טיפול בפלטפוס בילדים – אלגוריתם מבוסס ראיות: מעקב, נעליים, מדרסים, תרגילים וניתוח

הטיפול בפלטפוס בילדים תלוי בשתי שאלות: האם כף הרגל גמישה או נוקשה, והאם יש תסמינים. ילד עם פלטפוס גמיש ללא כאבים אינו זקוק לטיפול אלא להסבר ולמעקב. ילד עם פלטפוס גמיש שכואב מתחיל בטיפול שמרני מדורג – התאמת פעילות, נעל מתאימה, מדרסים ותרגילים. פלטפוס נוקשה, או כאב שאינו משתפר למרות טיפול שמרני מלא, מופנה לבירור אורתופדי, ורק מיעוט קטן מגיע לניתוח.

הדף מציג אלגוריתם מעשי ואת הראיות שמאחורי כל שלב. ההבחנה בין פלטפוס תקין למדאיג מוסברת בדף פלטפוס בילדים, והבדיקה עצמה – בדף אבחון פלטפוס בילדים.

נתי שטיין

פיזיותרפיסט העוסק באורתופדיה של כף הרגל ובהתאמת מדרסים.
B.P.T. — אוניברסיטת תל אביב, 1996
M.Sc. בפיזיותרפיה אורתופדית — אוניברסיטת בן-גוריון
לימודי אוסטאופתיה — Madrid School of Osteopathy
הכשרה בתחום הנעלה רפואית
מאמן כושר מוסמך — וינגייט

יצירת קשר

WhatsApp
052-8306095
nati.shtain@gmail.com

בקצרה

  • פלטפוס גמיש ללא תסמינים: הסבר, הרגעה ומעקב. אין ראיות שמדרסים או נעליים "מתקנות" משנים את התפתחות הקשת.
  • פלטפוס גמיש עם תסמינים: התאמת פעילות, נעל יציבה, מדרס פשוט, מתיחת גיד אכילס ותרגול; תרופות נגד כאב לזמן קצר בלבד.
  • הראיות למדרסים בילדים מוגבלות: חלק מהמחקרים מראים הקלה בכאב ושיפור בתפקוד, ואין יתרון מוכח למדרס יקר בהתאמה אישית.
  • גיד אכילס קצר משנה את התוכנית: מתחילים במתיחות, כי מדרס קשיח עלול להגביר כאב.
  • ניתוח שמור לכאב מתמשך שלא הגיב לטיפול שמרני; בילדים מעדיפים אוסטאוטומיה על פני קיבוע מפרקים.

מה האלגוריתם לטיפול בפלטפוס בילדים?

סקירות עדכניות מציעות גישה מדורגת שמתחילה בסיווג הילד לאחת משלוש קבוצות [1][2][3]:

מצבמה עושיםמתי מעריכים מחדש
פלטפוס גמיש ללא תסמיניםהסבר להורים, עידוד פעילות והליכה יחפה, ללא מדרסיםאם מופיעים כאב, נוקשות, החמרה, או אם אין שיפור אחרי גיל 10
פלטפוס גמיש עם תסמיניםהתאמת פעילות, נעל יציבה, מדרס, מתיחות ותרגול, טיפול בגורמים תורמים (עודף משקל, גמישות יתר)אחרי 3–6 חודשים של טיפול שמרני עקבי
פלטפוס נוקשה, חד-צדדי או עם ממצאים נוירולוגייםהפניה לאורתופד ילדים, הדמיה לפי הצורךלפי הממצאים
כאב מתמשך למרות טיפול שמרני מלאהערכה אורתופדית לשקילת ניתוח–

כאשר פלטפוס גמיש ממשיך להחמיר אחרי גיל 10, גם ללא כאב, כדאי לבצע הערכה נוספת כדי לשלול סיבה בסיסית [2].

ומה לגבי פלטפוס קשיח (נוקשה) אצל ילד?

