המילה "קרבון" קיבלה בעולם המדרסים מעמד כמעט שיווקי: דק, קל, קשיח, טכנולוגי – ולכן כביכול גם "טוב יותר". חלק מהתכונות האלה אכן יכולות להיות נכונות מבחינה הנדסית, אבל המסקנה הקלינית אינה אוטומטית.
מדרס "קרבון" אינו עשוי בדרך כלל מפחמן טהור. ברוב המקרים מדובר ב-composite שבו סיבי פחמן משולבים בתוך matrix פולימרי. התוצאה תלויה בסוג הסיבים, בכיוון שלהם, במספר השכבות, ב-resin/matrix, בעובי ובגאומטריה של ה-shell.
היתרון המרכזי של carbon-fibre composites הוא היכולת לקבל יחס גבוה בין stiffness לבין thickness/weight. זה יכול להיות שימושי מאוד כאשר רוצים shell דק וקשיח בתוך נעל בעלת נפח מוגבל. אבל מכאן לא נובע שקרבון מפזר לחץ טוב יותר, "מתקן" את כף הרגל טוב יותר או מפחית כאב יותר מחומר אחר.
בקצרה
- "קרבון" במדרסים הוא בדרך כלל composite של carbon fibres + polymer matrix.
- fibre orientation, layup, resin, thickness ו-geometry משפיעים מאוד על stiffness.
- היתרון הטכני העיקרי הוא stiffness-to-thickness/weight גבוה.
- high stiffness אינו שווה אוטומטית "תמיכה טובה יותר".
- carbon plate שטוחה אינה שקולה ל-custom contoured carbon shell.
- במחקרים שונים carbon orthoses שינו plantar loading, אבל direction/magnitude היו design-dependent.
- אם pressure reduction הוא המטרה היחידה, carbon graphite rigid insert אינו בהכרח בחירה טובה.
- thermoset carbon composites לאחר cure אינם ניתנים ל-heat modification כמו PP רגיל.
- קיימים גם thermoplastic carbon composites, ולכן אין להכליל על "כל קרבון".
- קרבון הוא חומר – לא אבחנה, לא רמת איכות ולא הוכחה לתוצאה קלינית עדיפה.
מה יש בדף
- מהו Carbon Composite?
- למה כיוון הסיבים חשוב?
- Stiffness-to-thickness – היתרון האמיתי
- קשיחות אינה תמיכה
- Carbon ו-plantar pressure
- מה מלמדים מחקרי carbon orthoses?
- Thermoset מול Thermoplastic Carbon
- אפשרויות תיקון לאחר הייצור
- מתי קרבון יכול להיות שימושי?
- מתי אין סיבה לבחור קרבון?
- מחיר חומר הגלם – ומה הוא כן ולא אומר
- מיתוסים נפוצים
- הגישה הקלינית והייצורית שלי
- סיכום
- מקורות
מהו Carbon Composite?
Composite הוא חומר שמורכב משני רכיבים או יותר בעלי תפקידים שונים.
ב-carbon-fibre composite:
- carbon fibres נושאים חלק משמעותי מהעומס;
- matrix, לעיתים epoxy או polymer אחר, מחברת את הסיבים, מעבירה עומסים ביניהם ושומרת על geometry.
התכונות אינן נקבעות רק מכך שיש "קרבון".
צריך לדעת:
- continuous או chopped fibres;
- unidirectional או woven;
- orientation;
- number of plies;
- fibre volume;
- matrix type;
- cure/process;
- total thickness.
לכן שני products שמפורסמים כ-carbon יכולים להיות שונים משמעותית.
למה כיוון הסיבים חשוב?
Carbon fibre הוא חומר anisotropic מאוד: הוא חזק ו-stiff במיוחד לאורך direction של fibre, אבל composite response בכיוון אחר תלוי ב-layup וב-matrix.
כאשר מניחים plies בזוויות שונות ניתן ליצור stiffness שונה:
- longitudinal;
- transverse;
- torsional.
זו אחת הסיבות שב-composites מקצועיים design של layup חשוב לא פחות מעובי.
במדרס המשמעות היא ש-shell יכול להיות מתוכנן להיות:
- stiff יותר לאורך הקשת;
- גמיש יותר באזור אחר;
- resistant יותר ל-torsion;
בהתאם ל-production method.
אבל אין להסיק שכל commercial "carbon insole" אכן תוכנן כך.
Stiffness-to-thickness – היתרון האמיתי
אם צריך להכניס מדרס לתוך נעל מוגבלת בנפח, thickness הוא משאב חשוב.
חומר בעל stiffness גבוהה יחסית בעובי קטן יכול לאפשר:
- shell דק;
- פחות bulk;
- פחות elevation של כף הרגל בתוך הנעל;
- שמירה על contour בעומס.
