אצבע פטישון (Mallet toe), שנקראת גם "אצבע מאלט" ולעיתים "אצבע פטישית", היא עיוות שבו מפרק הקצה של האצבע – המפרק הסמוך לציפורן (DIP) – מתכופף כלפי מטה, בזמן ששאר מפרקי האצבע ישרים. התוצאה: קצה האצבע והציפורן "נוחתים" על הקרקע או על סוליית הנעל, ושם נוצרים לחץ, יבלת וכאב [1][2].
העיוות מופיע לרוב באצבע השנייה – בדרך כלל הארוכה ביותר – ולעיתים בשלישית. בשלב מוקדם הוא גמיש ואפשר ליישר אותו ביד; עם הזמן הוא עלול להתקבע. ברוב המקרים נעל ארוכה ועמוקה מספיק וריפוד של קצה האצבע מקלים על הכאב, וניתוח קטן שמור לעיוות עיקש.
בקצרה
- אצבע פטישון היא כיפוף של מפרק הקצה (DIP) בלבד – שונה מאצבע פטיש (המפרק האמצעי) ומאצבע טופר (כמה מפרקים).
- הלחץ מתרכז בקצה האצבע ומתחת לציפורן: יבלת בקצה, ציפורן מעובה או שחורה, ולעיתים פצע.
- גורמים שכיחים: נעל קצרה או צרה, אצבע שנייה ארוכה, עקבים, תורשה, ולעיתים מחלות מפרקים או עצבים.
- הטיפול הראשון: נעל ארוכה ועמוקה מספיק, ריפוד לקצה האצבע וכרית מתחת לאצבעות.
- בעיוות קשיח וכואב, או בפצעים חוזרים בקצה האצבע (בעיקר בסוכרת), ניתוח קטן כמו שחרור גיד הכופף יכול לפתור את הבעיה.
מהי אצבע פטישון?
בכל אחת מארבע האצבעות הקטנות יש שלושה מפרקים: מפרק הבסיס (MTP) בין עצם המסרק לאצבע, המפרק האמצעי (PIP), ומפרק הקצה (DIP) הסמוך לציפורן. באצבע פטישון מפרק הקצה נמצא בכיפוף, בעוד מפרק הבסיס והמפרק האמצעי במנח תקין יחסית [1].

העיוות נגרם מחוסר איזון בכוחות שפועלים על קצה האצבע: גיד הכופף הארוך של האצבעות (Flexor digitorum longus) נאחז בבסיס הפלנגה האחרונה, וכשהוא "מנצח" את הכוחות המיישרים לאורך זמן, הקצה נמשך מטה. בהתחלה העיוות גמיש; לאחר שנים הקופסית שמתחת למפרק והגיד מתקצרים, והמפרק מתקבע.
אצבע פטישון יכולה להיות מולדת או בעלת רקע משפחתי, אבל ברוב המקרים יש גורמים שתורמים להופעתה ולהחמרתה.
אצבע פטישון, אצבע פטיש ואצבע טופר – מה ההבדל?
השמות דומים, והעיוותים מתבלבלים גם בשפה המקצועית. ההבדל הוא באיזה מפרק נמצא הכיפוף:
| עיוות | איפה הכיפוף | איפה הלחץ והיבלת |
|---|---|---|
| אצבע פטישון (דף זה) | מפרק הקצה (DIP) בלבד | קצה האצבע ומתחת לציפורן |
| אצבע פטיש | המפרק האמצעי (PIP), לעיתים עם יישור קל בבסיס | גב האצבע מעל המפרק האמצעי |
| אצבע טופר | יישור בולט של מפרק הבסיס + כיפוף של שני המפרקים שמעליו | גב האצבע, הקצה, והכרית שמתחת לאצבע |

המשמעות המעשית: באצבע פטישון הבעיה ממוקדת בקצה ובציפורן, ולכן הנעל צריכה בעיקר להיות ארוכה ועמוקה מספיק, והטיפול צריך להתייחס גם לציפורן. באצבע טופר, לעומת זאת, יש גם עומס על כריות כף הרגל, ולעיתים רקע נוירולוגי.
מה גורם לאצבע פטישון?