פלטפוס קשיח אינו מטופל לפי המסלול של פלטפוס גמיש. הצעד הראשון הוא בירור הסיבה אצל אורתופד ילדים – לרוב קואליציה טרסלית, ולעיתים מצב מולד או עצבי-שרירי – בבדיקה קלינית ובהדמיה, כש-CT הוא הבדיקה המועדפת כשחושדים בקואליציה [2][3]. הטיפול נגזר מהסיבה ומהכאב, וניתוח נשקל כשכאב משמעותי נמשך למרות טיפול שמרני [1][12]. ההבחנה בין הסוגים מוסברת בעמוד סוגי פלטפוס – גמיש מול קשיח.

פלטפוס גמיש ללא תסמינים – למה לא לטפל?

המחקר המשפיע ביותר בתחום הוא של Wenger ועמיתיו: 129 ילדים בגיל 1–6 חולקו באקראי לארבע קבוצות – ללא טיפול, נעליים מתקנות, כוסות עקב (UCBL) ומדרסים יצוקים בהתאמה אישית. אחרי לפחות שלוש שנות מעקב הקשת השתפרה בכל הקבוצות, ללא הבדל מובהק בין הקבוצות שטופלו לבין קבוצת הביקורת, בבדיקה קלינית ובצילומים [4]. סקירה ביקורתית מ-2012 וסקירת Cochrane מ-2022 מסכמות שאין ראיות איכותיות שמצדיקות טיפול בכף רגל שטוחה גמישה ללא תסמינים, ואין ראיות שמדרסים מונעים פלטפוס כואב בהמשך [5][6].

מה עם "שיפור" שנראה בצילום?

כמה מחקרים דיווחו על שיפור במדידות רנטגן אחרי שימוש ממושך במדרסים, אך רובם ללא קבוצת ביקורת, ולכן אי אפשר להפריד בין השפעת המדרס לבין ההתפתחות הטבעית של הקשת עם הגיל [1]. סקירה שיטתית שבדקה במיוחד את ההשפעה המבנית ארוכת הטווח של מדרסים מצאה מעט מחקרים, באיכות נמוכה, שאינם מאפשרים מסקנה חד-משמעית [7].

המחיר של טיפול מיותר

טיפול מיותר בילדים ללא תסמינים הוא יקר ואינו משנה את התוצאה. בסקירת ספרות דווח שחלק ניכר מהילדים עם פלטפוס משתמשים במדרסים, הרבה יותר מאחוז הילדים שמדווחים על כאב [1]. מעבר לעלות, הנעלה אורתופדית ומדרסים כפויים עלולים לפגוע בדימוי העצמי של הילד; בסקר שנערך בקרב מבוגרים שנאלצו להשתמש בהנעלה מתקנת בילדותם, רבים זכרו את החוויה כשלילית [3]. ההמלצה הטובה ביותר כאן היא הסבר מבוסס עובדות להורים: כף רגל שטוחה וגמישה היא מצב פיזיולוגי, היא משתפרת עם הגיל אצל רוב הילדים, ואין עדות שהיא תגרום כאב או מגבלה בבגרות [2][3].

פלטפוס גמיש עם תסמינים – הטיפול השמרני

פלטפוס גמיש סימפטומטי מתבטא בכאב בצד הפנימי של הקשת או מעל ראש הטאלוס, כאב באזור הסינוס טרסי, כאב בשוק או בברך לאחר פעילות, סיבולת ירודה, עייפות מהירה בהליכה ובלאי מהיר של הנעליים [2]. נקעים חוזרים וקיצור של גיד אכילס שכיחים יותר בקבוצה הזו [1].

הדרכה וחינוך

הטיפול מתחיל בהסבר: מה המקור של הכאב, מה ההבדל בין פלטפוס פיזיולוגי לסימפטומטי, ומה הציפיות. חלק מהותי מההדרכה הוא איתור וטיפול בגורמים תורמים כמו עודף משקל, גמישות יתר ובעיות ביישור של הגפה כולה [2].

