האם יש בסיס מחקרי לשימוש במדרסים לכאב גב תחתון? התשובה הקצרה: יש היגיון ביומכני סביר וכמה ניסויים חיוביים לטווח קצר, אבל הראיות עדיין מוגבלות, וגופים מקצועיים חלוקים ביניהם. סקירה שפורסמה ב-2016 קבעה שבהיעדר ניסויים מבוקרים איכותיים אפשר לראות במדרסים לכאב גב טיפול שטרם הוכח, ובמקביל הצביעה על מחקר ביומכני נרחב ועל ניסויי פיילוט מבטיחים [1]. סקירות שיטתיות מאוחרות יותר מצאו תועלת קטנה עד בינונית של מדרסים מותאמים, ברמת ודאות נמוכה עד בינונית [6][7].
הדף הזה עובר על שלוש שאלות: למה בכלל מניחים שכף הרגל משפיעה על הגב, מה המחקר הביומכני מצא בפועל, ומה אומרות הסקירות וההנחיות על יעילות המדרסים. לסיכום מפורט של הניסויים המבוקרים עצמם ראו את סיכום מחקרי Cambron על מדרסים לכאב גב.
בקצרה
- ההשערה הביומכנית: פרונציה מוגברת או ממושכת ושינויים בבלימת הזעזוע בהליכה עשויים להשפיע על השוק, הירך, האגן ושרירי הגב – אבל זו השערת מנגנון, לא הוכחה.
- מחקר אוכלוסייה גדול מצא קשר בין דפוס פרונציה בהליכה לכאב גב אצל נשים, אך לא בין מבנה כף הרגל בעמידה לכאב גב [3].
- ההשפעה של מדרסים על תנועה של מפרקים גבוהים יותר אינה עקבית; ייתכן שהמנגנון העיקרי הוא שינוי בהפעלת שרירים ולא "יישור" [4].
- מדרסים אינם מונעים כאב גב באוכלוסייה הכללית – בכך הראיות עקביות [2][5].
- כטיפול, הסקירות העדכניות מצביעות על תועלת אפשרית של מדרסים מותאמים, בעיקר לטווח קצר ובשילוב טיפולים אחרים, בעוד הנחיות NICE ממליצות שלא להציע אותם [6][7][9].
למה בכלל מקשרים בין כף הרגל לכאב גב?
כף הרגל היא נקודת המגע היחידה של הגוף עם הקרקע בהליכה ובעמידה. בכל צעד היא בולמת את פגיעת העקב בקרקע, מתאימה את עצמה לשטח ואחר כך הופכת למנוף יציב לדחיפה. מכאן נולדו שני רעיונות מרכזיים שמסבירים למה מדרסים אולי ישפיעו על הגב:
- שרשרת סיבובית. תנועת הפרונציה של כף הרגל קשורה מכנית לסיבוב פנימי של השוק והירך. פרונציה מוגברת או ממושכת עשויה – לפי ההשערה – ליצור דפוס הליכה לא סימטרי שמגדיל את העומס על מפרקי האגן (sacroiliac) ועל המעבר בין עמוד השדרה המותני לעצה (lumbosacral), ולהגביר את העבודה של השרירים סביב הגב התחתון.
- בלימת זעזועים. בכל פגיעת עקב עובר דרך הגוף גל כוח קצר. לפי רעיון זה, אצל חלק מהאנשים העומס החוזר הזה מגרה מבנים בגב, ומדרס עם חומר בולם יכול להקטין אותו.
שני הרעיונות הגיוניים, אבל היגיון ביומכני אינו מבטיח השפעה קלינית. לכן חשוב להפריד בין מה שנמדד במעבדה לבין מה שקורה לכאב של המטופל. על המושגים הבסיסיים ראו ביומכניקה של כף הרגל.
מה מצא המחקר על פרונציה, מבנה כף הרגל וכאב גב?
