מדרסים לכאבי גב תחתון – מה מצאו הניסויים המבוקרים של Cambron?

האם מדרסים יכולים להקל על כאבי גב תחתון כרוניים? שני ניסויים אקראיים מבוקרים של קבוצת החוקרים של Jerrilyn Cambron – מחקר פיילוט עם 50 משתתפים (2011) וניסוי גדול יותר עם 225 משתתפים (2017) – מצאו שאחרי שישה שבועות של שימוש במדרסים בהתאמה אישית, הכאב והתפקוד השתפרו יותר מאשר בקבוצה שלא קיבלה טיפול [1][2]. עם זאת, ההבדל בין הקבוצות לא נשמר בבירור במעקב הארוך יותר, המשתתפים ידעו שקיבלו מדרסים, ולא הייתה קבוצת מדרסי דמה.

בדף זה מסוכמים שני המחקרים: מה הם שאלו, איך נבנו, מה נמצא, מה המגבלות – ומה המשמעות למי שסובל מכאב גב ושוקל מדרסים. בסוף הדף מופיעה גם הפרשנות שלי, מסומנת בנפרד מהממצאים.

נתי שטיין

פיזיותרפיסט העוסק באורתופדיה של כף הרגל ובהתאמת מדרסים.
B.P.T. — אוניברסיטת תל אביב, 1996
M.Sc. בפיזיותרפיה אורתופדית — אוניברסיטת בן-גוריון
לימודי אוסטאופתיה — Madrid School of Osteopathy
הכשרה בתחום הנעלה רפואית
מאמן כושר מוסמך — וינגייט

יצירת קשר

WhatsApp
052-8306095
nati.shtain@gmail.com

בקצרה

  • מחקר הפיילוט (2011, 50 משתתפים) נועד לבדוק אם אפשר בכלל לערוך ניסוי מבוקר על מדרסים לכאב גב, ומצא שיפור בכאב ובמוגבלות אחרי 6 שבועות לעומת קבוצת המתנה [1].
  • הניסוי הגדול (2017, 225 משתתפים) אישש את השיפור אחרי 6 שבועות לעומת היעדר טיפול; תוספת טיפול כירופרקטי שיפרה מעט יותר את התפקוד אך לא את הכאב [2].
  • אחרי 12 שבועות ובמעקב של עד שנה, ההבדלים בין הקבוצות כבר לא היו מובהקים [2].
  • אין במחקרים קבוצת מדרסי דמה, ולכן אי אפשר להפריד בין השפעה ביומכנית לבין ציפייה ותשומת לב.
  • סקירות שיטתיות מאוחרות יותר מצביעות על תועלת אפשרית של מדרסים מותאמים כטיפול משלים, ברמת ודאות נמוכה עד בינונית [5][6].

מה המחקרים ביקשו לבדוק?

כאב גב תחתון הוא מהסיבות השכיחות ביותר לפנייה לטיפול ולמוגבלות תפקודית בעולם המערבי, והוא נפוץ גם בשימוש במדרסים. בארצות הברית מדרסים מומלצים למטופלים עם כאב גב על ידי כירופרקטים, פודיאטרים ופיזיותרפיסטים, לרוב מתוך הנחה שתנועה לא יעילה של כף הרגל משפיעה על השוק, הירך והאגן ומשם על הגב.

ההיגיון הביומכני שמוצג בדרך כלל הוא כזה: כף רגל שנוטה לפרונציה מוגברת או ממושכת מלווה בסיבוב פנימי של השוק והירך, ואולי גם בהטיה של האגן באותו צד. אם הדפוס הזה חוזר באלפי צעדים ביום, הוא עשוי – לפי ההשערה – ליצור עומס לא מאוזן על מבני הגב התחתון. במחקרים ביומכניים קודמים תוארו שינויים בתזמון הפעלת שרירי הגב והעכוז בהליכה עם מדרסים, ושינויים בהוצאה האנרגטית של ההליכה.