- נעליים קצרות או צרות – אצבע שנדחקת שוב ושוב לחזית הנעל מתכופפת בקצה. זו כנראה הסיבה השכיחה ביותר, במיוחד כשהאצבע השנייה ארוכה מהבוהן.
- נעלי עקב – מחליקות את כף הרגל קדימה ודוחסות את האצבעות לקדמת הנעל.
- מבנה קדמת כף הרגל – כף רגל "יוונית" שבה האצבע השנייה ארוכה מהבוהן, או מסרק שני ארוך יחסית (index minus), מגבירות את הסיכוי שהאצבע השנייה תיפגע. ראו מבנה קדמת כף הרגל וסיווג לפי אורך המסרק.
- תורשה – צורת כף הרגל ואורכי האצבעות עוברים במשפחה.
- מחלות מערכתיות – דלקות מפרקים, סוכרת עם נוירופתיה ומחלות עצבים. כשיש כמה עיוותים באותה כף רגל, חשוב לברר אם מדובר במחלה כללית ולא רק בבעיה מקומית [1].
- פגיעה – לעיתים נדירות, חבלה בקצה האצבע (מכה או "מכת אצבע") פוגעת במנגנון המיישר.

גורמי סיכון
עיוותי האצבעות הקטנות שכיחים מאוד בגיל המבוגר – בסקר של מבוגרים מעל גיל 65 הם נמצאו אצל כ-60% מהנבדקים [4]. אצבע פטישון שכיחה יותר אצל נשים, כנראה בין השאר בגלל נעליים צרות ועקבים, והשכיחות עולה עם הגיל. סוכרת ודלקות מפרקים מגבירות את הסיכון.
האם אצבע פטישון כואבת?
הכאב נובע בעיקר מהלחץ על קצה האצבע:
- יבלת בקצה האצבע – יבלת עין קטנה וקשה בנקודה שבה הקצה פוגש את הקרקע או את סוליית הנעל. ראו יבלות בכף הרגל.
- בעיות ציפורן – לחץ חוזר על הציפורן גורם לעיבוי, לשינוי צבע, לדימום מתחת לציפורן (ציפורן שחורה) ולעיתים לציפורן שגדלה עקום. עיבוי ושינוי צבע אינם בהכרח פטרת – ראו פטרת ציפורניים.
- יבלת בגב מפרק הקצה – במקרים שבהם המפרק בולט כלפי מעלה ומתחכך בגג הנעל.
- פצע בקצה האצבע – אצל אנשים עם סוכרת ונוירופתיה, הלחץ על הקצה עלול ליצור פצע שאינו מורגש.
בתחילת הדרך העיוות גמיש, אבל לאחר שנים הוא נעשה קשיח. כשיש גם עיוותים באצבעות אחרות, עלול להתפתח גם כאב בכריות כף הרגל (מטטרסלגיה).
גמיש או קשיח – איך בודקים?
נסו ליישר בעדינות את קצה האצבע ביד. אם הוא מתיישר – העיוות גמיש. אם הוא נשאר כפוף – קשיח. מאחר שגיד הכופף הארוך עובר דרך הקרסול, מטפל יבדוק לעיתים את הגמישות גם כשהקרסול מכופף מעלה וגם כשהוא מכופף מטה: עיוות שמתיישר רק כשכף הרגל מכופפת מטה מעיד על גיד כופף מתוח [1][3]. ההבחנה קובעת את הטיפול: בעיוות גמיש יש מקום לריפוד, לתרגילים ולניתוח קטן בגיד; בעיוות קשיח המטרה השמרנית היא הקלה, והתיקון הניתוחי מערב את המפרק עצמו.
איך מטפלים באצבע פטישון?
טיפול שמרני
סקירה עדכנית על נעליים ומדרסים בעיוותי אצבעות קטנות מסכמת שטיפול שמרני מקל על התסמינים אצל רבים מהמטופלים, אבל אינו מתקן את העיוות לצמיתות [5]:
- נעל ארוכה ועמוקה – באצבע פטישון אורך הנעל חשוב לא פחות מהרוחב. בין קצה האצבע הארוכה לחזית הנעל צריך להישאר מרווח של כאצבע בעמידה. קופסת אצבעות גבוהה מונעת חיכוך בגב המפרק. הסקירה מדגישה במיוחד שנעליים צרות מגבירות את "הנחיתה" של קצה האצבע והציפורן על הקרקע [5].
