שבר מאמץ בעצם העקב – תסמינים, אבחון והבדל מדורבן

שבר מאמץ בעצם העקב (Calcaneal stress fracture) הוא סדק קטן בעצם העקב שנוצר מעומס חוזר, ולא ממכה אחת. הוא מופיע בעיקר אחרי עלייה מהירה בכמות ההליכה, הריצה או הצעידה – אצל ספורטאים, מתגייסים לצבא ואנשים שהתחילו להתאמן – ומתבטא בכאב עמוק בעקב שמחמיר בדריכה ונרגע במנוחה. מכיוון שהכאב דומה לכאב של דורבן, השבר מאובחן לא פעם באיחור [2].

החדשות הטובות: עצם העקב נחשבת לאתר "בסיכון נמוך" לשברי מאמץ, והשבר מחלים כמעט תמיד בטיפול שמרני – הפחתת עומס של כמה שבועות וחזרה הדרגתית לפעילות [1]. בדף הזה תמצאו איך מזהים את השבר, איך מבדילים אותו מדורבן, ואיך בונים את החזרה לפעילות. לתמונה הכללית על שברי מאמץ בכף הרגל ראו שברי מאמץ בכף הרגל.

נתי שטיין

פיזיותרפיסט העוסק באורתופדיה של כף הרגל ובהתאמת מדרסים.
B.P.T. — אוניברסיטת תל אביב, 1996
M.Sc. בפיזיותרפיה אורתופדית — אוניברסיטת בן-גוריון
לימודי אוסטאופתיה — Madrid School of Osteopathy
הכשרה בתחום הנעלה רפואית
מאמן כושר מוסמך — וינגייט

יצירת קשר

WhatsApp
052-8306095
nati.shtain@gmail.com

בקצרה

  • כאב עמוק ומפושט בעקב, שמחמיר בעמידה, בהליכה ובריצה ונרגע במנוחה.
  • לחיצה משני צידי עצם העקב (מבחן הלחיצה) משחזרת את הכאב – בשונה מדורבן.
  • צילום רנטגן תקין לעיתים קרובות בשלב הראשון; MRI היא הבדיקה המדויקת.
  • הטיפול: כמה שבועות של הפחתת עומס, פעילות חלופית בלי דריכה, וחזרה הדרגתית.
  • חשוב לברר גם את הסיבה: עלייה חדה באימונים, תזונה לא מספקת, ויטמין D ובריאות העצם.

מה זה שבר מאמץ בעצם העקב?

עצם העקב היא העצם הגדולה בכף הרגל, וכל נחיתה על העקב בהליכה ובריצה מעבירה דרכה עומס של כמה פעמים משקל הגוף. כדי לעמוד בעומסים האלה ובכל זאת להישאר קלה, העצם בנויה ממעטפת דקה וחזקה של עצם קשיחה (עצם קורטיקלית), שעוטפת ליבה של עצם ספוגית – רשת של קורות עצם עם חללים ביניהן. המבנה הזה נותן יחס חוזק-משקל מצוין, אבל הוא גם חושף את העצם לשברי מאמץ כשהעומס החוזר עולה מהר מדי. על עצמות כף הרגל ראו עצמות כף הרגל.

איור של כף הרגל במבט צד עם עצמות שקופות למחצה וקו שבר אדום בחלק האחורי של עצם העקב
שבר מאמץ בעצם העקב – לרוב בחלקה האחורי של העצם

העצם מגיבה לעומס בתהליך מתמיד של פירוק ובנייה מחדש. כשהעומס עולה בהדרגה, העצם מתחזקת. כשהוא עולה מהר מדי, הפירוק מקדים את הבנייה, ונוצרת תחילה "תגובת מאמץ" – בצקת בעצם – ואחר כך סדק של ממש. במחקר על מתגייסים בצבא הפיני, רוב שברי המאמץ בעקב היו בחלק האחורי של העצם, אבל חלק ניכר היה גם בחלק האמצעי והקדמי, ולעיתים קרובות היו פגיעות גם בעצמות סמוכות בכף הרגל [3][4].

מי בסיכון?

