צביטה אחורית בקרסול (Posterior Ankle Impingement) היא כאב בחלק האחורי של מפרק הקרסול, שמופיע כשכף הרגל מתכופפת חזק כלפי מטה (Plantar flexion) – בעמידה על קצות האצבעות, בבעיטה בכדור, בירידה במדרון או בתנוחות בלט כמו "פוינט". בתנועה הזו המרווח בין עצם השוקה (Tibia) לעצם העקב (Calcaneus) מצטמצם, ומבנים שנמצאים ביניהם נצבטים. הגורם המוכר ביותר הוא עצם קטנה נוספת מאחורי עצם הטלוס, ה-Os Trigonum, אבל ברוב המקרים מעורבים גם גיד ה-FHL ורקמות רכות נוספות [1].
הבעיה שכיחה ברקדנים, בכדורגלנים ובמתעמלים [3], ולעיתים מופיעה אחרי נקע קשה בקרסול. רוב המטופלים משתפרים בטיפול שמרני – הפחתה זמנית של הכיפוף הקיצוני, שיקום ותיקון טכניקה – וניתוח, לרוב אנדוסקופי, שמור למקרים עקשניים.
בקצרה
- הכאב עמוק מאחורי הקרסול, ומופיע או מחמיר בכיפוף חזק של כף הרגל כלפי מטה.
- Os Trigonum קיימת בכ-9% מכפות הרגליים, ולרוב אינה גורמת לכאב; ממצא בצילום אינו אבחנה.
- גיד השריר הכופף הארוך של הבוהן (FHL) מעורב ברוב המקרים, לעיתים עם תחושת "תפיסה" בבוהן.
- הטיפול הראשון שמרני: הפחתת עומס, שיקום ותיקון טכניקה; זריקה בהנחיית אולטרסאונד היא אפשרות נוספת.
- ניתוח אנדוסקופי מביא לתוצאות טובות ולחזרה לספורט אצל רוב המנותחים, כשהטיפול השמרני נכשל.
מה זו צביטה אחורית בקרסול?
בחלק האחורי של מפרק הקרסול, בין עצם השוקה לעצם העקב, יש מרווח קטן שבו עוברים גידים, רצועות ורקמות רכות. כשכף הרגל מתכופפת חזק כלפי מטה, המרווח הזה נסגר. אם יש בו "עודף" – עצם נוספת, בליטה גרמית ארוכה של הטלוס, רקמה מעובה של קופסית המפרק, או רקמת צלקת אחרי פציעה – הוא נדחס שוב ושוב ונוצרים כאב וגירוי כרוני. ההבנה של מבנה העצמות והמפרקים באזור מפורטת בדפים עצמות כף הרגל ומפרקים ורצועות בכף הרגל.

הכאב האופייני מתואר ככאב עמום שמופיע במהלך פעילות עם כיפוף חוזר של הקרסול כלפי מטה, כמו ריקוד או בעיטה. כיפוף חד ומוגזם, למשל בבעיטה חזקה או בנחיתה, עלול לגרום לצביטה חדה ולכאב חד מאחורי הקרסול.
שמות נוספים לבעיה: Posterior Impingement Syndrome, Posterior Impingement of the Ankle, Os Trigonum Syndrome.
לא רק Os Trigonum
ה-Os Trigonum היא עצם קטנה נוספת מאחורי עצם הטלוס, שנוצרת כשמרכז גדילה בגיל הילדות אינו מתאחה עם הטלוס. במטה-אנליזה של יותר מ-36,000 כפות רגליים היא נמצאה בכ-9% מהן, ובכשליש מהמקרים בשתי הרגליים [2]. רוב האנשים שיש להם Os Trigonum לא יסבלו ממנה לעולם.
במחקר של 111 קרסוליים שנותחו בגלל צביטה אחורית, העצם הנוספת הייתה הגורם הבלעדי רק בכ-15% מהמקרים. ברוב המקרים היו מעורבים גם מבנים אחרים: גיד ה-FHL (Flexor Hallucis Longus – השריר הכופף הארוך של הבוהן הגדולה) בכ-70% מהמקרים, צביטה במפרק התת-טלארי, דלקת של קרום המפרק (סינוביטיס) ורצועות אחוריות [1]. המשמעות המעשית: "יש לך Os Trigonum בצילום" אינו הסבר מספיק לכאב, וצריך לבדוק את כל המבנים שבאזור לפני שמחליטים על טיפול, ובמיוחד לפני ניתוח.
