נימול בכף הרגל וכף רגל רדומה – מה הסיבות ומתי לדאוג

נימול בכף הרגל, או "כף רגל רדומה", הוא סימן לכך שמערכת העצבים התחושתית אינה עובדת כרגיל ושולחת למוח אותות "מוזרים" – תחושות שאינן קיימות בפועל בכף הרגל. אנשים מתארים אותו בדרכים שונות: הירדמות, עקצוץ, "נמלים", זרמים, צריבה, שריפה, קור או חום, או תחושה מוזרה בתחתית כף הרגל. כפות הרגליים הן האיבר הרחוק והנמוך ביותר בגוף, ולכן פגיעות עצביות רבות מתבטאות קודם כול דווקא בהן.

נימול הוא תסמין ולא אבחנה. המקור יכול להיות מקומי – עצב שנלחץ בכף הרגל או בקרסול – או רחוק יותר: לחץ על שורש עצב בגב התחתון, או מחלה מערכתית כמו סוכרת או חוסר ויטמין B12. הדף הזה עוזר להבין מה ההבדל בין האפשרויות, אילו בדיקות מקובלות, ומתי אין לחכות.

נתי שטיין

פיזיותרפיסט העוסק באורתופדיה של כף הרגל ובהתאמת מדרסים.
B.P.T. — אוניברסיטת תל אביב, 1996
M.Sc. בפיזיותרפיה אורתופדית — אוניברסיטת בן-גוריון
לימודי אוסטאופתיה — Madrid School of Osteopathy
הכשרה בתחום הנעלה רפואית
מאמן כושר מוסמך — וינגייט

יצירת קשר

WhatsApp
052-8306095
nati.shtain@gmail.com

בקצרה

  • נימול באזור מוגבל של כף הרגל (בין שתי אצבעות, בכף הפנימית) מכוון לרוב ללכידת עצב מקומית, כמו נוירומת מורטון או תסמונת התעלה הטרסלית.
  • נימול שיורד מהגב או מהישבן לאורך הרגל, עם כאבי גב, מכוון ללחץ על שורש עצב.
  • נימול דו-צדדי, סימטרי, שמתחיל בקצות האצבעות ועולה בהדרגה ("גרב") מתאים לנוירופתיה היקפית – לרוב סוכרת, ולעיתים חוסר B12, אלכוהול או תרופות.
  • אצל אדם עם סוכרת, כף רגל חסרת תחושה דורשת בדיקה יומית ומעקב כדי למנוע פצעים.
  • חולשה חדשה, נפילת כף רגל, נימול שמתפשט מהר, או נימול באזור המפשעה עם שינוי בשליטה על שתן או צואה – מצב חירום.

מה זה נימול בכף הרגל?

העצבים התחושתיים של כף הרגל מגיעים בעיקר משני עצבים גדולים שיורדים מהשוק: העצב הטיביאלי, שעובר מאחורי הקרסול הפנימי ומספק את תחתית כף הרגל, והעצב הפרונאלי, שמספק את גב כף הרגל. שניהם ממשיכים למעלה ומתאחדים בעצב הסיאטיק, שיוצא משורשי העצבים בגב התחתון (L4–S1). פגיעה בכל נקודה לאורך המסלול הזה – מהגב ועד בין האצבעות – יכולה להתבטא בנימול בכף הרגל. לכן הדבר החשוב ביותר בבירור הוא מיפוי: איפה בדיוק מורגש הנימול, האם הוא בצד אחד או בשני הצדדים, ומה מחמיר אותו. כך נראית גם הבדיקה הקלינית של כף הרגל.

מפת אזורי התחושה בכף הרגל: העצב הפלנטרי המדיאלי, העצב הפלנטרי הלטרלי וענפי העקב
אזורי התחושה של ענפי העצב הטיביאלי בכף הרגל: העצב הפלנטרי המדיאלי, העצב הפלנטרי הלטרלי וענפי העקב
דפוס הנימולכיוון אבחנתי
בין האצבע השלישית לרביעית (או השנייה לשלישית), מחמיר בנעליים צרותנוירומת מורטון
בתחתית כף הרגל ובצד הפנימי, לעיתים עם צריבה וכאב ליד הקרסול הפנימיתסמונת התעלה הטרסלית
בגב כף הרגל, לעיתים עם חולשה בהרמת כף הרגלהעצב הפרונאלי (ליד הברך או בגב כף הרגל) או שורש L5
רצועה לאורך הרגל עד כף הרגל, עם כאב גב או ישבןלחץ על שורש עצב בגב התחתון (סיאטיקה)
בשתי כפות הרגליים, סימטרי, מתחיל באצבעות ועולה בהדרגהנוירופתיה היקפית – סוכרת, B12, אלכוהול, תרופות, כליות
זמני, מופיע בנעל מסוימת וחולף ביחפותלחץ של נעל צרה או שרוכים
בשתי הרגליים, עם חולשה, הפרעה בשליטה על סוגרים או נימול במפשעהחירום – לחץ על שורשי העצבים בתחתית עמוד השדרה

