קרע בפלנטר פאשיה (Plantar fascia rupture) הוא קריעה חדה – חלקית או מלאה – של הפסיה הפלנטרית, הרצועה הסיבית העבה שמתוחה לאורך כף הרגל מהעקב ועד בסיס האצבעות. בניגוד לפלנטר פאשיאיטיס (דורבן), שמתפתחת בהדרגה במשך שבועות וחודשים, קרע הוא אירוע שהמטופל זוכר: תחושת "פוקס" או קריעה באמצע פעילות, כאב חד, ובימים שאחרי לעיתים קרובות נפיחות וחבורה בקשת או בעקב.
קרע בפסיה בריאה נדיר מאוד. ברוב המקרים המתוארים בספרות הקרע הופיע אצל אנשים שסבלו קודם מפלנטר פאשיאיטיס, ובמיוחד אצל מי שקיבלו זריקות סטרואידים לעקב [1][2]. רוב הקרעים מחלימים בטיפול שמרני – הפחתת עומס, לעיתים מגף הליכה, וחזרה הדרגתית לפעילות – אבל בשלב החריף לא מטפלים בהם כמו בדורבן רגיל.
בקצרה
- קרע בפלנטר פאשיה הוא אירוע חד עם "פוקס", כאב פתאומי, ולעיתים חבורה ונפיחות בקשת או בעקב.
- רוב הקרעים מופיעים על רקע פלנטר פאשיאיטיס קודמת, ובעיקר אחרי זריקות סטרואידים לעקב.
- האבחנה מבוססת על הסיפור והבדיקה, ומאושרת באולטרסאונד או ב-MRI.
- הטיפול שמרני: הפחתת עומס, לעיתים מגף הליכה, ואחר כך חזרה הדרגתית ומדרס תומך.
- בשלב החריף לא מותחים את הפסיה באגרסיביות, בשונה מהטיפול בדורבן.
מהי הפסיה הפלנטרית ומה קורה בקרע?
הפסיה הפלנטרית (Plantar fascia) היא רקמת חיבור סיבית ועבה שיוצאת מהחלק התחתון-פנימי של עצם העקב ומתפצלת לחמישה סיבים שנכנסים לבסיס האצבעות. היא בנויה משלושה חלקים – פנימי, מרכזי וחיצוני – ותפקידה לתמוך בקשת האורכית של כף הרגל ולהפוך את כף הרגל למנוף קשיח בשלב הדחיפה של הצעד. על תפקידה בקשת ראו קשתות כף הרגל.

בפלנטר פאשיאיטיס, עומס יתר מצטבר גורם לשינויים ניווניים ולעיבוי של הפסיה בחיבור לעקב [6]. בקרע, לעומת זאת, סיבי הפסיה נקרעים בבת אחת, בדרך כלל בחלק הפנימי שלה ובמרחק קצר מהעקב [3]. הקרע יכול להיות חלקי – רק חלק מהסיבים – או מלא.
למה זה קורה ומי בסיכון?
קרע ספונטני של פסיה בריאה, בלי פלנטר פאשיאיטיס קודמת, בלי זריקות ובלי פציעה ברורה, נדיר מאוד – בסקירה משנת 2018 נמצאו רק שבעה תיאורי מקרים כאלה מאז 1978 [4]. בסקירה שיטתית שאספה 155 מטופלים עם קרע, ל-138 הייתה פלנטר פאשיאיטיס קודמת, ו-130 קיבלו לפני כן זריקות סטרואידים לפסיה [2]. גורמי הסיכון העיקריים:
- זריקות סטרואידים לעקב: סטרואידים מקלים על הכאב, אבל עלולים להחליש את רקמת הפסיה. בסדרה גדולה של מטופלים עם פלנטר פאשיאיטיס, 44 מתוך 51 הקרעים קרו אחרי זריקה [1].
- פלנטר פאשיאיטיס כרונית: פסיה מעובה ושחוקה עמידה פחות לעומס פתאומי.
- פעולה מתפרצת: זינוק, ספרינט, נחיתה מקפיצה או שינוי כיוון חד, בעיקר אצל רצים ובספורט עם קפיצות כמו כדורסל, כדורעף וטניס [3].
- עלייה חדה בעומס או מעבר לנעליים שטוחות ורכות מאוד.
מה התסמינים?
- תחושת "פוקס", קריעה או "בעיטה" בכף הרגל, לרוב באמצע פעילות.
- כאב חד מיידי בקשת או בתחתית העקב, וקושי להמשיך לדרוך.
- נפיחות, ותוך יום-יומיים חבורה כחולה בקשת או בצד הפנימי של העקב.
- לעיתים מורגש גוש רגיש או שקע ברצף הפסיה בקשת.
- לפעמים, באופן מפתיע, הכאב הכרוני של הדורבן שהיה קודם דווקא פוחת אחרי הקרע – כי הפסיה המתוחה "השתחררה" [1].
