כאב בסינוס טרסי – מה זה תסמונת סינוס טרסי ולמה היא לא אבחנה אחת

כאב בסינוס טרסי הוא כאב בשקע קטן בצד החיצוני של הקרסול, ממש לפני ומתחת לפטישון החיצוני. מטופלים מתארים כאב בעמידה ובהליכה, במיוחד על משטח לא אחיד, ולעתים קרובות גם תחושה שהקרסול "לא יציב". הכאב מופיע ברוב המקרים אחרי נקע בקרסול או נקעים חוזרים, ובחלק מהמקרים בגלל עומס חוזר או מבנה כף רגל שמעמיס על האזור.

במשך שנים השתמשו במונח "תסמונת סינוס טרסי" (Sinus Tarsi Syndrome) כאילו מדובר באבחנה אחת. הספרות העדכנית מראה שזה בעיקר תיאור של מיקום הכאב, ושמאחוריו יכולות לעמוד כמה בעיות שונות: חוסר יציבות של המפרק התת-טלרי, קרע ברצועות שבתוך הסינוס, דלקת של הקרום הסינוביאלי, צביטה של רקמות רכות ועוד. בדף הזה אסביר מה זה הסינוס הטרסי, אילו בעיות יכולות לגרום לכאב בו, ואיך מבררים ומטפלים.

נתי שטיין

פיזיותרפיסט העוסק באורתופדיה של כף הרגל ובהתאמת מדרסים.
B.P.T. — אוניברסיטת תל אביב, 1996
M.Sc. בפיזיותרפיה אורתופדית — אוניברסיטת בן-גוריון
לימודי אוסטאופתיה — Madrid School of Osteopathy
הכשרה בתחום הנעלה רפואית
מאמן כושר מוסמך — וינגייט

יצירת קשר

WhatsApp
052-8306095
nati.shtain@gmail.com

בקצרה

  • הסינוס הטרסי הוא חלל בין עצם הטלוס לעצם העקב, שפתחו בצד החיצוני של הקרסול, לפני הפטישון החיצוני; הוא מכיל רצועות, שומן, כלי דם וקצות עצבים.
  • הכאב מופיע לרוב אחרי נקעי קרסול, ומאופיין בכאב בנשיאת משקל, בהליכה על משטח לא אחיד ובתחושת חוסר יציבות.
  • "תסמונת סינוס טרסי" היא תיאור מיקום ולא אבחנה סגורה; הגורמים כוללים חוסר יציבות תת-טלרית, קרעי רצועות, סינוביטיס וצביטה.
  • ממצאי MRI באזור לעתים לא ספציפיים, וצריך לפרש אותם יחד עם הבדיקה הקלינית.
  • הטיפול מכוון לגורם: שיקום יציבות ושיווי משקל, התאמת עומס, הנעלה ומדרס, ולעתים הזרקה; מקרים עמידים עשויים להצריך ארתרוסקופיה.

מה זה הסינוס הטרסי?

הסינוס הטרסי (Sinus Tarsi) הוא מרווח אנטומי, מעין "מערה", שנוצר בין עצם הטלוס (Talus) לעצם העקב (Calcaneus). הפתח הרחב שלו נמצא בצד החיצוני של הקרסול, מעט לפני ומתחת לפטישון החיצוני וקדמית לרצועה הטלופיבולרית הקדמית (ATFL). משם הוא נמשך פנימה ולאחור כתעלה צרה, התעלה הטרסלית (Tarsal canal), שנפתחת בצד הפנימי של הקרסול, מאחורי ומתחת לפטישון הפנימי.

מיקום הכאב בסינוס טרסי: שקע בצד החיצוני-קדמי של הקרסול
מפת כאב: אזור הסינוס הטרסי, השקע שמלפנים ומתחת לפטישון החיצוני

בתוך הסינוס עוברות רצועות חשובות שמייצבות את המפרק התת-טלרי, ובראשן הרצועה הבין-גרמית (Interosseous talocalcaneal ligament) והרצועה הצווארית (Cervical ligament), וגם שומן, כלי דם וקצות עצבים רבים. קצות העצבים האלה מספקים מידע על מצב כף הרגל במרחב (פרופריוצפציה), ולכן פגיעה באזור יכולה להתבטא גם בכאב וגם בתחושת חוסר יציבות [1][2]. הסבר כללי על המפרקים והרצועות של כף הרגל תמצאו בדף מפרקים ורצועות בכף הרגל.

