ססמואידיטיס (Sesamoiditis) היא גירוי ודלקת של עצמות הססמואיד – שתי עצמות קטנות שיושבות מתחת לראש המסרק הראשון, בכרית כף הרגל שבבסיס הבוהן הגדולה – ושל הרקמה הרכה שסביבן. הסימן האופייני הוא כאב ממוקד מתחת לבסיס הבוהן, שמופיע בעיקר בשלב הדחיפה בהליכה, בריצה, בקפיצה ובעמידה על קצות האצבעות, כשמשקל הגוף נשען על הכרית הזו.
הבעיה נגרמת בדרך כלל מעומס חוזר, ומגיבה ברוב המקרים לטיפול שמרני: הורדת עומס מהאזור, מדרס שמפנה את הלחץ מהססמואיד, נעל קשיחה והתאמת פעילות. חשוב להבדיל אותה ממצבים שנראים דומים אבל מטופלים אחרת – שבר או שבר מאמץ בססמואיד, נמק של העצם, וססמואיד מפוצל מלידה.
בקצרה
- ססמואידיטיס היא גירוי של עצמות הססמואיד מתחת לבוהן הגדולה, לרוב מעומס חוזר.
- הכאב מתחת לבסיס הבוהן, לא בגב המפרק ולא מתחת לאצבעות האחרות.
- יש לשלול שבר, שבר מאמץ ונמק של הססמואיד, ולזכור שססמואיד מפוצל מלידה נראה בצילום כמו שבר.
- הטיפול שמרני ברובו: הפחתת עומס, מדרס עם הורדת לחץ מתחת לססמואיד, נעל קשיחה או רוקר.
- הראיות המחקריות לטיפול מוגבלות; ניתוח שמור למקרים נדירים שלא השתפרו לאורך זמן.
מהי עצם ססמואיד?
רוב העצמות בגוף מחוברות זו לזו במפרקים. עצם ססמואיד היא עצם שנמצאת בתוך גיד, ומשמשת לו כמו גלגלת: היא מרחיקה את הגיד מציר המפרק, משפרת את המנוף שלו ומגינה עליו מחיכוך. פיקת הברך היא הדוגמה הגדולה והמוכרת ביותר. רוב עצמות הססמואיד קטנות בהרבה, בקוטר של מילימטרים בודדים.
בכף הרגל, מתחת לראש המסרק הראשון, יש שתי עצמות ססמואיד – פנימית (Tibial/medial) וחיצונית (Fibular/lateral) – שקועות בשני ראשי הגיד של השריר המכופף הקצר של הבוהן (Flexor hallucis brevis). ביניהן עובר הגיד של המכופף הארוך. העצמות מחוברות זו לזו ולבסיס הבוהן ברצועות ובלוחית הפלנטרית, ויחד הן יוצרות מכלול שנקרא "קומפלקס הססמואידים" [1, 2]. הן נושאות חלק ניכר מהעומס שעובר דרך הבוהן הגדולה בכל צעד, ובמיוחד בדחיפה, בריצה ובקפיצה. עוד על העצמות באזור – בדף עצמות כף הרגל.
אצל חלק לא קטן מהאנשים אחת מעצמות הססמואיד, כמעט תמיד הפנימית, מורכבת משני חלקים או יותר – ססמואיד מפוצל (Bipartite sesamoid). זה וריאנט מולד ושפיר, שמופיע לעיתים קרובות בשתי הרגליים [3]. החשיבות שלו היא בעיקר אבחנתית: בצילום הוא עלול להיראות כמו שבר.

למה מתפתחת ססמואידיטיס?
ססמואידיטיס היא בעיקר בעיית עומס. כשהלחץ על כרית כף הרגל מתחת לבוהן הגדולה גבוה ממה שהרקמה מסוגלת לשאת, העצם, הרקמה הרכה סביבה והגידים מתגרים. הגורמים השכיחים [1, 4]:
- ספורט ופעילות – ריצה, קפיצה, ספורט עם שינויי כיוון, ריקוד (בעיקר בלט, עם עמידה על חצי בהונות), וגם עבודה שדורשת עמידה והליכה ממושכות.
- הנעלה – נעלי עקב, שמעבירות משקל לקדמת כף הרגל; נעליים דקות ורעועות; ספורט בנעליים דקות על משטחים קשים.
