נוירומת מורטון – מה אומר המחקר על האבחון והטיפול?

הדף הזה מרכז את מה שהמחקר יודע היום על נוירומת מורטון – לא את ההסבר הבסיסי, אלא את המספרים: כמה מדויקות בדיקות ההדמיה, האם גודל הנוירומה משנה, כמה זמן עוזרת זריקה, מה קורה אחרי זריקת אלכוהול או גלי רדיו, ומה התוצאות של ניתוח לאורך שנים. השורה התחתונה: האבחנה הקלינית מדויקת ברוב המקרים, גודל הנוירומה בהדמיה מנבא מעט, הזריקות מקלות בעיקר לטווח הקצר-בינוני, וניתוח מקל אצל רוב המנותחים במחיר של נימול קבוע בין האצבעות [1][2][3].

להסבר המלא על התסמינים, האבחנה המבדלת והטיפול המעשי ראו את הדף הראשי נוירומת מורטון – תסמינים, אבחון וטיפול.

נתי שטיין

פיזיותרפיסט העוסק באורתופדיה של כף הרגל ובהתאמת מדרסים.
B.P.T. — אוניברסיטת תל אביב, 1996
M.Sc. בפיזיותרפיה אורתופדית — אוניברסיטת בן-גוריון
לימודי אוסטאופתיה — Madrid School of Osteopathy
הכשרה בתחום הנעלה רפואית
מאמן כושר מוסמך — וינגייט

יצירת קשר

WhatsApp
052-8306095
nati.shtain@gmail.com

בקצרה

  • אולטרסאונד ו-MRI מזהים נוירומה ברגישות דומה (כ-90%), אבל MRI מראה "נוירומות" גם אצל כרבע מהאנשים בלי תסמינים [4][5].
  • גודל הנוירומה אינו מנבא בעקביות את עוצמת הכאב או את תוצאות הניתוח [6][7].
  • זריקת סטרואיד מקלה לשלושה עד שישה חודשים אצל רבים; לאחר שנה ההשפעה נחלשת, ובסקירת קוקרן היתרון על זריקת הרדמה בלבד לא היה ודאי [1][8][9].
  • זריקת אלכוהול: רק 29% ללא תסמינים אחרי 5 שנים [10]. גלי רדיו: כמחצית עם הקלה מלאה, על בסיס מחקרים חלשים [11].
  • כריתת העצב: 85% שביעות רצון טובה-מצוינת אחרי כשש שנים, עם נימול צפוי בין האצבעות [12].

מה בדיוק קורה לעצב?

נוירומת מורטון ידועה בספרות בשמות רבים – Morton's metatarsalgia, Interdigital neuritis, Interdigital neuroma, Intermetatarsal neuroma, Morton's entrapment ו-Interdigital nerve compression syndrome – וכולם מתארים אותה תופעה: לכידה ועיבוי של העצב הדיגיטלי המשותף בחלק הקדמי של המרווח בין ראשי המסרקים, בעיקר במרווח השלישי ופחות בשני [2][3]. התיאור הראשון בספרות הוא של תומאס ג'ורג' מורטון ב-1876.

המנגנון המקובל הוא מכני: בשלב האחרון של הדריכה, כשהאצבעות מתיישרות כלפי מעלה, העצב נמתח ונלחץ כנגד הרצועה הבין-מסרקית הרוחבית העמוקה ובין ראשי המסרקים. בבדיקה המיקרוסקופית רואים עיבוי סיבי סביב העצב (Perineural fibrosis), שינויים בכלי הדם הקטנים ושינויים ניווניים בסיבי העצב – כלומר תהליך ניווני-לחיצתי, ולא גידול של תאי עצב [3]. לכן יש חוקרים שמעדיפים את המונח "נוירופתיה דיגיטלית לחיצתית" [2].

