מחלת סוור (Sever's disease) – כאב עקב בילדים ובמתבגרים

מחלת סוור (Sever's disease, ובשמה הרפואי Calcaneal apophysitis) היא כאב באזור הגדילה שבחלק האחורי של עצם העקב, אצל ילדים ומתבגרים פעילים – בדרך כלל בגילי 8 עד 14. זו הסיבה השכיחה ביותר לכאב עקב בילדים שעוסקים בספורט [8]. למרות השם, זו אינה "מחלה" במובן המדאיג של המילה: מדובר בגירוי של אזור הגדילה בגלל עומס חוזר, שחולף מעצמו כשהעצם מסיימת לגדול, ואינו פוגע בצמיחה של הילד.

הטיפול מבוסס על הפחתה זמנית של העומס, הגבהת עקב או מדרס פשוט, תרגילים וזמן. במחקרים, כמעט כל הילדים חזרו לספורט מלא, ולא נמצא טיפול אחד שעדיף בבירור על האחרים [1][5].

נתי שטיין

פיזיותרפיסט העוסק באורתופדיה של כף הרגל ובהתאמת מדרסים.
B.P.T. — אוניברסיטת תל אביב, 1996
M.Sc. בפיזיותרפיה אורתופדית — אוניברסיטת בן-גוריון
לימודי אוסטאופתיה — Madrid School of Osteopathy
הכשרה בתחום הנעלה רפואית
מאמן כושר מוסמך — וינגייט

יצירת קשר

WhatsApp
052-8306095
nati.shtain@gmail.com

בקצרה

  • מחלת סוור היא גירוי של אזור הגדילה בעקב בילדים פעילים, בעיקר בגילי 8 עד 14.
  • הכאב באחורי ובתחתית העקב, מחמיר בריצה ובקפיצות, ולעיתים בשתי הרגליים.
  • האבחנה קלינית; צילום נדרש כשהתמונה לא אופיינית, כשיש כאב לילה, נפיחות או צליעה מתמשכת.
  • הפחתת עומס, הגבהת עקב או כרית עקב, קרח ותרגילים – כל אלה עוזרים, ואין שיטה שעדיפה בבירור.
  • המצב חולף עם סיום הגדילה של העקב ואינו פוגע בצמיחה.

מה זו מחלת סוור?

בגיל הצמיחה, לעצם העקב יש בחלקה האחורי מרכז גדילה נפרד – האפופיזה (Apophysis) – שמחובר לגוף העצם בלוחית גדילה סחוסית. לאפופיזה הזו מתחבר גיד אכילס מלמעלה-מאחור, וממנה יוצאת הפסיה הפלנטרית בתחתית העקב. כשהילד רץ, קופץ ונוחת על העקבים, אזור הגדילה סופג גם מתיחה חוזרת מגיד אכילס וגם זעזועים ישירים. אזור הגדילה חלש יותר מהעצם הבוגרת, ובתקופות של צמיחה מהירה, כשהעצם מתארכת מהר מהשרירים והגידים, המתח עליו גדל עוד יותר. העומס החוזר גורם למיקרו-פגיעות ולגירוי מקומי באזור הגדילה – וזה הכאב של מחלת סוור. על מבנה עצם העקב ראו עצמות כף הרגל.

איור במבט צד של עצמות העקב והקרסול: קו לוחית הגדילה בחלק האחורי של עצם העקב וגיד אכילס המתחבר אליו
אזור הגדילה בחלק האחורי של עצם העקב, שאליו מתחבר גיד אכילס – המקום שבו מופיע הכאב במחלת סוור

מחלת סוור שייכת לקבוצה של בעיות באזורי גדילה בגיל הילדות וההתבגרות (אוסטאוכונדרוזות ואפופיזיטיס), כמו מחלת אוסגוד-שלאטר בברך. אזור הגדילה בעקב מתאחה לרוב באמצע גיל ההתבגרות, מוקדם יותר אצל בנות, ומאז הבעיה לא יכולה להופיע.

קצת היסטוריה

ב-1912 תיאר הרופא האמריקאי ג'יימס סוור (James Sever) בכתב העת New York Medical Journal תהליך כואב באזור הגדילה של העקב אצל נערים פעילים. הוא תיאר כאב בחלק האחורי-תחתון של העקב, נפיחות מקומית, קושי בדריכה ובהליכה, וכאב חד בפעילות עצימה שמחמיר ככל שהפעילות נמשכת. התיאור הזה עדיין מתאים לרוב הילדים שאנחנו רואים היום.

כמה זה שכיח ומי בסיכון?

