קפסוליטיס במפרקי TMT – כאב במפרקי אמצע כף הרגל

קפסוליטיס במפרקי TMT היא גירוי של הקופסית (Capsule) העוטפת את מפרקי אמצע כף הרגל – המפרקים שבין עצמות הטריז והקובואיד לבסיסי עצמות המסרק (Tarsometatarsal Joints, הנקראים גם "מפרקי ליספרנק"). היא מתבטאת בכאב עמוק באמצע כף הרגל ובגב כף הרגל, שמחמיר בעמידה, בהליכה ממושכת ובדחיפה מהבוהן, ולעיתים בנפיחות קלה מעל המפרק.

חשוב לדעת: "קפסוליטיס" היא אבחנה צרה, ואין להשתמש בה כהסבר גורף לכל כאב באמצע כף הרגל. האזור הזה יכול לכאוב משחיקה של המפרקים, מפציעת ליספרנק שלא אובחנה, משבר מאמץ, מגאוט או ממחלה דלקתית – ולכל אחד מאלה טיפול אחר. הדף מסביר את האנטומיה, מה צריך לשלול קודם, איך מאבחנים ומה המחקר אומר על הטיפול.

נתי שטיין

פיזיותרפיסט העוסק באורתופדיה של כף הרגל ובהתאמת מדרסים.
B.P.T. — אוניברסיטת תל אביב, 1996
M.Sc. בפיזיותרפיה אורתופדית — אוניברסיטת בן-גוריון
לימודי אוסטאופתיה — Madrid School of Osteopathy
הכשרה בתחום הנעלה רפואית
מאמן כושר מוסמך — וינגייט

יצירת קשר

WhatsApp
052-8306095
nati.shtain@gmail.com

בקצרה

  • מפרקי ה-TMT מחברים את אמצע כף הרגל לבסיסי עצמות המסרק, ויציבותם חיונית לקשת ולדחיפה בהליכה.
  • קפסוליטיס היא גירוי של קופסית המפרק – אבחנה שיש לקבוע רק אחרי שלילת שחיקה, פציעת ליספרנק, שבר מאמץ, גאוט ומחלה דלקתית.
  • צילום רנטגן בעמידה הוא בדיקת ההדמיה הראשונית; MRI או CT כשהצילום תקין והכאב נמשך.
  • הטיפול השמרני מבוסס על הפחתת עומס, נעל עם סוליה נוקשה או מתגלגלת, ומדרס שמפחית תנועה כואבת במפרק.
  • הראיות לטיפולים השמרניים מוגבלות, אבל מדרסים, תוספות מקשיחות לנעל וזריקה מכוונת הדמיה הראו תועלת לטווח קצר בשחיקת אמצע כף הרגל.

מה הם מפרקי TMT?

מפרקי ה-TMT (Tarsometatarsal) הם שורת מפרקים שחוצה את כף הרגל לרוחבה, בין עצמות הטריז (Cuneiforms) והקובואיד לבין בסיסי חמש עצמות המסרק. בסיס עצם המסרק השנייה "שקוע" בין עצמות הטריז כמו אבן מפתח בקשת, ורצועות חזקות – ובראשן רצועת ליספרנק, שמחברת את עצם הטריז הפנימית לבסיס המסרק השני – מייצבות את האזור. התנועה במפרקים האלה קטנה, במיוחד בשני המפרקים האמצעיים, והיציבות שלהם חיונית לשמירה על הקשת ולהעברת הכוח בזמן הדחיפה מהבוהן [1]. הרחבה בעמודים מפרקים ורצועות בכף הרגל והקשת בכף הרגל.

כל מפרק עטוף בקופסית – שכבת רקמה חיבורית שתוחמת את חלל המפרק. גירוי חוזר, עומס יתר או תנועה חריגה במפרק יכולים לגרות את הקופסית ולגרום לכאב מקומי ולעיתים לנפיחות קלה. זהו המצב שנקרא "קפסוליטיס".

תסמינים

  • כאב עמוק באמצע כף הרגל, לעיתים קרובות בגב כף הרגל מעל בסיסי המסרק השני והשלישי.
  • החמרה בעמידה ובהליכה ממושכת, בעלייה במדרגות, בעמידה על קצות האצבעות ובדחיפה מהבוהן.
  • רגישות במישוש על קו המפרק, ולעיתים נפיחות קלה.
  • לעיתים כאב בלחץ של נעל או שרוכים על גב כף הרגל.
  • במצבי שחיקה מתקדמים: נוקשות, ובליטה גרמית בגב כף הרגל שנלחצת בנעל [1].

הרחבה על כאבים באזור זה ועל הגורמים האחרים להם בעמודים כאב בגב כף הרגל וכאב בקשת כף הרגל.

אבחנה מבדלת: מה צריך לשלול קודם?