נימול בכף הרגל על רקע מכני: לכידת עצב מקומית

רדימות בכף הרגל יכולה לנבוע מלחץ או ממתיחה של עצב בנקודה מסוימת. יש כמה אתרים שכיחים שבהם זה קורה, ובמקרים רבים יש יותר מנקודה אחת שתורמת לבעיה. התיאוריה של "לחץ כפול" (Double Crush), שתוארה לראשונה ב-1973, מציעה שעצב שנלחץ בנקודה אחת לאורך מסלולו רגיש יותר ללחץ בנקודה נוספת [8]. התיאוריה עדיין שנויה במחלוקת, אבל היא מסבירה מדוע לעיתים קשה לזהות נקודה אחת שאחראית לנימול, ומדוע כדאי לבדוק גם את הגב וגם את כף הרגל.

נוירומת מורטון

נוירומת מורטון היא עיבוי ולחץ של עצב שעובר בין ראשי עצמות המסרק, לרוב בין האצבע השלישית לרביעית. התסמינים: נימול, צריבה או "זרם" שמקרינים לאצבעות, ותחושה של "אבן בנעל" או קפל בגרב. הם מחמירים בנעליים עם קצה צר או עקב גבוה, ומשתפרים כשמורידים את הנעל ומעסים את כף הרגל [3]. הטיפול הראשוני שמרני: נעל עם קדמה רחבה ועקב נמוך, ומדרס עם כרית מטטרסלית שממוקמת מאחורי האזור הכואב כדי לפתוח את המרווח בין העצמות [3]. הרחבה בעמוד מדרסים למטטרסלגיה.

תסמונת התעלה הטרסלית

בתסמונת התעלה הטרסלית העצב הטיביאלי נלחץ או נמתח במעברו מאחורי הקרסול הפנימי. הנימול מורגש בעיקר בתחתית כף הרגל ובצד הפנימי, אך כשהלחץ נרחב הוא יכול להתפשט לכל הכף. התסמינים מחמירים לעיתים בלילה ובעמידה או הליכה ממושכת [4]. במקרים רבים התסמונת מלווה בכף רגל שטוחה עם פרונציה מוגברת, שמגבירה את המתיחה של העצב. במצב כזה מדרס שתומך בקשת, ולעיתים עם הטיה פנימית בעקב (Medial Wedge), יכול להפחית את המתח על העצב (ראו מדרסים לפלטפוס). כאב עם צריבה באמצע הקשת מתואר גם בעמוד כאב בקשת כף הרגל.

עצבים בגב כף הרגל ולחץ של נעליים

העצבים השטחיים בגב כף הרגל חשופים ללחץ של נעליים צרות, שרוכים הדוקים, מגפיים ונעלי עבודה. נימול זמני שמופיע בנעל מסוימת וחולף כשמורידים אותה הוא לרוב תוצאה של לחץ חיצוני, ושינוי הנעל או אופן הקשירה פותר אותו [5]. ראו גם כאב בגב כף הרגל.

נימול שמגיע מהגב התחתון

לחץ על שורש עצב בגב התחתון – בגלל פריצת דיסק, בלט דיסק או היצרות של התעלה – הוא אחד הגורמים השכיחים לנימול בכף הרגל. הנימול מורגש בדרך כלל ברצועה מסוימת לאורך הרגל, לפי השורש המעורב: שורש L5 מקרין לגב כף הרגל ולבוהן, ושורש S1 לצד החיצוני ולכף הרגל. ברוב המקרים יש גם כאב גב או ישבן, הכאב מחמיר בכיפוף, בישיבה ממושכת או בשיעול, והתסמינים אינם קשורים לעומס על כף הרגל עצמה [6]. רוב המקרים של סיאטיקה משתפרים בטיפול שמרני בתוך שבועות, אך חולשה שמתקדמת מחייבת בדיקה [6]. לחץ על עצב הסיאטיק יכול להיווצר גם בנקודות אחרות לאורך מסלולו, למשל באזור האגן. לעיתים רחוקות יותר, לחץ על חוט השדרה בצוואר או בגב העליון גורם לנימול בשתי הרגליים, בדרך כלל עם הפרעה בשיווי המשקל.

