חומרי מדרסים – איך בוחרים בין EVA, Poron, פוליפרופילן וקרבון?

החומרים העיקריים למדרסים הם קצפים כמו EVA ו-Plastazote, חומרי ריפוד כמו Poron, תרמופלסטים כמו פוליפרופילן, וקומפוזיטים כמו קרבון וחומרים להדפסה בתלת־ממד. אף אחד מהם אינו "הטוב ביותר" באופן כללי: הבחירה תלויה בתפקיד שהחומר ממלא במדרס, בעובי ובמבנה שלו, בנעל ובמטרה הטיפולית.

מדרס אינו עשוי מ"חומר טוב" או מ"חומר פשוט". הוא מערכת שבה החומר, העובי, הקשיות, הגאומטריה והשילוב בין שכבות פועלים יחד. לכן בחירה בין EVA, Poron, Plastazote, פוליפרופילן או קרבון אינה דומה לבחירת חומר גלם מתוך קטלוג – השאלה היא מה אנחנו רוצים שהמדרס יעשה.

לפעמים המטרה היא ליצור שכבה שמפזרת לחץ או מאפשרת accommodation באזור רגיש. במקרה אחר אנחנו זקוקים לשלד דק ששומר על צורתו. ולעיתים אותו מדרס משלב שלד קשיח יחסית, שכבת ביניים גמישה וריפוד מקומי – כך שאין אפילו חומר אחד שאפשר להגדיר כ"חומר של המדרס".

גם המחקר בתחום מצומצם יותר מכפי שניתן להתרשם מהשיח המסחרי. סקירה שיטתית שבחנה את השפעת חומרי המדרסים על לחצים פלנטריים מצאה רק חמישה מחקרי מעבדה מתאימים. EVA, polyurethane/PORON ו-polyethylene/Plastazote הפחיתו לחץ שיא בתנאי בדיקה שונים, אבל הממצאים אינם יוצרים דירוג אוניברסלי של חומרים ואינם מוכיחים שחומר מסוים יביא לתוצאה קלינית טובה יותר אצל כל מטופל.[1]

לכן בעמוד הזה לא נחפש "מהו החומר הטוב ביותר", אלא נבנה מפה: אילו משפחות חומרים קיימות, אילו תכונות באמת חשובות, ואיפה כדאי להעמיק בכל חומר בנפרד.

אינפוגרפיקה על EVA: מבנה מולקולרי של אתילן וויניל אצטט, קצף בתאים סגורים, תכונות החומר ומדרס EVA בשתי דרגות קשיות

נתי שטיין

פיזיותרפיסט העוסק באורתופדיה של כף הרגל ובהתאמת מדרסים.
B.P.T. — אוניברסיטת תל אביב, 1996
M.Sc. בפיזיותרפיה אורתופדית — אוניברסיטת בן-גוריון
לימודי אוסטאופתיה — Madrid School of Osteopathy
הכשרה בתחום הנעלה רפואית
מאמן כושר מוסמך — וינגייט

יצירת קשר

WhatsApp
052-8306095
nati.shtain@gmail.com

בקצרה

  • אין חומר אחד שהוא "הטוב ביותר למדרסים"; החומר צריך להתאים למטרה הקלינית ולמבנה המדרס.
  • קשיות, צפיפות וקשיחות אינן אותו דבר.
  • אותו חומר יכול להתנהג בצורה שונה מאוד כאשר משנים עובי, גאומטריה או מספר שכבות.
  • EVA, Poron ו-Plastazote משמשים לעיתים קרובות לריפוד, accommodation ושינוי לחץ, אך הם אינם חומרים זהים.
  • פוליפרופילן, polyethylene מבני, polyamide וקרבון משמשים בין היתר ליצירת shells בעלי מאפיינים מכניים שונים.
  • קרבון אינו "דרגת איכות"; היתרון שלו הוא בעיקר יחס גבוה בין קשיחות לעובי/משקל כאשר באמת זקוקים לתכונה הזאת.
  • בהדפסה תלת־ממדית, התוצאה תלויה לא רק בשם הפולימר אלא גם בגאומטריה הפנימית, עובי הקירות ומבנה ההדפסה.
  • במדרס רב־שכבתי ניתן לשלב חומרים בעלי תפקידים שונים ולהשאיר אפשרות לשינויים מקומיים לאחר המסירה.
  • תוצאה במעבדת לחצים אינה זהה אוטומטית לשיפור בכאב או בתפקוד.