- מבנה כף הרגל – קשת גבוהה ונוקשה, שבה המסרק הראשון "צונח" ונושא יותר משקל; עקב בוורוס; מגבלה בכיפוף הקרסול כלפי מעלה (קיצור של שרירי הסובך וגיד אכילס), שמעבירה עומס מוקדם יותר לקדמת כף הרגל.
- שינוי פתאומי בעומס – עלייה חדה בנפח האימונים, מעבר למשטח קשה, או התחלה של פעילות חדשה.
- סיבות פחות שכיחות – דלקות מפרקים, זיהום, וירידה בכרית השומן מתחת לראשי המסרקים.
תסמינים: איך זה מרגיש?
- כאב ממוקד מתחת לבסיס הבוהן הגדולה, בכרית כף הרגל, שמופיע בסוף שלב הדריכה – כשרוב כף הרגל כבר התנתקה מהקרקע והמשקל נשען על הכרית הזו.
- החמרה בהליכה מהירה, בירידה במדרגות, בריצה, בקפיצה ובעמידה על קצות האצבעות.
- רגישות בלחיצה ישירה על אחת מעצמות הססמואיד, לרוב הפנימית.
- כאב ביישור הבוהן כלפי מעלה, כשהססמואידים נמתחים ונלחצים.
- לעיתים נפיחות קלה מתחת למפרק.
- התפתחות הדרגתית, בדרך כלל לאורך שבועות.
כשהכאב ממוקם מתחת לאצבע השנייה או השלישית ולא מתחת לבוהן, מדובר כנראה במטטרסלגיה של המסרקים האחרים, או בפגיעה בפלנטר פלייט. השוואה בין כל הגורמים לכאב בבוהן – בדף כאבים בבוהן הגדולה.
לא כל כאב בססמואיד הוא ססמואידיטיס
שבר בעצם הססמואיד
בגלל העומסים הרבים על כרית כף הרגל הראשונה, שברים בעצם הססמואיד אינם נדירים. שבר חד מתרחש בדרך כלל בחבלה או בנקע של מפרק הבוהן (טרף טו), לרוב בססמואיד הפנימי ולרוב בכיוון רוחבי. שברים בססמואיד החיצוני נדירים יותר, כי הוא מוגן יותר. הכאב מופיע מהר אחרי האירוע, ובדרך כלל המטופל צולע ונמנע מלדחוף מהבוהן.
ברוב המקרים השבר יציב – מוחזק על ידי הרקמות הרכות של קומפלקס הססמואידים – ומטופל בהגבלת עומס או קיבוע לכמה שבועות. כשהשבר אינו יציב, כנראה נפגע גם הקומפלקס הרך, ולעיתים נדרש ניתוח [2]. האבחנה אינה תמיד פשוטה: שבר עלול להתפרש כססמואיד מפוצל, ולפעמים רק צילום חוזר, שמראה סימני איחוי, מאשר אותו. ססמואיד מפוצל הוא בדרך כלל עם שוליים חלקים ומעוגלים ומופיע לעיתים קרובות בשתי הרגליים, ושבר – עם שוליים חדים ולא סדירים. CT מדויק יותר בזיהוי שבר [3].
שבר מאמץ בססמואיד
שבר מאמץ מתפתח מעומס חוזר, בלי מכה אחת ברורה, בדרך כלל אחרי עלייה בעומס האימונים או העבודה. הכאב מתגבר בהדרגה וקשה להבחין בינו לבין ססמואידיטיס. צילום רגיל לרוב אינו מראה את השבר, ו-MRI או מיפוי עצמות עשויים לזהות אותו [1]. שברי מאמץ בססמואיד נוטים להתאחות לאט. סקירה שיטתית על ספורטאים מצאה שרובם חוזרים לספורט, אבל אצל חלקם הטיפול השמרני נכשל ונדרש ניתוח, והחזרה יכולה להימשך חודשים [5]. מידע כללי על שברי מאמץ – בדף שבר מאמץ בכף הרגל.
נמק של עצם הססמואיד (AVN)
פגיעה באספקת הדם לעצם הססמואיד, שמכונה גם מחלת רננדר (Renander), מופיעה בעיקר אצל נשים צעירות, לרוב בססמואיד הפנימי. הכאב מתפתח בהדרגה ודומה מאוד לססמואידיטיס, ולעיתים קשור לפעילות מוגברת, נעליים לא מתאימות או קשת גבוהה. האבחנה נעשית ב-MRI, והמצב נוטה להיות עמיד יותר לטיפול [2].