מצבמה מכוון אליו
שחיקה (אוסטאוארתריטיס) של מפרקי ה-TMTגיל מבוגר, נוקשות, בליטה גרמית, היצרות מפרק בצילום [1, 2]
פציעת ליספרנקחבלה או סיבוב על כף רגל קבועה, חבורה בכף הרגל, כאב בעמידה על קצות האצבעות [5]
שבר מאמץ בבסיסי המסרק או בעצמות אמצע כף הרגלכאב ממוקד בעצם שמחמיר בהדרגה עם עומס, אצל רצים וחיילים [6]
גאוטהתקף פתאומי של כאב, אודם, חום ונפיחות [7]
מחלה דלקתית של המפרקיםנפיחות בכמה מפרקים, נוקשות בוקר ממושכת
גנגליוןבליטה רכה ועגולה בגב כף הרגל
גירוי גידי המיישריםכאב לאורך גיד, מחמיר בהרמת כף הרגל נגד התנגדות
לחץ על העצב הפרונאלי העמוקנימול או צריבה בגב כף הרגל ובין הבוהן לאצבע השנייה

הרחבה על חלק מהמצבים בטבלה נמצאת בעמודים פציעת ליספרנק, שברי מאמץ בכף הרגל וגאוט.

שחיקה של אמצע כף הרגל שכיחה יחסית: במחקר אוכלוסייה באנגליה, כ-12% מבני 50 ומעלה סבלו משחיקה תסמינית של אמצע כף הרגל [3]. לכן אצל אדם מבוגר עם כאב באזור הזה, שחיקה היא אפשרות סבירה יותר מ"קפסוליטיס" מבודדת. רק לאחר שלילת המצבים האלה, ולפי תמונה קלינית מתאימה – כאב ורגישות ממוקדים על קו המפרק בלי ממצאים שמצביעים על הגורמים האחרים – האבחנה של קפסוליטיס מתאימה.

אבחון

  • בדיקה קלינית: מישוש קו המפרק, בדיקת הכאב בהזזת בסיסי המסרק כלפי מעלה ומטה, עמידה על קצות האצבעות בכל רגל בנפרד, והערכה של מבנה כף הרגל והנעליים. ראו בדיקה של כף הרגל.
  • צילום רנטגן בעמידה (עם עומס משקל הגוף) הוא לרוב בדיקת ההדמיה הראשונית. הוא מסייע לזהות שחיקה, שברים וחוסר יציבות מסוג ליספרנק, שמתגלה לעיתים רק בעמידה [1, 5].
  • MRI כשהצילום תקין אבל הכאב נמשך – מראה בצקת בעצם, שבר מאמץ, נוזל בקופסית ופגיעה ברצועות.
  • CT – להערכת שחיקה מתקדמת או שברים, בעיקר לקראת החלטה ניתוחית.
  • זריקה אבחנתית מכוונת הדמיה לתוך מפרק מסוים עוזרת לפעמים לזהות איזה מפרק הוא מקור הכאב.

מה אומר המחקר על הטיפול?

המחקר על טיפול שמרני בכאב של מפרקי אמצע כף הרגל מתמקד בעיקר בשחיקה (אוסטאוארתריטיס), ומעט מאוד מחקרים בדקו "קפסוליטיס" כאבחנה נפרדת. סקירה שיטתית משנת 2023 מצאה רק שישה מחקרים קטנים, כולם באיכות מתודולוגית נמוכה. במחקרים האלה מדרסים שתומכים בקשת ותוספות שמקשיחות את הנעל הראו השפעה חיובית על הכאב והתפקוד לטווח הקצר והבינוני, וזריקת סטרואידים מכוונת הדמיה לתוך המפרק הקלה על הכאב בעיקר לטווח קצר [4]. במחקרים ביומכניים, מדרסים ותוספות לנעל הפחיתו את התנועה ואת העומס באמצע כף הרגל אצל אנשים עם שחיקה של האזור [8, 9].

על בסיס זה, עקרונות הטיפול השמרני כוללים:

  • הפחתת עומס זמנית מפעילויות שמעוררות כאב – ריצה, קפיצות, עמידה ממושכת על קצות האצבעות.
  • נעל עם סוליה נוקשה או מתגלגלת (Rocker), שמפחיתה את הכיפוף באמצע כף הרגל בזמן הדחיפה.
  • מדרס שתומך בקשת ומפחית תנועה כואבת במפרקים, ולעיתים תוספת קשיחה לנעל.
  • ריפוד או שינוי שרוך כשיש לחץ של הנעל על גב כף הרגל או על בליטה גרמית.
  • חיזוק של שרירי כף הרגל והשוק לשיפור התמיכה הדינמית בקשת, כשהכאב מאפשר.
  • זריקה מכוונת הדמיה לתוך המפרק במקרים נבחרים, לפי שיקול רופא.

