כאב בעקב הוא הסיבה השכיחה ביותר לפנייה בגלל כף הרגל אצל מבוגרים, וברוב המקרים מקורו בפסיה הפלנטרית – "דורבן". אבל "רוב" אינו "כל", ולעיתים קרובות זה גם לא "רק": ההנחיות הקליניות מגדירות "כאב פלנטרי בעקב" כמונח-מטרייה לכמה אבחנות – הפסיה, כרית השומן, הזיז, לכידת עצב, שבר מאמץ – שכולן נובעות מעומס-יתר ויכולות להופיע יחד [1]. הטעות השכיחה היא לטפל בכל כאב בעקב כפסיה; המחיר הוא חודשים של טיפול לא מתאים.
בפועל, השאלה הראשונה היא איפה כואב. כאב בתחתית העקב, בעיקר בצעדים הראשונים בבוקר, מכוון לרוב לפסיה; כאב במרכז תחתית העקב – לכרית השומן; ואילו כאבים בעקב האחורי – בגב העקב או מעליו – כמעט אף פעם אינם דורבן, ומקורם בדרך כלל בגיד אכילס, בבורסה שלידו או בבליטת הגלונד, ואצל ילדים בלוחית הגדילה. הטבלה שבהמשך מסכמת את ההבחנה לפי מיקום ודפוס.
הדף הזה עובר על החשודים לפי מיקום ודפוס, נותן לכל אחד את הסימן המבדיל, ומכוון לעמוד הרלוונטי. הוא אינו כלי לאבחון עצמי; הוא נועד לעזור לכם להבין מתי התמונה אינה טיפוסית ומה כדאי להביא לבדיקה.
בקצרה
- דורבן קלאסי: כאב בקדמת תחתית העקב, בצד הפנימי, חד בצעדים הראשונים בבוקר [1].
- כאב במרכז העקב שגרוע בערב – חשוד: כרית שומן; ייתכן הגורם השני בשכיחותו [5].
- כאב מפושט בעקב אחרי עלייה בריצה, עם רגישות בלחיצה על צדי העצם – חשוד: שבר מאמץ.
- כאב שורף או נימול – חשוד: עצב (בקסטר, תעלה טרסאלית).
- כאב מאחורי העקב – אכילס, בורסה או הגלונד, לא פסיה.
- כאב בשני העקבים אצל אדם צעיר, עם נוקשות בוקר בגב – יש לשלול מחלה דלקתית.
- אצל ילדים 8–14: מחלת סוור.
מה יש בדף
- איך מחלקים כאב בעקב
- טבלה: איפה כואב בעקב ומה זה עשוי להיות
- תחתית העקב, קדימה ופנימה – הפסיה
- מרכז העקב – כרית השומן
- העצם עצמה – שבר מאמץ
- כאב שורף – העצבים
- כאבים בעקב האחורי – אכילס, הגלונד והבורסות
- שני עקבים, גב נוקשה – מחלה מערכתית
- ילדים – מחלת סוור
- סימני אזהרה – מתי לפנות לבדיקה בהקדם
- מתי צריך הדמיה
- מהניסיון הקליני שלי – נתי שטיין
- לסיכום
- שאלות נפוצות
איך מחלקים כאב בעקב
שתי שאלות מצמצמות את רוב האפשרויות: איפה בדיוק – תחתית העקב, מאחוריו, או בצדדים; ואיך – חד בקימה, גרוע בערב, שורף, או קבוע גם במנוחה. ההנחיות הקליניות לכאב פלנטרי בעקב מגדירות את התמונה הטיפוסית ומונות במפורש את האבחנות שיש לשלול כשהתמונה סוטה ממנה [1]. ושימו לב: כשהתמונה "חצי טיפוסית" – כאב קימה ממוקד וגם כאב מרכזי בערב – ייתכן ששני מבנים מעורבים, ולא צריך לבחור.
