוויס את העיוות בספרות הרפואית תחת השם Metatarsus quintus valgus [1]. כיום ברור שהישיבה של החייטים אינה הסיבה העיקרית; העיוות מיוחס בעיקר למבנה העצם ולהנעלה צרה, והוא שכיח יותר אצל נשים [3].

לעיתים קרובות אפשר לראות את התחלת הבליטה כבר בגיל צעיר, אבל התסמינים מופיעים בדרך כלל מאוחר יותר, כשהבליטה גדלה, הנעליים נעשות צרות עליה, והרקמות הרכות שמעליה מתעבות ומגורות.
מה גורם לבוניון החייטים?
מבנה העצם – שלושה סוגים
מחקרים רדיוגרפיים הראו שהבליטה אינה נובעת תמיד מאותו מנגנון [2][4]. הסיווג המקובל מחלק אותה לשלושה סוגים:
| סוג | מה רואים בצילום | משמעות |
|---|---|---|
| סוג 1 | ראש מסרק חמישי רחב או בולט מהצד | הבליטה היא "עודף עצם" מקומי |
| סוג 2 | המסרק החמישי מעוקל כלפי חוץ בגופו | העיוות לאורך העצם |
| סוג 3 | זווית מוגדלת בין המסרק הרביעי לחמישי | המסרק החמישי "פורש" החוצה – הסוג השכיח |
ההבחנה בין הסוגים חשובה בעיקר כשמתכננים ניתוח, משום שכל סוג מתוקן בטכניקה אחרת [4][5].
גורמים תורמים
- תורשה ומבנה – גורם מרכזי. לעיתים קרובות יש היסטוריה משפחתית של בוניונים, ולעיתים בוניון החייטים מופיע יחד עם הלוקס ולגוס, כחלק מכף רגל רחבה ומתפרסת (Splayfoot).
- הנעלה – נעליים צרות, נעליים עם קדמה מחודדת ונעלי עקב דוחסות את קדמת כף הרגל ולוחצות ישירות על הבליטה. הן מחמירות את התסמינים גם אם אינן יוצרות את העיוות לבדן.
- מבנה ותנועה של כף הרגל – כף רגל שטוחה, גמישות יתר של מפרקי כף הרגל וחולשה של השרירים הפנימיים של כף הרגל עשויים להגביר את פריסת המסרקים. גם קיצור של שרירי השוק (הסובך) מגביר את העומס על קדמת כף הרגל ונחשב לגורם תורם אפשרי.
- כף רגל קשתית עם הטיה חיצונית – מעמיסה על הצד החיצוני של כף הרגל ועלולה להחמיר את החיכוך באזור (ראו כף רגל קשתית).
מה התסמינים של בוניון החייטים?
- בליטה בצד החיצוני של כף הרגל, בבסיס הזרת, שלעיתים מאדימה ומתנפחת.
- כאב ורגישות מעל הבליטה, שמחמירים בנעליים צרות וסגורות ומשתפרים ביחף או בסנדל.
- יבלת מעל הבליטה, או יבלת מתחת לראש המסרק החמישי בכף הרגל (ראו יבלות בכף הרגל).
- בורסה דלקתית – שקית נוזל מגוננת שמתפתחת בין העור לעצם ומתנפחת בתגובה לחיכוך.
- לעיתים הזרת עצמה נוטה פנימה, מתחת או מעל האצבע הרביעית, ונוצרת יבלת רכה ביניהן.
כמו בהלוקס ולגוס, גודל הבליטה אינו מנבא את עוצמת הכאב: יש אנשים עם בליטה גדולה שכמעט אינם סובלים, ואחרים עם בליטה קטנה שסובלים מכאב משמעותי בכל נעל סגורה.
איך מאבחנים?
האבחנה קלינית – הסתכלות, מישוש וזיהוי הנקודה שהנעל לוחצת עליה. צילום רנטגן בעמידה נדרש בעיקר כשהטיפול השמרני לא הצליח ושוקלים ניתוח: הוא מראה את סוג העיוות, את הזווית בין המסרקים, ואם יש שינויים במפרק [4]. חשוב להבדיל בין בוניון החייטים לבין מצבים אחרים בצד החיצוני של קדמת כף הרגל – שבר מאמץ במסרק החמישי, דלקת מפרקים, או שיגדון – במיוחד כשהכאב הופיע פתאום או בלי קשר לנעל.
עצם בולטת ליד הזרת או גוש אחר בכף הרגל?