חומר אינו דרגת איכות

אחת הטעויות הנפוצות בתחום היא להפוך את שם החומר למדד איכות.

"קרבון" נשמע מתקדם יותר מ-EVA.
"Poron" נשמע מקצועי יותר מ"קצף".
"מדרס קשיח" נשמע לעיתים טיפולי יותר ממדרס רך.

אבל חומר גלם אינו אבחנה ואינו תוצאה טיפולית.

שני מדרסים העשויים מאותו חומר יכולים להתנהג בצורה שונה מאוד. אפשר לשנות את העובי, את צורת הקשת, את עומק העקב, את רוחב ה-shell, את אורך המדרס, את מיקום ה-posting ואת השכבות שמעליו – וכל אחד מהשינויים האלה יכול להשפיע על התגובה המכנית.

גם ההפך נכון: ניתן לעיתים להגיע למטרה דומה באמצעות חומרים שונים, אם מתכננים את המדרס בצורה מתאימה.

לכן המונח "חומר פרימיום" אינו אומר לי כמעט דבר מבחינה קלינית ללא מידע נוסף.

השאלות המועילות יותר הן:

  • מה תפקיד החומר בתוך המדרס?
  • באיזה עובי משתמשים בו?
  • האם הוא צריך להתכופף או לשמור על צורה?
  • האם המטרה היא ריפוד, פיזור לחץ, accommodation או יצירת shell?
  • מהי הגאומטריה שבה החומר עובד?
  • האם ניתן לבצע בו תיקונים ושינויים לאחר המסירה?

לדיון רחב יותר בקשר בין חומר, קשיחות והשפעה ביומכנית ראו מדרסים ביומכניים.

קשיות, צפיפות, קשיחות וריפוד – מושגים שחשוב להפריד

בשיח על מדרסים משתמשים לעיתים במילים "קשה", "צפוף", "קשיח" ו"תומך" כאילו הן מתארות את אותו דבר. הן אינן.

קשיות – Hardness

קשיות מתארת את התנגדות החומר לעיוות מקומי או לחדירה. בחומרים מסוימים משתמשים במדידות Shore, אך גם כאן צריך לדעת באיזה סולם ובאיזו שיטת בדיקה מדובר.

מספר Shore אינו מרשם רפואי.

אין כלל מדעי אוניברסלי שלפיו מספר מסוים הוא "לריצה", מספר אחר "להליכה" ומספר שלישי "לפלטפוס".

צפיפות – Density

צפיפות היא מסה ליחידת נפח.

בשני foams יכולה להיות מערכת יחסים מסוימת בין צפיפות לבין ההתנהגות המכנית, אבל צפיפות וקשיות אינן מילים נרדפות, ואין להחליף ביניהן.

קשיחות – Stiffness

קשיחות מתארת כמה כוח נדרש כדי לעוות את החומר או את המבנה.

כאן נכנסת נקודה חשובה: במדרס אנחנו מתעניינים לא רק בתכונות של חתיכת חומר במעבדה, אלא בקשיחות של המבנה השלם.

אותו פולימר בעובי שונה או בגאומטריה שונה יכול לתת shell בעל התנהגות שונה מאוד.

Resilience, damping ו-compression set

חומרים רכים נבדלים גם במה שקורה להם לאחר שהם נדחסים.

חלקם חוזרים מהר יותר לצורתם, חלקם מפזרים או מאבדים יותר אנרגיה, וחלקם עוברים עם הזמן דחיסה קבועה יותר.

לכן "רך" אינו תיאור מספיק כדי לבחור חומר.

מחקר שבחן חומרים המשמשים במדרסים לכף רגל סוכרתית מצא הבדלים גדולים בין חומרים ובין גרסאות שונות של אותו חומר במדדים כמו stiffness, resilience, durability ו-compression set.[2]

ארבע משפחות עיקריות של חומרי מדרסים

לצורך הבנה מעשית, אפשר לחלק את חומרי המדרסים לארבע קבוצות רחבות. הגבולות ביניהן אינם תמיד מוחלטים, וחלק מהמדרסים משלבים חומרים מכמה קבוצות.

1. קצפים וחומרים רכים הניתנים לעיצוב

כאן נמצאים בין היתר:

EVA,
polyethylene foams,
Plastazote,
Evazote,
Alveolen
וחומרים דומים.