כמה שכיחה כל אפשרות? מחקר רטרוספקטיבי מקוריאה ניתח את הרשומות של 250 מטופלים עם כאב פלנטרי בעקב במרפאת כף רגל. הפסיה הייתה האבחנה ב-53.2% מהמקרים, תסמונת כרית השומן ב-14.8%, ושתיהן יחד ב-9.2%. אחריהן הופיעו כף רגל חלולה (10.4%) ושטוחה (4.8%) כגורם העיקרי, פלנטר פיברומטוזיס (4.4%), קרע בפסיה (1.6%) ונוירופתיה (0.8%) [6]. אלה נתונים ממרפאה אחת, והמספרים המדויקים תלויים בהגדרות של החוקרים – אבל התמונה ברורה: כמעט אחד מכל שניים עם כאב בעקב אינו "פסיה בלבד". באותו מחקר, כאב בצעדים הראשונים בבוקר ורגישות בבליטה הפנימית של עצם העקב אפיינו את הפסיה, ואילו כאב בשתי הרגליים, כאב לילה וכאב שמחמיר בעמידה אפיינו את כרית השומן [6].

טבלה: איפה כואב בעקב ומה זה עשוי להיות
הטבלה מסכמת את הדפוסים שמפורטים בהמשך הדף. היא נועדה לכוון שאלות לבדיקה, לא להחליף אותה; לעיתים שני מבנים מעורבים יחד.
| מיקום הכאב | דפוס אופייני | חשד עיקרי |
|---|---|---|
| תחתית העקב, קדימה ופנימה | חד בצעדים הראשונים בבוקר ואחרי ישיבה, דועך אחרי כמה דקות | הפסיה הפלנטרית ("דורבן") |
| מרכז תחתית העקב | עמום, מחמיר לאורך היום, בעמידה ובהליכה יחפה על רצפה קשה | כרית השומן |
| העקב כולו, כולל צדי העצם | הופיע אחרי עלייה בעומס, מחמיר בהדרגה, לחיצה על שני צדי העקב כואבת | שבר מאמץ בעצם העקב |
| תחתית העקב או הצד הפנימי, עם שריפה | כאב שורף, "חשמלי" או נימול, לעיתים בלילה | לכידת עצב / תעלה טרסאלית |
| על הגיד, 2–6 ס"מ מעל העקב | נוקשות וכאב בתחילת פעילות | טנדינופתיה של גיד אכילס |
| גב העקב, בחיבור הגיד או על בליטה | מחמיר בלחץ של עקב הנעל ובעלייה | טנדינופתיה בחיבור, עיוות הגלונד או בורסיטיס |
| עמוק מאחורי הקרסול, מעל העקב | כאב בכיפוף חזק של כף הרגל כלפי מטה – קצות אצבעות, בעיטה, ריקוד | צביטה אחורית בקרסול |
| גב העקב אצל ילד בגיל 8–14 | מחמיר בריצה ובקפיצות, לעיתים בשתי הרגליים | מחלת סוור |
| שני העקבים יחד | עם נוקשות בוקר בגב, פסוריאזיס או דלקות עיניים | מחלה דלקתית מערכתית |
תחתית העקב, קדימה ופנימה – הפסיה
הדפוס: כאב ממוקד בפן הקדמי-פנימי של תחתית העקב, בנקודת החיבור של הפסיה לעצם; חד בצעדים הראשונים בבוקר ואחרי ישיבה; דועך אחרי דקות של הליכה; חוזר אחרי עמידה ממושכת. בבדיקה: רגישות נקודתית בלחיצה על החיבור. זהו הרוב הגדול של כאבי העקב, והוא מאובחן קלינית ללא הדמיה [1].
כאב פלנטרי שאינו טיפוסי – שהופיע בפתאומיות, אחרי הזרקת קורטיזון, או עם תחושת "קריעה" – מצריך לשקול קרע בפסיה, ועליו יש עמוד נפרד.
קרע בפלנטר פאשיה וכאב פלנטרי לא טיפוסי
הפסיה הפלנטרית ודורבן – עמוד-האב
מרכז העקב – כרית השומן
הדפוס: כאב עמום במרכז תחתית העקב, לא בקדמתו; מחמיר לאורך היום, בהליכה יחפה על רצפה קשה, ובעמידה ממושכת; אינו חד במיוחד בקימה. שכיח בגיל מבוגר, אחרי חבלה ("נחיתה על העקב"), ואחרי הזרקות קורטיזון חוזרות שמדללות את הכרית. בבדיקה: הכרית דקה ולחיצה ישירה על מרכז העקב כואבת, בעוד החיבור של הפסיה אינו רגיש במיוחד. סקירה מ-2022 מצאה שסינדרום כרית השומן עשוי להיות הגורם השני בשכיחותו לכאב פלנטרי בעקב, ושהוא מאובחן פחות משהוא מופיע, כי רוב המחקרים לא הפרידו בינו לבין הפסיה [5].