מצב חירום: נימול באזור המפשעה והישבן ("אוכף"), חולשה בשתי הרגליים, או שינוי בשליטה על שתן או צואה עלולים להצביע על לחץ על שורשי העצבים בתחתית עמוד השדרה (תסמונת כאודה אקווינה) – מצב שמחייב פנייה מיידית לחדר מיון [7].

נימול בכפות הרגליים וסוכרת

סוכרת היא הגורם השכיח ביותר לנוירופתיה היקפית – פגיעה מפושטת בעצבים ההיקפיים. הנימול מופיע בדרך כלל בשתי הרגליים באופן סימטרי, מתחיל בקצות האצבעות ומתקדם בהדרגה כלפי מעלה ("פיזור גרב"), ולעיתים מלווה בצריבה ובכאב שמחמיר בלילה [1, 2]. נוירופתיה יכולה להופיע כבר בשלב של טרום-סוכרת, ולעיתים היא הסימן הראשון למחלה. לכן נימול בכפות הרגליים, יחד עם תסמינים כמו צמא, יובש בפה, השתנה תכופה, עייפות וחולשה, רעב, ירידה במשקל, טשטוש ראייה, גרד בעור או ריפוי איטי של פצעים – מצדיק בדיקה אצל רופא המשפחה ובדיקת סוכר.

הסכנה העיקרית בנוירופתיה סוכרתית היא שכף רגל חסרת תחושה לא "מתריעה" על פצע, שפשוף או מכה. הנחיות ה-IWGDF ממליצות לאנשים עם סוכרת ואובדן תחושה לבדוק את כפות הרגליים מדי יום, לא ללכת יחפים, ולהקפיד על נעליים ומדרסים שמפחיתים לחץ באזורים בסיכון [9]. כל פצע, אודם, נפיחות או שינוי צורה בכף רגל כזו מחייבים בדיקה באותו יום (ראו גם דלקת בכף הרגל). על התאמת מדרסים לכף רגל בסיכון ראו מדרסים בהתאמה אישית.

חוסר ויטמינים, תרופות וגורמים מערכתיים נוספים

  • חוסר בוויטמין B12 הוא גורם חשוב ונפוץ יחסית לנוירופתיה, במיוחד אצל מבוגרים, טבעונים, אנשים שעברו ניתוח בקיבה ומי שנוטלים לאורך זמן מטפורמין או תרופות להפחתת חומציות [10]. הוא יכול להתבטא גם בעייפות, חולשה, סחרחורת, קוצר נשימה, חיוורון, פגיעה בשיווי המשקל ובזיכרון. חוסרים בוויטמינים אחרים מקבוצת B ובוויטמין E נדירים יותר אך יכולים לגרום לתמונה דומה. האבחון בבדיקת דם פשוטה, והטיפול יעיל במיוחד כשמתחילים מוקדם.
  • תרופות: חלק מהתרופות הכימותרפיות ותרופות נוספות (למשל חלק מהאנטיביוטיקות) עלולות לפגוע בעצבים ההיקפיים [1].
  • אלכוהול בכמות גבוהה לאורך זמן.
  • מחלת כליות כרונית, לרוב על רקע סוכרת או יתר לחץ דם, יכולה לגרום לנימול בכפות הרגליים, להתכווצויות שרירים ולחולשה ברגליים.
  • בלוטת התריס, מחלות דלקתיות ומחלות עצב ראשוניות – פחות שכיחות, אבל נכללות בבירור כשאין סיבה ברורה [1].
  • פגיעה ישירה בעצב אחרי חבלה, שבר או ניתוח.

בירור ראשוני של נוירופתיה היקפית כולל בדרך כלל בדיקות דם לסוכר (כולל HbA1c), B12 ותפקודי בלוטת התריס, ובהתאם לתמונה – בדיקות נוספות ובדיקת הולכה עצבית (EMG) [1].

