תסמונת כרית השומן בעקב (Heel Fat Pad Syndrome) היא כאב עמוק במרכז תחתית העקב, שנובע מפגיעה בכרית השומן שמתחת לעצם העקב – הכרית שבולמת את הזעזוע בכל נחיתה על העקב. הפגיעה יכולה להיות חבלתית, אחרי נחיתה חזקה על העקבים, או שחיקתית, על רקע גיל, עלייה במשקל, עמידה ממושכת ונעליים קשות. הכאב דומה מאוד לכאב של דורבן, ולכן הבעיה מאובחנת לא פעם בטעות כדורבן [1].
המחקר על התסמונת דל יחסית: סקירה מקיפה מצאה שהיא כנראה הגורם השני בשכיחותו לכאב בתחתית העקב, אבל שאין ניסויים מבוקרים שבדקו את הטיפולים המקובלים לה [1]. לכן הטיפול נשען בעיקר על היגיון מכני – ריפוד, נעליים ומדרסים – ועל ניסיון קליני.
בקצרה
- הכאב ממוקם במרכז העקב, נוטה להיות בשתי הרגליים ולהחמיר אחרי הליכה ממושכת ובהליכה יחפה על משטח קשה.
- בדורבן (פלנטר פאשיאיטיס) הכאב קדמי-פנימי יותר בעקב ובולט בצעדים הראשונים בבוקר.
- הליכה על העקבים מחמירה את הכאב, והליכה על קצות האצבעות מקלה עליו.
- נעליים עם סוליה עבה ובולמת, כרית עקב ומדרס עם ריפוד עקב עמוק ותמיכה בקשת הם עיקר הטיפול.
- אין ניסויים מבוקרים לטיפולים בתסמונת – וחשוב לומר זאת בכנות.
מהי כרית השומן של העקב?
מתחת לעצם העקב יושבת שכבה של שומן תת-עורי מיוחד, שמפרידה בין העור לעצם. השומן מסודר בתאים קטנים בצורת חלת דבש, שמופרדים במחיצות של רקמת חיבור סיבית. המחיצות האלה שומרות על צורת התאים גם תחת עומס, כך שהכרית מתנהגת כמו בולם זעזועים הידראולי: היא נדחסת בכל נחיתה של העקב ומפזרת את הלחץ. בשכבה העמוקה של הכרית התאים גדולים יותר ונדחסים יותר תחת משקל, ובשכבה השטחית הם קטנים וקשיחים יותר [4]. מלבד בלימת הזעזועים, הכרית גם מצמידה את העור לעצם ומונעת ממנו להחליק, וכך תורמת ליציבות וליעילות ההליכה.

אצל מבוגר בריא עובי הכרית במנוחה הוא כ-1.5 עד 2 ס"מ. עם הגיל היא לא בהכרח נעשית דקה יותר, אבל היא מאבדת מהגמישות שלה: במחקר שהשווה צעירים למבוגרים, הכרית של המבוגרים נדחסה יותר ובלמה פחות טוב את האנרגיה [3]. גם אצל אנשים עם כאב בתחתית העקב נמצאה כרית שנדחסת יותר ועמידה פחות לעומס, וקשר לעודף משקל [2]. להרחבה על פיזור העומסים בכף הרגל ראו לחצים בכף הרגל.
למה הכרית נפגעת?
יש שני מסלולים עיקריים:
- חבלה: נחיתה חזקה על העקבים, למשל קפיצה מגובה, או מכה חוזרת בעקב – כמו אצל כדורגלן שנעלי הפקקים שלו שחוקות, והפקק תחת העקב פוגע בכרית בכל נחיתה.
- שחיקה: עומס חוזר וממושך על הכרית – הליכה ועמידה ממושכות על משטחים קשים, נעליים קשות או שחוקות, עלייה במשקל – יחד עם השינויים הטבעיים של הגיל.
ההנחה המקובלת היא שבעקבות עומס קיצוני המבנה התאי מאבד מצורתו, המחיצות נחלשות, והכרית נעשית רגישה ופחות יעילה בבלימה. העצם מקבלת יותר זעזוע ישיר, והאזור הופך כואב ורגיש למגע.
