מדרסים לדורבן – מה המחקר באמת אומר ואיך משלבים אותם בטיפול?

מדרסים לדורבן יכולים להקל על כאב העקב אצל חלק מהמטופלים, בעיקר כשהם משולבים בתרגול, בניהול עומס ובהתאמת נעליים. מדרסים הם אחד הכלים הנפוצים לטיפול בכאב עקב מסוג plantar fasciitis, אבל הם אינם טיפול חובה לכל מטופל ואינם "הפתרון היעיל ביותר" באופן גורף.

ההנחיות הקליניות המעודכנות של JOSPT משנת 2023 למעשה זהירות יותר מההנחיות הישנות: הן ממליצות לא להשתמש במדרסים – מדף או בהתאמה אישית – כטיפול מבודד לצורך הקלה קצרת־טווח בכאב. עם זאת, ניתן להשתמש במדרסים כחלק מתוכנית טיפול משולבת להפחתת כאב ולשיפור תפקוד.[1]

זה שינוי חשוב לעומת חלק מהחומר הישן ב-Footlab וב-Foot-Laboratory, שבו מדרסים הוצגו לעיתים כ"כלי המרכזי" או כפתרון כמעט הכרחי. העמדה המדויקת יותר היא שמדרס יכול לעזור לחלק מהמטופלים כאשר יש לו מטרה ברורה, אך הוא צריך להשתלב בניהול עומס, תרגול, stretching, taping ואמצעים נוספים לפי הצורך.

נתי שטיין

פיזיותרפיסט העוסק באורתופדיה של כף הרגל ובהתאמת מדרסים.

  • B.P.T. — אוניברסיטת תל אביב, 1996
  • M.Sc. בפיזיותרפיה אורתופדית — אוניברסיטת בן-גוריון
  • לימודי אוסטאופתיה — Madrid School of Osteopathy
  • הכשרה בתחום הנעלה רפואית
  • מאמן כושר מוסמך — וינגייט

יצירת קשר

WhatsApp
052-8306095
nati.shtain@gmail.com

בקצרה

  • מדרסים יכולים להיות חלק מהטיפול ב-plantar heel pain, אך אינם טיפול יחיד.
  • JOSPT 2023 ממליץ לא להשתמש במדרסים כטיפול מבודד להקלה קצרת־טווח, אך מאפשר לשלב אותם עם טיפולים אחרים.[1]
  • אין יתרון עקבי ל-custom על prefabricated בכאב עקב.[1-4]
  • אין הוכחה שמדרס רך תמיד עדיף על קשיח או שקרבון גרוע לדורבן.
  • evidence על חומר, קשיחות ועיצוב ספציפי של מדרסים לדורבן מוגבל.[1]
  • מטרת המדרס יכולה להיות שינוי חלוקת עומס, הגדלת מגע, cushioning ושיפור נוחות.
  • אם המדרס יוצר לחץ חדש בקשת או צפיפות בנעל, הוא עלול להחמיר את הסבילות.
  • בגישה שלי אני מעדיף לעיתים מבנה רב־שכבתי שניתן לרכך ולשנות מקומית – זו העדפה קלינית, לא כלל מחקרי.
  • מדרס צריך להיבדק כחלק מתוכנית טיפול ולא כ"מוצר מרפא".

מה מדרס יכול לעשות בדורבן?

ב-plantar fasciitis המדרס אינו "מדביק" או "מרפא" ישירות את הפסיה. הוא משנה את הסביבה המכנית שבה כף הרגל פועלת.

מטרות אפשריות כוללות שינוי חלוקת לחץ מתחת לעקב ולכף הרגל, הגדלת שטח המגע מתחת לקשת, cushioning באזור העקב, שינוי מסוים של עומס על plantar fascia, שיפור נוחות בתוך הנעל ותמיכה בזמן חזרה לפעילות.

אלה מנגנונים סבירים, אבל לא כל מנגנון שנמדד במעבדה מתורגם לשיפור בכאב.

מיקום הכאב האופייני בדורבן – בפן הפנימי-קדמי של העקב בכף הרגל
מיקום הכאב האופייני בכאב פסיה פלנטרית – זה האזור שהמדרס מנסה להקל עליו

מתי מדרס אינו הצעד הראשון בכאב עקב

לא כל כאב בעקב הוא דורבן, ומדרס לדורבן רלוונטי רק כשהאבחנה סבירה. כמה מצבים נראים דומים אבל דורשים גישה אחרת:

  • כאב שהופיע אחרי עלייה חדה בעומס ומחמיר בלחיצה על צדי העקב – צריך לשלול שבר מאמץ בעצם העקב.
  • כאב במרכז העקב, בעיקר בהליכה יחפה על משטח קשה – ייתכן שמקורו בכרית השומן של העקב.
  • תחושת שריפה, נימול או עקצוץ בכף הרגל – ייתכן מקור עצבי, למשל תסמונת התעלה הטרסלית.
  • כאב בחלק האחורי של העקב, ולא מתחתיו – בדרך כלל קשור לגיד אכילס ולא לפסיה הפלנטרית.