לא כל ״גולה״ או בליטה בכף הרגל היא בוניון החייטים. המיקום המדויק הוא הרמז החשוב ביותר:
| איפה הבליטה | מה היא מזכירה | הכיוון האפשרי |
|---|---|---|
| צד חיצוני, בדיוק בבסיס הזרת | בליטה קשה שנלחצת בנעל, לעיתים אדומה | בוניון החייטים (דף זה) |
| צד חיצוני, באמצע האורך של כף הרגל | בליטה גרמית שאפשר למשש בכל כף רגל, בבסיס המסרק החמישי | מבנה תקין; כאב באזור מכוון לכאב בצד החיצוני של כף הרגל |
| גב כף הרגל (החלק העליון) | בליטה רכה ועגולה, או בליטה גרמית במרכז | גנגליון או שחיקה במפרקי אמצע כף הרגל – ראו כאב בגב כף הרגל |
| כף הרגל מלמטה, באמצע הקשת | גוש קשה בתוך הרקמה, לא על העצם | פלנטר פיברומטוזיס |
| כף הרגל מלמטה, מתחת לראשי המסרקים | עור מעובה וקשה | יבלת, סימן לעומס מקומי |
גוש שגדל במהירות, שאינו קשור ללחץ של נעל, שקשה ומקובע לרקמה, או שכואב גם במנוחה ובלילה – צריך להיבדק אצל רופא, גם אם נראה שהוא נמצא במקום ״הקלאסי״ של בוניון.
איך מטפלים בבוניון החייטים?
טיפול שמרני
רוב המטופלים מתחילים כאן, ורבים מסתדרים בלי ניתוח [3]:
- נעל מתאימה – קדמה רחבה ועמוקה, חומר עליון רך שאין בו תפר שעובר בדיוק מעל הבליטה. אפשר גם להרחיב נקודתית נעל קיימת אצל סנדלר. זה הצעד החשוב ביותר.
- ריפוד – כרית סיליקון או ג'ל מעל הבליטה מרחיקה את הנעל מהעור ומפחיתה חיכוך. היא אינה מקטינה את הבליטה.
- מדרס – מדרס יכול לעזור כשיש גם עומס מתחת לראש המסרק החמישי, יבלת בכרית החיצונית או כף רגל שמתפרסת בעמידה. בניית מדרס נכונה כוללת הורדת עומס מהאזור הכואב והקפדה שהמדרס עצמו לא ידחוק את כף הרגל לצד החיצוני של הנעל. ראו מדרסים בהתאמה אישית.
- טיפול בתסמינים – משככי כאבים ונוגדי דלקת לתקופה קצרה כשיש התלקחות. כשיש בורסה דלקתית עיקשת, רופא עשוי לשקול זריקת סטרואידים מקומית לבורסה; זו הקלה זמנית ולא תיקון.
- טיפול ביבלת – הסרה עדינה של היבלת שמעל הבליטה מקלה, אבל היא תחזור אם הנעל ממשיכה ללחוץ.
ניתוח
ניתוח נשקל כשיש כאב שנמשך למרות טיפול שמרני מלא, קושי לנעול נעליים, או פצעים חוזרים מעל הבליטה. לא מנתחים בוניון חייטים שאינו כואב רק משיקולי מראה.
סוג הניתוח נבחר לפי מבנה העיוות [4][5][6]:
- ראש מסרק רחב (סוג 1) – לעיתים די בהסרת העודף הגרמי, אף שתוצאות הסרה בלבד פחות צפויות.
- עיוות מתון – אוסטאוטומיה (חיתוך ויישור) ליד ראש המסרק החמישי.
- זווית גדולה בין המסרקים או עקמומיות של גוף העצם – אוסטאוטומיה בגוף העצם, לעיתים עם תיקון הרקמות הרכות סביב המפרק.
בעשור האחרון נעשים יותר ניתוחים זעיר-פולשניים (MIS), דרך חתכים קטנים. סקירה שיטתית ומטא-אנליזה מ-2024 (18 מחקרים, 714 כפות רגליים) מצאה שיפור בכאב, בתפקוד וביישור בצילום, עם שיעור סיבוכים של 0% עד כ-21% בין המחקרים – אבל כל המחקרים היו סדרות מקרים, ללא קבוצת השוואה לניתוח פתוח [7]. סקירה מ-2026 סיכמה שהגישה הזעיר-פולשנית עשויה להפחית סיבוכי פצע ושתלים, אך בהיעדר מחקרים משווים איכותיים אי אפשר לקבוע שהיא עדיפה. אותה סקירה מציינת גם שטיפול שמרני – נעל ומדרס – הוא קו ראשון מומלץ, אף שאין מחקרים ארוכי טווח על יעילותו [8]. כלומר: ניתוח זעיר-פולשני הוא אפשרות לגיטימית, אבל לא "שדרוג" אוטומטי, והבחירה תלויה בעיוות ובניסיון המנתח.
מתי לפנות לבדיקה?
- הבליטה אדומה, חמה ונפוחה מאוד, או שיש הפרשה או פצע מעליה.
- יש לכם סוכרת, נוירופתיה או בעיית זרימת דם – יבלת או פצע מעל בליטה הם סיכון לכיב ומחייבים טיפול מקצועי.
- הכאב הופיע פתאום, בלי קשר לנעל, או מלווה בנפיחות של כל המפרק – ייתכן שמדובר בדלקת מפרק, בשיגדון או בשבר מאמץ.