איור אנטומי של העצבים הדיגיטליים בכף הרגל והעיבוי של נוירומת מורטון בין ראשי המסרקים
העצב הדיגיטלי המשותף עובר בין ראשי המסרקים מתחת לרצועה הבין-מסרקית העמוקה; שם מתפתח העיבוי

מי מפתח נוירומת מורטון?

התופעה שכיחה בעיקר מגיל הביניים ובבירור יותר אצל נשים: בניסוי המבוקר הגדול ביותר על זריקות, 85% מ-131 המשתתפים היו נשים, בגיל ממוצע של 53 [8]. לרוב הנוירומה מופיעה בכף רגל אחת, אבל יכולה להופיע בשתיהן. ההסבר המסורתי להעדפת המרווח השלישי הוא שהעצב בו מקבל ענפים משני העצבים הפלנטריים (המדיאלי והלטרלי) ולכן עבה ופחות נייד, ושהמרווח צר יחסית [3].

גורמים שהוצעו כתורמים [3]:

  • נעליים עם בית אצבעות צר ועקב גבוה.
  • ריצה ופעילות עם דחיפות חוזרות.
  • חבלה מקומית, עיבוי של הרצועה הבין-מסרקית, או בורסה מוגדלת או מודלקת במרווח.
  • שינויים במבנה קדמת כף הרגל – הלוקס וולגוס, צניחה של הקשת הרוחבית – שמרחיבים את קדמת כף הרגל ומגבירים את הלחץ על העצב.
  • קיצור שרירי השוק, שמגביר עומס על קדמת כף הרגל (ראו לחצים בכף הרגל).
  • הוצע גם שלחץ או גירוי עצבי גבוה יותר (למשל בגב התחתון) עשוי להגביר את רגישות העצב – השערה שאין לה כרגע ביסוס מחקרי חזק.

איך התסמינים מתוארים במחקרים?

התסמינים העיקריים הם כאב שורף או דוקר במרווח שמקרין לאצבעות, נימול, ותחושה של "הליכה על חלוק אבן" [1]. הם מחמירים בהליכה ממושכת, בנעליים עם בית אצבעות הדוק ובנעליים שבהן העקב גבוה מהחלק הקדמי. בשלבים הראשונים התסמינים חולפים בהדרגה כשמורידים נעליים ונחים; אצל חלק מהמטופלים מתפתחים כאב מתמיד וכאב לילה. נתונים ישנים שצוטטו בעבר על שיעורים מדויקים של כל תסמין אינם עקביים בין מחקרים, ולכן אינם מובאים כאן.

כמה מדויקת האבחנה?

בדיקה קלינית

המבחנים הקליניים העיקריים הם לחיצה בין האגודל לאצבע משני צידי המרווח (Thumb-index finger test), לחיצה רוחבית על ראשי המסרקים, ו"סימן מולדר" – "קליק" מוחשי בזמן הלחיצה. במחקר שבדק 76 כפות רגליים שנותחו, רגישות במרווח הייתה חיובית ב-95%, הלחיצה הרוחבית ב-88%, הקשה על כף הרגל ב-61% וירידה בתחושה בקצות האצבעות ב-67% [5]. במחקר אחר, ההערכה הקלינית הייתה מדויקת יותר מהאולטרסאונד ומה-MRI, ולפי החוקרים אין צורך בהדמיה שגרתית כשהאבחנה הקלינית ברורה [6].

איור של מבחן לחיצה רוחבית על קדמת כף הרגל לבדיקת נוירומת מורטון
מבחן הלחיצה הרוחבית (Squeeze test / Mulder) – לחיצה על ראשי המסרקים מהצדדים עשויה לשחזר את הכאב או 'קליק'

אולטרסאונד מול MRI

ממצאאולטרסאונדMRI
רגישות במטא-אנליזה (14 מחקרים) [4]91%90%
סגוליות משוקללת [4]כ-85% (טווח רחב)גבוהה, על בסיס מעט מחקרים
יתרונותזול, זמין, בדיקה דינמית, מאפשר הזרקה מונחיתמראה גם רקמות ומפרקים סמוכים
חיסרון בולטפחות מדויק בנוירומות קטנות [6]"נוירומות" ב-25% מכפות רגליים ללא תסמינים [5]

המסקנה של המטא-אנליזה הייתה שהאולטרסאונד מדויק כמו MRI ועשוי להיות הבדיקה החסכונית יותר [4].