העצם עצמה – שבר מאמץ
הדפוס: כאב מפושט בעקב שהופיע אחרי עלייה פתאומית בנפח ריצה או הליכה, מחמיר בהדרגה עד שמופיע גם במנוחה; נפיחות קלה אפשרית. הסימן המבדיל: לחיצה על שני צדי עצם העקב בו-זמנית (Squeeze test) מפיקה כאב – בניגוד לרגישות הנקודתית של הפסיה. צילום רגיל עלול להיות תקין בשבועות הראשונים; MRI רגיש הרבה יותר [2]. חשד לשבר מאמץ מחייב הפחתת עומס ובירור, לא תרגול.
כאב שורף – העצבים
שני עצבים יכולים לחקות דורבן. הענף הראשון של העצב הפלנטרי הלטרלי (עצב בקסטר) עובר מתחת לעקב ממש ליד חיבור הפסיה, ולכידה שלו נותנת כאב שורף או "חשמלי" שמקרין לצד החיצוני של העקב, לעיתים עם החמרה בלילה [3]. סינדרום התעלה הטרסאלית – לחץ על העצב הטיביאלי מאחורי הקרסול הפנימי – נותן נימול ושריפה בכף הרגל כולה, והקשה על העצב מאחורי הקרסול משחזרת את התחושה. שני המצבים מאובחנים קלינית, ולעיתים בעזרת בדיקת הולכה עצבית או אולטרסאונד. נימול דו-צדדי ב"גרב" מכוון לנוירופתיה היקפית ולא לבעיה מקומית.

כאבים בעקב האחורי – אכילס, הגלונד והבורסות
כאב מאחורי העקב ולא מתחתיו אינו פסיה. כאב לאורך הגיד 2–6 ס"מ מעל העקב, גרוע בתחילת פעילות – טנדינופתיה של אכילס; כאב על העצם בחיבור הגיד, לעיתים עם בליטה – טנדינופתיה אינסרציונלית או דפורמציית הגלונד; נפיחות ואדמומיות משני צדי הגיד – בורסיטיס רטרו-קלקנאלית. המיקום לבדו כמעט תמיד מבדיל.
ההבחנה בתוך העקב האחורי חשובה גם לטיפול: בליטת הגלונד והבורסיטיס מגיבות במיוחד ללחץ ולחיכוך של עקב הנעל, ואילו טנדינופתיה באמצע הגיד קשורה יותר לעומס הריצה והקפיצה. כאב עמוק מעל העקב, מאחורי הקרסול, שמופיע דווקא בעמידה על קצות האצבעות או בבעיטה, מכוון לצביטה אחורית בקרסול ולא לגיד עצמו. פירוט לכל אחד מהם: עיוות הגלונד, בורסיטיס בגיד אכילס וצביטה אחורית בקרסול.
שני עקבים, גב נוקשה – מחלה מערכתית
כאב בשני העקבים בו-זמנית, במיוחד אצל אדם מתחת לגיל 40, עם נוקשות בוקר בגב התחתון שנמשכת מעל חצי שעה, דלקות עיניים, פסוריאזיס או מחלת מעי דלקתית – מחייב לשלול ספונדילוארתרופתיה, קבוצת מחלות דלקתיות שפוגעות באופן אופייני בחיבורי גידים לעצם (אנתזיטיס), ובעקב במיוחד [3]. גם גאוט יכול לפגוע בעקב, בהתקף חד, אדום ולוהט. במקרים אלה הבירור הוא ראומטולוגי, לא מכני.
ילדים – מחלת סוור
אצל ילדים בגילאי 8–14, כאב בעקב האחורי שמחמיר בריצה וקפיצות, לעיתים בשתי הרגליים, נובע כמעט תמיד מגירוי לוחית הגדילה של עצם העקב (אפופיזיטיס) ולא מהפסיה. הבעיה חולפת עם סגירת לוחית הגדילה ומנוהלת בהפחתת עומס.
סימני אזהרה – מתי לפנות לבדיקה בהקדם
רוב כאבי העקב מתפתחים בהדרגה ואינם דחופים. המצבים הבאים מצדיקים בדיקה רפואית בהקדם, ולא ניסיון של טיפול עצמי:
- כאב חזק אחרי נפילה, קפיצה או נחיתה מגובה, במיוחד אם קשה לדרוך – יש לשלול שבר בעצם העקב.