הם יכולים לשמש כריפוד, כשכבת ביניים, כ-top cover או כחלק משמעותי מהמבנה, בהתאם לצפיפות, לקשיות ולעובי.

2. חומרים לריפוד ולשינוי לחץ

כאן נמצאים בין היתר polyurethane foams כגון Poron, חומרים מסוג PPT וחומרים viscoelastic או elastomeric נוספים.

בדרך כלל הם משמשים כחלק ממערכת ולא כ"שלד" היחיד של המדרס.

3. תרמופלסטים וחומרים מבניים

לדוגמה:

Polypropylene,
structural polyethylene,
Nylon / Polyamide

וחומרים אחרים שיכולים לשמש ליצירת shell ששומר יותר על הגאומטריה שלו.

4. קומפוזיטים וחומרים לייצור דיגיטלי

כאן נכללים:

carbon-fibre composites,
TPU,
TPE,
polyamide powders
וחומרים נוספים המשמשים בתהליכי additive manufacturing.

במיוחד בהדפסה תלת־ממדית, המבנה הפנימי של ההדפסה יכול להיות חשוב לא פחות משם הפולימר.

הטבלה מסכמת את ארבע המשפחות בקצרה. החלוקה היא לפי תפקיד אופייני ולא לפי איכות, ומדרס אחד יכול לשלב חומרים מכמה שורות. לחלוקת המדרסים עצמם לפי סוג (מדף, התאמה אישית, רך, קשיח) ראו סוגי מדרסים.

משפחת חומריםדוגמאותתפקיד אופייני במדרסמה חשוב לזכור
קצפים הניתנים לעיצובEVA, Plastazote, Evazote, Alveolenריפוד, שכבת ביניים, top cover, ולעיתים חלק מהמבנהההתנהגות תלויה בצפיפות, בקשיות ובעובי; "רך" אינו תיאור מספיק
חומרי ריפוד ושינוי לחץPoron, PPT, חומרים viscoelasticפיזור לחץ ו-accommodation כחלק ממערכתבדרך כלל אינם השלד היחיד של המדרס; compression set משתנה בין גרסאות
תרמופלסטים מבנייםפוליפרופילן, polyethylene מבני, Nylon / Polyamideshell ששומר על הגאומטריה שלוהקשיחות נקבעת גם מהעובי ומהגאומטריה, לא רק משם הפולימר
קומפוזיטים וייצור דיגיטליקרבון, TPU, TPE, אבקות polyamideshell דק וקשיח, או מבנה מודפס בעל קשיחות מקומית משתנהבהדפסה, עובי הקירות וה-infill חשובים כמו החומר; קרבון אינו דרגת איכות

מפת החומרים – לאיזה דף כדאי להמשיך?

להעמקה, בחרו את משפחת החומרים הרלוונטית. לכל חומר או משפחה מוקדש עמוד נפרד העוסק בתכונות המכניות, בשימושים במדרסים ובמגבלות הידע המחקרי.

EVA במדרסים

EVA הוא אחת ממשפחות החומרים הנפוצות ביותר בהנעלה ובמדרסים, אך אין "EVA אחד". קשיות, צפיפות, עובי, מבנה התאים והרכב החומר משפיעים על ההתנהגות שלו. בעמוד העומק נבחן כיצד EVA יכול לשמש כריפוד, כחומר מבני או כחלק ממדרס רב־שכבתי, ומה באמת ניתן להסיק ממספרי Shore.

Plastazote, Evazote ו-Alveolen

משפחת ה-polyolefin foams כוללת חומרים שמשמשים בין היתר ל-accommodation, הגדלת שטח מגע וריפוד. השמות המסחריים עלולים לבלבל, ולכן עמוד העומק יפריד בין הכימיה של החומרים, תכונותיהם והשימושים המעשיים שלהם.

Poron, PPT ו-Polyurethane

Poron ו-PPT מזוהים מאוד עם ריפוד ובלימת עומס, אך גם כאן העובי, הצפיפות והגרסה הספציפית של החומר חשובים. עמוד העומק יבדוק את המאפיינים המכניים, compression set, שימוש כשכבת ביניים וההבדל בין הפחתת לחץ לבין הבטחה להפחתת כאב.