קשה להעריך את השכיחות המדויקת, כי מקרים רבים לא מגיעים לרופא וחולפים מעצמם. במחקר הולנדי ברפואה הראשונית נמצאה היארעות של כ-3.7 מקרים לכל 1,000 מטופלים רשומים, והחוקרים העריכו שהמספר האמיתי גבוה יותר [2]. בסקירה עדכנית, מחלת סוור אחראית על עד 16% מהבעיות האורתופדיות של ילדים במרפאה [8]. הבעיה שכיחה במיוחד:

  • בילדים שעוסקים בספורט עם ריצה וקפיצות, כמו כדורגל, כדורסל, אתלטיקה והתעמלות. בסדרת המקרים הקלאסית של מיכלי ואיירלנד, כדורגל היה הספורט שהחמיר את הכאב בשכיחות הגבוהה ביותר [3].
  • בתקופות של צמיחה מהירה ושל עלייה בעומס – תחילת עונה, הצטרפות לקבוצה או מחנות אימון.
  • בבנים יותר מבבנות לפי רוב הסדרות, ובבנות בגיל מעט צעיר יותר.
  • כשיש נוקשות של שרירי השוק וגיד אכילס, או כף רגל עם פרונציה בולטת – ממצא שנמצא אצל חלק מהילדים בסדרה של מיכלי ואיירלנד [3].
  • בנעליים שחוקות או בנעלי פקקים בלי ריפוד עקב, ועל משטחים קשים.

מה התסמינים?

  • כאב באחורי ובתחתית העקב, שמופיע בהדרגה ולא אחרי מכה.
  • הכאב מחמיר בריצה, בקפיצות ובמשחק, ולעיתים נמשך גם אחרי הפעילות.
  • לחיצה משני צידי החלק האחורי של העקב כואבת.
  • צליעה קלה או הליכה על קצות האצבעות אחרי אימון או משחק.
  • בכ-60% מהילדים שני העקבים מעורבים [3].
  • מנוחה מקלה, והכאב חוזר כשחוזרים לפעילות. במצבים חריפים יותר הכאב מגביל גם הליכה רגילה ועמידה ממושכת.

איך מאבחנים?

האבחנה קלינית: ילד בגיל המתאים, פעיל, עם כאב באחורי העקב שקשור לפעילות, ורגישות בלחיצה משני צידי אזור הגדילה. במקרה טיפוסי לא תמיד נדרש צילום. בצילום של ילדים בריאים לעיתים קרובות אזור הגדילה נראה צפוף או מחולק לחלקים, ולכן הצילום לא "מאבחן" את מחלת סוור. מצד שני, במחקר על כ-100 ילדים עם אבחנה קלינית של מחלת סוור, בצילום צדי נמצאו ממצאים אחרים אצל כ-5% מהם – ציסטות בעצם ושברי מאמץ – שחייבו טיפול אחר [6]. לכן צילום מומלץ כשהתמונה אינה אופיינית, כשהכאב בצד אחד בלבד וחזק, כשהוא לא משתפר, או כשיש אחד מסימני האזהרה שבהמשך.

אבחנה מבדלת

מצבמה מכוון אליו
שבר מאמץ בעצם העקבכאב חזק ומתמשך, פחות מגיב למנוחה, אחרי עלייה חדה בעומס
ציסטה או גידול בעצםכאב לילה, כאב במנוחה, כאב שאינו משתפר
זיהום בעצם או במפרקחום, נפיחות, אודם, ילד שנראה חולה
דלקת מפרקים דלקתית של ילדיםנפיחות במפרקים נוספים, נוקשות בוקר ממושכת, כאב בשני העקבים בלי קשר לפעילות
טנדינופתיה או בורסיטיס של גיד אכילסכאב גבוה יותר, בגיד עצמו; נדירים יחסית בגיל הזה
דורבן / פלנטר פאשיאיטיסכאב בתחתית העקב בצעדים הראשונים בבוקר; נדיר בילדים
תסמונת כרית השומןכאב במרכז תחתית העקב

דורבן, בעיות בגיד אכילס ותסמונת כרית השומן שכיחים בעיקר במבוגרים, ולכן כאב עקב אצל ילד פעיל בגיל הצמיחה מכוון קודם כול למחלת סוור. למפת כל כאבי כף הרגל ראו כאבים בכף הרגל. להרחבה: שבר מאמץ בעצם העקב, כאב בגיד אכילס, בורסיטיס בגיד אכילס, דורבן בעקב, תסמונת כרית השומן.

מתי לפנות לרופא?