מי בסיכון?
- רקדנים ומתעמלים: בבלט, עמידה על קצות האצבעות ("פוינט" ו"דמי-פוינט") מחייבת כיפוף מקסימלי של הקרסול, שוב ושוב.
- כדורגלנים ובועטים: כל בעיטה בכדור כוללת כיפוף חזק של הקרסול כלפי מטה. גם בירידות במדרון, ברכיבה ובריצה בירידה יש עומס דומה.
- אחרי נקע קשה בקרסול: צביטה אחורית יכולה להתפתח אחרי נקע בקרסול, לעיתים יחד עם חוסר יציבות של המפרק.
- Os Trigonum או בליטה אחורית ארוכה של הטלוס.
- קיצור של שרירי השוק או של גיד אכילס.
- טכניקת אימון לקויה או נעליים רעועות.
- מבנה כף הרגל: כף רגל שטוחה עם פרונציה מוגברת או כף רגל חלולה עם סופינציה עשויות לשנות את העומס על החלק האחורי של הקרסול. הקשר הזה פחות מבוסס במחקר, ולכן הוא נבדק אצל כל מטופל ולא מונח מראש.
מה התסמינים?
- כאב עמוק מאחורי הקרסול, מאחורי עצם הקרסול החיצונית או הפנימית, ולפני גיד אכילס.
- כאב שמופיע או מחמיר בעמידה על קצות האצבעות, בבעיטה, בריקוד ובירידה במדרון.
- רגישות במישוש של החלק האחורי של הקרסול, משני צידי גיד אכילס.
- לעיתים קליקים בתנועת המפרק ותחושה של חוסר יציבות.
- כאב שמופיע בתחילת פעילות ומחמיר במהלכה, ולפעמים כאב לילה ונוקשות בבוקר.
- כשגיד ה-FHL מעורב: כאב לאורך הצד הפנימי-אחורי של הקרסול, ולעיתים תחושת "תפיסה" או קפיצה בבוהן הגדולה כשמכופפים אותה.
איך מאבחנים?
בבדיקה הקלינית, כיפוף פסיבי חזק ומהיר של כף הרגל כלפי מטה משחזר את הכאב המוכר. בודקים גם את גיד ה-FHL – כאב בכיפוף הבוהן הגדולה נגד התנגדות או במתיחה שלה – ואת יציבות הקרסול. רופא או פיזיותרפיסט ישלבו בדיקה של כל כף הרגל, כמו שמתואר בדף בדיקת כף הרגל.
- צילום רנטגן: מראה Os Trigonum או בליטה אחורית ארוכה של הטלוס, אם קיימות. כאמור, ממצא כזה לבדו אינו אבחנה.
- MRI: מראה בצקת בעצם הנוספת או בטלוס, נוזל ודלקת ברקמות הרכות, ומעורבות של גיד ה-FHL.
- זריקה אבחנתית: הזרקה של חומר הרדמה מקומי, ולעיתים גם סטרואיד, בהנחיית אולטרסאונד לאזור החשוד. אם הכאב נעלם, זה מאשר שזה המקור. בכדורגלנים מקצועיים, זריקה כזו גם אפשרה חזרה מהירה לפעילות [4].
אבחנה מבדלת
כאב בקרסול האחורי אינו תמיד צביטה, ומיקום הכאב עוזר לכוון. כאב עמוק במרכז, בין גיד אכילס לעצמות, שמופיע בעמידה על קצות האצבעות או בבעיטה – מתאים לצביטה אחורית. כאב בגיד עצמו או בחיבורו לעקב מכוון לגיד אכילס. כאב מאחורי עצם הקרסול החיצונית מכוון לגידי הפרונאוס, ואם יש תחושה שהגידים "קופצים" – לפריקת גידי הפרונאוס. כאב מאחורי עצם הקרסול הפנימית מכוון לגיד השוקה האחורי, ואם הוא מלווה בשריפה או בנימול בכף הרגל – לתסמונת התעלה הטרסלית. הטבלה מפרטת מצבים נוספים.