- תחושת "מכה" או קריעה פתאומית מאחורי העקב, עם חולשה או קושי לעמוד על קצות האצבעות – חשד לקרע בגיד אכילס; פונים לבדיקה באותו יום.
- עקב אדום, חם ונפוח, בעיקר עם חום או אצל אדם עם סוכרת – יש לשלול זיהום או התקף גאוט.
- כאב קבוע גם במנוחה ובלילה, שאינו קשור לעומס, או כאב עם ירידה במשקל שאינה מוסברת.
- נימול, חולשה בכף הרגל או כאב שורף שמתפשט – מצריכים בירור עצבי.
- ילד שצולע, שהכאב שלו אינו משתפר במנוחה, או שיש לו חום.
במצבים האלה הטיפול הראשון אינו מדרס או תרגילים אלא אבחנה. גם חשד לשבר מאמץ מחייב קודם כול הפחתת עומס ובירור רפואי.
מתי צריך הדמיה
כשהתמונה טיפוסית לפסיה, הדמיה אינה נדרשת לאבחנה ואינה משנה את הטיפול הראשוני [1]. הדמיה מוצדקת כאשר: יש חשד לשבר מאמץ (MRI רגיש יותר מצילום בשלבים המוקדמים); הכאב הופיע אחרי חבלה; יש סימנים מערכתיים או חשד לגידול; הטיפול השמרני נכשל אחרי חודשים; או שהתמונה אינה מתאימה לאף אחת מהאפשרויות למעלה. הסדר המומלץ: צילום רנטגן בעמידה תחילה, ואולטרסאונד או MRI ללא חומר ניגוד בהמשך [1,4]. באולטרסאונד, עובי פסיה מעל 4 מ"מ בחיבור לעקב תומך באבחנת פסיופתיה, אך ממצא זה קיים גם אצל חלק מהאנשים ללא כאב [2]; אולטרסאונד יכול גם להעריך את עובי כרית השומן ואת דחיסותה [5].
מה MRI מוסיף כשהתמונה אינה טיפוסית? מחקר בריטי בדק בדיעבד את בדיקות ה-MRI של 112 מטופלים עם כאב בעקב. אצל 50 שהכאב שלהם נמשך למרות טיפול מתאים, ה-MRI אישר פסיה ב-76% מהמקרים – כלומר, לרוב הוא הרגיע אך כמעט לא שינה את הטיפול. התמונה הייתה שונה ב-62 המטופלים עם תסמינים לא טיפוסיים: אצל מי שסבלו מכאב לילה נמצאה ב-71% מהמקרים פסיה יחד עם בצקת במח העצם של עצם העקב (Bone marrow edema), ואצל מי שהכאב שלהם התחיל בפתאומיות נמצא קרע בפסיה ב-4 מתוך 9 [7]. מכאן שני רמזים מעשיים: כאב לילה בעקב מצדיק לחשוב גם על העצם ולא רק על הרקמה הרכה, והתחלה חדה מצדיקה לשלול קרע.
מהניסיון הקליני שלי – נתי שטיין
הפסקה הבאה מבוססת על ניסיוני הקליני ולא על מחקר מבוקר.
לפני שאני בוחר טיפול, אני רוצה לוודא שזה באמת כאב פלנטרי בעקב: איפה בדיוק כואב, האם יש כאב בצעדים הראשונים ואחרי מנוחה, איך העקב מגיב לעמידה והליכה ממושכות, מה השתנה בעומס ובהנעלה, ומה טווח התנועה של הקרסול. כשהתמונה לא מתאימה, אני לא "מוסיף עוד טיפול" – אני חוזר לאבחנה. ומשך תסמינים ארוך לא אומר שהרקמה ניזוקה לצמיתות; לרוב הוא אומר שמשהו ממשיך להעמיס, שההחלמה לא הספיקה, או שהאבחנה לא הייתה שלמה.