  • עלייה חדה בעומס: הגורם השכיח ביותר. תחילת שירות צבאי ומסעות, תחילת תוכנית ריצה, הכנה למרתון, או חזרה מהירה לאימונים אחרי הפסקה.
  • משטחים קשים ונעליים שחוקות בלי בלימת זעזועים.
  • זמינות אנרגיה נמוכה: אכילה שאינה מספקת את צורכי האימון פוגעת בבריאות העצם. מצב זה מכונה RED-S (Relative Energy Deficiency in Sport) ומופיע אצל ספורטאיות וספורטאים כאחד; אצל נשים הוא מלווה לעיתים בהפרעות במחזור [5].
  • ויטמין D וסידן: בניסוי גדול על מתגייסות לצי האמריקאי, תוסף של סידן וויטמין D הפחית את שיעור שברי המאמץ בכ-20% [6].
  • אוסטאופורוזיס וגיל מבוגר, שימוש ממושך בסטרואידים, ועודף משקל.
  • עמידה ממושכת בעבודה על משטח קשה.

מה התסמינים?

הכאב מתפתח בהדרגה, בדרך כלל כמה שבועות אחרי עלייה בעומס. הוא מתואר ככאב עמוק, מציק ולא ממוקם היטב, שעוטף את העקב משני צדדיו. הכאב מחמיר בפעילות עם דריכה – הליכה, ריצה, עמידה ממושכת – ונרגע או נעלם במנוחה. ככל שממשיכים להתאמן, הכאב מופיע מוקדם יותר בפעילות ובשלב מתקדם גם בהליכה רגילה. לעיתים יש נפיחות קלה משני צידי העקב.

איך מבדילים מדורבן?

דורבן או פלנטר פאשיאיטיס הוא הסיבה השכיחה ביותר לכאב עקב, ולכן שבר מאמץ מאובחן לפעמים בטעות כדורבן. מה שקשה עוד יותר: הכאב של שבר המאמץ יכול להשתפר זמנית גם בטיפולים לדורבן, למשל מנוחה ומדרס, ולכן הוא ממשיך להיות מוחמץ [2].

מאפייןדורבן / פלנטר פאשיאיטיסשבר מאמץ בעצם העקב
מיקוםקדמי-פנימי בתחתית העקבעמוק, משני צידי העקב ובתחתיתו
מתי כואבבצעדים הראשונים בבוקר ואחרי ישיבהבדריכה ובפעילות, ומחמיר ככל שהפעילות נמשכת
מבחן הלחיצה (Squeeze test)לרוב לא כואבלחיצה משני צידי העקב משחזרת את הכאב
רקעלרוב הדרגתי, בלי שינוי חדעלייה חדה בעומס בשבועות שקדמו לכאב

להבחנה מלאה בין סיבות לכאב עקב ראו אבחנה מבדלת לכאבי עקב.

איך מאבחנים?

בבדיקה מוצאים רגישות משני צידי עצם העקב ולעיתים גם בתחתיתו. מבחן הלחיצה – לחיצה בכף היד משני צידי העקב – משחזר את הכאב, וגם הקשה על העצם או קפיצה קלה על הרגל יכולות לעורר אותו.

צילום רנטגן בשבועות הראשונים תקין לעיתים קרובות. במחקר על מתגייסים, השבר נראה בצילום רגיל רק אצל כ-15% מהמטופלים, ולכן כשיש חשד קליני וצילום תקין, MRI היא הבדיקה המומלצת: היא מזהה גם תגובת מאמץ מוקדמת לפני שנוצר סדק [3]. מיפוי עצמות שימש בעבר, וכיום הוחלף ברוב המקרים ב-MRI. אחרי כמה שבועות לפעמים רואים בצילום פס של עצם צפופה – סימן לריפוי.

אבחנה מבדלת

מצבמה מכוון אליו
דורבן / פלנטר פאשיאיטיסכאב בוקר קדמי-פנימי, מבחן לחיצה שלילי
תסמונת כרית השומןכאב במרכז תחתית העקב, מחמיר בהליכה יחפה על משטח קשה
טנדינופתיה או בורסיטיס של גיד אכילסכאב באחורי העקב ובגיד, לא בצידי העקב
מחלת סוורילדים ומתבגרים בגיל הצמיחה
לחץ על עצב באזור העקב (תסמונת התעלה הטרסלית)שריפה, נימול או "חשמל" בעקב ובכף הרגל
הקרנה מעמוד השדרה המותניכאב שמגיע מהגב, שינויים בתחושה

להרחבה על המצבים שבטבלה: דורבן, תסמונת כרית השומן, כאב בגיד אכילס, בורסיטיס בגיד אכילס, מחלת סוור.