חומרים קשיחים וחצי־קשיחים

"קשיח" אינו שם של חומר. Polypropylene, polyethylene מבני, polyamide וקומפוזיטים יכולים כולם ליצור shells, אבל היחס בין עובי, קשיחות, עמידות וגמישות שונה. עמוד ההשוואה יעסוק בבחירת משפחת shell ולא במותג מסוים.

Polypropylene

PP הפך לחומר נפוץ מאוד ל-shells בשל יכולת thermoforming, משקל נמוך ויכולת לשלוט בתכונות המבנה דרך עובי וגאומטריה. עמוד ייעודי יבחן homopolymer מול copolymer, עובי, fatigue, עיבוד והתאמות – בלי להפוך PP ל"תקן הזהב" האוטומטי.

Polyethylene מבני – HDPE / HMWPE

אין לבלבל בין polyethylene foam כגון Plastazote לבין polyethylene מבני המשמש ליצירת חלקים קשיחים או חצי־קשיחים. עמוד נפרד יעסוק ביכולת העיצוב התרמי, בעובי, בנפח ובשימושים שבהם PE מבני עשוי להיות חלופה ל-PP.

Nylon ו-Polyamide

Polyamide יכול לשמש ב-shells ובייצור דיגיטלי, ומציע שילוב אחר של קשיחות, toughness, עובי והתנהגות לאורך זמן. עמוד העומק יפריד בין "ניילון" כמונח כללי לבין משפחות polyamide ותהליכי הייצור השונים.

קרבון וחומרים מרוכבים

סיבי פחמן מאפשרים לקבל יחס גבוה בין קשיחות לעובי ולמשקל, ולכן הם יכולים להיות שימושיים כאשר נדרש shell דק וקשיח. אבל קרבון הוא בחירת חומר – לא אבחנה, לא דרגת איכות ולא הוכחה לכך שהתוצאה הקלינית תהיה טובה יותר.

TPU, TPE וחומרים להדפסה תלת־ממדית

במדרס מודפס, החומר הוא רק חלק מהמערכת. עובי הקירות, lattice, cell geometry, infill וכיוון ההדפסה יכולים לשנות את הקשיחות המקומית ואת התגובה לעומס. עמוד העומק יעסוק בחומרים ובמבנה יחד, ולא יציג "הדפסה בתלת־ממד" כאיכות טיפולית בפני עצמה.

מה המחקר באמת יודע על חומרי מדרסים?

כאן חשוב להפריד בין ידע על התנהגות מכנית לבין ידע על תוצאות קליניות.

הסקירה השיטתית של Gerrard ועמיתיו מ־2020 בחנה מחקרים שבהם חומרי מדרסים או insole materials נבדקו באמצעות מדידות לחץ בתוך הנעל בזמן הליכה. מתוך אלפי רשומות שאותרו, רק חמישה מחקרים עמדו בקריטריונים.[1]

במחקרים האלה נבדקו בין היתר:

  • polyurethane, כולל PORON;
  • polyethylene, כולל Plastazote;
  • EVA;
  • carbon graphite.

EVA, polyurethane ו-polyethylene הפחיתו peak plantar pressure באזורים שונים של כף הרגל.

זה מידע חשוב – אבל צריך לקרוא אותו בזהירות.

ראשית, מספר המחקרים קטן.

שנית, כל המחקרים בסקירה היו מחקרי מעבדה.

שלישית, הפחתת לחץ מתחת לאזור מסוים אינה זהה אוטומטית להפחתת כאב, למניעת פציעה או לשיפור תפקוד.

ורביעית, התוצאה אינה מאפשרת לומר שחומר אחד הוא "המנצח", משום שהחומרים, העוביים, המשימות והאזורים שנבדקו היו שונים.

מחקרי materials testing מדגימים גם הם שחומרים שונים – ואפילו גרסאות שונות של Poron או EVA – יכולים להיות שונים מאוד ב-resilience, stiffness, durability ו-compression set.[2]

מחקר על comfort הראה שגם הגאומטריה של המדרס יכולה להשפיע על תחושת הנוחות ולא רק hardness של החומר.[3]

וב־2026 פורסם מחקר pilot המשתמש במודלים של finite element כדי לבחון את הקשר בין תכונות החומר, מיקום שכבות, עובי ותגובת המדרס. המחקר עדיין אינו בסיס למרשם קליני, אבל הוא ממחיש היטב מדוע קשה לתאר את התנהגות המדרס באמצעות נתון יחיד כמו Shore hardness.[4]

המסקנה המעשית:

הספרות יכולה לעזור להבין מה חומרים עושים מבחינה מכנית; היא עדיין רחוקה מלספק טבלה שאומרת איזה חומר "נכון" לכל אבחנה.