  • כאב לילה, כאב במנוחה, או כאב שמעיר את הילד משינה.
  • חום, נפיחות ניכרת, אודם או חום מקומי בעקב.
  • כאב שהתחיל אחרי נפילה או מכה, או חוסר יכולת לדרוך.
  • צליעה שנמשכת גם בימים בלי ספורט.
  • נפיחות במפרקים נוספים, ירידה במשקל או עייפות לא מוסברת.
  • כאב שלא משתפר אחרי 6 עד 8 שבועות של הפחתת עומס.

מה הטיפול?

המטרה היא להפחית את העומס על אזור הגדילה ולאפשר לילד להמשיך לנוע ולשחק ככל האפשר.

הפחתת עומס – לא בהכרח הפסקה מלאה

ההמלצה הראשונה היא "מנוחה יחסית": לא לבצע פעילויות שמעוררות כאב משמעותי, ולהפחית זמנית את מספר האימונים או את משך המשחק. לרוב אין צורך להפסיק ספורט לגמרי. בסדרה של מיכלי ואיירלנד, 85 ילדים טופלו במתיחות של גיד אכילס, חיזוק, כוסות עקב או מדרס רך והתאמת נעליים – וכולם השתפרו וחזרו לספורט כחודשיים אחרי האבחנה, עם שתי הישנויות בלבד [3].

הגבהת עקב, כרית עקב ומדרס

הגבהת עקב מפחיתה את המתיחה של גיד אכילס על אזור הגדילה, וכרית עקב רכה מפחיתה את הזעזוע. בניסוי מבוקר אוסטרלי על 124 ילדים, הגבהות עקב הביאו להקלה מהירה יותר מאשר מדרסים מוכנים בחודשיים הראשונים, אבל אחרי שנה לא היה הבדל בין שיטות הטיפול [4]. בניסוי הולנדי שהשווה "המתנה ומעקב", הגבהת עקב ופיזיותרפיה, כל שלוש הקבוצות השתפרו במידה ממשית, בלי הבדל ביניהן בסוף המעקב, אם כי הגבהת העקב הביאה לשביעות רצון גבוהה יותר בשבועות הראשונים [5]. סקירה שיטתית מ-2024 הגיעה למסקנה שהטיפול השמרני יעיל, בלי שיטה אחת שעדיפה בבירור [1], וסקירה על הגבהות עקב מצאה שהראיות עליהן מועטות וברמת ודאות נמוכה [7]. לגבי מדרסים לילדים בכלל ראו מדרסים לילדים, ועל כף רגל שטוחה בילדים – פלטפוס בילדים.

תרגילים, קרח ומשככי כאבים

מתיחות עדינות לשרירי השוק ולגיד אכילס, ותרגילי חיזוק לשרירי השוק והקרסול, מתאימים לרוב הילדים. קרח אחרי פעילות מקל על הכאב. כשיש כאב חד אחרי פעילות, משככי כאבים או נוגדי דלקת לתקופה קצרה יכולים לעזור, לפי המלצת רופא.

מניעה

תוכנית אימונים עם עלייה מבוקרת בעומס, יחס נכון בין אימון למנוחה, מתיחות של גיד אכילס ושרירי השוק, טיפול בטווחי תנועה מוגבלים, נעליים עם ריפוד עקב טוב, ובמידת הצורך מדרס מתאים. גם שינה מסודרת ותזונה מספקת חשובות לילד שמתאמן הרבה.

מהניסיון הקליני שלי

הפסקה הבאה מבוססת על ניסיוני הקליני ולא על מחקר מבוקר.

מניסיוני, אין הצדקה להתאים מדרסים יקרים ומורכבים לכל ילד עם מחלת סוור. זה מצב חולף, ובחלק גדול מהמקרים כרית עקב פשוטה או מדרס בסיסי עם הגבהת עקב קלה ותמיכה בקשת מספיקים. מדרס בהתאמה אישית אני שוקל בעיקר כשיש לילד גם בעיה מבנית בכף הרגל, כמו פרונציה בולטת, או כשהכאב חוזר עונה אחרי עונה.

אני משקיע יותר זמן בשיחה עם ההורים ועם הילד על ניהול העומס בפועל – כמה אימונים בשבוע, כמה משחקים, על איזה משטח ובאילו נעליים – מאשר בבחירת המדרס עצמו. זו לרוב הנקודה שבאמת קובעת כמה זמן תימשך התקופה הכואבת. חשוב לי גם להרגיע: ילדים והורים רבים נבהלים מהמילה "מחלה", ומאוד עוזר להם לשמוע שהבעיה חולפת ואינה פוגעת בגדילה.