מתי לפנות לבדיקה?

  • כאב עקב שהתחיל אחרי עלייה חדה בהליכה, בצעידה או בריצה, ומחמיר בדריכה.
  • מבחן הלחיצה משני צידי העקב כואב.
  • כאב שמופיע מוקדם יותר בכל אימון, או כבר בהליכה רגילה.
  • שבר מאמץ חוזר, או שבר מאמץ אצל מי שיש לו הפרעות אכילה, הפרעות במחזור או אוסטאופורוזיס – כדאי לבדוק גם את בריאות העצם.
  • חיילים ומתגייסים: יש לדווח לרופא היחידה ולא להמשיך במסעות עם כאב כזה.

הטיפול

הפחתת עומס

עצם העקב היא אתר בסיכון נמוך, ושבר מאמץ בה מחלים כמעט תמיד בלי ניתוח [1]. הבסיס הוא הפחתה של העומס לרמה שאינה מעוררת כאב. לרוב מדובר בכשישה שבועות בלי ריצה, קפיצות ופעילויות אחרות שמכאיבות, ולעיתים יותר. כשגם ההליכה כואבת, משתמשים לתקופה קצרה במגף הליכה או בקביים. כשההליכה נעשית נוחה, מורידים את המגף בהדרגה.

שמירה על כושר

בזמן ההחלמה כדאי לשמור על הכושר בפעילות בלי דריכה, כמו שחייה, ריצה במים ורכיבה על אופניים, כל עוד היא אינה מעוררת כאב בעקב.

מדרסים ונעליים

מדרס רך שתומך היטב בקשת ובאמצע כף הרגל, עם ריפוד עבה תחת העקב, מעביר חלק מהעומס מהעקב אל שאר כף הרגל. נעל ריצה איכותית עם בלימת זעזועים טובה משלימה את התמונה. ראו מדרסים בהתאמה אישית ומדרסים לחיילים.

חשוב לשמור על הסדר: מדרס אינו הטיפול בשבר עצמו, ואינו מחליף אבחנה, הפחתת עומס ומעקב רפואי. מקומו בעיקר כאמצעי עזר בשלב החזרה ההדרגתית לפעילות, כשההליכה כבר אינה כואבת. כאב שנמשך או מחמיר למרות הפחתת העומס, כאב לילה או כאב במנוחה מחייבים בדיקה חוזרת.

חזרה הדרגתית לפעילות

החזרה לריצה מתחילה רק כשההליכה הרגילה והליכה מהירה אינן מכאיבות, ומבחן הלחיצה כבר לא כואב. מקובל להתחיל בשילוב של הליכה וריצה, בנפח קטן, ולהעלות בהדרגה לאורך כמה שבועות – ושוב להוריד עומס אם הכאב חוזר. העיקרון הוא לתת לעצם עומס שהיא יכולה לסבול, ולא מנוחה מוחלטת עד שהכאב נעלם לגמרי [7].

טיפול בגורמי הסיכון

כדי שהשבר לא יחזור, חשוב לבחון את תוכנית האימונים, התזונה, רמות ויטמין D ואת בריאות העצם הכללית – במיוחד אחרי שבר חוזר, אצל נשים עם הפרעות במחזור, או כשיש חשד לאכילה לא מספקת [5][6].

מהניסיון הקליני שלי

הפסקה הבאה מבוססת על ניסיוני הקליני ולא על מחקר מבוקר.

מניסיוני, השאלה הראשונה שאני שואל מטופל עם כאב עקב חדש בצד אחד היא "מה השתנה לאחרונה בכמות ההליכה או הריצה שלך?". לרוב התשובה נותנת רמז חזק יותר מהבדיקה עצמה – תחילת מסלול צבאי, אימון למרוץ, עבודה חדשה בעמידה. כשהסיפור מתאים והלחיצה משני צידי העקב כואבת, אני מפנה לבירור ולא מתחיל טיפול של דורבן.