- ריפוד קצה האצבע – כיפת סיליקון לקצה האצבע, או "כרית אצבעות" (Toe crest) שמונחת מתחת לאצבעות, מרימה מעט את הקצה ומפזרת את הלחץ.
- טיפול ביבלת ובציפורן – הסרה עדינה של יבלת הקצה, וגזירה ישרה ושמירה על ציפורן דקה. ציפורן מעובה מאוד או כואבת – אצל פודיאטר.
- מדרס – מדרס אינו מיישר את מפרק הקצה, אבל כשיש גם עומס על הכריות או עיוותים נוספים, מדרס עם כרית מטטרסלית ו"בר" מתחת לבסיס האצבעות מפחית את העומס על קדמת כף הרגל. לפי הסקירה, המדרסים מועילים במיוחד כשיש מטטרסלגיה שנלווית לעיוותי אצבעות [5]. ראו מדרסים למטטרסלגיה ומדרסים בהתאמה אישית.
- מתיחות ותרגילים – מתיחה עדינה של קצה האצבע ליישור, וחיזוק השרירים הפנימיים של כף הרגל, הגיוניים בעיוות גמיש, אך אין מחקר שמראה שהם מתקנים אותו.
ניתוח
ניתוח נשקל כשהכאב נמשך למרות טיפול שמרני, כשיש פצעים חוזרים בקצה האצבע, או כשהציפורן נפגעת שוב ושוב [1][2]:
- עיוות גמיש – חיתוך (טנוטומיה) של גיד הכופף הארוך מתחת לאצבע. זהו הליך קצר, לעיתים דרך חתך זעיר בהרדמה מקומית.
- עיוות קשיח – הסרת חלק מראש הפלנגה האמצעית במפרק הקצה (Resection arthroplasty) או קיבוע מפרק הקצה (Arthrodesis), לעיתים יחד עם שחרור הגיד.
אצל אנשים עם סוכרת ונוירופתיה שיש להם פצע בקצה האצבע על רקע עיוות גמיש, טנוטומיה של גיד הכופף היא הליך מוכר: בסדרת מקרים קטנה שבוצעה במרפאת חוץ, הפצעים בקצה האצבע החלימו בממוצע תוך כעשרה ימים, שיעור הזיהום היה נמוך, אך אצל חלק מהמטופלים הופיע לחץ חדש באצבע סמוכה [6], והנחיות IWGDF ממליצות לשקול אותה למניעת פצעים חוזרים בקצה האצבע [7].
מתי לפנות לבדיקה?
- יש פצע, אודם, הפרשה או ציפורן שחורה וכואבת בקצה האצבע.
- יש לכם סוכרת, נוירופתיה או בעיית זרימת דם – כל יבלת או שינוי צבע בקצה האצבע מחייבים בדיקה מקצועית [7].
- העיוות הופיע אחרי חבלה, או שהוא מלווה בנפיחות וכאב במפרק.
- יש עיוותים בכמה אצבעות, בשתי הרגליים, או חולשה ונימול – יש לשלול סיבה נוירולוגית או דלקתית.
מהניסיון הקליני שלי
הפסקה הבאה מבוססת על ניסיוני הקליני ולא על מחקר מבוקר.
מניסיוני, באצבע פטישון אורך הנעל חשוב לא פחות מהרוחב. העיוות גורם לקצה האצבע "לרדת" ולהתקצר, אבל כשהמטופל הולך, כף הרגל מחליקה קדימה בנעל, וכל נעל שהיא קצרה אפילו במעט מגבירה מאוד את הלחץ הישיר על הקצה. אני תמיד מודד את כף הרגל בעמידה ובודק את אורך הנעל ביחס לאצבע הארוכה ביותר, ולא ביחס לבוהן.
אני גם תמיד בודק את בעיית הציפורן הנלווית – לעיתים היא זו שמטרידה את המטופל יותר מהעיוות עצמו, והיא דורשת טיפול משלה. כשאני בונה מדרס למטופל עם אצבע פטישון ועיוותים נוספים, אני מקפיד שהמדרס לא יקצר את המרווח בקדמת הנעל, ומשתמש לעיתים ב"בר" רך מתחת לבסיס האצבעות כדי שהאצבעות לא "ייתפסו" ברצפה.