האם גודל הנוירומה חשוב?

בעבר הוצעו ספי גודל (למשל "מעל 5 מ"מ") כהגדרה לנוירומה משמעותית. המחקר מראה תמונה מורכבת יותר: לא נמצא קשר בין גודל הנגע לבין עוצמת הכאב לפני הניתוח או מידת ההקלה אחריו, ונגעים קטנים מ-6 מ"מ גרמו לתסמינים כמו גדולים [6]. סקירה עדכנית מ-2025, שמיפתה 34 מחקרים, הגיעה למסקנה דומה: הקשר בין גודל לתסמינים ולתוצאות הטיפול אינו עקבי, וההערכה הקלינית נשארת המרכזית [7]. לגבי זריקות, מחקר אחד מצא שבנוירומות של 5 מ"מ ומטה ההקלה נמשכה עד חצי שנה, לעומת שישה שבועות בנוירומות גדולות יותר, אבל אחרי שנה לא היה הבדל [13]; מחקר אחר לא מצא קשר בין הגודל לתגובה [8][14].

מה אומרים המחקרים על זריקות?

סטרואיד

  • ניסוי מבוקר (131 משתתפים): זריקת סטרואיד עם חומר הרדמה בהנחיית אולטרסאונד שיפרה את מצב כף הרגל לעומת הרדמה בלבד, בחודש ובשלושה חודשים; גודל הנוירומה לא השפיע [8].
  • ניסוי מבוקר על הנחיית אולטרסאונד (45 כפות רגליים): הכאב ירד בשתי הקבוצות; שיעור ה"כישלון" תוך 12 חודשים היה 48% עם הנחיה ו-55% בלי – הבדל לא מובהק [9].
  • סדרה של זריקה אחת (39 נוירומות): לאחר 9 חודשים, 66% דיווחו על תוצאה חיובית ו-28% על הקלה מלאה; 31% הגיעו לניתוח [14].
  • סקירת קוקרן 2024 (6 ניסויים, 373 משתתפים): בהשוואה להרדמה בלבד ייתכן שאין הבדל ממשי בכאב (ודאות נמוכה); זריקה מונחית אולטרסאונד כנראה עדיפה על זריקה עיוורת בכאב ובתפקוד. תופעות לוואי שדווחו: דלדול עור, שינוי צבע ודלדול כרית השומן [1].

המסקנה המעשית: זריקה יכולה להיות "גשר" טוב לכמה חודשים, בעיקר יחד עם שינוי הנעלה ומדרס, אבל לא תמיד פתרון קבוע – וזריקות חוזרות מגדילות את הסיכון לדלדול כרית השומן.

איור של הזרקה למרווח הבין-מסרקי בכף הרגל לטיפול בנוירומת מורטון
הזרקה למרווח הבין-מסרקי – לרוב סטרואיד עם חומר הרדמה מקומי, רצוי בהנחיית אולטרסאונד

אלכוהול, גלי רדיו וקריו

  • אלכוהול (סקלרוזיס): תוצאות קצרות טווח טובות, אבל במעקב ממוצע של 61 חודשים רק 29% נשארו ללא תסמינים, 16 מתוך 45 עברו ניתוח, ו-13 נוספים חוו חזרה של תסמינים [10].
  • גלי רדיו (Radiofrequency ablation): במטא-אנליזה של 8 מחקרים (237 מטופלים), כ-48% דיווחו על הקלה מלאה וכ-16% על חוסר תועלת, עם כ-2% סיבוכים קלים; רוב המחקרים היו סדרות מקרים ללא קבוצת ביקורת [11].
  • קריו (הקפאת העצב), בוטוקס וקפסאיצין: נבדקו בסדרות קטנות; יש סימנים לתועלת, אבל לא ניתן עדיין לקבוע את מקומם [2].