חומר מול עובי וגאומטריה

אחת הנקודות החשובות ביותר באורתוטיקה היא שמדרס אינו דגימת חומר במעבדה.

כאשר בונים shell, שינוי העובי משנה את ההתנגדות לכיפוף. שינוי בקימור או בגובה הקשת משנה את הגאומטריה ואת האופן שבו המבנה נושא עומס. heel cup עמוק, רוחב שונה של midfoot, אורך shell או reinforcement מקומי יכולים לשנות את ההתנהגות גם אם חומר הגלם נשאר בדיוק אותו חומר.

מחקרי orthoses מבניים, כולל מחקרים ב-polypropylene, מראים שעובי ו-reinforcement geometry יכולים לשנות באופן משמעותי את קשיחות המבנה.[5]

אף שהמחקרים האלה אינם תמיד מחקרים על foot orthoses רגילים אלא גם על AFOs, העיקרון ההנדסי חשוב: קשיחות של מוצר אינה נקבעת משם הפולימר בלבד.

זו גם הסיבה שאני נזהר מהשוואה בסגנון:

"קרבון קשיח יותר ולכן תומך יותר"

או:

"EVA רך יותר ולכן בולם טוב יותר."

המשפטים האלה יכולים להיות נכונים בתנאי בדיקה מסוימים, אבל הם אינם מתארים את המוצר השלם.

למה מדרסים בנויים לעיתים מכמה שכבות?

מדרס רב־שכבתי מאפשר להפריד בין תפקידים.

שכבה אחת יכולה לספק חלק מהמבנה.
שכבה אחרת יכולה לפזר לחץ.
שכבה מקומית יכולה ליצור accommodation.
top cover יכול לשפר את הממשק עם כף הרגל.
ובאזור אחר ניתן ליצור דווקא relief או תוספת.

כך אפשר לבנות למשל מדרס עם shell קשיח יחסית ובו־זמנית ליצור משטח רך באזור שבו רוצים להפחית לחץ.

לכן החלוקה:

"מדרס קשיח"
מול
"מדרס רך"

לעיתים מטעה.

מדרס אחד יכול להיות קשיח באזור אחד ורך באזור אחר, או לשלב shell בעל קשיחות מבנית גבוהה עם שכבות interface רכות.

אחת התכונות החשובות מבחינה קלינית של מבנה רב־שכבתי היא האפשרות לבצע שינויים לאחר שהמטופל התחיל להשתמש במדרס: להוסיף, להפחית, לשייף, ליצור relief או לשנות שכבה מקומית, בהתאם לחומר ולשיטת הייצור.

להרחבה על המוצר הקליני עצמו ראו מדרסים רכים ורב־שכבתיים.

איך בוחרים חומר למדרס?

אני מעדיף שהבחירה תגיע בסוף התהליך ולא בתחילתו.

במקום לשאול:

"איזה חומר הכי טוב?"

עדיף לשאול:

1. מה מטרת המדרס?

האם רוצים להפחית לחץ מקומי?
ליצור surface שמתאים לעיוות?
לבנות shell דק?
לייצר התנגדות לכיפוף?
לאפשר שינוי מקומי?
לשלב מספר מטרות?

2. מה הנפח שיש בנעל?

חומר או מבנה מצוין שאינו נכנס לנעל בצורה נכונה אינו פתרון טוב.

לעיתים הצורך ב-shell דק משנה את בחירת החומר.

3. איפה נדרשת קשיחות ואיפה נדרש accommodation?

לא כל המדרס צריך להתנהג באותה צורה.

4. מה צפוי לקרות לחומר לאורך זמן?

חומרים רכים יכולים לעבור compression set.
מבנים קשיחים יכולים לעבור fatigue.
top covers נשחקים.

בחירת החומר צריכה לקחת בחשבון לא רק את התחושה ביום המסירה אלא גם את השימוש החוזר.

5. האם חשוב שנוכל לשנות את המדרס לאחר המסירה?

בחלק משיטות הייצור קל לבצע התאמות מקומיות.
באחרות האפשרויות מוגבלות יותר.

זה שיקול קליני אמיתי מבחינתי.

מיתוסים נפוצים על חומרי מדרסים

"קרבון הוא החומר הטוב ביותר"

לא.