כדאי להיזהר מהצגת "חוסר יציבות של הקרן הראשונה" (First Ray Instability) כגורם מוכח ובלעדי לכאב במפרקי TMT. זהו מנגנון אפשרי אחד שנדון בספרות, אבל לא עובדה שחלה על כל מקרה, ואין לבסס עליו תוכנית טיפול גורפת בלי בדיקה קלינית מלאה.

מתי שוקלים ניתוח?

כשיש שחיקה מתקדמת עם כאב משמעותי שאינו מגיב לטיפול שמרני ממושך, נשקל ניתוח לאיחוי (Arthrodesis) של המפרקים הפגועים [1]. בקפסוליטיס ללא שחיקה משמעותית, ניתוח אינו חלק מהטיפול הרגיל.

מתי לפנות לבדיקה?

  • כאב באמצע כף הרגל אחרי חבלה, נקע או סיבוב, במיוחד עם נפיחות וחבורה בתחתית כף הרגל – יש לשלול פציעת ליספרנק בדחיפות.
  • כאב ממוקד בעצם שמחמיר עם עומס – חשד לשבר מאמץ.
  • אודם, חום ונפיחות פתאומיים – גאוט או זיהום. ראו דלקת בכף הרגל.
  • כף רגל חמה ונפוחה אצל אדם עם סוכרת ונוירופתיה – גם בלי כאב חזק.
  • כאב שאינו משתפר אחרי 6–8 שבועות של טיפול שמרני.

מהניסיון הקליני שלי

הפסקה הבאה מבוססת על ניסיוני הקליני ולא על מחקר מבוקר.

מניסיוני, כשמטופל מגיע אליי עם "אבחנה של קפסוליטיס", אני תמיד בודק שוב את כל האבחנות המבדלות שתוארו למעלה – ובמיוחד שואל על חבלה, גם ישנה, שאולי לא קיבלה מספיק תשומת לב. לא מעט פעמים התברר שמאחורי "קפסוליטיס" עמדה פציעת ליספרנק עדינה או שחיקה שלא צולמה בעמידה.

מבחינת המדרס, אני מתייחס אליו ככלי לניהול עומס באזור – תמיכה טובה בקשת שמפחיתה את התנועה במפרקים, יחד עם נעל עם סוליה נוקשה יחסית – ולא ככלי שמתקן "חוסר יציבות" ספציפי שלא תמיד אפשר לאשש. כשיש בליטה גרמית בגב כף הרגל, אני מקפיד שהנעל והשרוכים לא ילחצו עליה, כי לעיתים זה חצי מהכאב.

לסיכום

קפסוליטיס במפרקי TMT היא גירוי של קופסית מפרקי אמצע כף הרגל – אבחנה צרה שיש לקבוע רק אחרי שלילת שחיקה, פציעת ליספרנק, שבר מאמץ, גאוט ומחלה דלקתית. צילום בעמידה הוא הבדיקה הראשונה. הטיפול השמרני מבוסס על הפחתת עומס, נעל עם סוליה נוקשה, מדרס תומך ולעיתים זריקה מכוונת, והראיות עבורם מוגבלות אבל חיוביות לטווח הקצר. לתמונה הכללית ראו כאבים בכף הרגל, ועל התאמת מדרסים ראו מדרסים בהתאמה אישית.

מקורות

  1. Patel A, et al. Midfoot arthritis. J Am Acad Orthop Surg. 2010;18(7):417-25. PMID: 20595134.
  2. Roddy E, Menz HB. Foot osteoarthritis: latest evidence and developments. Ther Adv Musculoskelet Dis. 2018;10(4):91-103. PMID: 29619094.
  3. Thomas MJ, et al. The epidemiology of symptomatic midfoot osteoarthritis in community-dwelling older adults: cross-sectional findings from the Clinical Assessment Study of the Foot. Arthritis Res Ther. 2015;17:178. PMID: 26166410.
  4. Lim PQX, et al. Efficacy of non-surgical interventions for midfoot osteoarthritis: a systematic review. Rheumatol Int. 2023;43(8):1409-1422. PMID: 37093273.
  5. Ross G, et al. Plantar ecchymosis sign: a clinical aid to diagnosis of occult Lisfranc tarsometatarsal injuries. J Orthop Trauma. 1996;10(2):119-22. PMID: 8932671.
  6. Warden SJ, et al. Management and prevention of bone stress injuries in long-distance runners. J Orthop Sports Phys Ther. 2014;44(10):749-65. PMID: 25103133.
  7. Dalbeth N, et al. Gout. Lancet. 2021;397(10287):1843-1855. PMID: 33798500.
  8. Rao S, et al. Shoe inserts alter plantar loading and function in patients with midfoot arthritis. J Orthop Sports Phys Ther. 2009;39(7):522-31. PMID: 19574663.
  9. Rao S, et al. Orthoses alter in vivo segmental foot kinematics during walking in patients with midfoot arthritis. Arch Phys Med Rehabil. 2010;91(4):608-14. PMID: 20382295.
WhatsApp