כאב לילי או במנוחה, נפיחות ניכרת, חום או אודם, כאב אחרי חבלה, או כאב בשני העקבים יחד עם כאבי מפרקים אחרים מצריכים בירור רפואי לפני כל מדרס. הרחבה בעמוד אבחנה מבדלת לכאב בעקב.

מה אומרות הנחיות JOSPT 2023?

ה-Clinical Practice Guideline המעודכן מ-2023 קובע שתי נקודות חשובות:[1]

ראשית: קלינאים לא צריכים להשתמש במדרסים – prefabricated או custom – כטיפול מבודד לצורך הקלה קצרת־טווח בכאב.

שנית: ניתן להשתמש במדרסים, מדף או custom, כאשר הם משולבים עם טיפולים אחרים כדי להפחית כאב ולשפר תפקוד.

העדכון גם מציין שהראיות לגבי סוג, חומר ועיצוב של מדרסים מוגבלות, ושיש דמיון בתוצאות בין custom ל-prefabricated.

מה מצאו הסקירות השיטתיות?

Whittaker ועמיתיו כללו 19 ניסויים עם 1,660 משתתפים.[2] בטווח הבינוני נמצאה תועלת מסוימת של מדרסים לעומת sham בכאב, אך לא בתפקוד, והמחברים ציינו שלא ברור אם גודל השינוי חשוב קלינית.

Rasenberg ועמיתיו כללו 20 מחקרים ולא מצאו עדיפות עקבית של מדרסים על sham או התערבויות שמרניות אחרות ברוב ההשוואות.[3]

מטא־אנליזה עדכנית של Wang ועמיתיו, שכללה 8 מחקרים אקראיים ו-391 מטופלים, מצאה שמדרסים הפחיתו כאב באופן מובהק בהשוואה לקבוצות הביקורת, אך לא נמצא שיפור מובהק בתפקוד כף הרגל או ביכולת ההליכה.[6] הממצא מחזק את הגישה שלפיה מדרסים יכולים להיות כלי להקלה על כאב כחלק מתוכנית טיפול רחבה, אך אינם בהכרח משפרים כל תוצא ואינם צריכים להיתפס כטיפול יחיד.

הסקירות האלה ממחישות מדוע לא נכון לומר: "מדרסים הם הטיפול היעיל ביותר לדורבן." הראיות מורכבות יותר.

Custom מול מדרס מדף

גם כאן אין בסיס להניח שיקר ומותאם אישית בהכרח טוב יותר.

Whittaker לא מצא הבדל בין custom ל-prefabricated בזמני המעקב שנבדקו.[2] Rasenberg מצא גם הוא שאין הבדל משמעותי בכאב בטווח הקצר בין custom ל-prefabricated.[3] דוח CADTH הגיע למסקנה דומה בכאב עקב.[4]

לכן השאלה אינה "האם לעשות custom כי יש דורבן?" אלא "האם המטרה במקרה הזה דורשת משהו שמדרס מדף מתאים אינו נותן?"

להרחבה ראו מדרס בהתאמה אישית מול מדרס מדף.

האם יש "מדרס אידאלי" לדורבן?

לא לפי המחקר הקיים.

אין evidence מספיק שמאפשר לקבוע חומר מסוים, Shore מסוים, מספר שכבות, גובה קשת קבוע, heel cup בעומק קבוע או posting בזווית קבועה כמתכון הטוב ביותר לכל plantar fasciitis.

העמודים הישנים של Footlab כללו הוראות טכניות כמו deep heel cup, טריזים וריפוד כפול של Poron. חלק מהאלמנטים יכולים להיות שימושיים במטופל מסוים, אבל הם אינם פרוטוקול אוניברסלי מוכח.

תמיכת קשת, heel cup וריפוד

תמיכת קשת

יכולה להגדיל שטח מגע ולשנות את האופן שבו עומס עובר בכף הרגל. תמיכה גבוהה מדי יכולה להיות לא נוחה.

Heel cup

יכול לשפר containment ולשנות את ממשק העקב עם המדרס.