התאמת פעילות ותרופות

בתקופות של כאב חזק ניתן להפחית זמנית פעילות שמחמירה את התסמינים, בלי להפסיק פעילות גופנית. משככי כאב או נוגדי דלקת לא סטרואידיים מתאימים לתקופה קצרה בלבד, כשיש עדות לדלקת מקומית, ותמיד בהתאם להנחיית רופא [2]. כאב בעקב בגיל בית הספר הוא לרוב מחלת סבר, שמטופלת באותם עקרונות.

בחירת נעליים

נעל מתאימה היא צעד ראשון סביר בילד עם תסמינים: נעל סגורה, בית עקב יציב, סוליה שאינה מתעוותת בקלות בצד הפנימי, ומקום להכנסת מדרס אם יידרש [2]. בילדים עם חוסר יציבות בקרסול ניתן לשקול נעל גבוהה. סנדלים וכפכפים מתאימים פחות לשעות של פעילות ממושכת. חשוב להבחין: נעל טובה מקלה על עומס, אבל אין עדות שנעל "אורתופדית" משנה את מבנה כף הרגל [4].

מדרסים לפלטפוס בילדים – מה הראיות?

מדרס נועד להפחית עומס ולשפר נוחות ותפקוד, לא "לבנות קשת". הראיות מעורבות:

  • במחקר אקראי בילדים בגיל 7–11 עם פרונציה מוגברת, לא נמצא הבדל בכאב, במיומנויות מוטוריות, בכושר או בדימוי העצמי בין מדרסים מוכנים, מדרסים בהתאמה אישית וקבוצת ביקורת [8].
  • במחקר אקראי מטייוואן בילדים עם פלטפוס גמיש סימפטומטי, מדרסים בהתאמה אישית שיפרו מדדי תפקוד ודיווחי הורים לאחר 12 שבועות לעומת ביקורת [9]. ראו פירוט בדף מחקר: מדרסים לילדים עם פלטפוס גמיש.
  • סקירה שיטתית מעודכנת (2018) וסקירת Cochrane (2022) מסכמות שמדרסים עשויים לשפר כאב ותפקוד בילדים עם תסמינים, אך הראיות באיכות נמוכה, ולא הוכח יתרון למדרס בהתאמה אישית על פני מדרס מוכן [6][10].

לכן ההמלצה המקובלת היא להתחיל במדרס פשוט וזול יחסית, ולעבור למדרס מותאם בעיקר כשהעיוות חמור יותר או כשמדרס פשוט לא הקל. במצבים חמורים יותר – רפיון רצועות משמעותי, חוסר יציבות בקרסול או תסמינים של גיד השוקה האחורי – ייתכן צורך במדרס גבוה מסוג UCBL או בסד קרסול-כף רגל (AFO) [2].

Halabchi ועמיתיו מסכמים שלושה עקרונות למדרס לילד: להתאים את המדרס לעיוות המבני, לשלב יציבות עם התאמה לצורה הטבעית של כף הרגל, ולשפר את היישור בעמידה [2]. בחירה מעשית של חומרים, גבהים ותדירות החלפה מופיעה בדף מדרסים לילדים.

גיד אכילס קצר – קודם מתיחות

כאשר גיד אכילס או שריר התאומים מקוצרים, הטאלוס נשאר בכפיפה כלפי מטה ואמצע כף הרגל "נשבר" כדי לאפשר את התנועה. מדרס קשיח עם קשת גבוהה לוחץ אז ישירות על ראש הטאלוס ועלול להגביר כאב [1][3]. במצב כזה מתחילים בתוכנית ביתית של מתיחת השוק וגיד אכילס (עם העקב מוחזק במצב מתוקן) וחיזוק שרירי השוק, ורק אחר כך שוקלים מדרס. אין עדות חזקה שפיזיותרפיה משנה את מבנה כף הרגל, אבל זו נקודת פתיחה סבירה ובטוחה [1].