הבעיה הייתה שהשימוש הקליני הקדים את הראיות. סקירה שיטתית במסגרת קבוצת הגב של Cochrane, שפורסמה ב-2009, לא מצאה אף ניסוי טיפולי טהור במדרסים לכאב גב, וקבעה שהראיות אינן מאפשרות מסקנה לגבי טיפול – ושיש ראיות חזקות שמדרסים אינם מונעים כאב גב [3]. על הרקע הזה נבנה מחקר הפיילוט של Cambron.

מחקר הפיילוט (2011): איך הוא נבנה?

מטרת המחקר הראשון הייתה צנועה ומוצהרת: לבדוק את ההיתכנות (feasibility) של ניסוי קליני גדול – האם אפשר לגייס, להקצות באקראי, למדוד ולשמור על המשתתפים – ולקבל אומדן ראשוני להשפעה [1].

  • משתתפים: 50 מבוגרים עם כאב גב תחתון כרוני (לפחות שלושה חודשים), שגויסו באמצעות פרסום בפרבר בארצות הברית ונבדקו במרפאה כירופרקטית.
  • הקצאה: חלוקה אקראית לקבוצת טיפול שקיבלה מדרסים בהתאמה אישית, ולקבוצת המתנה (wait-list) שלא קיבלה טיפול במשך שישה שבועות ואז קיבלה גם היא מדרסים.
  • מדדים: עוצמת הכאב בסולם חזותי (VAS) ומדד המוגבלות של אוסווסטרי (Oswestry Disability Index, ODI), שנמדדו במהלך המחקר עד שבוע 12.
  • ההתערבות: לפי תיאור המחקר שסוכם בגרסה הקודמת של דף זה, אלה היו מדרסים רב-שכבתיים עם ריכוך לבלימת זעזועים, ולא ניתן טיפול נוסף בתקופת המחקר.

לפי הסיכום המקורי, רוב המשתתפים היו נשים בשנות החמישים לחייהן, עם כאב בינוני בתחילת המחקר; לחלקם היו גם כאבים ברגל ובכף הרגל, ולא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בתחילת הניסוי.

מה נמצא במחקר הפיילוט?

אחרי שישה שבועות נמצאו שינויים בכאב ובמוגבלות בקבוצת המדרסים לעומת קבוצת ההמתנה, שבה כמעט לא חל שינוי [1]. כשקבוצת ההמתנה קיבלה מדרסים, גם היא השתפרה בששת השבועות שלאחר מכן. בקבוצה שהתחילה ראשונה, השיפור נשמר עד שבוע 12 אך לא המשיך לגדול.

החוקרים עצמם הדגישו שמדובר בפיילוט: המסקנה הרשמית היא שניסוי כזה אפשרי, ושיש צורך בניסוי גדול יותר כדי לאשר את התוצאות [1]. רוב המשתתפים דיווחו שהמדרסים היו נוחים לשימוש.

המספרים המדויקים של השיפור שהופיעו בגרסה הישנה של הדף אינם מופיעים בתקציר המחקר ולא ניתן היה לאמת אותם, ולכן הם מתוארים כאן באופן איכותי.

הניסוי הגדול (2017): מה השתנה?

ב-2017 פרסמה אותה קבוצה ניסוי אקראי מבוקר רחב יותר, עם 225 מבוגרים שסבלו מכאב גב תחתון לפחות שלושה חודשים [2]. המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות:

קבוצהמה קיבלה
מדרסיםמדרסים בהתאמה אישית בלבד
מדרסים ועודמדרסים בהתאמה אישית יחד עם מניפולציות כירופרקטיות, חום או קור ועיסוי רקמות רכות
המתנהללא טיפול בתקופת המדידה העיקרית

המדדים העיקריים היו שינוי בכאב (סולם מספרי) ובתפקוד (ODI) אחרי שישה שבועות, עם מדידות נוספות אחרי 12 שבועות ואחרי 3, 6 ו-12 חודשים נוספים.