מה התסמינים של כאב בסינוס טרסי?

  • כאב בצד החיצוני של הקרסול, בשקע שלפני הפטישון החיצוני, לעתים עם כאב שמורגש גם בצד הפנימי לאורך התעלה.
  • כאב שמופיע בעיקר בנשיאת משקל ובהליכה, ומחמיר על משטח לא אחיד, דשא או חול, ובתנועות סיבוב של כף הרגל.
  • הקלה כשהרגל במנוחה [4].
  • תחושה של חוסר יציבות או "חוסר ביטחון" בקרסול.
  • רגישות ממוקדת במישוש של פתח הסינוס, ולעתים נפיחות קלה במקום.

בגלל שהתסמינים דומים לנקע שלא החלים, הכאב בסינוס הטרסי מאובחן פעמים רבות כ"נקע כרוני" [4].

מה גורם לכאב בסינוס טרסי?

ברוב המקרים יש היסטוריה של טראומה, ובעיקר נקע בקרסול בתנועת היפוך. בסדרה של 29 מטופלים שעברו ארתרוסקופיה בגלל כאב בסינוס טרסי, ל-86% הייתה היסטוריה של טראומה, ול-63% נקע בתנועת היפוך [7]. אצל חלק מהמטופלים הגורם הוא עומס חוזר, למשל אצל רצים או אצל אנשים עם כף רגל שמבצעת פרונציה מוגברת, שבה העקב נוטה החוצה והאזור נדחס.

למה "תסמונת סינוס טרסי" שנויה במחלוקת?

במחקר ארתרוסקופי, אצל כל 14 המטופלים שאובחנו לפני הניתוח עם "תסמונת סינוס טרסי", האבחנה שונתה במהלך הניתוח: ברוב המקרים נמצא קרע ברצועה הבין-גרמית, ובשאר הידבקויות או שינויים ניווניים במפרק [5]. סקירת היקף משנת 2021 מצאה שהמונח משמש לתיאור מגוון של בעיות שונות, ושממצאי ההדמיה לא ספציפיים [2]. סקירה ביקורתית משנת 2023 הגיעה למסקנה שהמונח משמש בפועל לתיאור כל כאב באזור, והציעה להימנע ממנו ולחפש אבחנה מדויקת יותר [1].

הגורמים העיקריים שיש לברר

  • חוסר יציבות של המפרק התת-טלרי (Subtalar instability), לרוב אחרי נקעים חוזרים ופגיעה ברצועות שבתוך הסינוס.
  • קרע או פגיעה ברצועות הסינוס: הרצועה הבין-גרמית והרצועה הצווארית.
  • סינוביטיס (דלקת של הקרום הסינוביאלי של המפרק) והתפתחות רקמה סיבית בתוך הסינוס [3].
  • צביטה (Impingement) של רקמות רכות או של עצם, למשל בכף רגל שטוחה מאוד שבה העקב נוטה החוצה והטלוס נדחס אל עצם העקב.
  • בעיות סמוכות שמחקות את התמונה: חוסר יציבות של הקרסול עצמו, פגיעה בגידי הפרונאוס, צביטה קדמית-חיצונית במפרק הקרסול, שינויים ניווניים, ולעתים רחוקות גנגליון או מחלה דלקתית מפרקית.

איך מאבחנים כאב בסינוס טרסי?

בדיקה קלינית

הבדיקה כוללת מישוש ממוקד של פתח הסינוס ושל המבנים הסמוכים (הרצועות החיצוניות של הקרסול, גידי הפרונאוס, בסיס עצם המסרק החמישית), הערכת יציבות של הקרסול ושל המפרק התת-טלרי, בחינת מבנה כף הרגל ומנח העקב בעמידה ובהליכה, ובדיקה של שיווי המשקל על רגל אחת [3]. הזרקה של חומר הרדמה מקומי לתוך הסינוס, שמעלימה את הכאב באופן זמני, משמשת לעתים לאישור שהכאב אכן מגיע מהאזור [4]. על שלבי הבדיקה אחרי נקע ראו אבחון נקע בקרסול.