קרבון נותן תכונות הנדסיות מסוימות, ובעיקר אפשרות לקבל קשיחות גבוהה יחסית בעובי ובמשקל נמוכים. אם איננו זקוקים לתכונות האלה, עצם השימוש בקרבון אינו מבטיח תוצאה טובה יותר.

"מדרס קשיח תומך יותר"

לא בהכרח.

תמיכה אינה תכונה של חומר אחד. הגאומטריה, הממשק עם כף הרגל, הנעל ומיקום הכוחות חשובים מאוד.

"מדרס רך רק מפנק ולא מטפל"

לא.

חומר רך יכול להיות חלק ממערכת שמטרתה שינוי pressure distribution, accommodation או off-loading.

השאלה היא מה הוא עושה בתוך המבנה.

"Poron הוא בולם הזעזועים הטוב ביותר"

אין בסיס טוב לדירוג אוניברסלי כזה.

גרסאות מסוימות של Poron הציגו תכונות damping טובות בבדיקות מעבדה, וחומרי polyurethane הפחיתו לחץ במחקרים מסוימים, אבל זה אינו הופך שם מסחרי אחד ל"חומר הטיפולי הטוב ביותר".[1,2]

"מספר Shore אומר למי החומר מתאים"

לא.

Shore הוא מדד חומרי – לא אבחנה ולא מרשם.

"חומר יקר יותר מייצר מדרס טוב יותר"

לא.

עלות חומר הגלם יכולה להשפיע על עלות הייצור, אבל אינה מוכיחה שהחומר מתאים יותר למטרה הקלינית.

לדיון נפרד על מחיר ראו מחיר מדרסים.

הגישה הקלינית והייצורית שלי – נתי שטיין

מהניסיון שלי בבנייה ובהתאמת מדרסים

אני לא אוהב להתחיל התאמה בשאלה:

"איזה חומר נעשה?"

מבחינתי זו שאלה שמגיעה מאוחר יותר.

אני רוצה קודם להבין מהי הבעיה, מה המטרה של המדרס, איפה אני רוצה לשנות עומס, מה הנעל מאפשרת, ואילו תיקונים ייתכן שאצטרך לבצע לאחר שהמטופל יתחיל ללכת עם המדרס.

רק לאחר מכן יש משמעות לשאלה האם להשתמש ב-EVA, ב-Poron, ב-polypropylene, בקרבון או בשילוב שלהם.

בפרקטיקה שלי אני משתמש הרבה במבנים רב־שכבתיים, לא משום ש"רך טוב יותר", אלא משום שהם נותנים לי דרגות חופש. אני יכול ליצור בסיס בעל תכונה מסוימת, להוסיף שכבה מקומית, לשנות אזור לחץ, ולבצע תיקון גם לאחר שהמדרס כבר נמצא בשימוש.

מצד שני, כאשר קיימת סיבה אמיתית להשתמש ב-shell דק וקשיח, חומר כמו polypropylene או composite יכול להיות בדיוק הכלי הנכון.

לכן מבחינתי:

"החומר הוא חלק מתכנון המדרס – לא תחליף לתכנון."

ואם הייתי צריך לבחור בין חומר "יוקרתי" שאינו מתאים למטרה לבין חומר פשוט יותר שמאפשר לי להשיג את מה שאני רוצה מבחינה קלינית, אבחר בחומר שמתאים למטרה.

אותו עיקרון מנחה אותי גם לגבי קרבון:

"קרבון יכול להיות חומר מצוין. אבל קרבון הוא בחירת חומר – לא אבחנה קלינית, לא דרגת איכות ולא הוכחה לטיפול עדיף."

בדיקה והתאמת מדרסים בקליניקה בחולון

בקליניקה, בחירת החומר והמבנה נעשית אחרי בדיקה קלינית והגדרת מטרת המדרס, ולא לפי שם החומר. כתובת: יהושע רבינוביץ 58, חולון. טלפון / WhatsApp: 052-8306095.

שאלות נפוצות

מאילו חומרים עשויים מדרסים?

רוב המדרסים בנויים מאחת או יותר מארבע משפחות: קצפים כמו EVA ו-Plastazote, חומרי ריפוד כמו Poron, תרמופלסטים כמו פוליפרופילן וניילון, וקומפוזיטים כמו קרבון או חומרים להדפסה בתלת־ממד. מדרסים רבים משלבים כמה שכבות, כך שלכל חומר יש תפקיד אחר.