תרגילים

תרגול שמשלב הליכה יחפה, חיזוק שרירי כף הרגל והשוק, שיווי משקל ופרופריוספציה נפוץ בפרקטיקה, וקיימים מחקרים קטנים שמראים שילוב שלו עם מדרסים משפר תוצאות [2]. עם זאת, מחקרים מבוקרים בילדים מעטים, ואין מספיק נתונים כדי לקבוע מינון מדויק [5][6]. תרגול כזה מתאים כחלק מטיפול בילד עם תסמינים, ולא כ"תיקון" לילד ללא תסמינים.

האם פלטפוס בילדות גורם לבעיות בבגרות?

זו השאלה שמניעה הורים רבים לטפל. במחקר ישראלי על מתגייסים בני 18 נמצא שבקרב בעלי פלטפוס בינוני-חמור שיעור כאבי הברך הקדמיים וכאבי הגב התחתון היה גבוה יותר [11]. החוקרים העלו את האפשרות שטיפול מונע בעיוות חמור יכול למנוע כאבים, אך הדבר לא נבדק ולא הוכח. כיום אין ראיות שמצדיקות טיפול מונע בכף רגל שטוחה גמישה ללא תסמינים [1][6]. בפרק המכני: בכף רגל רגילה העקב עובר לאינברסיה לקראת הדחיפה, ובכך הופך את כף הרגל למנוף קשיח; בכף רגל שטוחה גמישה, במיוחד עם גיד אכילס קצר, המעבר הזה עלול להיות חלקי, וזה יכול להסביר עייפות וכאב אצל חלק מהילדים [1]. להרחבה ראו ביומכניקה של כף הרגל.

מתי שוקלים ניתוח בפלטפוס של ילדים?

ניתוח בכף רגל שטוחה גמישה הוא נדיר. הוא נשקל כאשר כאב משמעותי נמשך למרות טיפול שמרני מלא ועקבי, ולעיתים בפלטפוס נוקשה (למשל קואליציה טרסלית) [1][12]. המטרה היא להפחית תסמינים לאורך שנות הגדילה ולבגרות, ולא לשפר מראה.

ניתוחי רקמות רכות בלבד

הידוק קופסית, הארכת גידים (גיד אכילס, פרונאוס ברוויס) או העברות גידים – כשהם מבוצעים לבד – הראו תוצאות חלשות ושיעורי כישלון גבוהים, כי המבנה הגרמי אינו משתנה. לכן הם משולבים בדרך כלל עם אוסטאוטומיה [1].

אוסטאוטומיות (חיתוך ויישור עצם)

  • אוסטאוטומיה של הזזה מדיאלית של העקב (medial displacement calcaneal osteotomy) – מזיזה את עצם העקב פנימה, מתקנת את הולגוס ומשנה את וקטור המשיכה של גיד אכילס [1].
  • הארכת העמוד החיצוני (lateral column lengthening, ניתוח Evans בגרסה מותאמת) – הארכת החלק הקדמי של עצם העקב, שמתקנת את האבדוקציה ואת הולגוס תוך שמירה על תנועה במפרקים. התיאור המקורי של Evans (1975) והסדרה של Mosca בילדים עם פלטפוס סימפטומטי חמור הראו תיקון של העיוות והקלה בכאב ברוב המקרים [13][14].
  • אוסטאוטומיה משולשת (Triple-C) – בעצם העקב, הקובואיד והקונאיפורם הפנימי; דווחו תוצאות קליניות ורדיוגרפיות חיוביות בסדרות מקרים, ללא קבוצות ביקורת [1].

רוב סדרות המקרים מדווחות על הקלה בכאב ושביעות רצון גבוהה, כולל חזרה לספורט, אך חסרים מחקרים מבוקרים ומעקב ארוך לבגרות [1][12].

ארתרודזיס (קיבוע מפרקים) – למה נמנעים בילדים?