התוצאות

  • אחרי שישה שבועות, בכל שלוש הקבוצות חלה ירידה בכאב, אבל רק בשתי קבוצות המדרסים השתפר גם התפקוד [2].
  • בהשוואה לקבוצת ההמתנה, קבוצת המדרסים השתפרה באופן מובהק יותר הן בכאב והן בתפקוד [2].
  • תוספת הטיפול הכירופרקטי לא הוסיפה הקלה בכאב מעבר למדרסים לבדם, אך הוסיפה שיפור בתפקוד [2].
  • מ-12 שבועות והלאה, ההבדלים בין הקבוצות כבר לא היו מובהקים [2].

המשמעות: המחקר הגדול חיזק את ממצא הפיילוט לגבי התקופה הקצרה, אבל לא הראה יתרון מתמשך של המדרסים לעומת המהלך הטבעי של הכאב ושל טיפולים אחרים לאורך זמן.

מה המגבלות של המחקרים?

מגבלות שהחוקרים ציינו, ומגבלות שעולות מקריאת המבנה:

  1. אין מדרסי דמה. המשתתפים ידעו אם קיבלו מדרסים או שהם ממתינים. ציפייה לשיפור, תשומת לב מטפל ותחושת "עשיתי משהו" יכולות להסביר חלק מההבדל, במיוחד במדד סובייקטיבי כמו כאב.
  2. השוואה ל"כלום". קבוצת המתנה מראה שמדרסים עדיפים על היעדר טיפול, אבל לא שהם עדיפים על תרגול, הדרכה או טיפול פעיל אחר.
  3. אוכלוסייה לא מגוונת דיה. בפיילוט רוב המשתתפים היו נשים ממוצא דומה ובגיל דומה, מה שמגביל את היכולת להכליל.
  4. משך קצר. כאב גב כרוני נמשך חודשים ושנים; השפעה של שישה שבועות שאינה נשמרת כהבדל בין קבוצות אינה עונה על השאלה החשובה למטופל.
  5. אין סיווג לפי כף הרגל או סוג הכאב. המשתתפים לא חולקו לפי מבנה ותפקוד כף הרגל, הבדל באורך הרגליים או אופי הכאב (חד-צדדי, דו-צדדי, מקרין). אם רק תת-קבוצה מגיבה, הממוצע הכללי עלול להסתיר אותה.

מה אומרות הסקירות שפורסמו מאז?

התמונה הכוללת השתנתה מעט מאז מחקר הפיילוט, אבל לא באופן דרמטי:

  • סקירה שיטתית ומטא-אנליזה מ-2014 (11 ניסויים) לא מצאה השפעה מובהקת של מדרסים ורפידות לא בטיפול ולא במניעה של כאב גב, והדגישה שייתכן שמטופלים נבחרים מגיבים יותר [4].
  • סקירה מ-2020 (14 מחקרים) מצאה ראיות ברמה בינונית לשיפור קטן-בינוני בכאב ובמוגבלות עם מדרסים מותאמים אישית בכאב גב כרוני לעומת היעדר מדרסים [5].
  • מטא-אנליזה עדכנית (7 ניסויים, 423 משתתפים) מצאה ירידה בכאב ובמוגבלות עם מדרסים, אך דירגה את איכות הראיות כנמוכה, ולא מצאה השפעה מובהקת של מדרסים טרומיים על הכאב [6].
  • הנחיות NICE הבריטיות לכאב גב תחתון ממליצות שלא להציע מדרסים כטיפול לכאב גב [8].

כלומר: יש סימנים לתועלת קצרת טווח אצל חלק מהמטופלים, בעיקר כחלק משילוב טיפולים – אבל לא ראיות לכך שמדרסים הם טיפול עצמאי מוכח לכאב גב. להרחבה על הסקירות ועל המנגנון הביומכני ראו את סקירת המחקר על מדרסים וכאב גב תחתון.

האם כף הרגל באמת קשורה לכאב הגב?