טיפולים שמרניים אחרים

בסקירה שיטתית, לצד זריקות הסטרואיד, למוביליזציה ומניפולציה של קדמת כף הרגל היו הראיות הטובות ביותר להפחתת כאב, אך על בסיס מעט מחקרים [3]. לגלי הלם, לייזר ואולטרסאונד טיפולי נמצאה השפעה מוגבלת, במחקרים קטנים. גם למדרסים ולשינוי הנעלה אין כמעט ניסויים מבוקרים, אך הם חלק מכל פרוטוקול טיפול שמרני, ובתוכנית מדורגת שהתחילה בהם רק 21% מהמטופלים הגיעו לניתוח [15].

מה ידוע על תוצאות הניתוח?

מחקרמה נבדקתוצאה
Coughlin ו-Pinsonneault, 2001 [12]66 מטופלים, מעקב ממוצע של 5.8 שנים אחרי כריתה מגב כף הרגל85% שביעות רצון טובה-מצוינת; 65% מכפות הרגליים ללא כאב; נימול אצל כמחצית, מפריע רק ב-4 כפות רגליים; הגבלות בבחירת נעליים אצל רבים
Lu ועמיתים, 2021 [16]מטא-אנליזה של 35 מחקרים, כ-3,000 מטופליםהקלה מלאה בכאב: 43% אחרי זריקה, 68% אחרי שחרור העצב, 74% אחרי כריתה; צורך בניתוח נוסף שכיח יותר אחרי זריקה
Lee ועמיתים, 2024 [17]גישה מכף הרגל מול גישה מגב כף הרגלבגישה מכף הרגל פחות ירידה בתחושה אבל יותר רגישות בצלקת; שיעור ניתוחים חוזרים וסיבוכים דומה
Choi ועמיתים, 2022 [18]ניתוחים חלופיים לכריתהשחרור העצב (Neurolysis) נקשר לפחות תסמינים עצביים אחרי הניתוח; היעילות של שחרור זעיר-פולשני ושל קיצור מסרק לא הוכחה

סקירות מתארות תוצאות טובות עד מצוינות בכ-80% מהמנותחים, ומדגישות שאבחנה נכונה והתייחסות לגורמים נלווים – כמו קיצור שרירי השוק או בעיה במפרק סמוך – הן מפתח להצלחה [3]. נימול בין האצבעות אחרי כריתה הוא תוצאה צפויה, וקיים סיכון לנוירומה בקצה העצב (Stump neuroma).

מה המשמעות למטופל?

הסדר המקובל, שמתאים גם לראיות, הוא: קודם נעל רחבה, הפחתת עומס ומדרס, ולפי הצורך טיפול ידני; אחר כך זריקה – רצוי בהנחיית אולטרסאונד; וניתוח כשכל אלה לא הספיקו [1][3]. גודל הנוירומה בהדמיה הוא נתון עזר, לא קריטריון להחלטה. לעקרונות של מדרס לקדמת כף הרגל ראו מדרסים למטטרסלגיה, ולכאבים אחרים בכרית כף הרגל – מטטרסלגיה וקרע בלוחית הפלנטרית, שלעיתים מופיע לצד נוירומה.

מהניסיון הקליני שלי

הפסקה הבאה מבוססת על ניסיוני הקליני ולא על מחקר מבוקר.