יש לכך גם עדות מהמיקרוסקופ, אם כי מאוכלוסייה מסוימת: במחקר היסטולוגי שהשווה כריות עקב תקינות לכריות מדולדלות של מטופלים עם נוירופתיה היקפית, תאי השומן בכריות המדולדלות היו קטנים בכ-30% בשטחם, ומחיצות רקמת החיבור היו מקוטעות לעיתים קרובות ורחבות בכ-75% מהרגיל [7]. כלומר, "חלת הדבש" עצמה משתנה: התאים שאמורים להידחס ולבלום קטנים יותר, והמחיצות שאמורות לשמור על צורתם נפגעות.
מה התסמינים?
- כאב עמוק, "כמו חבורה", במרכז תחתית העקב ומעט אחורה.
- כאב שמחמיר בעמידה ובהליכה ממושכת, ונרגע במנוחה בלי דריכה.
- רגישות ללחיצה ישירה על מרכז העקב.
- כאב שמחמיר בהליכה על העקבים ונעלם או פוחת בהליכה על קצות האצבעות.
- קושי ללכת יחף על משטח קשה, כמו ריצוף או בטון.
- לעיתים קרובות הכאב בשתי הרגליים.
איך מבדילים מדורבן?
דורבן או פלנטר פאשיאיטיס ותסמונת כרית השומן הם שני מצבים שמופיעים בתחתית העקב בעקבות עומס יתר, ולכן מתבלבלים ביניהם בקלות. ההבדלים המרכזיים, לפי הסקירה על תסמונת כרית השומן ולפי ההנחיה הקלינית לפלנטר פאשיאיטיס [1][5]:
| מאפיין | דורבן / פלנטר פאשיאיטיס | תסמונת כרית השומן |
|---|---|---|
| מיקום הכאב | קדמי-פנימי בעקב, בחיבור של הפסיה | במרכז העקב ומעט אחורה |
| מתי כואב יותר | בצעדים הראשונים בבוקר ואחרי ישיבה, לעיתים משתפר אחרי כמה דקות הליכה | אחרי עמידה והליכה ממושכות, בהליכה יחפה על משטח קשה |
| צד | לרוב רגל אחת | לעיתים קרובות שתי הרגליים |
| אופי | כאב חד וממוקד | כאב עמוק, "חבורתי" |
| מתיחת הפסיה והבוהן הגדולה | לרוב מעוררת כאב | לרוב לא משנה |
ההבדלים האלה נבדקו גם בנתונים. במחקר שניתח את הרשומות של 250 מטופלים עם כאב בתחתית העקב, תסמונת כרית השומן הייתה האבחנה השנייה בשכיחותה (14.8%), אחרי הפסיה (53.2%), ובעוד 9.2% שני המצבים הופיעו יחד. אצל בעלי תסמונת כרית השומן הכאב היה לרוב בשתי הרגליים, הופיע גם בלילה והחמיר בעמידה, ואילו בפסיה בלטו כאב בצעדים הראשונים בבוקר ורגישות בבליטה הפנימית של עצם העקב [6].
שני המצבים יכולים להתקיים יחד אצל אותו אדם, ולכן חשוב מישוש ממוקד שמבחין בין האזורים. להבחנה בין כל הסיבות לכאב עקב ראו אבחנה מבדלת לכאבי עקב.
מי בסיכון?
- חבלה ישירה לעקב או קפיצה מגובה.
- הליכה ועמידה ממושכות בנעליים קשות על משטח קשה.
- עודף משקל, גיל מבוגר וסוכרת.
- שימוש ממושך בסטרואידים, וזריקות סטרואידים חוזרות לעקב, שעלולות לגרום לדלדול של רקמת השומן.
- כף רגל חלולה עם קשת גבוהה, שמרכזת עומס על מרכז העקב.
- כף רגל שטוחה עם פרונציה, שעשויה להעמיס יותר על הצד הפנימי של הכרית.
- נעלי ספורט בלי הגנה טובה לעקב, כמו נעלי פקקים שחוקות.
איך מאבחנים?