- הכאב נמשך כמה חודשים למרות נעל רחבה וריפוד.
מהניסיון הקליני שלי
הפסקה הבאה מבוססת על ניסיוני הקליני ולא על מחקר מבוקר.
מניסיוני, בוניון החייטים מוזנח לעיתים קרובות בשיחה עם מטופלים לעומת הלוקס ולגוס, אבל העיקרון דומה: קודם כול רוחב נעל מתאים, ורק אחר כך שאר הפתרונות. הרבה מטופלים מנסים "לדחוס" את הרגל לנעל יפה אבל צרה מדי, וזה כמעט תמיד הגורם המחמיר המרכזי שאני רואה במרפאה.
בבניית מדרס לבוניון החייטים אני נזהר משתי טעויות. הראשונה – מדרס עבה מדי בקדמה, שתופס נפח בנעל ומעלה את הרגל לגובה שבו הבליטה נלחצת יותר בדופן. השנייה – מדרס שמטה את כף הרגל החוצה, שמגביר את העומס על הצד החיצוני. כשיש גם יבלת מתחת לראש המסרק החמישי, אני מוריד עומס מאותה נקודה בחומר רך ומשאיר מרווח בצד החיצוני של הנעל. מטופלים שהגיעו אליי אחרי כמה מדרסים שלא עזרו, הרוויחו לעיתים קרובות יותר משינוי הנעל ומהתאמה מדויקת של קדמת המדרס מאשר מתוספת תמיכה בקשת.
לסיכום
בוניון החייטים הוא בליטה בבסיס הזרת, שנובעת בעיקר ממבנה המסרק החמישי ומוחמרת בנעליים צרות. הכאב נובע מחיכוך ומלחץ, ולכן נעל רחבה, ריפוד ממוקד ומדרס שאינו דוחק את כף הרגל מקלים ברוב המקרים. כשטיפול שמרני לא מספיק, ניתוח נבחר לפי סוג העיוות, וגישה זעיר-פולשנית היא אפשרות אחת מתוך כמה. למצבים קרובים בקדמת כף הרגל ראו מטטרסלגיה וכאבים בכף הרגל.
שאלות נפוצות
אפשר להקטין את הבליטה בלי ניתוח?
לא. נעל רחבה, ריפוד ומדרס מפחיתים את הלחץ ואת החיכוך, ולכן גם את הכאב, את האודם ואת היבלת – אבל הם אינם משנים את מבנה העצם. רבים מסתדרים כך לאורך זמן בלי ניתוח [3].
האם בוניון החייטים קשור להלוקס ולגוס?
שניהם בליטות מעל ראש עצם מסרק, וכשהם מופיעים יחד זה לעיתים חלק מכף רגל רחבה ומתפרסת. אבל אפשר שיהיה רק אחד מהם. הלוקס ולגוס נמצא בצד הפנימי, בבסיס הבוהן, ובוניון החייטים בצד החיצוני, בבסיס הזרת.
צריך צילום כדי לאבחן?
בדרך כלל לא בהתחלה: האבחנה נעשית בהסתכלות ובמישוש. צילום רנטגן בעמידה נדרש בעיקר כששוקלים ניתוח, כי הוא מראה את סוג העיוות ואת הזווית בין המסרקים [4], או כשהכאב הופיע פתאום ויש חשד לשבר מאמץ או לבעיה במפרק.
מקורות
- Davies H. Metatarsus quintus valgus. Br Med J. 1949;1(4606):664-5. PMID: 18213814
- Fallat LM, Buckholz J. An analysis of the tailor's bunion by radiographic and anatomical display. J Am Podiatry Assoc. 1980;70(12):597-603. PMID: 7229255
- Ajis A, Koti M, Maffulli N. Tailor's bunion: a review. J Foot Ankle Surg. 2005;44(3):236-45. PMID: 15940605
- Roukis TS. The tailor's bunionette deformity: a field guide to surgical correction. Clin Podiatr Med Surg. 2005;22(2):223-45. PMID: 15833418
- Coughlin MJ. Treatment of bunionette deformity with longitudinal diaphyseal osteotomy with distal soft tissue repair. Foot Ankle. 1991;11(4):195-203. PMID: 1855704
- Cooper MT, Coughlin MJ. Subcapital oblique osteotomy for correction of bunionette deformity: medium-term results. Foot Ankle Int. 2013;34(10):1376-80. PMID: 23650648
- Lewis TL, Lam P, Alkhalfan Y, Ray R. Minimally Invasive Surgery For Management of Bunionette Deformity (Tailor's Bunion) Using Fifth Metatarsal Osteotomies: A Systematic Review and Meta-Analysis. Foot Ankle Orthop. 2024;9(3):24730114241263095. PMID: 39086382
- Colò G, et al. Tailor's bunion (bunionette): current concepts and outcomes of open versus minimally invasive surgery. Musculoskelet Surg. 2026;110(3):303-313. PMID: 41587013