Cushioning

יכול להיות שימושי כאשר העקב רגיש, אבל cushioning לבדו אינו טיפול בפתולוגיה.

Relief

אם יש אזור כאב מאוד ממוקד, לעיתים ניתן ליצור הקלה מקומית.

רשימת התכנון שבה אני משתמש – ומה מעמדה

הרשימה הבאה מבוססת על ניסיוני בתכנון וייצור מדרסים ולא על מחקר מבוקר. היא נקודת פתיחה, לא פרוטוקול מוכח.

בעמודים הישנים של האתר פירטתי עקרונות בנייה שאני משתמש בהם במדרס לכאב פסיה פלנטרית. אני מביא אותם כאן כי הם מסבירים איך אני חושב, אבל כל אחד מהם נבחר לפי המטופל, ואף אחד מהם אינו חובה:

  1. תמיכת קשת רחבה וצמודה, כשעיקר התמיכה ממוקם בשני השלישים הקדמיים של הקשת האורכית – לא מתחת לעקב עצמו.
  2. בית עקב עמוק, ולפי הצורך אלמנטים שמגבילים פרונציה מוגברת של מפרק הסובטלר (posting או עיבוי פנימי) – רק אם יש פרונציה כזו.
  3. ריפוד מתחת לעקב ולחיבור הפסיה – בדרך כלל שכבות של Poron ושכבה עליונה רכה ובולמת זעזועים, כדי להוריד לחץ נקודתי מכרית השומן ומאזור הכאב.
  4. הקלה נקודתית מתחת לנקודה הכואבת ביותר, כשהיא ממוקדת.
  5. שיקול של טריז בקדמת כף הרגל כשיש ולגוס של קדמת כף הרגל, כדי לייצב אותה ולהפחית עומס מהפסיה בשלב הדחיפה.

כלל עבודה נוסף שלי: אם המדרס נוח אבל הכאב נמשך, אני מגביר בהדרגה את התמיכה לאורך הקשת עד גבול הנוחות של המטופל – ולא מעבר לו. כפי שמוסבר למעלה, המחקר אינו מראה שמבנה מסוים, Shore מסוים או מספר שכבות מסוים עדיפים, ולכן אני בודק את הרשימה הזו מול התגובה של כל מטופל ולא מתייחס אליה כמתכון.

רך מול קשיח וקרבון

אין בסיס לטענה "מדרס קשיח אינו מתאים לדורבן" ואין בסיס לטענה "מדרס רך מוכח כטוב יותר".

בגישה הקלינית שלי, כאשר אני רוצה cushioning, פיזור לחץ ויכולת לשנות את המדרס, אני נוטה להשתמש במבנה רב־שכבתי. אבל אפשר לבנות shell קשיח יחסית ולשלב מעליו שכבות רכות והקלה מקומית.

לכן החומר אינו האבחנה. קרבון יכול להיות חומר מתאים כאשר רוצים shell דק וקשיח, אבל אין סיבה לשלם עליו כ"שדרוג רפואי" אם אין צורך בתכונות האלה.

להרחבה ראו מדרסים רכים ורב־שכבתיים ו-חומרי מדרסים.

מה חשוב בנעל?

המדרס והנעל הם מערכת. צריך לוודא שיש מקום למדרס, שהעקב אינו יוצא מהנעל, שהנעל אינה לוחצת על גב כף הרגל, שהמדרס אינו מקטין מדי את נפח קדמת הנעל, ושהנעל אינה שחוקה או לא מתאימה לפעילות.

איך יודעים אם המדרס באמת עוזר?

צריך להגדיר מראש מה מחפשים. אפשר לעקוב אחר first-step pain, כאב לאחר יום עבודה, מרחק הליכה, סבילות לריצה, כאב לאחר פעילות, צורך במשככי כאב ותפקוד יומיומי.

אם אחרי תקופת שימוש סבירה אין שינוי או שיש כאב חדש, צריך לבדוק מחדש את האבחנה, הנעל, העומס והמדרס עצמו.

וחשוב לזכור: ירידה בכאב אינה בהכרח החלמה. מחקר קטן מצרפת עקב אחרי 10 מטופלים עם פלנטר פאשיאיטיס לאורך תשעה שבועות של שימוש במדרסים ביומכניים, והשווה אותם ל-5 אנשים ללא כאב. הכאב ירד באופן מובהק כבר אחרי שלושה שבועות, אבל הרפלקסים של שריר הסולאוס, הפעילות החשמלית של שרירי הרגל, פרמטרי ההליכה ויציבות העמידה לא השתנו לאורך כל התקופה [7]. החוקרים הסיקו שההקלה אינה נובעת משינוי באסטרטגיה העצבית-שרירית, ושאחרי תשעה שבועות המטופלים עדיין אינם מחלימים – ולכן לא כדאי למהר לחזור לעומס מלא רק משום שהכאב פחת. המחקר קטן ואין בו קבוצת השוואה עם כאב שטופלה אחרת, אבל המסר המעשי תואם את ההנחיות: המדרס מקל, והחזרה לעומס צריכה להיות הדרגתית.