מחקר Framingham: תפקוד ולא מבנה
המחקר החשוב ביותר בשאלה הזו הוא חלק ממחקר Framingham בארצות הברית. Menz ועמיתיו בדקו 1,930 משתתפים, מדדו את מבנה כף הרגל בעמידה (שטוחה, תקינה או קשת גבוהה) ואת תפקודה בהליכה באמצעות מפת לחצים דינמית [3]. מבנה כף הרגל בעמידה לא היה קשור לכאב גב. לעומת זאת, דפוס תפקודי של פרונציה בזמן ההליכה היה קשור לסיכוי גבוה יותר לכאב גב אצל נשים, אך לא אצל גברים.
הממצא הזה חשוב משתי סיבות. ראשית, הוא מחליש את ההנחה הנפוצה ש"רגל שטוחה גורמת לכאב גב" – מה שנראה בעמידה לא ניבא כאב. שנית, הוא מציע שאם יש קשר, הוא נמצא בתנועה ובעומס הדינמי. זה מחקר חתך, ולכן אינו מוכיח סיבה ותוצאה. על ההבדל בין מבנה לתפקוד ראו קשת כף הרגל – גובה, קשיחות ותפקוד.
צניחת הסירה, אורך רגליים ושרירי האגן
סקירה של Kendall ועמיתיו (2014) ריכזה ראיות לקשר בין יציבת כף הרגל – בעיקר פרונציה מוגברת – לבין כאב גב מכני, ותיארה שני סוגי מנגנונים מוצעים: שינויים מכניים ביציבה, ושינויים בפעילות שרירי הגב התחתון והאגן [8]. הסקירה דנה גם בהבדל באורך הרגליים כגורם נוסף, וקבעה שנדרש מחקר נוסף כדי לכמת את השפעת המדרסים על תפקוד השרירים והיציבה. בגרסה הקודמת של דף זה צוין שבמחקרים שנסקרו ההשפעה של מנח כף הרגל על מנח האגן הייתה קיימת אך קטנה – ממצא שמתאים לתמונה הכללית של השפעה מוגבלת. על אורך רגליים ראו הבדל באורך הרגליים.
מה מדרסים עושים לתנועה של הגפה – ומה לא?
סקירה של Barwick ועמיתיו (2012) בדקה את הקשר בין תנועת כף הרגל לתפקוד הירך, האגן והגב התחתון [4]. המסקנות שלה מאוזנות:
- מדרסים פונקציונליים יעילים במצבים מסוימים בגפה התחתונה, אבל מנגנון הפעולה שלהם אינו ידוע ברובו.
- המחקר על שינויים קינמטיים (זוויות ותנועה) בעקבות מדרסים אינו חד-משמעי.
- יש ראיות מצטברות לכך שמדרסים משנים דפוסי הפעלת שרירים, כולל שרירי הירך, ושייתכן שזה המנגנון הטיפולי.
- יש עדות לצימוד בזמן בין תנועת הירך לתנועת כף הרגל, כך שההשפעה עשויה לעבור בשני הכיוונים.
מחקרים במודלים תלת-ממדיים של תנועה הראו לעתים ירידה קטנה בתנועה במישור הרוחבי והסיבובי בריצה עם מדרסים, ומחקרים אחרים לא מצאו שינוי כזה. השורה התחתונה: מדרסים אינם "מיישרים" את הגפה באופן קבוע ומדיד, וההשפעה שלהם משתנה מאדם לאדם. על הטענות הנפוצות בתחום ראו מדרסים ביומכניים – מה זה באמת אומר.
מה ידוע על בלימת זעזועים?
בגרסה הקודמת של דף זה תוארו מחקרים שמצאו שמדרסים עם חומר בולם (ויסקו-אלסטי) מפחיתים את גל הכוח שבפגיעת העקב, ומחקר תצפיתי שבו רוב המטופלים עם כאב גב דיווחו על שיפור עם מדרסים בולמי זעזועים במעקב של כשנה. את הנתונים המספריים שהופיעו שם לא ניתן היה לאמת מול המקורות, ולכן הם לא מובאים כאן. הרעיון עצמו – שחומר רך מקטין את עוצמת הגל הראשוני – מבוסס מבחינה פיזיקלית; הקשר בין הקטנה כזו לבין ירידה בכאב גב לא הוכח בניסויים מבוקרים. מחקרים תצפיתיים בלי קבוצת ביקורת אינם יכולים להבדיל בין השפעת המדרס לבין שיפור טבעי, שהוא שכיח בכאב גב. על חומרי ריכוך ראו מדרסים רכים ורב-שכבתיים.