האבחנה קלינית ומבוססת על מיקום הכאב, אופיו והתנהגותו – כמו בטבלה למעלה. אולטרסאונד יכול למדוד את עובי הכרית ואת מידת הדחיסה שלה תחת עומס, ולתמוך באבחנה, אבל אין ערך סף מוסכם שמאבחן את התסמונת [1]. כשהכאב אינו אופייני, כדאי לשלול מצבים אחרים: שבר מאמץ בעצם העקב (כאב בלחיצה משני צידי העצם, אחרי עלייה בעומס), בעיות בגיד אכילס (כאב באחורי העקב), לחץ על עצב באזור העקב (נימול או שריפה), והקרנה מעמוד השדרה המותני.
מתי לפנות לבדיקה?
- הכאב התחיל אחרי נפילה או קפיצה מגובה, ויש קושי לדרוך.
- יש נפיחות, חום או אודם בעקב.
- יש נימול, שריפה או "חשמל" בעקב או בכף הרגל.
- יש סוכרת או ירידה בתחושה, ובמיוחד אם מופיע פצע או סדק בעור העקב.
- הכאב אינו משתפר אחרי כמה שבועות של שינוי הנעלה וריפוד.
מה הטיפול?
הטיפול מתמקד בהורדת העומס מהכרית ובהחזרת "הבולם" שאבד:
- נעליים: סוליה עבה ובולמת, בית עקב יציב שמחזיק את רקמת השומן מתחת לעצם, והימנעות מנעליים קשות ושטוחות. כדאי להימנע מהליכה יחפה ממושכת על משטחים קשים, גם בבית.
- כרית עקב או "כוס עקב" (Heel cup): כוס עקב עם דפנות מרכזת את השומן מתחת לעצם, וחומר סופג זעזועים מקטין את הלחץ. כדאי לבחור צפיפות שמתאימה למשקל ולפעילות.
- מדרס: מדרס בהתאמה אישית יכול לשלב ריפוד עבה ורך תחת העקב, כוס עקב עמוקה, תמיכה מלאה בקשת שמפזרת חלק מהעומס מהעקב אל שאר כף הרגל, ותיקון של מנח כף הרגל כשיש צורך. ראו מדרסים בהתאמה אישית.
- ניהול עומס: הפחתה זמנית של עמידה והליכה ממושכות, הפסקות ישיבה ביום העבודה, ופעילות גופנית שאינה מעמיסה על העקב, כמו שחייה או אופניים.
- שיקום: חיזוק שרירי השוק והרגל כולה ומתיחות של גיד אכילס והפסיה הפלנטרית, בעיקר כשיש נוקשות. זה לא מטפל בכרית עצמה, אבל משפר את חלוקת העומס.
- ירידה במשקל כשיש עודף משקל.
חשוב לומר בכנות: אף אחד מהאמצעים האלה לא נבדק בניסוי מבוקר בתסמונת כרית השומן [1]. הם נשענים על היגיון מכני ועל ניסיון קליני. מאותה סיבה גלי הלם אינם מומלצים בבעיה הזו, וזריקות סטרואידים לעקב עלולות אף להזיק לכרית.
מהניסיון הקליני שלי
הפסקה הבאה מבוססת על ניסיוני הקליני ולא על מחקר מבוקר.
מניסיוני, זה בדיוק המקום שבו כדאי להיות כנה עם המטופל לגבי מגבלות הידע המחקרי. אני אומר במפורש שאין מחקר חזק שמוכיח שכרית עקב מסוימת "עובדת", אבל שיש היגיון מכני סביר ונסיון קליני מצטבר לכך שריפוד איכותי ותמיכה בקשת מקלים על רוב המטופלים. במדרס לתסמונת הזו אני שם ריפוד עבה ורך תחת העקב, כוס עקב עמוקה שמרכזת את השומן, ותמיכה מלאה בקשת. הבדיקה הפשוטה שאני משתמש בה בקליניקה היא הליכה על העקבים מול הליכה על קצות האצבעות: כשהכאב מופיע בראשונה ונעלם בשנייה, החשד לכרית השומן עולה.