המחקר על נוירומת מורטון מתמקד בעיקר בזריקות ובניתוח, כי אותם קל יותר לבדוק בניסוי. בעבודה שלי, רוב המטופלים מגיעים לשיפור משמעותי עוד לפני השלב הזה – בעזרת שינוי נעליים, מדרס עם כרית מטטרסלית במיקום מדויק וטיפול ידני. אני רואה בזריקה כלי שימושי כשהכאב חריף ומונע מהמטופל ללכת, אבל אני מקפיד לומר שבלי שינוי בעומס על קדמת כף הרגל הכאב נוטה לחזור כשהשפעת הזריקה דועכת. זו התרשמות קלינית שלי, שאינה מבוססת על ניסוי מבוקר.

שאלות נפוצות

מה עדיף לאבחון – אולטרסאונד או MRI?

במטא-אנליזה הרגישות של שתי הבדיקות הייתה דומה (91% ו-90%), והאולטרסאונד זול וזמין יותר ומאפשר הזרקה מונחית [4]. MRI מראה גם רקמות סמוכות, אבל מזהה "נוירומות" גם אצל כרבע מכפות הרגליים בלי תסמינים [5]. כשהאבחנה הקלינית ברורה, הדמיה שגרתית אינה תמיד נחוצה [6].

האם נוירומה גדולה יותר מחייבת ניתוח?

לא. לא נמצא קשר עקבי בין גודל הנוירומה לבין עוצמת הכאב או תוצאות הטיפול [6][7], וההחלטה נקבעת לפי התסמינים ולפי התגובה לטיפול השמרני.

האם זריקה יכולה לחסוך ניתוח?

אצל חלק מהמטופלים כן. בסדרה של זריקה בודדת, לאחר 9 חודשים 66% דיווחו על תוצאה חיובית ו-31% הגיעו לניתוח [14]. במטא-אנליזה, הקלה מלאה בכאב הייתה פחות שכיחה אחרי זריקה מאשר אחרי ניתוח, והצורך בניתוח נוסף היה שכיח יותר [16].

מה קורה לתחושה בין האצבעות אחרי ניתוח?

אחרי כריתת העצב צפוי נימול באזור שבין שתי האצבעות. במעקב ארוך הוא דווח אצל כמחצית מהמנותחים, אבל הפריע רק במעט מקרים [12]. בגישה מכף הרגל דווחה פחות ירידה בתחושה, אך יותר רגישות בצלקת [17].

האם נימול בכמה אצבעות הוא נוירומת מורטון?

נוירומה גורמת בדרך כלל לנימול בצדדים הסמוכים של שתי אצבעות בלבד. נימול רחב יותר, בכמה אצבעות או בשתי כפות הרגליים, מכוון לבעיה עצבית אחרת, כמו תסמונת התעלה הטרסלית או נוירופתיה – ראו נימול בכף הרגל.

לסיכום

המחקר על נוירומת מורטון מראה שהאבחנה הקלינית אמינה, שאולטרסאונד ו-MRI דומים בדיוקם, ושגודל הנוירומה אינו קובע לבדו את התמונה. זריקות סטרואיד מקלות לחודשים אצל רבים אך לא תמיד לאורך זמן, זריקות אלכוהול מאבדות מיעילותן לאורך שנים, וגלי רדיו נראים מבטיחים על בסיס מחקר חלש. ניתוח נותן תוצאה טובה אצל רוב המנותחים, עם נימול צפוי. לתמונה הקלינית המלאה ראו נוירומת מורטון, ולסקירת כאבי כף הרגל – כאבים בכף הרגל.

