תסמונת התעלה הטרסלית (Tarsal Tunnel Syndrome) – תסמינים, אבחון וטיפול

תסמונת התעלה הטרסלית (Tarsal Tunnel Syndrome) היא מצב שבו העצב הטיביאלי נלחץ או נמתח במעברו דרך התעלה הטרסלית – מעבר צר שנמצא מאחורי הקרסול הפנימי ומתחתיו. התלונה הנפוצה היא צריבה, נימול, הירדמות או כאב לא מוגדר בצד הפנימי ובתחתית כף הרגל, ולעיתים כאב ונפיחות מקומית מאחורי הקרסול הפנימי. כשהלחץ על העצב נרחב, התסמינים יכולים להתפשט לכל כף הרגל.

התסמונת מוכרת גם בשם Posterior Tibial Neuralgia, ותוארה לראשונה ב-1962. היא נחשבת "התאום" של תסמונת התעלה הקרפלית ביד, אבל היא שכיחה הרבה פחות ואבחנתה קשה יותר. הספרות עליה מבוססת בעיקר על סדרות מקרים, ולכן חשוב לאבחן אותה בזהירות ולשלול גורמים אחרים לנימול בכף הרגל [1, 2].

נתי שטיין

פיזיותרפיסט העוסק באורתופדיה של כף הרגל ובהתאמת מדרסים.
B.P.T. — אוניברסיטת תל אביב, 1996
M.Sc. בפיזיותרפיה אורתופדית — אוניברסיטת בן-גוריון
לימודי אוסטאופתיה — Madrid School of Osteopathy
הכשרה בתחום הנעלה רפואית
מאמן כושר מוסמך — וינגייט

יצירת קשר

WhatsApp
052-8306095
nati.shtain@gmail.com

בקצרה

  • העצב הטיביאלי עובר מאחורי הקרסול הפנימי, מתחת לרצועה קשיחה (Flexor Retinaculum), ומתפצל לעצבים שמספקים את תחתית כף הרגל.
  • התסמינים: צריבה, נימול ו"זרמים" בצד הפנימי ובתחתית כף הרגל, שמחמירים בעמידה, בהליכה ולעיתים בלילה.
  • גורמים אפשריים: כף רגל שטוחה עם פרונציה מוגברת, נפיחות או דלקת בגידים שבתעלה, ורידים מורחבים, גנגליון, חבלה ושבר.
  • האבחנה קלינית ונתמכת בבדיקת הולכה עצבית ולעיתים ב-MRI או אולטרסאונד; חשוב לשלול לחץ עצבי מהגב ונוירופתיה סוכרתית.
  • הטיפול מתחיל בשמרני: הפחתת עומס, מדרס שתומך בקשת ומפחית מתיחה של העצב, טיפול בגורם הלוחץ. ניתוח שמור למקרים עמידים או ללחץ ממבנה מוגדר.

מהי התעלה הטרסלית?

התעלה הטרסלית נמצאת בצד הפנימי של הקרסול, מעט מאחורי ומתחת לפטישון הפנימי (Medial Malleolus). את "גג" התעלה יוצרת רקמה קולגנית קשיחה בשם Flexor Retinaculum, שנמתחת בין הפטישון לבין עצם העקב. דרך המעבר הצר הזה עוברים לכף הרגל כמה מבנים חשובים:

  • הגידים של שלושה שרירים: השוקה האחורי (Tibialis Posterior), מכופף האצבעות הארוך (Flexor Digitorum Longus) ומכופף הבוהן הארוך (Flexor Hallucis Longus). כל גיד עטוף באזור הזה במעטפת עם נוזל סינוביאלי, שמגינה עליו מפני שחיקה.
  • העורק והוורידים הטיביאליים האחוריים.
  • העצב הטיביאלי (Tibial Nerve), שמתפצל בתוך התעלה או מעט אחריה לשלושה ענפים: ענף העקב (Medial Calcaneal Branch), שמספק תחושה לעקב, והעצבים הפלנטריים המדיאלי והלטרלי, שממשיכים לתחתית כף הרגל ולאצבעות.