נימול בכפות הרגליים בהריון

נימול בכפות הרגליים שכיח בהריון. הוא נובע בעיקר מלחץ של הרחם על האגן ועל העצבים וכלי הדם שיורדים לרגליים, ומבצקות שמגבירות לחץ על עצבים בקרסול. שינוי תנוחה, הרמת הרגליים, תנועה ונעליים רחבות ונוחות יכולים להקל. חשוב להקפיד על שתייה ותזונה מאוזנת. אם הנימול אינו חולף, מחמיר, מלווה בחולשה, או מופיע יחד עם נפיחות פתאומית, כאבי ראש או טשטוש ראייה – יש לפנות לרופא המטפל בהקדם.

האם נימול בכף הרגל הוא בעיה של מחזור הדם?

לא בדרך כלל. רבים מייחסים כל נימול ל"מחזור דם לא טוב", אבל ברוב המקרים מקור הנימול עצבי. מחלת עורקים היקפית מתבטאת בעיקר בכאב בשוק בהליכה שחולף במנוחה, בכף רגל קרה וחיוורת ובדפקים חלשים, ובשלבים מתקדמים בכאב במנוחה ובפצעים שלא מחלימים. כשיש סימנים כאלה, או סוכרת ועישון ברקע, יש לבדוק גם את כלי הדם. כף רגל קרה, חיוורת וכואבת שהופיעה בפתאומיות היא מצב חירום.

מתי לפנות לבדיקה?

מיד (חדר מיון):

  • נימול באזור המפשעה או הישבן, חולשה בשתי הרגליים, או שינוי בשליטה על שתן או צואה [7].
  • חולשה חדשה ופתאומית ברגל או נפילת כף רגל, במיוחד עם תסמינים נוירולוגיים אחרים.
  • כף רגל קרה, חיוורת וכואבת שהופיעה בפתאומיות.
  • פצע, אודם, חום או נפיחות בכף רגל חסרת תחושה אצל אדם עם סוכרת.

בהקדם (רופא משפחה או נוירולוג):

  • נימול שמתפשט או מחמיר במשך שבועות, או נימול בשתי הרגליים.
  • נימול עם תסמינים של סוכרת, חוסר ויטמינים או ירידה במשקל.
  • נימול שאינו חולף אחרי שינוי נעליים והפחתת עומס.

מהניסיון הקליני שלי

הפסקה הבאה מבוססת על ניסיוני הקליני ולא על מחקר מבוקר.

בעבודה שלי, כשמטופל מגיע עם נימול בכף הרגל, אני קודם כול מנסה לענות על שאלה אחת: האם הנימול "מתנהג" כמו בעיה מקומית או כמו בעיה רחוקה. נימול שמופיע בנעל מסוימת, בין שתי אצבעות, ונעלם כשמורידים את הנעל – מצביע לרוב על בעיה מקומית שאפשר לטפל בה בנעל ובמדרס. נימול בשתי הרגליים, או נימול שמגיע עם כאב גב, אני מפנה קודם כול לבירור רפואי ולא ממהר לבנות מדרס.

במקרים רבים אני רואה שילוב של כמה גורמים – למשל מטופל עם בלט דיסק, כף רגל שטוחה ונעליים צרות. במצבים כאלה טיפול רק בכף הרגל משפר חלקית, ולכן אני מעדיף לטפל בכל השרשרת: לשחרר את הלחץ המקומי בנעל ובמדרס, ובמקביל לוודא שהגב והגורמים המערכתיים נבדקו.

בנוירומת מורטון אני בונה מדרס עם כרית מטטרסלית גדולה יחסית שממוקמת בדיוק מאחורי המרווח הכואב, ומקפיד על נעל עם קדמה רחבה ועקב נמוך. בתסמונת התעלה הטרסלית עם פלטפוס אני מוסיף תמיכה בקשת ולעיתים הטיה פנימית, כדי להפחית את המתיחה של העצב. ואצל מטופלים עם סוכרת ואובדן תחושה, המדרס צריך קודם כול להיות רך ומפזר לחץ – המטרה היא למנוע פצע, לא "לתקן" מבנה.

לסיכום

נימול בכף הרגל או כף רגל רדומה הם תסמין שיש לו מקורות רבים: לכידת עצב מקומית כמו נוירומת מורטון או תסמונת התעלה הטרסלית, לחץ על שורש עצב בגב, נוירופתיה היקפית על רקע סוכרת, חוסר B12, תרופות או מחלות כליות, ולעיתים פשוט נעל צרה. מיפוי המיקום – מקומי או מפושט, צד אחד או שניים – והסימנים הנלווים הוא הצעד הראשון לבירור. חולשה, נפילת כף רגל, נימול באזור המפשעה, שינוי בשליטה על סוגרים או פצע בכף רגל חסרת תחושה מחייבים פנייה מיידית. לתמונה הכללית ראו כאבים בכף הרגל.