האם מדרסים מונעים כאב גב?
כאן הראיות עקביות: לא. הסקירה השיטתית במסגרת Cochrane מ-2009 מצאה ראיות חזקות לכך שרפידות ומדרסים אינם מונעים כאב גב, על סמך שלושה ניסויי מניעה עם יותר מ-2,000 משתתפים, רובם במסגרות צבאיות [2]. מטא-אנליזה רחבה על מניעת כאב גב מ-2016 הגיעה למסקנה דומה: תרגול, לבד או בשילוב הדרכה, מפחית את הסיכון לאפיזודה חדשה, ואילו רפידות לנעליים, חגורות גב והדרכה בלבד אינם מונעים כאב גב [5].
מה אומרות הסקירות על מדרסים כטיפול?
| סקירה | מה נכלל | מסקנה עיקרית |
|---|---|---|
| Sahar ועמיתים, 2009 [2] | 6 ניסויים, ללא ניסויי טיפול טהורים | אין אפשרות להסיק לגבי טיפול |
| Papuga ו-Cambron, 2016 [1] | סקירה נרטיבית | טיפול שלא הוכח; מחקר ביומכני רב וניסויי פיילוט מבטיחים |
| Kong ועמיתים, 2020 [6] | 14 מחקרים | ראיות בינוניות לשיפור קטן-בינוני בכאב ובמוגבלות עם מדרסים מותאמים בכאב גב כרוני |
| Alam ועמיתים, 2025 [10] | 4 ניסויים, כאב גב עם כף רגל בפרונציה | התערבויות שמכוונות לכף הרגל (מדרסים או תרגול) הפחיתו כאב ומוגבלות |
| Lin ועמיתים, 2026 [7] | 7 ניסויים, 423 משתתפים | ירידה בכאב ובמוגבלות, איכות ראיות נמוכה; מדרסים טרומיים לא הראו השפעה מובהקת על כאב |
במקביל, הנחיות NICE הבריטיות לכאב גב תחתון ממליצות שלא להציע מדרסים כחלק מהטיפול בכאב גב [9]. זו לא סתירה של ממש: ההנחיות עוסקות באוכלוסיית כאב הגב הכללית ומבוססות על ראיות שלא הראו תועלת עקבית, ואילו חלק מהסקירות החדשות מתמקדות בתת-קבוצות – למשל כאב גב עם כף רגל בפרונציה או עם הבדל באורך הרגליים – ובמדרסים מותאמים.
מה זה אומר בפועל?
- מדרסים אינם תחליף לטיפול המומלץ בכאב גב: הסבר, המשך פעילות, תרגול וטיפול ידני או פיזיותרפי לפי הצורך.
- אין סיבה לתת מדרסים "למניעה" למי שאין לו כאב או בעיה בכף הרגל.
- מועמדים סבירים לניסיון של מדרסים כטיפול משלים הם מטופלים עם כאב גב ובמקביל בעיה ברורה בכף הרגל או בהליכה, הבדל משמעותי באורך רגליים, או עבודה ממושכת בעמידה – עם מטרה מוגדרת ובדיקה חוזרת אחרי מספר שבועות.
- כאב גב עם חולשה או הרדמות ברגל, שינוי בשליטה על סוגרים, חום או ירידה לא מוסברת במשקל מחייב בדיקה רפואית.
על מי באמת צריך מדרסים ראו מי צריך מדרסים – ומתי דווקא לא.
מהניסיון הקליני שלי
הפסקה הבאה מבוססת על ניסיוני הקליני ולא על מחקר מבוקר.