מה עוד צריך להיות בטיפול?

מדרס אינו אמור להחליף טיפול רחב. JOSPT 2023 ממליץ, לפי המקרה, על interventions כגון plantar fascia-specific stretching, gastrocnemius/soleus stretching, taping, therapeutic exercise/resistance training, manual therapy, night splints כאשר יש first-step pain עקבי בבוקר, וניהול עומס והדרכה.[1]

לא כל מטופל צריך את כולם. המסר הוא שהטיפול צריך להיות multimodal ולא מבוסס רק על רכישת מדרס.

שילוב כזה נבדק ישירות בניסוי קטן מהונג קונג: 28 מטופלים קיבלו מדרס לבד או מדרס יחד עם סד לילה רך ומתכוונן. בקבוצת השילוב הכאב ירד באופן מובהק כבר אחרי שבועיים ונשאר נמוך אחרי שמונה שבועות, ואילו בקבוצת המדרס בלבד לא נמצא שינוי מובהק בכאב ובתפקוד [8]. זה מחקר קטן וקצר, ואין להסיק ממנו שמדרס לבדו אינו עוזר – אבל הוא תומך ברעיון שאצל מי שסובל מכאב בוקר עיקש, סד לילה יכול להשלים את המדרס.

להרחבה על המחלה עצמה ולא רק על המדרסים ראו דורבן בכף הרגל.

הגישה הקלינית שלי

מהניסיון הקליני שלי — נתי שטיין

במטופל עם כאב עקב אני לא מתחיל מהשאלה "איזה מדרס לדורבן נעשה?" אני מתחיל מהשאלה אם זו בכלל plantar fasciitis ומה עוד משפיע על העומס.

אחרי שהאבחנה סבירה, אני בודק מה השתנה בעומס, בנעליים ובפעילות, ומה ניתן לשנות גם בלי מדרס. אם מדרס נכנס לתמונה, אני מגדיר מראש מה אני רוצה שישתנה – למשל כאב בצעד הראשון, סבילות לעמידה או הליכה, או חזרה לפעילות.

אם אני מחליט להשתמש במדרס, אני בדרך כלל רוצה להשיג כמה דברים: מגע טוב ונוח בקשת, ריפוד באזור העקב במידת הצורך, התאמה טובה לנעל ואפשרות לשנות אזור שמתגלה כלוחץ.

זו אחת הסיבות שאני אוהב במקרים רבים מבנה רב־שכבתי – קל לי יותר לבצע בו התאמות לאחר שהמטופל מתחיל ללכת איתו. אבל זו הגישה הקלינית שלי; היא אינה הוכחה שמדרס רך עדיף במחקר.

מבחינתי המסירה אינה סוף התהליך. לעיתים התאמה אחת מספיקה ולעיתים צריך לחזור, לבדוק את תגובת המטופל ולשנות ריפוד, מגע בקשת או אזור לחץ. זה חלק מתהליך העבודה שלי; אין מחקר שמוכיח שמספר גדול יותר של תיקונים כשלעצמו יוצר תוצאה טובה יותר.

אני גם לא חושב שכל plantar fasciitis חייב custom. אם פתרון מדף מתאים משתלב בנעל ומשיג את המטרה, הוא יכול להיות בחירה טובה.

"מדרס לדורבן הוא כלי לניהול עומס – לא טיפול שמחליף את שאר תהליך השיקום."

בדיקה והתאמת מדרסים בקליניקה בחולון

בכאב עקב, בדיקה של כף הרגל, ההליכה והנעליים עוזרת להחליט אם מדרס מתאים לשלב הנוכחי של הטיפול, ואיזה. פרטים על תהליך הבדיקה להתאמת מדרסים. כתובת: יהושע רבינוביץ 58, חולון. טלפון / WhatsApp: 052-8306095.

לסיכום

מדרסים יכולים לעזור בחלק מהמטופלים עם plantar heel pain, בעיקר כחלק מתוכנית טיפול רחבה. המחקר אינו תומך במדרסים כטיפול מבודד קצר־טווח, אינו מראה יתרון עקבי של custom על מדף ואינו מספק מתכון אוניברסלי של חומר או קשיחות.