מכיוון שהמרחב בתעלה מוגבל, כל דבר שתופס בה מקום – נפיחות של מעטפת גיד, וריד מורחב, ציסטה או עצם – או כל מנח שמותח את העצב, עלול ללחוץ עליו. הרחבה על המבנים בעמוד שרירים וגידים בכף הרגל.

איור של הצד הפנימי של כף הרגל והקרסול: העצב הטיביאלי (בצהוב) עובר מאחורי הקרסול הפנימי, אזור התעלה מסומן באדום, והעצב ממשיך לתחתית כף הרגל
מסלול העצב הטיביאלי מאחורי הקרסול הפנימי ודרך התעלה הטרסלית אל תחתית כף הרגל

תסמינים של תסמונת התעלה הטרסלית

  • כאב, צריבה, שריפה או נימול בצד הפנימי של כף הרגל ובתחתיתה, לעיתים עד הבוהן הגדולה.
  • "זרמים" או עקצוץ שמקרינים לכף הרגל, ולעיתים גם כלפי מעלה לשוק.
  • החמרה בעמידה ובהליכה ממושכות, ולעיתים בלילה.
  • כאב מקומי ורגישות מאחורי הקרסול הפנימי ומתחתיו, לעיתים עם נפיחות סביב התעלה או בכל הקרסול.
  • ירידה בתחושה באזור שמספק הענף הפגוע – בצד הפנימי (העצב הפלנטרי המדיאלי), בצד החיצוני של הכף (העצב הפלנטרי הלטרלי) או בעקב.
  • במקרים מתקדמים, חולשה של השרירים הקטנים בכף הרגל.
מפת אזורי התחושה בכף הרגל: העצב הפלנטרי המדיאלי, העצב הפלנטרי הלטרלי וענפי העקב
אזורי התחושה של ענפי העצב הטיביאלי בכף הרגל – לפיהם אפשר להבין איזה ענף מעורב

כאשר יש גם לחץ עצבי גבוה יותר – למשל פריצת דיסק או בלט דיסק בגב התחתון, או לחץ על עצב הסיאטיק – הכאב עלול להתפשט לאורך כל הרגל, ויכולים להופיע סימנים עצביים נוספים כמו התכווצויות לילה בשרירי הסובך.

"לחץ כפול" (Double Crush)

תיאוריית ה-Double Crush תוארה ב-1973 על ידי Upton ו-McComas. לפיה, לחץ על עצב בנקודה אחת לאורך מסלולו עלול להפריע לזרימת החומרים בתוך סיבי העצב (הזרימה האקסונלית), ולהפוך את העצב לרגיש יותר ללחץ, למתיחה או לטראומה בנקודה נוספת [3]. התיאוריה עדיין שנויה במחלוקת, אבל היא מתאימה למה שרואים בקליניקה: חלק מהמטופלים עם תסמונת התעלה הטרסלית סובלים במקביל מבעיה בגב התחתון או מנוירופתיה סוכרתית, וטיפול באתר אחד בלבד משפר רק חלקית.

מה גורם לתסמונת התעלה הטרסלית?

בחלק מהמקרים אפשר לזהות גורם מוגדר, ובחלק לא מבוטל הגורם נשאר לא ברור [1, 2, 8]. הגורמים המתוארים כוללים:

  • גורמים שתופסים מקום בתעלה: דלקת או נפיחות של אחד הגידים שעוברים בתעלה, ורידים מורחבים, גנגליון או גידול שפיר, עודף רקמה או שריר נוסף.
  • חבלה: נקע, שבר בקרסול או בעצם העקב, וחבלה ישירה – לעיתים עם צלקת שלוחצת על העצב בהמשך.
  • מבנה כף הרגל: כף רגל שטוחה (פלטפוס) עם פרונציה מוגברת והעקב נוטה החוצה. במנח כזה העצב נמתח, והלחץ בתעלה עולה; מחקר במדידות לחץ בתוך התעלה הראה שמנחים קיצוניים של כף הרגל מעלים את הלחץ בה [4].
  • עומס: עבודות שדורשות עמידה ממושכת וספורט עם עומס חוזר.
  • מחלות מערכתיות: סוכרת, מחלות דלקתיות של המפרקים ותת-פעילות של בלוטת התריס עלולות להגביר את רגישות העצב או את הנפיחות סביבו.
  • בעיות בגב התחתון: פריצת דיסק או בלט דיסק ברמות L4–S1, שעלולים ליצור מצב של "לחץ כפול".