איך מבדילים קרע מדורבן כרוני?
| מאפיין | פלנטר פאשיאיטיס (דורבן) | קרע בפלנטר פאשיה |
|---|---|---|
| איך התחיל | בהדרגה, לאורך שבועות וחודשים | ברגע מזוהה, לרוב באמצע פעילות |
| כאב אופייני | בצעדים הראשונים בבוקר ואחרי ישיבה | חד מיידית, ואחר כך כאב בכל דריכה |
| חבורה ונפיחות | לא אופייניות | שכיחות בימים שאחרי האירוע |
| מישוש | רגישות בחיבור הפסיה לעקב | רגישות, ולעיתים פער או גוש בקשת |
| רקע | עומס מצטבר | לרוב פלנטר פאשיאיטיס קודמת וזריקות |
עם זאת, קרע יכול להתפתח על גבי פלנטר פאשיאיטיס קיימת [5], ולא תמיד יש "פוקס" ברור – בסדרת מקרים גדולה, כשליש מהמטופלים תיארו התחלה הדרגתית [1]. לכן חשוב להסתכל על התמונה כולה. על דורבן עצמו ראו דורבן בעקב, ועל ההבחנה בין כל הסיבות לכאב בעקב – אבחנה מבדלת לכאבי עקב.
איך מאבחנים?
הסיפור האופייני – אירוע חד, "פוקס", כאב וחבורה – יחד עם מישוש של רגישות או פער ברצף הפסיה, מכוונים לאבחנה כבר בבדיקה. כשמותחים את הפסיה (כיפוף האצבעות כלפי מעלה), במקרים של קרע מלא המתח שלה מורגש פחות מאשר ברגל השנייה [1].
- אולטרסאונד: זמין, מהיר, ומראה את הקרע, את היקפו ואת הדימום סביבו. הוא כלי טוב לאבחנה ולמעקב [4].
- MRI: מראה את הקרע ואת היקפו (חלקי או מלא), ושולל פגיעות נלוות כמו שבר מאמץ, פגיעה בשרירים הקטנים של כף הרגל או פציעות אחרות באזור [3].
- צילום רנטגן: אינו מראה את הפסיה, אבל משמש לשלילת שבר כשיש חבלה.
כדאי לשלול גם מצבים אחרים שגורמים לכאב חד בכף הרגל: שבר מאמץ בעצם העקב, פגיעה בשרירי כף הרגל, ולעיתים פגיעה בעצב באזור העקב. למפת כל הסיבות לכאב בכף הרגל ראו כאבים בכף הרגל. כאב שמרוכז במרכז העקב ולא בקשת מתאים יותר לתסמונת כרית השומן.
מתי לפנות לבדיקה?
- היה אירוע חד עם "פוקס" וכאב בכף הרגל, וקשה לדרוך.
- הופיעו חבורה ונפיחות בקשת או בעקב אחרי פעילות.
- קיבלתם בעבר זריקות סטרואידים לעקב, ועכשיו הכאב השתנה באופן פתאומי.
- נפיחות ניכרת של כל כף הרגל או השוק, חום או אודם – כדי לשלול זיהום או קריש דם.
- סוכרת או ירידה בתחושה בכף הרגל.
מה הטיפול?
אין ניסויים מבוקרים בטיפול בקרע של הפסיה, וההמלצות מבוססות על סדרות מקרים ועל היגיון קליני. עם זאת, הממצאים עקביים: רוב המטופלים מחלימים בלי ניתוח [2][3].
בשלב החריף – הגנה והפחתת עומס
בימים ובשבועות הראשונים המטרה היא לאפשר לרקמה הקרועה להתחיל להחלים. בדרך כלל זה כולל הפחתה משמעותית של הדריכה – לעיתים מגף הליכה (Walking boot) ולפעמים קביים לתקופה קצרה – קרח, הרמת הרגל ומשככי כאבים לפי הצורך. בסדרה של 18 ספורטאים, כולל ספורטאים מקצועיים, שטופלו בפרוטוקול כזה, כולם חזרו לפעילות מלאה, בממוצע תוך כ-9 שבועות (בין שבועיים ל-26 שבועות), בלי קרע חוזר ובלי צורך בניתוח [3].
מה לא לעשות בשלב החריף
בשלב הזה לא מבצעים מתיחות אגרסיביות של הפסיה ושל שרירי השוק, כמו שעושים בפלנטר פאשיאיטיס, וגם לא מזריקים סטרואידים לאזור. מתיחה חזקה מוקדם מדי עלולה להפריע לריפוי של הרקמה הקרועה.
שלב ההחלמה – חזרה הדרגתית לעומס
כשההליכה נעשית נוחה, עוברים בהדרגה מהמגף לנעל תומכת. בשלב הזה מתחילים תרגילי חיזוק לשרירי כף הרגל ולשרירי השוק, תרגילי שיווי משקל, ובהמשך מתיחות עדינות. החזרה לריצה ולקפיצות מגיעה רק כשאין כאב בהליכה מהירה ובעלייה על קצות האצבעות, וגם אז בהדרגה.