הדמיה

  • צילום רנטגן: לשלילת שבר, שינויים ניווניים ובעיות במבנה כף הרגל.
  • MRI: יכול להדגים שינויים בשומן שבתוך הסינוס, סינוביטיס וקרעים ברצועה הצווארית, אבל הוא פחות מדויק בזיהוי קרעים ברצועה הבין-גרמית. במחקר שהשווה MRI לארתרוסקופיה, ההתאמה בין שתי הבדיקות הייתה מלאה רק ב-10% מהמקרים וחלקית ב-50% [6]. סקירת הדמיה עדכנית מדגישה שהממצאים באזור צריכים להתפרש בזהירות ובהקשר הקליני [8].
  • ארתרוסקופיה של המפרק התת-טלרי: כשהגורם אינו ברור אחרי בדיקה והדמיה, היא משמשת גם לאבחון וגם לטיפול [1][5].

איך מטפלים בכאב בסינוס טרסי?

הטיפול צריך להתמקד בגורם הסביר ביותר, ולא בתווית הכללית [1][2]. ראיות איכותיות לטיפול השמרני מועטות, ולכן ההמלצות מבוססות בעיקר על סקירות, על סדרות מקרים ועל היגיון קליני.

טיפול שמרני

  • שיקום יציבות ושליטה עצבית-שרירית: כאשר חוסר יציבות הוא המרכיב הדומיננטי, תוכנית שמתמקדת בתרגילי שיווי משקל, חיזוק שרירי הקרסול והשוק ושליטה בתנועות הפרונציה והסופינציה היא הגישה המתאימה [3]. ראו שיקום אחרי נקע בקרסול.
  • התאמת עומס: הפחתה זמנית של פעילות על משטחים לא אחידים ושל פעילויות שמעוררות כאב.
  • הנעלה ומדרסים: נעל יציבה ומדרס שמשפרים את מנח העקב ומפחיתים עומס על האזור, במיוחד כשיש פרונציה מוגברת או מבנה כף רגל חריג (ראו פרונציה וסופינציה ומדרסים בהתאמה אישית).
  • תמיכה חיצונית: סד קרסול או טייפ בתקופת השיקום, בעיקר כשיש תחושת חוסר יציבות.
  • הזרקת סטרואידים: הזרקה לתוך הסינוס מתוארת כחלק מהטיפול השמרני, בעיקר כשיש סינוביטיס, ומשמשת גם כאמצעי אבחוני [4]. ההחלטה עליה מתקבלת על ידי רופא.

טיפול ניתוחי

כשהכאב נמשך כמה חודשים למרות טיפול שמרני מלא, ובעיקר כשההדמיה מזהה פתולוגיה מוגדרת, אפשר לשקול ארתרוסקופיה של המפרק התת-טלרי, שבה מנקים את הסינוביום והרקמה הסיבית ומטפלים בפגיעות שנמצאו. בסדרת מקרים, החזרה לפעילות מלאה ארכה בממוצע כארבעה חודשים, עם תוצאות תפקודיות טובות [7]. כשיש חוסר יציבות משמעותי של המפרק, ייתכן צורך בשחזור רצועות.

מתי לפנות לבדיקה?

  • כאב בצד החיצוני של הקרסול שנמשך יותר מכמה שבועות אחרי נקע, או שחוזר שוב ושוב.
  • תחושה חוזרת של חוסר יציבות או "קרסול שבורח" (ראו גורמי סיכון לנקע חוזר).
  • נפיחות, נעילה או כאב עמוק במפרק.
  • כאב שמופיע בלי טראומה, יחד עם נפיחות במפרקים נוספים, נוקשות בוקר או חום: יש לשלול מחלה דלקתית.
  • כאב מאחורי הפטישון החיצוני ולא לפניו, שמכוון לגידי הפרונאוס; כאב בחלק האחורי של הקרסול שמכוון לצביטה אחורית בקרסול.