כאן carbon composite יכול להיות כלי מצוין.
אבל "דק יותר" אינו בהכרח "נוח יותר". edge shape, top cover, shoe volume ו-contact contour עדיין חשובים.
קשיחות אינה תמיכה
קשיחות אומרת שהמבנה מתנגד ל-deformation.
תמיכה קלינית היא מושג מורכב יותר.
מדרס flat carbon plate יכול להיות קשיח מאוד אך ליצור מעט contact עם arch. מדרס פחות stiff עם contour עמוק יכול להגדיל contact area ולשנות load משמעותית יותר.
לכן:
stiffness היא יכולת מכנית; התמיכה היא תוצאה של interaction בין geometry, force ו-foot.
להרחבה: מדרסים ביומכניים
Carbon ו-plantar pressure
בסקירה השיטתית של Gerrard ועמיתיו, carbon graphite היה אחד החומרים שנכללו לצד EVA, polyurethane ו-polyethylene.[1]
באותו גוף evidence, carbon graphite rigid insole הפחית contact area ביחס לחומרים רכים יותר, והמחברים ציינו שאם מטרת המדרס היחידה היא pressure reduction, חומר rigid מסוג זה אינו הבחירה הברורה.
חשוב מאוד לא להרחיב יתר על המידה.
המחקר אינו אומר:
"קרבון מעלה לחץ תמיד."
הוא אומר:
rigid carbon graphite configuration מסוים התנהג אחרת מחומרים deformable יותר.
כאשר carbon shell מקבל contour, top cover או off-loading geometry, התוצאה יכולה להיות שונה לחלוטין.
מה מלמדים מחקרי carbon orthoses?
Cycling
במחקר קטן של Baur ועמיתיו ב-11 triathletes נבדקו carbon-fibre foot orthoses לעומת standard cycling-shoe insoles. נמצא redistribution של pressures: ירידה בחלק מהאזורים ועלייה באחרים.[2]
זה מדגים ש-carbon orthosis יכול לשנות pressure distribution, אך:
- population היה pain-free;
- task היה cycling;
- sample קטן;
- אין מכאן evidence ליתרון קליני כללי.
Robust carbon orthoses
מחקר pilot מ-2024 בחן שלושה carbon-fibre orthosis designs שונים. כל designs הורידו forefoot force impulse לעומת no orthosis, אך הגדילו hindfoot force impulse, ויותר robust designs יצרו יותר forefoot off-loading.[3]
גם כאן מדובר במכשירים robust/custom dynamic orthoses, לא במדרס low-profile רגיל.
הלקח המרכזי:
design משנה את האפקט.
Thermoset מול Thermoplastic Carbon
ב-carbon composite מסורתי עם thermoset resin, לאחר cure החומר אינו פשוט חוזר למצב formable בחימום. שינוי shape לאחר ייצור מוגבל יותר ולעיתים דורש grinding/adding material או fabrication מחדש.
לעומת זאת קיימים carbon-fibre reinforced thermoplastics שבהם matrix thermoplastic. ההתנהגות וה-processing שונים.
לכן המשפט:
"אי אפשר לחמם קרבון"
פשטני מדי.
הניסוח המדויק:
thermoset carbon composite רגיל אינו heat-formable מחדש כמו PP; thermoplastic carbon composites הם משפחה אחרת.
אפשרויות תיקון לאחר הייצור
אחד השיקולים החשובים מבחינתי הוא מה קורה ביום שאחרי המסירה.
ב-PP או EVA אפשר לעיתים:
- לחמם;
- לשייף;
- להוסיף;
- ליצור relief;
- לשנות locally.
ב-carbon thermoset shell האפשרויות שונות ומוגבלות יותר.
אפשר עדיין:
- לשנות top cover;
- להוסיף pads;
- ליצור relief בשכבות;
- לבצע grinding מוגבל אם design מאפשר.
אבל אם הבעיה היא geometry של shell עצמו, correction יכול להיות מורכב יותר.
לכן "חוסר סלחנות" הוא שיקול תכנוני אמיתי.
מתי קרבון יכול להיות שימושי?
קרבון יכול להיות בחירה הגיונית כאשר:
- צריך shell דק עם stiffness גבוהה יחסית;
- shoe volume מוגבל;
- חשוב להפחית mass;
- יש geometry טובה שכבר הוגדרה;
- רוצים structural stability גבוהה;
- manufacturing process מאפשר שליטה טובה ב-layup/shape.
גם אז יש לשאול:
האם יתרון זה חשוב למטופל?
מתי אין סיבה לבחור קרבון?