אני שם לב במיוחד למטופלים מבוגרים, שאצלם השינוי בכרית הוא לרוב תהליך טבעי והדרגתי. שם המטרה הריאלית היא ניהול לטווח ארוך – נעליים נכונות וריפוד קבוע – ולא "ריפוי" חד-פעמי. אצל ספורטאים אחרי חבלה, לעומת זאת, הכאב חולף לרוב תוך כמה שבועות עד חודשים אם מגינים על העקב בתקופה הזו.
שאלות נפוצות
האם זה אותו דבר כמו דורבן?
לא. בדורבן הבעיה בפסיה הפלנטרית, והכאב קדמי-פנימי בעקב ובולט בבוקר. בתסמונת כרית השומן הכאב במרכז העקב ומחמיר אחרי הליכה ממושכת. שני המצבים יכולים להתקיים יחד.
האם יש טיפול מוכח?
אין ניסויים מבוקרים לטיפולים בתסמונת. הטיפול המקובל – נעליים בולמות, כרית עקב ומדרס – מבוסס על היגיון מכני ועל ניסיון קליני.
האם הכרית "חוזרת" לעצמה?
אחרי חבלה, לרוב הכאב חולף כשמגינים על העקב. כשמדובר בשינוי של גיל, הכרית לא חוזרת למצבה הקודם, אבל אפשר לפצות על כך היטב בעזרת ריפוד ונעליים.
כאב בחלק האחורי של העקב – זו כרית השומן?
תלוי איפה בדיוק. כאב בתחתית העקב, באזור הדריכה ומעט אחורה ממרכזו, מתאים לכרית השומן. כאב בגב העקב – במקום שבו נוגע עקב הנעל, או מעליו לאורך הגיד – אינו קשור לכרית, ומקורו לרוב בגיד אכילס, בבורסה שמאחורי העקב או בבליטת הגלונד. אצל ילדים בגיל 8–14 כאב בעקב האחורי מכוון לרוב למחלת סוור.
לסיכום
תסמונת כרית השומן בעקב היא כאב עמוק במרכז העקב, שנובע מפגיעה ביכולת הבלימה של כרית השומן – אחרי חבלה או כתוצאה משחיקה ומשינויי גיל. היא שונה מדורבן במיקום ובהתנהגות של הכאב, אם כי שני המצבים יכולים להתקיים יחד. הטיפול מבוסס על נעליים בולמות, כרית עקב ומדרס עם ריפוד עקב עמוק ותמיכה בקשת, מתוך היגיון מכני וניסיון קליני, כי ניסויים מבוקרים בתחום עדיין חסרים.
מקורות
- Chang AH, et al. What do we actually know about a common cause of plantar heel pain? A scoping review of heel fat pad syndrome. J Foot Ankle Res. 2022;15(1):60. PMID: 35974398
- Prichasuk S. The heel pad in plantar heel pain. J Bone Joint Surg Br. 1994;76(1):140-2. PMID: 8300659
- Hsu TC, Wang CL, Tsai WC, et al. Comparison of the mechanical properties of the heel pad between young and elderly adults. Arch Phys Med Rehabil. 1998;79(9):1101-4. PMID: 9749691
- Maemichi T, Matsumoto M, Tsutsui T, et al. Functional Morphologic Changes of the Heel Fat Pad and Plantar Fascia in Patients With Heel Pain During Weightbearing and Nonweightbearing. Foot Ankle Orthop. 2024;9(2):24730114241247824. PMID: 38784968
- Koc TA Jr, Bise CG, Neville C, et al. Heel Pain – Plantar Fasciitis: Revision 2023. J Orthop Sports Phys Ther. 2023;53(12):CPG1-CPG39. PMID: 38037331
- Yi TI, Lee GE, Seo IS, Huh WS, Yoon TH, Kim BR. Clinical characteristics of the causes of plantar heel pain. Ann Rehabil Med. 2011;35(4):507-13. PMID: 22506166
- Buschmann WR, Jahss MH, Kummer F, Desai P, Gee RO, Ricci JL. Histology and histomorphometric analysis of the normal and atrophic heel fat pad. Foot Ankle Int. 1995;16(5):254-8. PMID: 7633580