מחקר האוכלוסייה של Framingham (1,930 משתתפים) מצא שמבנה סטטי של כף הרגל – רגל שטוחה או קשת גבוהה בעמידה – לא היה קשור לכאב גב. לעומת זאת, דפוס תפקודי של פרונציה בזמן ההליכה, שנמדד במפת לחצים דינמית, היה קשור לכאב גב אצל נשים (ולא אצל גברים) [7]. זה מחקר חתך, ולכן הוא מראה קשר ולא סיבה, אבל הוא מחדד נקודה חשובה: מה שכף הרגל עושה בתנועה רלוונטי יותר ממה שהיא נראית בעמידה. על ההבדל הזה ראו גם מה באמת מודדת מפת לחצים ומחזור ההליכה.

מה זה אומר בפועל למי שסובל מכאב גב?

  • מדרסים אינם טיפול ראשון לכאב גב תחתון. הבסיס הוא הסבר, המשך פעילות ותרגול, ובמידת הצורך טיפול פיזיותרפי ישיר.
  • אם יש במקביל בעיה ברורה בכף הרגל – כאב בכף הרגל, עומס חריג בהליכה, הבדל משמעותי באורך הרגליים או עבודה ממושכת בעמידה על משטח קשה – ניסיון של מדרסים כחלק מתוכנית רחבה הוא סביר.
  • כדאי להגדיר מראש מה ייחשב הצלחה (למשל ירידה בכאב בסוף יום עבודה) ולבדוק אחרי כמה שבועות, במקום להמשיך "על אוטומט".
  • כאב גב עם חולשה ברגל, הפרעה בתחושה באזור המפשעה, שינוי בשליטה על סוגרים, חום, ירידה לא מוסברת במשקל או כאב לילי שאינו משתנה בתנוחה מחייב בדיקה רפואית ולא התאמת מדרסים.

על ההבדל בין סוגי המדרסים ראו סוגי מדרסים ומדרסים בהתאמה אישית מול מדרסי מדף.

מהניסיון הקליני שלי

הפסקה הבאה מבוססת על ניסיוני הקליני ולא על מחקר מבוקר.

כשקראתי את מחקר הפיילוט לראשונה, מה שבלט לי יותר מכול הוא מה שחסר בו. המשתתפים לא סווגו לפי מנח ותפקוד כף הרגל, לפי הבדל באורך רגליים או לפי סוג כאב הגב – וכך נמדדה השפעה ממוצעת על קבוצה מעורבת מאוד. בעבודה שלי, מדרסים לכאב גב מועילים בעיקר כשיש קשר ברור בין העומס בכף הרגל או ברגל לבין הכאב, ופחות כשמדובר בכאב גב "כללי".

דבר שני: במחקר לא ברור מה בדיוק נעשה בהתאמה כדי לשנות את התנועה של כף הרגל, ולא תוארו פגישות מעקב לכיוונון המדרסים. בגישה שלי, ביקורת אחרי שבועיים ואחרי כארבעה שבועות – שבה משנים גובה, קשיחות או ריכוך לפי התגובה – היא חלק מהטיפול ולא תוספת. ייתכן שמחקר שהיה כולל כיוונון כזה היה מראה תוצאה אחרת, אבל זו השערה שלא נבדקה.

ולבסוף, העובדה שההבדל בין הקבוצות נעלם אחרי 12 שבועות מתאימה למה שאני רואה: מדרסים יכולים להוריד עומס ולתת "חלון" של הקלה, אבל שינוי מתמשך בכאב גב מגיע בדרך כלל משילוב עם תרגול וחזרה לפעילות.

לסיכום

מחקרי Cambron הם מהניסויים המבוקרים המעטים שבדקו מדרסים בהתאמה אישית ככלי טיפול בכאב גב תחתון כרוני. הם מראים שיפור בכאב ובתפקוד בשישה השבועות הראשונים לעומת היעדר טיפול, אבל לא יתרון מתמשך, ובלי קבוצת דמה שתאפשר לייחס את השיפור למנגנון הביומכני. הסקירות העדכניות מציבות את המדרסים כטיפול משלים אפשרי לחלק מהמטופלים, ברמת ודאות נמוכה עד בינונית. למחקרים נוספים בנושאי כף הרגל והמדרסים ראו את מרכז המחקרים והמידע.

שאלות נפוצות

האם מדרסים עוזרים לכאבי גב?