בעבודה שלי אני רואה מטופלים רבים שהגיעו עם המלצה למדרסים "בגלל הגב". כשאין כאב בכף הרגל, אין עומס חריג בהליכה ואין הבדל משמעותי באורך הרגליים, אני בדרך כלל לא ממליץ על מדרסים כטיפול לגב, והמחקר תומך בזהירות הזו. לעומת זאת, כשיש שילוב של כאב גב שמחמיר בעמידה ובהליכה ממושכת עם כף רגל שקורסת בעומס או עם רגישות בכף הרגל, ניסיון של מדרסים – לרוב עם שכבה בולמת ותמיכה מתונה – הוא לעתים חלק מועיל מהטיפול.
הממצא של מחקר Framingham, שלפיו התפקוד בהליכה חשוב יותר מצורת כף הרגל בעמידה, מתאים למה שאני רואה בקליניקה: הצורה של כף הרגל לבדה אומרת מעט. מה שמעניין אותי הוא איך כף הרגל עובדת בתנועה, איך המטופל מגיב לשינוי בעומס, והאם יש שיפור מדיד אחרי כמה שבועות.
לסיכום
ההיגיון שמקשר בין כף הרגל לגב סביר, אבל המחקר מראה שהקשר מורכב: מבנה כף הרגל בעמידה כמעט אינו מנבא כאב גב, ההשפעה של מדרסים על מפרקים גבוהים יותר אינה עקבית, ומדרסים אינם מונעים כאב גב. כטיפול, יש ראיות מוגבלות לתועלת קצרת טווח של מדרסים מותאמים בתת-קבוצות של מטופלים. לכן מדרסים לכאב גב הם כלי משלים לבחירה מושכלת, לא פתרון כללי. למחקרים נוספים ראו את מרכז המחקרים והמידע.
מקורות
- Papuga MO, Cambron J. Foot orthotics for low back pain: The state of our understanding and recommendations for future research. Foot (Edinb). 2016;26:53-7.
- Sahar T, Cohen MJ, Uval-Ne’eman V, Kandel L, Odebiyi DO, Lev I, Brezis M, Lahad A. Insoles for prevention and treatment of back pain: a systematic review within the framework of the Cochrane Collaboration Back Review Group. Spine (Phila Pa 1976). 2009;34(9):924-33.
- Menz HB, Dufour AB, Riskowski JL, Hillstrom HJ, Hannan MT. Foot posture, foot function and low back pain: the Framingham Foot Study. Rheumatology (Oxford). 2013;52(12):2275-82.
- Barwick A, Smith J, Chuter V. The relationship between foot motion and lumbopelvic-hip function: a review of the literature. Foot (Edinb). 2012;22(3):224-31.
- Steffens D, Maher CG, Pereira LS, Stevens ML, Oliveira VC, Chapple M, Teixeira-Salmela LF, Hancock MJ. Prevention of Low Back Pain: A Systematic Review and Meta-analysis. JAMA Intern Med. 2016;176(2):199-208. PMID: 26752509
- Kong L, Zhou X, Huang Q, Zhu Q, Zheng Y, Tang C, Li JX, Fang M. The effects of shoes and insoles for low back pain: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Res Sports Med. 2020;28(4):572-587.
- Lin Z, Cheng J, Hua L, Han X, Wang D, Huang Y. Effect of foot orthoses on pain and disability in patients with low back pain: a meta-analysis of randomized controlled trials. Disabil Rehabil. 2026;48(3):629-645. PMID: 40844962
- Kendall JC, Bird AR, Azari MF. Foot posture, leg length discrepancy and low back pain–their relationship and clinical management using foot orthoses–an overview. Foot (Edinb). 2014;24(2):75-80.
- National Institute for Health and Care Excellence (NICE). Low back pain and sciatica in over 16s: assessment and management. NICE guideline NG59. London: NICE; 2016 (updated 2020 Dec 11). PMID: 33090750
- Alam MF, Ansari S, Zaki S, Sharma S, Nuhmani S, Alnagmoosh A, Alsubaiei ME. Effects of physical interventions on pain and disability in chronic low back pain with pronated feet: a systematic review and meta-analysis. Physiother Theory Pract. 2025;41(2):390-404. PMID: 38433468