מצבים נוספים
דלקת מפרקים במפרק שבין הססמואידים לראש המסרק, הלוקס ריגידוס (כאב בעיקר בגב המפרק), גאוט (התקף פתאומי, אדום וחם), ויבלת מתחת לבסיס הבוהן, שיכולה להיות גם סימן לעומס מרוכז.
השוואה מהירה: ססמואידיטיס, שבר, שבר מאמץ, נמק וססמואיד מפוצל
| מצב | איך מתחיל | מה מאפיין | בדיקה שעוזרת להכריע |
|---|---|---|---|
| ססמואידיטיס | הדרגתי, עם עומס | כאב ממוקד מתחת לבסיס הבוהן שמחמיר בדחיפה | בדיקה קלינית; הדמיה לשלילת מצבים אחרים |
| שבר חד | אחרי חבלה או נקע של הבוהן | כאב מיידי, צליעה, הימנעות מדחיפה מהבוהן | צילום והשוואה לרגל השנייה; CT מדויק יותר |
| שבר מאמץ | הדרגתי, אחרי עלייה בעומס | כאב שמתגבר בהדרגה וקשה להבחנה מססמואידיטיס | MRI או מיפוי עצמות; צילום רגיל לרוב אינו מראה אותו |
| נמק (AVN) | הדרגתי, בעיקר אצל נשים צעירות | דומה לססמואידיטיס, עמיד יותר לטיפול | MRI |
| ססמואיד מפוצל | וריאנט מולד, לא פציעה | שוליים חלקים ומעוגלים, לעיתים קרובות בשתי הרגליים | צילום והשוואה לצד השני |
איך מאבחנים?
האבחנה מתחילה בבדיקה: מישוש ממוקד של כל אחת מעצמות הססמואיד, בדיקת כאב ביישור הבוהן ובעמידה על קצות האצבעות, הערכת מבנה כף הרגל, טווח התנועה בקרסול ואופן ההליכה. מה כוללת בדיקה מקיפה – בדף בדיקת כף הרגל.
צילום רנטגן הוא בדרך כלל בדיקת ההדמיה הראשונה, כולל צילום מיוחד שמראה את הססמואידים מתחת למסרק. השוואה לרגל השנייה עוזרת להבחין בין ססמואיד מפוצל לשבר. כשיש חשד לשבר מאמץ, לנמק או לפגיעה ברקמה הרכה, MRI מספק את המידע המפורט ביותר. CT עוזר בהערכת שבר ואיחוי [1, 4].
טיפול בססמואידיטיס
הטיפול ברוב המקרים שמרני, והעיקרון המרכזי הוא הורדת עומס מהססמואיד הכואב. סקירה שיטתית עדכנית שאספה נתונים פרטניים של מטופלים מכל המחקרים שפורסמו על טיפול שמרני בססמואידיטיס מצאה 11 מחקרים בלבד, עם 59 מטופלים בסך הכול. מדרסים וזריקות סטרואידים נראו מועילים, ואצל כשני שלישים מהמטופלים הכאב פחת, אבל התוצאות היו משתנות, והחזרה של הכאב הייתה שכיחה [6]. כלומר, ההמלצות נשענות במידה רבה על ניסיון קליני והיגיון מכני.
הורדת עומס והתאמת פעילות
- הפחתה זמנית של פעילויות דחיפה – ריצה, קפיצה, עליות, ריקוד על חצי בהונות – והחלפה בפעילות שאינה מעמיסה על קדמת כף הרגל, כמו שחייה ורכיבה.
- הפחתת זמן עמידה והליכה, ככל שאפשר.
- הימנעות מנעלי עקב ומהליכה יחפה על משטחים קשים.
- בכאב חריף או בחשד לשבר – לעיתים נעל מקבעת או מגף הליכה לתקופה קצרה.
נעליים
נעל עם סוליה קשיחה ורוקר בקדמתה מפחיתה את יישור הבוהן בדחיפה, וכך גם את המתיחה והלחץ על הססמואידים. ריפוד טוב בקדמת הנעל עוזר גם הוא.