איך מאבחנים תסמונת התעלה הטרסלית?

האבחנה מתחילה בשיחה ובבדיקה קלינית. הבדיקות המקובלות:

  • סימן טינל (Tinel): הקשה עדינה על העצב מאחורי הקרסול הפנימי מעוררת עקצוץ או "זרם" שמקרין לכף הרגל.
  • מבחן כיפוף-היפוך (Dorsiflexion-Eversion Test): החזקת כף הרגל בכיפוף כלפי מעלה והיפוך החוצה, יחד עם יישור האצבעות, למשך 5–10 שניות. המנח מותח את העצב ומעורר את התסמינים אצל רוב המטופלים עם התסמונת [5].
  • מתיחה ממושכת של העצב: החזקה של כף הרגל בפרונציה לאורך זמן עשויה לעורר את התסמינים הנוירולוגיים.
  • בדיקת תחושה וכוח של השרירים הקטנים בכף הרגל.

בדיקת הולכה עצבית (EMG/NCS) יכולה לתמוך באבחנה, אבל היא אינה רגישה במיוחד, ותוצאה תקינה אינה שוללת את התסמונת [1, 6]. MRI או אולטרסאונד משמשים לזיהוי גורם לוחץ – גנגליון, נפיחות של מעטפות הגידים, ורידים מורחבים או גידול – ובמיוחד לפני שקילת ניתוח [2].

אבחנה מבדלת

לפני שקובעים שמדובר בתסמונת התעלה הטרסלית, חשוב לשלול:

  • לחץ על שורש עצב בגב התחתון (רדיקולופתיה של S1).
  • נוירופתיה היקפית, בעיקר סוכרתית – שבה התסמינים לרוב דו-צדדיים וסימטריים.
  • פלנטר פסייטיס – כאב בעקב בצעדים הראשונים בבוקר, בלי תחושות עצביות; לכידת ענף העקב יכולה להתלוות לה.
  • בעיה בגיד השוקה האחורי – כאב לאורך הגיד ושקיעה של הקשת.
  • נוירומת מורטון – נימול בין שתי אצבעות, לא בכל הצד הפנימי.

הרחבה על הבירור של נימול בכף הרגל בעמוד נימול בכף הרגל.

טיפול בתסמונת התעלה הטרסלית

הטיפול הראשוני הוא כמעט תמיד שמרני, והוא מכוון לשני דברים: להפחית את הלחץ והמתיחה על העצב, ולטפל בגורם שמאחוריהם [1, 2]. חשוב לדעת שאין ניסויים מבוקרים גדולים שמשווים בין הטיפולים, ולכן ההמלצות מבוססות בעיקר על עקרונות מכניים ועל ניסיון קליני [6].

  • הפחתת עומס: הפחתה זמנית של עמידה והליכה ממושכות, ושל פעילות שמעוררת את התסמינים.
  • טיפול בדלקת או בנפיחות של הגידים בתעלה, כשהיא קיימת – כולל טיפול תרופתי לפי הנחיית רופא, ולעיתים זריקה מקומית.
  • טיפול ידני ותרגול: עבודה על שלושת השרירים שעוברים בתעלה (השוקה האחורי ומכופפי האצבעות והבוהן) – שחרור, חיזוק ומתיחות; תרגילי "החלקה" של העצב (Nerve Gliding).
  • טיפול לאורך מסלול העצב: כולל העצב הטיביאלי בשוק, עצב הסיאטיק והגב התחתון, כשיש עדות למעורבות שלהם.
  • אמצעים פיזיקליים כמו אולטרסאונד טיפולי או גלי הלם משמשים לעיתים בקליניקה, אבל הראיות לגביהם בתסמונת זו מוגבלות מאוד.
  • נעליים: נעל יציבה עם תמיכה טובה בעקב, שאינה לוחצת על אזור הקרסול הפנימי.