קיבוע מפרקים נפוץ בטיפול בפלטפוס כואב של מבוגרים (פלטפוס על רקע גיד השוקה האחורי), אבל בילדים נמנעים ממנו ככל האפשר: הוא בלתי הפיך ומעביר עומס למפרקים השכנים, שעלולים להישחק עם השנים. החריג הוא מתבגרים עם פלטפוס חמור על רקע עצבי-שרירי, שבהם קיבוע יכול לתת תוצאה יציבה ואמינה [1][12].

ארתרואריזיס (שתל בסינוס טרסי)

בהליך זה מוחדר שתל (מתכת או חומר מתכלה) ל-sinus tarsi כדי לחסום את התנועה המוגזמת של המפרק התת-טלרי. ההליך פחות פולשני מאוסטאוטומיה, אך סקירה ביקורתית מצאה שיעור סיבוכים מדווח של כ-5% עד 19% – כאב בסינוס טרסי, תזוזת השתל, תגובה לגוף זר ותיקון חסר או יתר – שמנוהלים לרוב בהוצאת השתל, ומעט נתונים לטווח ארוך [15]. השימוש בו בילדים נותר שנוי במחלוקת [12].

שאלות נפוצות

האם מדרסים יתקנו את הפלטפוס של הילד?

לא. במחקר המבוקר של Wenger הקשת השתפרה באותה מידה עם מדרסים, עם נעליים מתקנות ובלי טיפול בכלל [4], וסקירה שיטתית לא מצאה ראיות משכנעות להשפעה מבנית ארוכת טווח של מדרסים [7]. מדרס יכול להקל על כאב ועייפות אצל ילד עם תסמינים [6][10], אבל הוא אינו "בונה" קשת.

כמה זמן נותנים לטיפול השמרני לפני הערכה מחדש?

בפלטפוס גמיש עם תסמינים מקובל להעריך מחדש אחרי 3–6 חודשים של טיפול שמרני עקבי – התאמת פעילות, נעל, מדרס ותרגול [1][2][3]. נוקשות, כאב בצד אחד, החמרה או ממצאים נוירולוגיים מצדיקים הפניה לאורתופד ילדים מוקדם יותר, בלי לחכות.

האם ילד עם פלטפוס צריך פיזיותרפיה ותרגילים?

ילד ללא תסמינים אינו צריך תוכנית תרגילים מיוחדת; פעילות רגילה, משחק והליכה יחפה על משטחים בטוחים מספיקים. אצל ילד עם תסמינים, ובמיוחד עם גיד אכילס קצר, מתיחות וחיזוק הם נקודת פתיחה סבירה ובטוחה, אף שהמחקרים המבוקרים בילדים מעטים [1][5][6].

מהניסיון הקליני שלי

הפסקה הבאה מבוססת על ניסיוני הקליני ולא על מחקר מבוקר.

אחת התופעות השכיחות בקליניקה היא הורים מודאגים מכף רגל שטוחה של ילד בריא, פעיל וללא כאבים. במקרים האלה אני מסביר שכף רגל שטוחה גמישה היא לרוב פיזיולוגית ואינה מצריכה טיפול, ואני משתדל לאתגר את ההמלצה הנפוצה על מדרסים "מונעים" ללא אינדיקציה קלינית ברורה.

כשילד כן סובל מתסמינים והמלצתי היא מדרס, אני משקיע זמן בהסבר להורים ולילד: אני מראה על דגם של כף רגל או על כף הרגל של הילד איך המדרס תומך באמצע כף הרגל ומפחית את הקריסה בעומס. כשההורים מבינים מה המדרס עושה ומה הוא לא עושה – הוא לא "יבנה" קשת – ההיענות טובה יותר והציפיות מציאותיות. אני מתאים לילדים מדרס עם תיקון מתון, בודק אחרי כמה שבועות שהכאב פחת ושהילד לא נמנע מפעילות, ומחליף אותו כשהנעל מתחלפת. אם אחרי תקופה סבירה של מדרס, נעל מתאימה ותרגול הכאב לא משתפר, אני מפנה לאורתופד ילדים. לבחירת מדרס למבוגרים עם פלטפוס ראו מדרסים לפלטפוס.