מדרסים לססמואידיטיס
מדרס הוא כנראה הכלי החשוב ביותר להורדת הלחץ מכרית כף הרגל הראשונה ולאפשר לה להחלים. העקרונות:
- הורדת לחץ ישירה – חיתוך או שקע מתחת לססמואיד הכואב, שמכונה לעיתים "כרית רקדנית" (Dancer's pad) או הרחבת מורטון הפוכה, כך שהעצם "שוקעת" ואינה נושאת את מלוא המשקל.
- כרית מטטרסלית – שמעבירה חלק מהעומס אל המסרקים המרכזיים ואל הקשת הקדמית.
- תמיכה בקשת האורכית ובקשת הקדמית – שמפזרת את העומס על שטח גדול יותר.
- חומרים רכים יחסית – מדרס שבולע זעזועים, ולא מדרס קשיח בלבד.

מידע נוסף על מדרסים לכאבים בקדמת כף הרגל – בדף מדרסים למטטרסלגיה, ועל מדרסים בהתאמה אישית – בדף מדרסים בהתאמה אישית.
פיזיותרפיה
טיפול פיזיותרפיה יכול לכלול טיפול ברקמות רכות, שיפור תנועה במפרקים מוגבלים, מתיחות של שרירי הסובך כשיש מגבלה בקרסול, חיזוק הדרגתי של שרירי כף הרגל והשוק, ואימון חזרה מדורגת לריצה ולקפיצה. שיטות כמו אלקטרותרפיה יכולות לתת הקלה זמנית, אבל אינן מחליפות הורדת עומס.
תרופות וזריקות
נוגדי דלקת יכולים לעזור בתקופה חריפה. זריקת סטרואידים לאזור נראתה מועילה בחלק מהמחקרים הקטנים [6], אבל משתמשים בה בזהירות ובמקרים נבחרים, כי האזור נושא משקל ויש חשש לפגיעה ברקמות הרכות.
מתי שוקלים ניתוח?
ניתוח – לרוב הסרה חלקית או מלאה של הססמואיד הפגוע (Sesamoidectomy) – שמור למקרים שלא השתפרו אחרי חודשים של טיפול שמרני מסודר, לשבר שאינו מתאחה, או לנמק מתקדם. הסרת ססמואיד עלולה לשנות את המכניקה של מכופפי הבוהן ולגרום לסטייה של הבוהן, ולכן היא אפשרות אחרונה [1, 2].
כמה זמן לוקח להחלים?
זה משתנה מאוד. ססמואידיטיס שאובחנה מוקדם וטופלה בהורדת עומס משתפרת לרוב תוך שבועות עד חודשים ספורים. מאחר שהעצם נושאת עומס בכל צעד, חזרה מהירה מדי לפעילות מלאה היא הסיבה השכיחה להתארכות הבעיה. שבר מאמץ ונמק נמשכים בדרך כלל יותר זמן.
מתי לפנות לבדיקה?
פנו לבדיקה אם הכאב מתחת לבוהן נמשך יותר משבועיים-שלושה למרות הפחתת עומס, אם הופיע אחרי חבלה או נקע והקשה על הדריכה, אם אתם ספורטאים וכאב הופיע אחרי עלייה באימונים (חשד לשבר מאמץ), או אם יש נפיחות, אודם וחום. פנו לבדיקה מהירה אם יש חום, פצע מתחת לכף הרגל, או אם יש לכם סוכרת או ירידה בתחושה.
מהניסיון הקליני שלי
הפסקה הבאה מבוססת על ניסיוני הקליני ולא על מחקר מבוקר.
בגישה שלי, מדרס לססמואידיטיס צריך להיות רך יחסית ולהתמקד בהורדת לחץ, ולא מדרס "ביומכני" קשיח שמנסה לתקן את מבנה כף הרגל. אני כמעט תמיד משלב כרית מטטרסלית ותמיכה בקשת הקדמית, ובחלק מהמקרים חיתוך מתחת לססמואיד הכואב. אני מעדיף לקחת מידה בהטבעה מדויקת של כף הרגל (בעבר השתמשתי הרבה בחבישת גבס), כי המיקום המדויק של החיתוך ושל הכרית קובע אם המדרס יעבוד.