שאלות נפוצות

האם מדרס לבד יכול לרפא דורבן?

לא לפי הראיות הקיימות. הנחיות JOSPT 2023 ממליצות לא להשתמש במדרסים כטיפול מבודד להקלה קצרת־טווח בכאב, ומאפשרות לשלב אותם עם מתיחות, תרגול, taping, ניהול עומס ואמצעים נוספים לפי הצורך.[1]

האם מדרס לדורבן צריך להיות בהתאמה אישית?

לא בהכרח. הסקירות לא מצאו יתרון עקבי למדרס בהתאמה אישית על פני מדרס מדף בכאב עקב.[1-4] מהניסיון הקליני שלי, מדרס בהתאמה אישית שווה שיקול כשיש מטרה שמדרס מדף מתאים אינו משיג, למשל הקלה מקומית מתחת לנקודה כואבת או התאמה לנעל מסוימת.

איזה מדרס הכי טוב לדורבן – רך או קשיח?

אין מחקר שקובע חומר, קשיחות או מבנה אחד שהוא הטוב ביותר לדורבן.[1] חשוב שהמדרס יהיה נוח, ישתלב בנעל ולא ייצור לחץ חדש. בקליניקה אני נוטה לעיתים למבנה רב־שכבתי שקל לשנות, אבל זו העדפה קלינית ולא ממצא מחקרי.

תוך כמה זמן אמורים להרגיש שיפור עם מדרס לדורבן?

אין פרק זמן קבוע. במחקר קטן מצרפת הכאב ירד באופן מובהק אחרי כשלושה שבועות של שימוש במדרסים, אך גם אחרי תשעה שבועות המטופלים עדיין לא החלימו.[7] כדאי להגדיר מראש מה בודקים, למשל כאב בצעדים הראשונים בבוקר או סבילות להליכה. אם אחרי תקופה סבירה אין שינוי, צריך לבדוק מחדש את האבחנה, הנעל והמדרס.

מקורות

  1. Koc TA Jr, Bise CG, Neville C, Carreira D, Martin RL, McDonough CM. Heel Pain – Plantar Fasciitis: Revision 2023. J Orthop Sports Phys Ther. 2023;53(12). PMID: 38037331. DOI: 10.2519/jospt.2023.0303.
  2. Whittaker GA, Munteanu SE, Menz HB, Tan JM, Rabusin CL, Landorf KB. Foot orthoses for plantar heel pain: a systematic review and meta-analysis. Br J Sports Med. 2018;52(5):322-328. PMID: 28935689. DOI: 10.1136/bjsports-2016-097355.
  3. Rasenberg N, Riel H, Rathleff MS, Bierma-Zeinstra SMA, van Middelkoop M. Efficacy of foot orthoses for the treatment of plantar heel pain: a systematic review and meta-analysis. Br J Sports Med. 2018;52(16):1040-1046. PMID: 29555795. DOI: 10.1136/bjsports-2017-097892.
  4. Tran K, Spry C. Custom-Made Foot Orthoses versus Prefabricated Foot Orthoses: A Review of Clinical Effectiveness and Cost-Effectiveness. CADTH Rapid Response Report. 2019. PMID: 31714699.
  5. Gerrard JM, Bonanno DR, Whittaker GA, Landorf KB. Effect of different orthotic materials on plantar pressures: a systematic review. J Foot Ankle Res. 2020;13:35. PMID: 32527296. DOI: 10.1186/s13047-020-00401-3.
  6. Wang D, Lin Z, Tan G, Han X, Huang Y. Efficacy and safety of foot orthoses for improving pain and function in patients with plantar fasciitis: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Disabil Rehabil. 2026;48(5):1231-1245. Epub 2025 Sep 26. PMID: 40999841. DOI: 10.1080/09638288.2025.2563763.
  7. Moyne-Bressand S, Dhieux C, Dousset E, Decherchi P. Effectiveness of Foot Biomechanical Orthoses to Relieve Patients Suffering from Plantar Fasciitis: Is the Reduction of Pain Related to Change in Neural Strategy? Biomed Res Int. 2018;2018:3594150. PMID: 30643800. DOI: 10.1155/2018/3594150.
  8. Lee WC, Wong WY, Kung E, Leung AK. Effectiveness of adjustable dorsiflexion night splint in combination with accommodative foot orthosis on plantar fasciitis. J Rehabil Res Dev. 2012;49(10):1557-1564. PMID: 23516059. DOI: 10.1682/jrrd.2011.09.0181.
WhatsApp