אין סיבה מיוחדת לבחור קרבון כאשר:
- אין צורך ב-stiff shell;
- volume אינו בעיה;
- local accommodation הוא המטרה המרכזית;
- נדרשות התאמות רבות לאחר המסירה;
- חומר אחר משיג את אותה מטרה בצורה פשוטה יותר;
- הבחירה מבוססת רק על "זה הכי מתקדם".
קרבון אינו reward על מחיר גבוה יותר.
מחיר חומר הגלם – ומה הוא כן ולא אומר
מהניסיון הייצורי שלי — נתי שטיין
בחומרי הגלם שאני עובד איתם, עלות חומר הגלם לזוג מדרסי קרבון יכולה להיות בערך 80–150 שקלים.
המספר הזה מתייחס לחומר הגלם בלבד.
הוא אינו כולל:
- בדיקה קלינית;
- זמן תכנון;
- עבודה;
- mold/model;
- ציוד;
- consumables;
- labor;
- rent/overhead;
- fitting;
- follow-up;
- corrections;
- אחריות;
- עלות של failures/remakes.
הוא גם אינו מחירון לאומי ואינו מחקר שוק.
לכן פער בין חומר גלם לבין מחיר לצרכן אינו כשלעצמו הוכחה לתמחור מוגזם.
הנקודה הצרכנית שלי היא אחרת:
אם carbon מוצג כאילו עצם החומר מוכיח שהמדרס רפואי יותר או טוב יותר, זו טענה שאין לה בסיס.
למידע על תמחור: מחיר מדרסים
מיתוסים נפוצים
"קרבון הוא החומר הכי מתקדם"
"מתקדם" אינו property קליני.
"קרבון קל יותר"
יכול להיות, במיוחד ביחס ל-stiffness target, אבל תלוי design.
"קרבון תומך יותר"
קשיחות גבוהה אינה תמיכה אוטומטית.
"קרבון מתאים יותר לספורט"
אין כלל כזה.
"קרבון לא מתאים לסוכרת"
גם זו הכללה. בכף רגל בסיכון מה שחשוב הוא interface, pressure redistribution, skin protection ו-monitoring. rigid shell יכול להיות חלק ממערכת עם accommodative layers, אבל אין להשתמש בו על סמך חומר בלבד.
"אם הרופא כתב ביומכני – הכוונה לקרבון"
לא. "ביומכני" אינו synonym לקרבון.
הגישה הקלינית והייצורית שלי — נתי שטיין
אין לי בעיה עם מדרסי קרבון. יש לי בעיה עם מכירת קרבון כאבחנה וכשדרוג.
אם אני צריך shell דק, stiff ויציב – carbon יכול להיות פתרון מצוין.
אם אני לא צריך את התכונות האלה, עצם העובדה שהחומר יקר, שחור או "הייטק" אינה נותנת לי סיבה לצפות לתוצאה טובה יותר.
אני גם לוקח בחשבון את האפשרות לתקן את המדרס. חומר שאינו מאפשר לי שינוי פשוט לאחר המסירה צריך להיות מתוכנן בדיוק רב יותר מראש או לקבל שכבות שמאפשרות adjustment.
לכן מבחינתי:
קרבון יכול להיות חומר מצוין. אבל קרבון הוא בחירת חומר – לא אבחנה קלינית, לא דרגת איכות ולא הוכחה לטיפול עדיף.
סיכום
Carbon-fibre composites מציעים properties הנדסיות מצוינות, ובעיקר יחס גבוה בין stiffness לעובי ולמשקל.
זה יכול להיות יתרון אמיתי במדרס.
אבל clinical outcome תלוי ב:
- geometry;
- load target;
- contact;
- shoe;
- top layers;
- patient;
- activity.
המחקר מראה ש-carbon orthoses מסוגלים לשנות loading, אך effect משתנה לפי design ואזור.
לכן השאלה אינה:
"האם קרבון הכי טוב?"
אלא:
"האם המטופל הזה צריך דווקא את התכונות שהקרבון נותן?"
חזרה: חומרי מדרסים
מקורות
- Gerrard JM, Bonanno DR, Whittaker GA, Landorf KB. Effect of different orthotic materials on plantar pressures: a systematic review. Journal of Foot and Ankle Research. 2020;13:35. PMID: 32527296. DOI: 10.1186/s13047-020-00401-3.
- Baur H, Hoffmann J, Reichmuth A, Müller S, Mayer F. Influence of carbon fiber foot orthoses on plantar pressure distribution in cycling. 2012. PMID: 22825723. DOI: 10.1055/s-0032-1310348.
- Anderson KM, Corlett MA, Magdziarz SA, Anderson DD, Wilken JM. Foot offloading associated with carbon fiber orthosis use: A pilot study. Gait & Posture. 2024;111:191-195. PMID: 38718525. DOI: 10.1016/j.gaitpost.2024.04.032.