שאלות נפוצות

נימול רק בכף רגל אחת – ימין או שמאל – מה זה אומר?

הצד עצמו אינו משנה את האבחנה, אבל העובדה שהנימול חד-צדדי כן. נימול בכף רגל אחת מכוון בדרך כלל לבעיה בעצב מסוים – לכידה מקומית כמו נוירומת מורטון או תסמונת התעלה הטרסלית, או לחץ על שורש עצב בגב התחתון באותו צד. נימול סימטרי בשתי כפות הרגליים מכוון יותר לנוירופתיה היקפית [1]. חולשה חדשה באותה רגל היא סיבה להיבדק בהקדם.

כף הרגל ״נרדמת״ כשאני יושב – זה מסוכן?

הירדמות זמנית אחרי ישיבה ברגליים משוכלות, על כף הרגל או בכריעה, נובעת מלחץ זמני על עצב, וחולפת בדרך כלל תוך דקות כשמשנים תנוחה. היא אינה מסוכנת. נימול שמופיע בלי קשר לתנוחה, שאינו חולף, שחוזר שוב ושוב או שמלווה בחולשה – צריך בירור.

איך מפסיקים ״זרמים״ ברגליים?

אין פתרון אחד, כי הטיפול תלוי בסיבה. כשהזרמים קשורים לנעל או לתנוחה, שינוי תנוחה, שחרור שרוכים ונעל רחבה יותר עוזרים לרוב מיד [5]. כשהם מגיעים מהגב, מנוירופתיה או מחוסר B12, צריך קודם לאבחן את הגורם – הטיפול בגורם, ולעיתים טיפול תרופתי בכאב העצבי, נקבע על ידי רופא [1][6][10]. זרמים שאינם חולפים אינם סיבה לחכות.

נימול בכפות הרגליים אצל ילדים ובני נוער – מתי לבדוק?

גם אצל ילדים ובני נוער הירדמות קצרה אחרי ישיבה ממושכת או בנעל צרה שכיחה וחולפת. נימול שנמשך, שמופיע בשתי הרגליים, שמלווה בחולשה, בנפילות, בשינוי בהליכה, בכאב גב או בתסמינים כלליים כמו עייפות קיצונית או ירידה במשקל – צריך להיבדק אצל רופא הילדים או רופא המשפחה.

מקורות

  1. Callaghan BC, Price RS, Feldman EL. Distal Symmetric Polyneuropathy: A Review. JAMA. 2015;314(20):2172-81. PMID: 26599185.
  2. Pop-Busui R, et al. Diabetic Neuropathy: A Position Statement by the American Diabetes Association. Diabetes Care. 2017;40(1):136-154. PMID: 27999003.
  3. Bhatia M, Thomson L. Morton's neuroma – Current concepts review. J Clin Orthop Trauma. 2020;11(3):406-409. PMID: 32405199.
  4. Ahmad M, et al. Tarsal tunnel syndrome: A literature review. Foot Ankle Surg. 2012;18(3):149-52. PMID: 22857954.
  5. Ferkel E, et al. Entrapment Neuropathies of the Foot and Ankle. Clin Sports Med. 2015;34(4):791-801. PMID: 26409596.
  6. Koes BW, van Tulder MW, Peul WC. Diagnosis and treatment of sciatica. BMJ. 2007;334(7607):1313-7. PMID: 17585160.
  7. Gardner A, Gardner E, Morley T. Cauda equina syndrome: a review of the current clinical and medico-legal position. Eur Spine J. 2011;20(5):690-7. PMID: 21193933.
  8. Upton AR, McComas AJ. The double crush in nerve entrapment syndromes. Lancet. 1973;2(7825):359-62. PMID: 4124532.
  9. Bus SA, et al. Guidelines on the prevention of foot ulcers in persons with diabetes (IWGDF 2023 update). Diabetes Metab Res Rev. 2024;40(3):e3651. PMID: 37302121.
  10. Stabler SP. Clinical practice. Vitamin B12 deficiency. N Engl J Med. 2013;368(2):149-60. PMID: 23301732.
WhatsApp