אצל חלק מהמטופלים ייתכן שיפור קצר טווח. בניסויי Cambron נמצא שיפור בכאב ובתפקוד אחרי שישה שבועות לעומת היעדר טיפול [1][2], אך מ-12 שבועות ההבדל בין הקבוצות כבר לא היה מובהק [2]. הסקירות מדרגות את הראיות כנמוכות עד בינוניות [5][6], והנחיות NICE ממליצות שלא להציע מדרסים כטיפול לכאב גב [8].

האם מדרסי מדף עוזרים לכאב גב?

המטא־אנליזה העדכנית לא מצאה השפעה מובהקת של מדרסים טרומיים על כאב הגב [6]. הניסויים של Cambron בדקו מדרסים בהתאמה אישית, וגם בהם לא הייתה קבוצת מדרסי דמה [1][2].

למי יש היגיון לנסות מדרסים בכאב גב?

בעיקר כשיש במקביל בעיה ברורה בכף הרגל או ברגל, כמו כאב בכף הרגל, עומס חריג בהליכה, הבדל משמעותי באורך הרגליים או עמידה ממושכת על משטח קשה, וכחלק מתוכנית שכוללת תרגול וחזרה לפעילות. כדאי להגדיר מראש מה ייחשב הצלחה ולבדוק אחרי כמה שבועות. על ההחלטה הכללית ראו מי צריך מדרסים.

מתי כאב גב מחייב בדיקה רפואית ולא מדרס?

כאשר הוא מלווה בחולשה ברגל, בהפרעה בתחושה באזור המפשעה, בשינוי בשליטה על סוגרים, בחום, בירידה לא מוסברת במשקל או בכאב לילי שאינו משתנה בתנוחה.

בדיקה והתאמת מדרסים בקליניקה בחולון

אם לצד כאב הגב יש גם כאב בכף הרגל, עומס חריג בהליכה או הבדל באורך הרגליים, בדיקה להתאמת מדרסים יכולה לברר אם מדרס מתאים כחלק מהטיפול. כתובת: יהושע רבינוביץ 58, חולון. טלפון / WhatsApp: 052-8306095.

מקורות

  1. Cambron JA, Duarte M, Dexheimer J, Solecki T. Shoe orthotics for the treatment of chronic low back pain: a randomized controlled pilot study. J Manipulative Physiol Ther. 2011;34(4):254-60.
  2. Cambron JA, Dexheimer JM, Duarte M, Freels S. Shoe Orthotics for the Treatment of Chronic Low Back Pain: A Randomized Controlled Trial. Arch Phys Med Rehabil. 2017;98(9):1752-1762. PMID: 28465224
  3. Sahar T, Cohen MJ, Uval-Ne’eman V, Kandel L, Odebiyi DO, Lev I, Brezis M, Lahad A. Insoles for prevention and treatment of back pain: a systematic review within the framework of the Cochrane Collaboration Back Review Group. Spine (Phila Pa 1976). 2009;34(9):924-33.
  4. Chuter V, Spink M, Searle A, Ho A. The effectiveness of shoe insoles for the prevention and treatment of low back pain: a systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials. BMC Musculoskelet Disord. 2014;15:140.
  5. Kong L, Zhou X, Huang Q, Zhu Q, Zheng Y, Tang C, Li JX, Fang M. The effects of shoes and insoles for low back pain: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Res Sports Med. 2020;28(4):572-587.
  6. Lin Z, Cheng J, Hua L, Han X, Wang D, Huang Y. Effect of foot orthoses on pain and disability in patients with low back pain: a meta-analysis of randomized controlled trials. Disabil Rehabil. 2026;48(3):629-645. PMID: 40844962
  7. Menz HB, Dufour AB, Riskowski JL, Hillstrom HJ, Hannan MT. Foot posture, foot function and low back pain: the Framingham Foot Study. Rheumatology (Oxford). 2013;52(12):2275-82.
  8. National Institute for Health and Care Excellence (NICE). Low back pain and sciatica in over 16s: assessment and management. NICE guideline NG59. London: NICE; 2016 (updated 2020 Dec 11). PMID: 33090750
WhatsApp