| מצב | מה מכוון אליו |
|---|---|
| טנדינופתיה של גיד אכילס | כאב ורגישות בגיד עצמו, לא לפניו |
| בורסיטיס בגיד אכילס | נפיחות משני צידי הגיד ממש מעל העקב, כאב בכיפוף הקרסול כלפי מעלה |
| עיוות הגלונד | בליטת עצם באחורי-עליון העקב, כאב מחיכוך בנעל |
| שבר מאמץ בעצם העקב | כאב בלחיצה משני צידי עצם העקב, אחרי עלייה בעומס |
| תסמונת כרית השומן | כאב במרכז תחתית העקב |
| דורבן / פלנטר פאשיאיטיס | כאב בתחתית העקב בצעדים הראשונים בבוקר |
| דלקת בגידי הפרונאוס | כאב מאחורי עצם הקרסול החיצונית, מחמיר בהטיית כף הרגל החוצה |
| הקרנה מעמוד השדרה המותני | כאב שמגיע מהגב, נימול |
| פקקת ורידים עמוקה (DVT) | נפיחות, חום ורגישות בשוק |
להרחבה על המצבים שבטבלה: טנדינופתיה של גיד אכילס, בורסיטיס בגיד אכילס, עיוות הגלונד, שבר מאמץ בעצם העקב, תסמונת כרית השומן, דורבן / פלנטר פאשיאיטיס.
למפת כל כאבי כף הרגל והקרסול ראו כאבים בכף הרגל.
מתי לפנות לבדיקה?
- כאב שהופיע אחרי נקע או חבלה ולא משתפר תוך כמה שבועות.
- נפיחות ניכרת, חוסר יכולת לדרוך, או תחושת חוסר יציבות חוזרת בקרסול.
- תחושת "תפיסה" או נעילה של הבוהן הגדולה.
- כאב שמגביל אימונים או הופעות למרות הפחתת עומס.
הטיפול השמרני
רוב המטופלים משתפרים בלי ניתוח. הטיפול כולל:
- מנוחה יחסית: ממשיכים לנוע בטווחי התנועה שאינם מכאיבים, ומפחיתים זמנית את הכיפוף הקיצוני של הקרסול (עמידה על קצות האצבעות, בעיטות חזקות, קפיצות).
- קרח בשלב הכואב.
- חבישה או טייפינג שמגבילים את טווח הכיפוף כלפי מטה בזמן פעילות, וגרב לחץ או מגן קרסול גמיש לתמיכה.
- תיקון תנועה וטכניקה: אצל רקדנים ובועטים, שינוי של הדרך שבה מגיעים לטווח הקיצוני מפחית את הדחיסה, בלי לוותר על הביצוע.
- שיקום: חיזוק ומתיחה של שרירי השוק, תרגילי שיווי משקל ויציבות של הקרסול, וחיזוק השרירים שמייצבים את הקרסול. סדרת התרגילים לגיד אכילס מתאימה גם כאן, בתנאי שנמנעים מעמידה ממושכת בטווח הכיפוף המכאיב.
- מדרסים: כשיש כף רגל שטוחה עם פרונציה מוגברת, או כף רגל חלולה עם סופינציה, מדרס יכול לשפר את מנח כף הרגל והקרסול. ראו מדרסים בהתאמה אישית.
- זריקה: זריקת סטרואיד וחומר הרדמה בהנחיית אולטרסאונד לאזור הצביטה היא אפשרות במקרים עקשניים, ובעיקר אצל ספורטאים ורקדנים שצריכים לחזור לפעילות [4].
טיפולים כמו אולטרסאונד טיפולי וגלי הלם הופיעו בעבר ברשימות הטיפול בצביטה אחורית, אבל אין להם ביסוס מחקרי בבעיה הזו, ולכן אינם מומלצים.
מתי שוקלים ניתוח?
כשהכאב נמשך אחרי כמה חודשים של טיפול שמרני נכון, ובמיוחד כשהבדיקה, ההדמיה והזריקה האבחנתית מצביעים בבירור על מקור מוגדר, נשקל ניתוח: הסרת ה-Os Trigonum או הבליטה, שחרור של גיד ה-FHL ו/או ניקוי של רקמה רכה מעובה. היום הניתוח נעשה לרוב בגישה אנדוסקופית מאחור. במטה-אנליזה של 32 מחקרים, הניתוח האנדוסקופי והניתוח הפתוח הביאו לתוצאות ולשביעות רצון דומות, עם זמן חזרה לפעילות של כ-9 עד 11 שבועות, אבל שיעור הסיבוכים בניתוח האנדוסקופי היה נמוך יותר (כ-8% לעומת כ-15%) [5]. בסקירה רחבה של ניתוחים לצביטה בקרסול, לפחות 70% מהמנותחים חזרו לספורט כמעט בכל המחקרים, והתוצאות הטובות ביותר נמצאו בצביטה אחורית על רקע Os Trigonum [6][7]. כאמור, לפני ניתוח חשוב לוודא שגם המבנים האחרים באזור נבדקו [1].