בשלב החזרה לפעילות אני נוטה למדרס רך שתומך באמצע כף הרגל ומוריד עומס מהעקב, יחד עם תוכנית חזרה הדרגתית וברורה, שבוע אחרי שבוע. ההנחיה "תחזור כשלא כואב" מעורפלת מדי לדעתי: מטופלים שחוזרים בבת אחת לנפח הקודם הם אלה שאני רואה שוב.

שאלות נפוצות

איך יודעים אם זה דורבן או שבר מאמץ?

כאב בלחיצה משני צידי העקב, כאב שמחמיר לאורך הפעילות ולא רק בבוקר, ועלייה חדה בעומס בשבועות שלפני – כל אלה מכוונים לשבר מאמץ. אבחנה ודאית דורשת בדיקה ולעיתים MRI.

כמה זמן לוקח להחלים?

לרוב כשישה עד שמונה שבועות עד שההליכה והפעילות הקלה אינן כואבות, ועוד כמה שבועות של חזרה הדרגתית לריצה ולספורט מלא.

האם צריך גבס?

לרוב לא. מגף הליכה או קביים נדרשים רק כשגם הליכה רגילה כואבת, ולתקופה קצרה.

אפשר להמשיך ללכת עם שבר מאמץ בעקב?

הליכה יומיומית מותרת לרוב כל עוד היא אינה מכאיבה; ריצה, קפיצות, מסעות ופעילות אחרת שמעוררת כאב נעצרות עד שהכאב חולף. כשגם הליכה רגילה כואבת, משתמשים לתקופה קצרה במגף הליכה או בקביים, לפי הנחיית הרופא. להמשיך להתאמן "דרך הכאב" עלול להאריך את ההחלמה.

לסיכום

שבר מאמץ בעצם העקב הוא תוצאה של עומס חוזר שעלה מהר מיכולת העצם להסתגל. הוא מתבטא בכאב עמוק בעקב שמחמיר בדריכה, ומבחן הלחיצה משני צידי העקב עוזר להבדיל אותו מדורבן. צילום רגיל תקין לעיתים קרובות, ו-MRI מאשרת את האבחנה. הטיפול שמרני: הפחתת עומס של כמה שבועות, שמירה על כושר בלי דריכה, מדרס ונעליים בולמות, וחזרה הדרגתית ומתוכננת – יחד עם טיפול בגורמי הסיכון כדי למנוע הישנות.

מקורות

  1. Paavana T, et al. Stress fractures of the foot – current evidence on management. J Clin Orthop Trauma. 2024;50:102381. PMID: 38435398
  2. Weber JM, Vidt LG, Gehl RS, et al. Calcaneal stress fractures. Clin Podiatr Med Surg. 2005;22(1):45-54. PMID: 15555842
  3. Sormaala MJ, Niva MH, Kiuru MJ, et al. Stress injuries of the calcaneus detected with magnetic resonance imaging in military recruits. J Bone Joint Surg Am. 2006;88(10):2237-42. PMID: 17015602
  4. Niva MH, Sormaala MJ, Kiuru MJ, et al. Bone stress injuries of the ankle and foot: an 86-month magnetic resonance imaging-based study of physically active young adults. Am J Sports Med. 2007;35(4):643-9. PMID: 17099238
  5. Mountjoy M, Ackerman KE, Bailey DM, et al. 2023 International Olympic Committee's (IOC) consensus statement on Relative Energy Deficiency in Sport (REDs). Br J Sports Med. 2023;57(17):1073-1097. PMID: 37752011
  6. Lappe J, Cullen D, Haynatzki G, et al. Calcium and vitamin d supplementation decreases incidence of stress fractures in female navy recruits. J Bone Miner Res. 2008;23(5):741-9. PMID: 18433305
  7. Warden SJ, Edwards WB, Willy RW. Optimal Load for Managing Low-Risk Tibial and Metatarsal Bone Stress Injuries in Runners: The Science Behind the Clinical Reasoning. J Orthop Sports Phys Ther. 2021;51(7):322-330. PMID: 33962529
WhatsApp