מדרסים לתסמונת התעלה הטרסלית

מטרת המדרסים האורתופדיים בתסמונת התעלה הטרסלית היא להפחית את הלחץ והמתיחה על העצב הטיביאלי. במדרס כזה:

  • ניתנת תמיכה מלאה בקשת האורכית הפנימית (ראו הקשת בכף הרגל).
  • משתמשים לפי הצורך בהטיה פנימית (Medial Wedge) כדי להפחית את הפרונציה המוגברת של כף הרגל האחורית ואת נטיית העקב החוצה.
  • ניתן להגביה מעט את העקב, כדי לשים את הקרסול במנח של כיפוף קל כלפי מטה (Plantar Flexion) ולקצר מעט את מסלול העצב.

הרעיון נשען על ההיגיון המכאני ועל מחקרי הלחץ בתעלה [4], אבל אין מחקרים מבוקרים שבדקו ישירות מדרסים בתסמונת זו. הרחבה בעמוד מדרסים לפלטפוס.

חשוב לומר גם מתי מדרס אינו הפתרון: כשהלחץ על העצב נובע מגוש תופס מקום (גנגליון, וריד מורחב, גידול), כשהתסמינים מגיעים בעיקר מהגב התחתון, או כשמדובר בנוירופתיה היקפית – הטיפול הוא בגורם עצמו, ומדרס יכול לכל היותר להשלים אותו. מדרס רלוונטי בעיקר כשיש פרונציה מוגברת שמותחת את העצב.

מתי שוקלים ניתוח?

כשיש גורם לוחץ מוגדר – גנגליון, גידול, וריד מורחב או עצם – או כשהתסמינים נמשכים ומגבילים למרות טיפול שמרני של כמה חודשים, נשקל ניתוח לשחרור התעלה (Tarsal Tunnel Release). תוצאות הניתוח טובות יותר כשיש גורם לוחץ ברור וכשהתסמינים נמשכים זמן קצר יחסית, ופחות טובות כשהגורם אינו ידוע, כשיש נוירופתיה רקע או כשהתסמינים נמשכים שנים [6, 7]. שיעור לא מבוטל של המנותחים נשארים עם תסמינים חלקיים, ולכן חשוב לדון בציפיות לפני ההחלטה.

מתי לפנות לבדיקה?

  • נימול או צריבה בכף הרגל שנמשכים יותר מכמה שבועות, או שמחמירים.
  • חולשה בכף הרגל או ירידה ברורה בתחושה.
  • נימול שמגיע עם כאב גב, או שמתפשט לאורך הרגל.
  • נימול בשתי כפות הרגליים – כדאי לשלול נוירופתיה סוכרתית או חוסר B12.
  • נפיחות או גוש מאחורי הקרסול הפנימי.
  • אצל אדם עם סוכרת: כל פצע או שינוי בכף רגל חסרת תחושה.
  • פנייה דחופה: חולשה שהופיעה בפתאומיות (למשל קושי להרים את כף הרגל), או נימול עם כאב גב והפרעה בשליטה על השתן או היציאות.

מהניסיון הקליני שלי

הפסקה הבאה מבוססת על ניסיוני הקליני ולא על מחקר מבוקר.

בעבודה שלי אני רואה את תסמונת התעלה הטרסלית בעיקר בשני סוגים של מטופלים: אנשים שעומדים שעות ארוכות בעבודה, עם כף רגל שטוחה ופרונציה מוגברת, ואנשים שיש להם במקביל בעיה בגב התחתון. אצל הקבוצה השנייה אני כמעט תמיד מטפל גם לאורך מסלול העצב ובגב, ולא רק בקרסול – כשמטפלים רק בכף הרגל, השיפור לרוב חלקי.

במדרס אני מקפיד על שלושה דברים: תמיכה מלאה בקשת הפנימית, הטיה פנימית בעקב לפי מידת הפרונציה, והגבהה קלה של העקב. חשוב לי גם שהמדרס והנעל לא ילחצו ישירות על אזור התעלה – שוליים גבוהים מדי בצד הפנימי של המדרס יכולים דווקא להחמיר את התסמינים. בנוסף, אני משלב טיפול ידני בשלושת השרירים שעוברים בתעלה וחיזוק שלהם, ותרגילי החלקה עדינים של העצב.