לסיכום
אצבע פטישון היא כיפוף של מפרק הקצה באחת האצבעות הקטנות, לרוב השנייה, שגורם ללחץ על קצה האצבע ועל הציפורן. נעל ארוכה ועמוקה מספיק, ריפוד לקצה האצבע וטיפול ביבלת ובציפורן מקלים ברוב המקרים. בעיוות גמיש וכואב, ובמיוחד בפצעים בקצה האצבע אצל אנשים עם סוכרת, שחרור קטן של גיד הכופף יכול לפתור את הבעיה; בעיוות קשיח מתקנים את המפרק עצמו. לסקירה רחבה של כאבים בכף הרגל ראו כאבים בכף הרגל.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין אצבע פטישון לאצבע פטיש?
ההבדל הוא במפרק המכופף. באצבע פטישון מכופף רק מפרק הקצה, הסמוך לציפורן, ולכן הלחץ והיבלת נמצאים בקצה האצבע ומתחת לציפורן. באצבע פטיש מכופף המפרק האמצעי, והיבלת נוצרת בדרך כלל על גב האצבע. ההבחנה משנה את הטיפול: באצבע פטישון אורך הנעל והטיפול בציפורן חשובים במיוחד [1][2].
יכול להיות כיפוף כזה גם בבוהן הגדולה?
לבוהן הגדולה יש שתי פלנגות ומפרק אחד בלבד בינן, ולא שלושה מפרקים כמו באצבעות הקטנות. כיפוף קבוע של המפרק הזה אפשרי, אבל כאב בבוהן הגדולה נובע לרוב מסיבות אחרות, כמו הלוקס ולגוס, שחיקת מפרק או גירוי של עצמות הססמואיד. ראו כאבים בבוהן הגדולה.
למה הציפורן של האצבע הכפופה מתעבה או משחירה?
הלחץ החוזר של קצה האצבע על הנעל ועל הקרקע גורם לעיבוי, לשינוי צבע ולעיתים לדימום מתחת לציפורן. עיבוי כזה אינו בהכרח פטרת. כתם כהה מתחת לציפורן שלא נעלם כשהציפורן צומחת, או שאין לו הסבר של לחץ או מכה, צריך להיבדק אצל רופא.
ניתוח לאצבע פטישון הוא ניתוח גדול?
בעיוות גמיש, חיתוך של גיד הכופף הארוך הוא הליך קצר, לעיתים דרך חתך זעיר בהרדמה מקומית. בעיוות קשיח הניתוח מערב את מפרק הקצה עצמו – הסרת חלק מהעצם או קיבוע המפרק [1][2]. אצל אנשים עם סוכרת ופצע בקצה האצבע על רקע עיוות גמיש, ההנחיות ממליצות לשקול את חיתוך הגיד [7].
מקורות
- Molloy A, Shariff R. Mallet toe deformity. Foot Ankle Clin. 2011;16(4):537-46. PMID: 22118227
- Shirzad K, Kiesau CD, DeOrio JK, Parekh SG. Lesser toe deformities. J Am Acad Orthop Surg. 2011;19(8):505-14. PMID: 21807918
- Malhotra K, Davda K, Singh D. The pathology and management of lesser toe deformities. EFORT Open Rev. 2016;1(11):409-419. PMID: 28461920
- Dunn JE, Link CL, Felson DT, Crincoli MG, Keysor JJ, McKinlay JB. Prevalence of foot and ankle conditions in a multiethnic community sample of older adults. Am J Epidemiol. 2004;159(5):491-8. PMID: 14977645
- Colò G, Fusini F, Melato M, et al. The effectiveness of shoe modifications and foot orthoses in conservative treatment of lesser toe deformities: a review of literature. Musculoskelet Surg. 2025;109:225-232. PMID: 39500821
- Smith SE, Miller J. The Safety and Effectiveness of the Percutaneous Flexor Tenotomy in Healing Neuropathic Apical Toe Ulcers in the Outpatient Setting. Foot Ankle Spec. 2020;13(2):123-131. PMID: 30999784
- Bus SA, Sacco ICN, Monteiro-Soares M, et al. Guidelines on the prevention of foot ulcers in persons with diabetes (IWGDF 2023 update). Diabetes Metab Res Rev. 2024;40(3):e3651. PMID: 37302121