לסיכום

הטיפול בפלטפוס בילדים צריך להיות מותאם לתסמינים ולא למראה. בפלטפוס גמיש ללא כאבים, הטיפול הוא הסבר ומעקב. בפלטפוס גמיש סימפטומטי, השלבים הם התאמת פעילות, נעל יציבה, מדרס פשוט, מתיחות ותרגול – עם התייחסות מיוחדת לגיד אכילס קצר. פלטפוס נוקשה וכאב שאינו חולף מופנים לאורתופד ילדים, ובמקרים נבחרים ניתוח – בעיקר אוסטאוטומיה – מספק הקלה. לתמונה הכללית ראו פלטפוס – המדריך המלא.

מקורות

  1. Carr JB 2nd, Yang S, Lather LA. Pediatric Pes Planus: A State-of-the-Art Review. Pediatrics. 2016;137(3):e20151230. PMID: 26908688
  2. Halabchi F, Mazaheri R, Mirshahi M, Abbasian L. Pediatric flexible flatfoot; clinical aspects and algorithmic approach. Iran J Pediatr. 2013;23(3):247-260. PMID: 23795246
  3. Mosca VS. Flexible flatfoot in children and adolescents. J Child Orthop. 2010;4(2):107-121. PMID: 21455468
  4. Wenger DR, Mauldin D, Speck G, Morgan D, Lieber RL. Corrective shoes and inserts as treatment for flexible flatfoot in infants and children. J Bone Joint Surg Am. 1989;71(6):800-810. PMID: 2663868
  5. Jane MacKenzie A, Rome K, Evans AM. The efficacy of nonsurgical interventions for pediatric flexible flat foot: a critical review. J Pediatr Orthop. 2012;32(8):830-834. PMID: 23147627
  6. Evans AM, Rome K, Carroll M, Hawke F. Foot orthoses for treating paediatric flat feet. Cochrane Database Syst Rev. 2022;1(1):CD006311. PMID: 35080267
  7. Choi JY, Hong WH, Suh JS, Han JH, Lee DJ, Lee YJ. The long-term structural effect of orthoses for pediatric flexible flat foot: A systematic review. Foot Ankle Surg. 2020;26(2):181-188. PMID: 30765257
  8. Whitford D, Esterman A. A randomized controlled trial of two types of in-shoe orthoses in children with flexible excess pronation of the feet. Foot Ankle Int. 2007;28(6):715-723. PMID: 17592702
  9. Hsieh RL, Peng HL, Lee WC. Short-term effects of customized arch support insoles on symptomatic flexible flatfoot in children: A randomized controlled trial. Medicine (Baltimore). 2018;97(20):e10655. PMID: 29768332
  10. Dars S, Uden H, Banwell HA, Kumar S. The effectiveness of non-surgical intervention (Foot Orthoses) for paediatric flexible pes planus: A systematic review: Update. PLoS One. 2018;13(2):e0193060. PMID: 29451921
  11. Kosashvili Y, Fridman T, Backstein D, Safir O, Bar Ziv Y. The correlation between pes planus and anterior knee or intermittent low back pain. Foot Ankle Int. 2008;29(9):910-913. PMID: 18778669
  12. Bouchard M, Mosca VS. Flatfoot deformity in children and adolescents: surgical indications and management. J Am Acad Orthop Surg. 2014;22(10):623-632. PMID: 25281257
  13. Evans D. Calcaneo-valgus deformity. J Bone Joint Surg Br. 1975;57(3):270-278. PMID: 1171869
  14. Mosca VS. Calcaneal lengthening for valgus deformity of the hindfoot. Results in children who had severe, symptomatic flatfoot and skewfoot. J Bone Joint Surg Am. 1995;77(4):500-512. PMID: 7713966
  15. Metcalfe SA, Bowling FL, Reeves ND. Subtalar joint arthroereisis in the management of pediatric flexible flatfoot: a critical review of the literature. Foot Ankle Int. 2011;32(12):1127-1139. PMID: 22381197
WhatsApp