מקורות

  1. Matthews BG, Thomson CE, Harding MP, McKinley JC, Ware RS. Treatments for Morton's neuroma. Cochrane Database Syst Rev. 2024;2(2):CD014687. PMID: 38334217.
  2. Matthews BG, Hurn SE, Harding MP, Henry RA, Ware RS. The effectiveness of non-surgical interventions for common plantar digital compressive neuropathy (Morton's neuroma): a systematic review and meta-analysis. J Foot Ankle Res. 2019;12:12. PMID: 30809275.
  3. Gougoulias N, Lampridis V, Sakellariou A. Morton's interdigital neuroma: instructional review. EFORT Open Rev. 2019;4(1):14-24. PMID: 30800476.
  4. Bignotti B, Signori A, Sormani MP, et al. Ultrasound versus magnetic resonance imaging for Morton neuroma: systematic review and meta-analysis. Eur Radiol. 2015;25(8):2254-62. PMID: 25809742.
  5. Owens R, Gougoulias N, Guthrie H, Sakellariou A. Morton's neuroma: clinical testing and imaging in 76 feet, compared to a control group. Foot Ankle Surg. 2011;17(3):197-200. PMID: 21783084.
  6. Sharp RJ, Wade CM, Hennessy MS, Saxby TS. The role of MRI and ultrasound imaging in Morton's neuroma and the effect of size of lesion on symptoms. J Bone Joint Surg Br. 2003;85(7):999-1005. PMID: 14516035.
  7. Vadera S, Divall P, Bhatia M. The role of neuroma size in the management of Morton's neuroma. Foot (Edinb). 2025;65:102204. PMID: 41108869.
  8. Thomson CE, Beggs I, Martin DJ, et al. Methylprednisolone injections for the treatment of Morton neuroma: a patient-blinded randomized trial. J Bone Joint Surg Am. 2013;95(9):790-8. PMID: 23636185.
  9. Mahadevan D, Attwal M, Bhatt R, Bhatia M. Corticosteroid injection for Morton's neuroma with or without ultrasound guidance: a randomised controlled trial. Bone Joint J. 2016;98-B(4):498-503. PMID: 27037432.
  10. Gurdezi S, White T, Ramesh P. Alcohol injection for Morton's neuroma: a five-year follow-up. Foot Ankle Int. 2013;34(8):1064-7. PMID: 23669161.
  11. Llombart-Blanco R, Mariscal G, Benlloch M, Barrios C, Llombart-Ais R. Systematic Review and Meta-analysis of Radiofrequency Ablation for Morton's Neuroma: Outcomes and Predictors of Success. Am J Phys Med Rehabil. 2025;104(5):465-472. PMID: 39642322.
  12. Coughlin MJ, Pinsonneault T. Operative treatment of interdigital neuroma. A long-term follow-up study. J Bone Joint Surg Am. 2001;83(9):1321-8. PMID: 11568193.
  13. Makki D, Haddad BZ, Mahmood Z, et al. Efficacy of corticosteroid injection versus size of plantar interdigital neuroma. Foot Ankle Int. 2012;33(9):722-6. PMID: 22995258.
  14. Markovic M, Crichton K, Read JW, Lam P, Slater HK. Effectiveness of ultrasound-guided corticosteroid injection in the treatment of Morton's neuroma. Foot Ankle Int. 2008;29(5):483-7. PMID: 18510900.
  15. Bennett GL, Graham CE, Mauldin DM. Morton's interdigital neuroma: a comprehensive treatment protocol. Foot Ankle Int. 1995;16(12):760-3. PMID: 8749346.
  16. Lu VM, Puffer RC, Everson MC, et al. Treating Morton's neuroma by injection, neurolysis, or neurectomy: a systematic review and meta-analysis of pain and satisfaction outcomes. Acta Neurochir (Wien). 2021;163(2):531-543. PMID: 32056015.
  17. Lee W, McDonald J, Azam M, Lachance AD. The comparison of postoperative outcomes in Morton's neuroma excision between plantar versus dorsal approach: A systematic review and meta-analysis. Foot Ankle Surg. 2024;30(8):621-629. PMID: 38880729.
  18. Choi JY, Hong WH, Kim MJ, Chae SW, Suh JS. Operative treatment options for Morton's neuroma other than neurectomy – a systematic review. Foot Ankle Surg. 2022;28(4):450-459. PMID: 34736848.
WhatsApp