לסיכום
רוב כאבי העקב הם פסיה, אבל "כאב פלנטרי בעקב" הוא מטרייה, ומיקום ודפוס מבדילים בקלות יחסית בין פסיה לכרית שומן, לעצם, לעצב, לאכילס ולמחלה מערכתית – או מזהים ששניים מהם מעורבים יחד. כאב במרכז העקב שגרוע בערב, כאב אחרי עלייה בריצה עם רגישות על צדי העצם, כאב שורף, כאב מאחורי העקב, כאב דו-צדדי עם גב נוקשה, או ילד – כל אחד מהם מכוון לעמוד אחר ולבירור אחר.
שאלות נפוצות
האם כל כאב בעקב הוא דורבן?
לא. כאב בתחתית העקב נובע לרוב מהפסיה הפלנטרית, אבל במחקר שניתח 250 מטופלים עם כאב פלנטרי בעקב, הפסיה לבדה הייתה האבחנה בכמחצית מהמקרים בלבד; אצל השאר נמצאו כרית השומן, שילוב של שתיהן או גורמים אחרים [6]. כאב מאחורי העקב כמעט אף פעם אינו דורבן.
מה ההבדל בין כאב בתחתית העקב לכאב בעקב האחורי?
כאב בתחתית העקב – בנקודת הדריכה – קשור לפסיה, לכרית השומן, לעצם או לעצב. כאב בעקב האחורי – בגב העקב או מעליו – קשור לגיד אכילס, לבורסה שבינו לבין העצם, לבליטת הגלונד, ואצל ילדים למחלת סוור. המיקום לבדו מכוון ברוב המקרים לכיוון הנכון.
מתי כאב בעקב מצריך צילום או MRI?
כשהתמונה טיפוסית לפסיה, הדמיה אינה נדרשת לאבחנה ואינה משנה את הטיפול הראשוני [1]. הדמיה מוצדקת בחשד לשבר מאמץ, אחרי חבלה, כשיש סימנים מערכתיים, כשהטיפול השמרני לא עוזר אחרי חודשים, או כשהתמונה אינה מתאימה לאף אחד מהדפוסים המוכרים [1,4].
האם מדרסים עוזרים לכל כאב בעקב?
לא. בכאב פלנטרי בעקב, ההנחיות הקליניות כוללות מדרסים – מוכנים או מותאמים – ככלי להקלה בטווח הקצר, כחלק מטיפול רחב יותר [1]; על כך בעמוד מדרסים לדורבן. בבעיות של העקב האחורי, הגבהת עקב ושינוי נעליים רלוונטיים יותר מתמיכה בקשת. בחשד לשבר מאמץ, לזיהום, למחלה דלקתית מערכתית או לבעיה עצבית – הצעד הראשון הוא בירור רפואי, לא מדרס. כשמדרס כן נשקל, כדאי שיתאים לממצאי בדיקה לפני התאמת מדרסים.
מקורות
- Koc TA Jr, Bise CG, Neville C, Carreira D, Martin RL, McDonough CM. Heel Pain – Plantar Fasciitis: Revision 2023. J Orthop Sports Phys Ther. 2023;53(12):CPG1-CPG39. doi:10.2519/jospt.2023.0303.
- McMillan AM, Landorf KB, Barrett JT, Menz HB, Bird AR. Diagnostic imaging for chronic plantar heel pain: a systematic review and meta-analysis. J Foot Ankle Res. 2009;2:32. doi:10.1186/1757-1146-2-32.
- Tu P, Bytomski JR. Diagnosis of heel pain. Am Fam Physician. 2011;84(8):909-916. PMID 22010770.
- Jacobson JA, Fessell DP, Lenchik L, et al. ACR Appropriateness Criteria® Chronic Foot Pain. J Am Coll Radiol. 2020;17(11S):S391-S402. doi:10.1016/j.jacr.2020.09.015.
- Chang R, et al. What do we actually know about a common cause of plantar heel pain? A scoping review of heel fat pad syndrome. J Foot Ankle Res. 2022;15:60. doi:10.1186/s13047-022-00568-x.
- Yi TI, Lee GE, Seo IS, Huh WS, Yoon TH, Kim BR. Clinical characteristics of the causes of plantar heel pain. Ann Rehabil Med. 2011;35(4):507-513. doi:10.5535/arm.2011.35.4.507. PMID 22506166.
- Chimutengwende-Gordon M, O'Donnell P, Singh D. Magnetic resonance imaging in plantar heel pain. Foot Ankle Int. 2010;31(10):865-870. doi:10.3113/FAI.2010.0865. PMID 20964964.