מדרס
מדרס עם תמיכה טובה בקשת מוריד חלק מהעומס מהפסיה בתקופת ההחלמה, ובסדרת הספורטאים רובם המשיכו להשתמש במדרס אחרי הפציעה [3]. עקרונות מדרס לכאבי עקב ופסיה מפורטים בדף מדרסים לדורבן.
סיבוכים אפשריים וטווח ארוך
רוב המטופלים מחלימים היטב, אבל לא כולם. בסדרה של מטופלים שהקרע שלהם קרה אחרי זריקות סטרואידים, חלק פיתחו בעיות חדשות – כאב ומאמץ בקשת, כאב בצד החיצוני ובגב כף הרגל, גירוי של עצב בכף הרגל, שבר מאמץ ועיוות של אצבעות – וכמחצית דיווחו על תוצאה בינונית או לא טובה בטווח הארוך [1]. ההסבר האפשרי הוא שאיבוד התמיכה של הפסיה משנה את חלוקת העומס בכף הרגל. ניתוח נשקל רק לעיתים רחוקות, בעיקר בקרע כרוני שלא החלים [2].
מהניסיון הקליני שלי
הפסקה הבאה מבוססת על ניסיוני הקליני ולא על מחקר מבוקר.
מניסיוני, הטעות הנפוצה ביותר במקרים האלה היא להמשיך בתוכנית מתיחות אגרסיבית "כמו לדורבן רגיל" מיד אחרי אירוע של קרע – וזה בדיוק ההפך ממה שהרקמה צריכה בשלב הזה. אני ממליץ תמיד על תקופה ברורה של הפחתת עומס בשלב הראשון, ורק אחר כך מעבר הדרגתי לחיזוק ולעומס מלא. כשמטופל עם דורבן מספר לי שהכאב "השתנה פתאום" אחרי זריקה או אחרי זינוק, אני חושב קודם כול על קרע ומפנה לאולטרסאונד.
מבחינת מדרס, בשלב ההחלמה המוקדם אני נוטה למבנה תומך ויציב יותר מהרגיל, עם תמיכה טובה בקשת, כדי להגביל תנועה מיותרת של הרקמה הפגועה ולהוריד ממנה עומס. בהמשך, כשהכאב חולף, אני מפחית בהדרגה את התמיכה לפי התגובה של כף הרגל.
שאלות נפוצות
האם קרע בפלנטר פאשיה דורש ניתוח?
כמעט אף פעם לא. ברוב המקרים הטיפול שמרני, וניתוח שמור לקרעים כרוניים שלא החלימו.
כמה זמן לוקח להחלים?
בסדרת ספורטאים, החזרה לפעילות מלאה ארכה בממוצע כ-9 שבועות, אבל הטווח רחב – משבועיים ועד כחצי שנה – לפי היקף הקרע.
האם זריקת סטרואידים לדורבן מסוכנת?
רוב הזריקות לא גורמות לקרע, אבל רוב הקרעים המתוארים בספרות קרו אחרי זריקות. לכן זריקה לדורבן היא החלטה שכדאי לשקול בזהירות עם הרופא, ולא לחזור עליה שוב ושוב.
האם אפשר להמשיך ללכת עם קרע?
בימים הראשונים כדאי להגביל מאוד את הדריכה, לעיתים עם מגף הליכה או קביים. כשההליכה נעשית נוחה, חוזרים לדרוך בהדרגה.
לסיכום
קרע בפלנטר פאשיה הוא אירוע חד ונדיר יחסית, שמופיע בעיקר על רקע פלנטר פאשיאיטיס קודמת ואחרי זריקות סטרואידים לעקב. הוא מתבטא ב"פוקס", כאב חד, נפיחות וחבורה, ומאובחן בבדיקה ובאולטרסאונד או ב-MRI. הטיפול שמרני: הגנה והפחתת עומס בשלב החריף, בלי מתיחות אגרסיביות, ואחר כך חזרה הדרגתית לעומס עם מדרס תומך. רוב המטופלים חוזרים לפעילות מלאה תוך כמה שבועות עד חודשים.
מקורות
- Acevedo JI, Beskin JL. Complications of plantar fascia rupture associated with corticosteroid injection. Foot Ankle Int. 1998;19(2):91-7. PMID: 9498581
- Mosca M, Fuiano M, Massimi S, et al. Ruptures of the Plantar Fascia: A Systematic Review of the Literature. Foot Ankle Spec. 2022;15(3):272-282. PMID: 33307799
- Saxena A, Fullem B. Plantar fascia ruptures in athletes. Am J Sports Med. 2004;32(3):662-5. PMID: 15090382
- Servey JT, Jonas C. Plantar Fascia Rupture: Ultrasound to Facilitate Recognition. J Am Board Fam Med. 2018;31(2):282-285. PMID: 29535246
- Flores DV, et al. The Heel Complex: Anatomy, Imaging, Pathologic Conditions, and Treatment. Radiographics. 2024;44(4):e230163. PMID: 38512730
- Koc TA Jr, Bise CG, Neville C, et al. Heel Pain – Plantar Fasciitis: Revision 2023. J Orthop Sports Phys Ther. 2023;53(12):CPG1-CPG39. PMID: 38037331