איזה חומר מתאים למדרס שלי?

זה תלוי במטרה: הפחתת לחץ מקומי, יצירת shell דק, התנגדות לכיפוף או שילוב ביניהם. גם הנפח בנעל, האזורים שבהם נדרשת קשיחות והצורך בתיקונים אחרי המסירה משפיעים על הבחירה. לכן נכון לבחור חומר בסוף תהליך הבדיקה ולא בתחילתו.

האם חומרי המדרס נשחקים עם הזמן?

כן, וכל חומר בדרך אחרת: קצפים רכים יכולים לעבור compression set ולאבד מגובהם, מבנים קשיחים יכולים לעבור fatigue, וכיסויים עליונים נשחקים. מכיוון שהשכבות נשחקות בקצב שונה, כדאי לבדוק את המדרס מדי פעם ולא רק לפי הזמן שעבר.

האם מדרס מודפס בתלת־ממד עשוי מחומר טוב יותר?

לא בהכרח. במדרס מודפס, עובי הקירות, מבנה ה-lattice, ה-infill וכיוון ההדפסה משפיעים על הקשיחות לא פחות מסוג הפולימר. הדפסה היא שיטת ייצור, ולא הוכחה לתוצאה קלינית טובה יותר.

לסיכום

בחירת חומר למדרס אינה תחרות בין EVA, Poron, פוליפרופילן וקרבון.

כל אחד מהשמות האלה מתאר משפחה של חומרים או מוצר בעל תכונות מסוימות, אבל התוצאה בפועל נקבעת גם על ידי עובי, קשיות, צפיפות, גאומטריה, מספר השכבות, הנעל והעומס שמופעל על המדרס.

המחקר מלמד שחומרים מסוימים יכולים לשנות לחץ פלנטרי ושיש הבדלים ממשיים בתכונות מכניות כמו stiffness, resilience ו-compression set. הוא אינו מספק נוסחה שמאפשרת לבחור חומר על פי אבחנה בלבד.

לכן השאלה הנכונה אינה:

"מהו החומר הטוב ביותר?"

אלא:

"אילו תכונות אנחנו צריכים מהמדרס הזה, ואיזה שילוב של חומר, מבנה ועובי יעזור לנו להשיג אותן?"

מכאן אפשר להמשיך לעמודי העומק של כל משפחת חומרים.

גם לחומרי המדרס אין אורך חיים אחיד: שכבות ריפוד, כיסוי ובסיס יכולים להישחק בקצב שונה. להרחבה ראו מתי מחליפים מדרסים ואיך בודקים שחיקה.

מקורות

  1. Gerrard JM, Bonanno DR, Whittaker GA, Landorf KB. Effect of different orthotic materials on plantar pressures: a systematic review. Journal of Foot and Ankle Research. 2020;13:35. PMID: 32527296. DOI: 10.1186/s13047-020-00401-3.
  2. Paton J, Jones RB, Stenhouse E, Bruce G. The physical characteristics of materials used in the manufacture of orthoses for patients with diabetes. Foot & Ankle International. 2007;28(10):1057-1063. PMID: 17923055. DOI: 10.3113/FAI.2007.1057.
  3. Mills K, Blanch P, Vicenzino B. Influence of contouring and hardness of foot orthoses on ratings of perceived comfort. Medicine & Science in Sports & Exercise. 2011;43(8):1507-1512. PMID: 21233775. DOI: 10.1249/MSS.0b013e31820e783f.
  4. Vaissaud Y, Clercx N, Schumacher F, Tits PO, D'Ans P, Busegnies Y. Finite element framework for investigating the mechanical response of podiatric insole: A pilot study. Proceedings of the Institution of Mechanical Engineers, Part H: Journal of Engineering in Medicine. 2026;240(5):439-450. PMID: 42021472. DOI: 10.1177/09544119261434625.
  5. A quantitative analysis of optimum design for rigid ankle foot orthoses: The effect of thickness and reinforcement design on stiffness. Prosthetics and Orthotics International. 2023. PMID: 37314325. (מחקר על AFOs – מובא כתמיכה לעיקרון ההנדסי שעובי וגאומטריית חיזוק משפיעים על קשיחות מבנית, ולא כראיה קלינית ישירה למדרסי כף רגל רגילים.)
WhatsApp