נהוג לחלק את הפסיה הפלנטרית לשלושה חלקים :

הפן החיצוני, הלטראלי של הפסיה הפלנטרית - מהזיז החיצוני של עצם העקב (הקלקנאוס)  עוטפת את שריר האבדוקטור  (המרחיק) של אצבע 5 (האצבע הקטנה)  ונמתחת לפנים עד ראש עצם המטטרסוס החמישי

הפן הפנימי,  המדיאלי של הפסיה הפלנטרית – רקמה דקה הנמתחת מהפסיה המרכזית המעובה, עוטפת את שריר האבדוקטור (המרחיק) הקצר של הבוהן, ומייצבת את הפן הפנימי של הקשת. זוהי רקמה דקה מאוד, שאינה קיימת אצל

כ 12% מהאוכלוסייה. 

הפן המרכזי, הפסיה הפלנטרית / plantar fascia המרכזית היא רקמה פיברוטית מעובה, בעובי של כ 12-24 מילימטר  מנקודת האחיזה על עצם הקלקנאוס   (calcaneus med tubercle) ונפרסת בצורת מניפה, עד לחיבורה לראשי חמשת עצמות המטטרסוס, לרצועה המחברת בין ראשי עצמות המטטרסוס (transverse ligament), ולמעטפת השרירים העמוקים השוכנים בין עצמות המטטרסוס, ומשם ממשיכה קדימה, יוצרת את הרקמה הפיברוטית הפלנטרית תחת האצבעות (fibrous flexor sheathes).

הפלנטר פסיה היא חלק מהרכבת פסיות האחורית ולכן קשורה מכנית גם לשרירים במעלה השוקה והרגל.

מה היא האנטומיה התפקודית של הפסיה הפלנטרית וכיצד היא גורמת להיווצרות דורבן?

הפלנטר פסיה משחקת תפקיד חשוב בבלימת זעזועים של כף הרגל, וייצוב הקשת האורכית. כשאנו עומדים במנח סטטי הפסיה הפלנטרית נושאת כ 15-25% ממשקל הגוף, ומנגד, בזמן ביצוע הליכה וריצה קיימת עליה מהירה וגבוה של העומס על פני הפסיה הפלנטרית, כך שבשלב הרמת העקב ,העומס על הפסיה מוערך בפי 2-3 ממשקל הגוף.

במודל windlass  מוצג  בזמן ביצוע תנועת dorsi-fle של האצבעות הפסיה הפלנטרית נמתחת, מקמרת ומקשיחה את הקשת האורכית  מייצבת ונועלת את המפרקים הרבים בכף הרגל ומאפשרת עליה על קצוות האצבעות. תפקוד לקוי של הפסיה הפלנטרית יגביל את יכולת ההליכה החל משלב הרמת העקב. מודל זה גם מסביר כי בזמן הליכה תקינה מושטים על הפסיה הפלנטרית עומסים גבוהים העשויים להסביר את שכיחות תופעת הדורבן.

במחקר שערכו Scherer & coworkers על כ 100 מטופלים הסובלים מדורבן ברגל, הסובלים מפלטפוס המלווה בפרונציה של הרגל האחורית ותנועה הפוכה לסופינציה במפרק של מרכז כף הרגל (supination of the mid foot joint) נרשמו עומסי ייתר על הפסיה הפלנטרית, עומסים העשויים להסביר מדוע פלטפוס עשוי להוות גורם תורם להיווצרות דורבן.

עצבוב הפסייה הפלנטרית

המערכת העצבית המעצבבת את הפסיה הפלנטרית עשירה בקצוות עצב ובמכאנו - רצפטורים המפוזרים לכל אורך הפסיה וכן בצפיפות גבוהה יותר בקצוות הפסייה הפלנטרית.

מכאנו-רצפטורים הרגישים למתח, משמשים כמערכת הגנה כנגד עומסי מתיחה גבוהים של הפסיה הפלנטרית, ולספק הגנה על עצב הטיביאלי האחורי.

קצוות עצב חופשיים אלו מביאים לתחושתיות רבה ועשויים להסביר את עוצמת הכאבים והרגישות המתפתחים בעקבות דורבן בעקב.

אספקת הדם לפסיה הפלנטרית

קצוות הפסיה הפלנטרית מקבלות אספקה דם עשירה, הקצה המקורב מקבל את אספקת הדם מכלי הדם הקלקנאיים והקצה המרוחק מקבל אספקת דם ממערכת השרירים הפנימיים של הקרסול. כמות כלי הדם החודרים לשכבות העמוקות של הפסיה הפלנטרית אינו גדול, ואזור חיבור הפסיה למשטח האוטאוכונדרלי עני מאוד באספקט דם, חושף אותו לשינויים ניוונים, דבר העשוי להסביר התפתחות מקומית של דורבן.