לסיכום

תסמונת התעלה הטרסלית היא לחץ או מתיחה של העצב הטיביאלי מאחורי הקרסול הפנימי, שמתבטאים בצריבה, נימול וכאב בצד הפנימי ובתחתית כף הרגל. האבחנה קלינית, ונתמכת בבדיקת הולכה עצבית ובהדמיה כשיש חשד לגורם לוחץ. חשוב לשלול לחץ עצבי מהגב ונוירופתיה היקפית. הטיפול מתחיל בשמרני – הפחתת עומס, טיפול בגורם, טיפול ידני ותרגול, ומדרס שתומך בקשת ומפחית את מתיחת העצב – וניתוח שמור למקרים עמידים או למקרים עם גורם לוחץ מוגדר. לתמונה הכללית ראו כאבים בכף הרגל וכאב בקשת כף הרגל.

שאלות נפוצות

איך מבדילים בין תסמונת התעלה הטרסלית לנוירופתיה סוכרתית?

בתסמונת התעלה הטרסלית התסמינים לרוב בצד אחד, באזור של העצב הטיביאלי – הצד הפנימי ותחתית כף הרגל – ולעיתים יש רגישות וסימן טינל מאחורי הקרסול הפנימי. בנוירופתיה סוכרתית התסמינים בדרך כלל בשתי כפות הרגליים, באופן סימטרי, ומתחילים בקצות האצבעות. שני המצבים יכולים להתקיים יחד, ולכן הבירור נעשה אצל רופא, לעיתים עם בדיקת הולכה עצבית [1][6]. ראו גם נימול בכף הרגל.

בדיקת הולכה עצבית תקינה שוללת את התסמונת?

לא. בדיקת ההולכה העצבית אינה רגישה במיוחד בתסמונת הזו, ותוצאה תקינה אינה שוללת אותה [1][6]. האבחנה נשענת על השילוב של התסמינים, הבדיקה הקלינית – כולל מבחן כיפוף-היפוך [5] – ולעיתים הדמיה שמחפשת גורם לוחץ.

מתי ניתוח לשחרור התעלה מצליח יותר?

לפי הספרות, התוצאות טובות יותר כשיש גורם לוחץ מוגדר, כמו גנגליון או וריד מורחב, וכשהתסמינים נמשכים זמן קצר יחסית. הן פחות טובות כשהגורם אינו ידוע, כשיש נוירופתיה רקע או כשהתסמינים נמשכים שנים [6][7].

נימול בעקב בלבד – זו תסמונת התעלה הטרסלית?

לא בהכרח. ענף העקב של העצב הטיביאלי מספק תחושה לעקב ויכול להיות מעורב, אבל כאב בעקב בצעדים הראשונים בבוקר בלי תחושות עצביות מתאים יותר לגורמים אחרים לכאב בעקב, כמו פלנטר פסייטיס. נימול אמיתי – ירידה בתחושה, עקצוץ או ״זרמים״ – מכוון יותר לבעיה עצבית.

מקורות

  1. Ahmad M, et al. Tarsal tunnel syndrome: A literature review. Foot Ankle Surg. 2012;18(3):149-52. PMID: 22857954.
  2. McSweeney SC, Cichero M. Tarsal tunnel syndrome-A narrative literature review. Foot (Edinb). 2015;25(4):244-50. PMID: 26546070.
  3. Upton AR, McComas AJ. The double crush in nerve entrapment syndromes. Lancet. 1973;2(7825):359-62. PMID: 4124532.
  4. Trepman E, et al. Effect of foot and ankle position on tarsal tunnel compartment pressure. Foot Ankle Int. 1999;20(11):721-6. PMID: 10582848.
  5. Kinoshita M, et al. The dorsiflexion-eversion test for diagnosis of tarsal tunnel syndrome. J Bone Joint Surg Am. 2001;83(12):1835-9. PMID: 11741063.
  6. Doneddu PE, et al. Tarsal tunnel syndrome: still more opinions than evidence. Status of the art. Neurol Sci. 2017;38(10):1735-1739. PMID: 28664501.
  7. Reichert P, et al. Results of surgical treatment of tarsal tunnel syndrome. Foot Ankle Surg. 2015;21(1):26-9. PMID: 25682403.
  8. Pomeroy G, et al. Entrapment neuropathy about the foot and ankle: an update. J Am Acad Orthop Surg. 2015;23(1):58-66. PMID: 25538131.
WhatsApp