שאלות נפוצות

האם מחלת סוור פוגעת בגדילה של הילד?

לא. זהו גירוי מקומי באזור הגדילה, ולא נזק ללוחית הגדילה. הילד ימשיך לגדול כרגיל, והבעיה חולפת כשאזור הגדילה בעקב מתאחה.

האם צריך להפסיק ספורט לגמרי?

לרוב לא. הפחתה זמנית ומדורגת של העומס, יחד עם הגבהת עקב ותרגילים, מספיקה ברוב המקרים.

כמה זמן זה נמשך?

כל התקפה חולפת לרוב תוך כמה שבועות עד כמה חודשים, אבל הכאב יכול לחזור בתקופות של עומס או צמיחה מהירה, עד שאזור הגדילה מתאחה.

האם צריך צילום?

לא תמיד. צילום מומלץ כשהתמונה אינה אופיינית, כשהכאב חזק ובצד אחד, כשהוא לא משתפר, או כשיש כאב לילה, נפיחות או חום.

מחלת סבר או מחלת סוור – זה אותו דבר?

כן. השם בא מהרופא James Sever, ובעברית כותבים אותו גם "סבר" וגם "סוור". בשני המקרים מדובר באותו מצב – Calcaneal apophysitis, גירוי של אזור הגדילה בחלק האחורי של עצם העקב.

האם כל כאב עקב בילד הוא מחלת סוור?

לא, אבל אצל ילד פעיל בגיל 8–14 עם כאב באחורי העקב שקשור לריצה ולקפיצות, זו האפשרות הסבירה ביותר. כאב לילה או כאב במנוחה, חום, נפיחות או אודם, כאב שהתחיל אחרי נפילה, צליעה גם בימים בלי ספורט או נפיחות במפרקים נוספים – מכוונים לבירור אחר, כמו שבר מאמץ בעצם העקב, ציסטה בעצם, זיהום או דלקת מפרקים של ילדים, ומחייבים בדיקה רפואית. אצל ילדים צעירים יותר, או כשהכאב בתחתית העקב ולא מאחוריו, כדאי לעבור גם על האבחנה המבדלת של כאבים בעקב.

לסיכום

מחלת סוור היא הסיבה השכיחה לכאב עקב בילדים ובמתבגרים פעילים – גירוי של אזור הגדילה באחורי העקב בגלל עומס חוזר. היא חולפת מעצמה, אינה פוגעת בצמיחה, ומגיבה היטב להפחתת עומס, הגבהת עקב או כרית עקב, קרח ותרגילים. כאב לילה, נפיחות, חום או צליעה מתמשכת מחייבים בדיקה רפואית כדי לשלול בעיה אחרת.

מקורות

  1. Hernandez-Lucas P, et al. Conservative Treatment of Sever's Disease: A Systematic Review. J Clin Med. 2024;13(5):1391. PMID: 38592198
  2. Wiegerinck JI, Yntema C, Brouwer HJ, et al. Incidence of calcaneal apophysitis in the general population. Eur J Pediatr. 2014;173(5):677-9. PMID: 24297670
  3. Micheli LJ, Ireland ML. Prevention and management of calcaneal apophysitis in children: an overuse syndrome. J Pediatr Orthop. 1987;7(1):34-8. PMID: 3793908
  4. James AM, Williams CM, Haines TP. Effectiveness of footwear and foot orthoses for calcaneal apophysitis: a 12-month factorial randomised trial. Br J Sports Med. 2016;50(20):1268-1275. PMID: 26917682
  5. Wiegerinck JI, Zwiers R, Sierevelt IN, et al. Treatment of Calcaneal Apophysitis: Wait and See Versus Orthotic Device Versus Physical Therapy: A Pragmatic Therapeutic Randomized Clinical Trial. J Pediatr Orthop. 2016;36(2):152-7. PMID: 25985369
  6. Rachel JN, Williams JB, Sawyer JR, et al. Is radiographic evaluation necessary in children with a clinical diagnosis of calcaneal apophysitis (sever disease)? J Pediatr Orthop. 2011;31(5):548-50. PMID: 21654464
  7. Bourke J, Munteanu S, Merza E, et al. Efficacy of heel lifts for lower limb musculoskeletal conditions: A systematic review. J Foot Ankle Res. 2024;17(2):e12031. PMID: 38878299
  8. Morancie NA, Irvin L, Rayala BZ. Heel Pain: Diagnosis and Management. Am Fam Physician. 2025;112(6):648-656. PMID: 41533410
WhatsApp