מהניסיון הקליני שלי

הפסקה הבאה מבוססת על ניסיוני הקליני ולא על מחקר מבוקר.

כשמטופל מגיע אליי עם "אבחנה" של תסמונת סינוס טרסי, השאלה הראשונה שאני שואל היא האם היו נקעים חוזרים בקרסול. אם כן, אני מתייחס לבעיה קודם כל כבעיית יציבות, שדורשת חיזוק ושיקום של שיווי המשקל, ולא רק "כרית" למקום הכואב. במקרים שבהם העקב נוטה בבירור החוצה או פנימה, אני רואה במנח העקב חלק מהתמונה ולא ממצא נפרד, ובונה את המדרס בהתאם: בכף רגל שטוחה עם עקב שנוטה החוצה המטרה היא להפחית את הדחיסה באזור, ובכף רגל חלולה המטרה היא דווקא לא להוסיף תמיכה שמגבירה את הנטייה לנקע.

בעבודה שלי אני גם רואה לא מעט מטופלים שבהם כאב "בסינוס טרסי" התברר בבדיקה ככאב בגידי הפרונאוס או בבסיס עצם המסרק החמישית, ולכן אני מקפיד על מישוש מדויק של כל האזור לפני שאני מקבל את האבחנה.

לסיכום

כאב בסינוס טרסי הוא כאב בשקע שלפני ומתחת לפטישון החיצוני, שמופיע לרוב אחרי נקעים בקרסול. "תסמונת סינוס טרסי" היא תיאור של מיקום ותסמינים ולא אבחנה סגורה: מאחוריה יכולים לעמוד חוסר יציבות תת-טלרית, קרעי רצועות, סינוביטיס או צביטה. הטיפול היעיל מתחיל בבירור הגורם, וכולל בדרך כלל שיקום יציבות, התאמת עומס, הנעלה ומדרס, ולעתים הזרקה; ארתרוסקופיה שמורה למקרים עמידים. להמשך קריאה: נקע בקרסול, כאב בקשת החיצונית של כף הרגל וכאבים בכף הרגל.

מקורות

  1. Willegger M, Bouchard M, Schwarz GM, et al. The Evolution of Sinus Tarsi Syndrome-What Is the Underlying Pathology?-A Critical Review. J Clin Med. 2023;12(21):6878. doi:10.3390/jcm12216878. PMID: 37959343
  2. Arshad Z, Bhatia M. Current concepts in sinus tarsi syndrome: A scoping review. Foot Ankle Surg. 2021;27(6):615-621. doi:10.1016/j.fas.2020.08.013. PMID: 32978087
  3. Helgeson K. Examination and intervention for sinus tarsi syndrome. N Am J Sports Phys Ther. 2009;4(1):29-37. PMID: 21509118
  4. Klausner VB, McKeigue ME. The sinus tarsi syndrome: a cause of chronic ankle pain. Phys Sportsmed. 2000;28(5):75-80. doi:10.3810/psm.2000.05.900. PMID: 20086641
  5. Frey C, Feder KS, DiGiovanni C. Arthroscopic evaluation of the subtalar joint: does sinus tarsi syndrome exist? Foot Ankle Int. 1999;20(3):185-191. doi:10.1177/107110079902000309. PMID: 10195298
  6. Lee KB, Bai LB, Park JG, et al. Efficacy of MRI versus arthroscopy for evaluation of sinus tarsi syndrome. Foot Ankle Int. 2008;29(11):1111-1116. doi:10.3113/FAI.2008.1111. PMID: 19026205
  7. Oloff LM, Schulhofer SD, Bocko AP. Subtalar joint arthroscopy for sinus tarsi syndrome: a review of 29 cases. J Foot Ankle Surg. 2001;40(3):152-157. doi:10.1016/s1067-2516(01)80081-8. PMID: 11417597
  8. Khan I, Peters J, Welck M, et al. Sinus tarsi and sinus tarsi syndrome: An imaging review. Eur J Radiol. 2023;161:110725. doi:10.1016/j.ejrad.2023.110725. PMID: 36773427
WhatsApp