אצל חלק ניכר מהמטופלים שאני רואה, מדרס כזה, יחד עם החלפת נעליים והפסקה זמנית של הפעילות שמעוררת כאב, מביא לשיפור משמעותי – גם אצל מטופלים שסבלו שנים וניסו כבר כמה זוגות מדרסים בלי הצלחה. לעיתים קרובות הבעיה במדרסים הקודמים הייתה שהם היו קשיחים מדי, או שהכרית הוצבה במקום הלא נכון. עם זאת, כפי שכתבתי למעלה, בסיס הראיות המחקרי בתחום דל, ואין "חיתוך אחד" שמתאים לכולם – ההחלטה נעשית לפי הבדיקה ולא לפי תבנית קבועה.
שאלות נפוצות
האם ססמואיד מפוצל בצילום פירושו שבר?
לא בהכרח. ססמואיד מפוצל הוא וריאנט מולד שכיח ושפיר. ההבחנה נעשית לפי צורת השוליים, השוואה לרגל השנייה, ההקשר הקליני ולעיתים CT או MRI.
האם אפשר להמשיך לרוץ עם ססמואידיטיס?
בתקופה הכואבת עדיף להפחית מאוד או להפסיק זמנית ריצה וקפיצות. החזרה צריכה להיות הדרגתית, עם נעל ומדרס מתאימים, ורק כשהליכה מהירה ועמידה על קצות האצבעות כבר אינן כואבות.
למה הכאב חוזר?
הסיבות השכיחות הן חזרה מהירה מדי לעומס, נעליים דקות או נעלי עקב, ומבנה כף רגל שממשיך להעמיס על האזור – למשל קשת גבוהה ונוקשה. במקרים של כאב חוזר כדאי לשלול שבר מאמץ או נמק.
מהי עצם ססמואידית?
עצם קטנה שנמצאת בתוך גיד ומשמשת לו כמו גלגלת. מתחת לבסיס הבוהן הגדולה יש שתיים כאלה, פנימית וחיצונית, בתוך גידי המכופף הקצר של הבוהן, והן נושאות חלק ניכר מהעומס בשלב הדחיפה. פיקת הברך היא עצם ססמואידית גדולה.
האם מדרס יכול לעזור בססמואידיטיס?
מדרס שמוריד לחץ מהססמואיד הכואב – בעזרת שקע או חיתוך מתחתיו וכרית מטטרסלית – הוא חלק מרכזי בטיפול השמרני, אבל הראיות המחקריות מבוססות על מעט מטופלים [6]. כשהכאב נמשך, בדיקה לפני התאמת מדרס עוזרת לאתר את הססמואיד הכואב ולמקם את ההורדה בדיוק. בחשד לשבר או לנמק צריך קודם בירור רפואי והדמיה.
לסיכום
ססמואידיטיס היא גירוי של עצמות הססמואיד מתחת לבוהן הגדולה, שנובע בעיקר מעומס חוזר ומבנה כף רגל שמרכז לחץ באזור. חשוב להבדיל אותה משבר, משבר מאמץ, מנמק ומססמואיד מפוצל מלידה. הטיפול ברובו שמרני – הורדת עומס, נעל קשיחה ומדרס שמוריד לחץ מהססמואיד – והראיות המחקריות בתחום עדיין מוגבלות. לסקירת כל כאבי כף הרגל – כאבים בכף הרגל.
מקורות
- Cohen BE. Hallux sesamoid disorders. Foot Ankle Clin. 2009;14(1):91-104. PMID: 19232995
- Dedmond BT, Cory JW, McBryde A Jr. The hallucal sesamoid complex. J Am Acad Orthop Surg. 2006;14(13):745-53. PMID: 17148622
- Favinger JL, Porrino JA, Richardson ML, Mulcahy H, Chew FS, Brage ME. Epidemiology and imaging appearance of the normal Bi-/multipartite hallux sesamoid bone. Foot Ankle Int. 2015;36(2):197-202. PMID: 25237171
- Sims AL, Kurup HV. Painful sesamoid of the great toe. World J Orthop. 2014;5(2):146-50. PMID: 24829877
- Robertson GAJ, Goffin JS, Wood AM. Return to sport following stress fractures of the great toe sesamoids: a systematic review. Br Med Bull. 2017;122(1):135-149. PMID: 28444129
- Biz C, et al. Conservative treatment of sesamoiditis: a systematic literature review with individual-level pooled data analysis. Medicina (Kaunas). 2025;61. PMID: 40731844