מהניסיון הקליני שלי
הפסקה הבאה מבוססת על ניסיוני הקליני ולא על מחקר מבוקר.
מניסיוני, אצל רקדנים ובועטים אפשר לעיתים קרובות להקל משמעותית על התסמינים בעבודה על טכניקת התנועה עצמה – איך המטופל מגיע לטווח הקיצוני, ולא רק כמה פעמים – בלי לוותר על הביצוע הספורטיבי או האמנותי. אצל רקדניות, למשל, "דחיפה" של הטווח מהקרסול במקום שליטה מהירך ומהשוק, או נחיתה עם קרסול "רפוי", מגבירות את הצביטה. אני נמנע מלהתייחס ל-Os Trigonum בצילום כאבחנה סופית לפני שבדקתי בעצמי את מסלול גיד ה-FHL, כי לעיתים זה בכלל המקור העיקרי לכאב.
אצל מטופלים שהתחילו לסבול אחרי נקע, אני בודק תמיד גם את יציבות הקרסול. במקרים כאלה, שיקום של היציבות עצמה – חיזוק ושיווי משקל – מוריד לעיתים קרובות חלק גדול מהכאב האחורי.
שאלות נפוצות
יש לי Os Trigonum בצילום – זה בהכרח מקור הכאב?
לא. העצם הזו קיימת בכ-9% מכפות הרגליים, ורוב האנשים שיש להם אותה לא סובלים ממנה. צריך לבדוק גם את גיד ה-FHL ואת הרקמות הרכות.
האם חובה להפסיק לרקוד או לשחק כדורגל?
לרוב לא נדרשת הפסקה מלאה. הפחתה זמנית של הכיפוף הקיצוני, התאמת טכניקה ושיקום ממוקד מספיקים במקרים רבים.
כמה זמן לוקח לחזור לספורט אחרי ניתוח?
במטה-אנליזה הזמן הממוצע לחזרה לפעילות היה כ-9 עד 11 שבועות, תלוי בגישה הניתוחית ובמה שנעשה בניתוח.
לסיכום
צביטה אחורית בקרסול היא כאב עמוק מאחורי הקרסול שמופיע בכיפוף חזק של כף הרגל כלפי מטה, בעיקר אצל רקדנים, בועטים ואחרי נקע. Os Trigonum היא גורם שכיח, אבל רק לעיתים הגורם היחיד, וגיד ה-FHL מעורב ברוב המקרים. הטיפול מתחיל בהפחתה זמנית של הכיפוף הקיצוני, שיקום ותיקון טכניקה; זריקה בהנחיית אולטרסאונד וניתוח אנדוסקופי שמורים למקרים עקשניים, עם תוצאות טובות.
מקורות
- Mansur NSB, et al. Posterior Ankle Impingement: It's Not Only About the Os Trigonum. Foot Ankle Orthop. 2024;9(1):24730114241241326. PMID: 38559392
- Preinl M, Osiowski A, Stolarz K, et al. Prevalence and clinical aspects of os trigonum: a meta-analysis. Anat Sci Int. 2025;100(3):287-297. PMID: 39586987
- Morancie NA, Irvin L, Rayala BZ. Heel Pain: Diagnosis and Management. Am Fam Physician. 2025;112(6):648-656. PMID: 41533410
- Robinson P, Bollen SR. Posterior ankle impingement in professional soccer players: effectiveness of sonographically guided therapy. AJR Am J Roentgenol. 2006;187(1):W53-8. PMID: 16794139
- Zwiers R, Miedema T, Wiegerinck JI, et al. Open Versus Endoscopic Surgical Treatment of Posterior Ankle Impingement: A Meta-analysis. Am J Sports Med. 2022;50(2):563-575. PMID: 34048272
- Hamberger MA, Saller MM, Böcker W, et al. Impingement of the ankle joint-a systematic review on the expected outcome. BMC Musculoskelet Disord. 2025;26(1):678. PMID: 40646513
- Anastasio AT, Baumann AN, Walley KC, et al. The Utilization of Minimally Invasive Surgery for Os Trigonum Syndrome: A Systematic Review. Am J Sports Med. 2024;52(8):2168-2177. PMID: 38348483