מדרסים בתסמונת אהלרס-דנלוס וגמישות יתר – מה מראים המחקרים

כאב ועייפות הם מהתלונות המרכזיות של אנשים עם תסמונת אהלרס-דנלוס (Ehlers-Danlos Syndrome – EDS) ושל אנשים עם גמישות יתר מפרקית תסמינית. כפות הרגליים מעורבות לא פעם: קשת שקורסת בעמידה, עייפות מהירה בהליכה וכאב לאחר עומס.

שני מחקרים קטנים בדקו מדרסים באוכלוסיות האלה. מחקר פיילוט על מטופלים עם EDS מצא שיפור בכאב, בתפקוד כף הרגל ובעייפות לאחר שלושה חודשים עם מדרסים בהתאמה אישית. מחקר אחר, בילדים עם תסמונת גמישות יתר, מצא שינוי מיידי בדפוס ההליכה עם מדרסים מוכנים. שניהם ראשוניים, אבל יחד הם נותנים בסיס סביר לשקול מדרס כחלק מהטיפול. הדיון הכללי על מדרסים לילדים נמצא בעמוד מדרסים לילדים.

נתי שטיין

פיזיותרפיסט העוסק באורתופדיה של כף הרגל ובהתאמת מדרסים.
B.P.T. — אוניברסיטת תל אביב, 1996
M.Sc. בפיזיותרפיה אורתופדית — אוניברסיטת בן-גוריון
לימודי אוסטאופתיה — Madrid School of Osteopathy
הכשרה בתחום הנעלה רפואית
מאמן כושר מוסמך — וינגייט

יצירת קשר

WhatsApp
052-8306095
nati.shtain@gmail.com

בקצרה

  • EDS היא קבוצה של מחלות רקמת חיבור; הסוג השכיח הוא hEDS, ולצידו קיימות הפרעות בספקטרום גמישות היתר (HSD).
  • במחקר פיילוט, 36 מטופלים עם EDS השתמשו במדרסים בהתאמה אישית שלושה חודשים: הכאב, המגבלה והתפקוד של כף הרגל, העייפות ואיכות החיים הנפשית השתפרו.
  • במחקר על 21 ילדים עם תסמונת גמישות יתר, מדרסים מוכנים שינו מיד את דפוס ההליכה, במיוחד בהליכה איטית.
  • שני המחקרים קטנים וללא קבוצת ביקורת אמיתית; אין להם ראיות לטווח ארוך.
  • המדרס הוא תוספת לטיפול – בעיקר פיזיותרפיה ותרגול – ולא תחליף לו.

מהי תסמונת אהלרס-דנלוס ומה הקשר לכף הרגל?

תסמונות אהלרס-דנלוס הן קבוצה של מחלות תורשתיות ברקמת החיבור, שהסיווג הבינלאומי שלהן עודכן ב-2017 [1]. הסוג השכיח ביותר הוא EDS מסוג גמישות יתר (hypermobile EDS – hEDS). לצידו מוגדרות הפרעות בספקטרום גמישות היתר (Hypermobility Spectrum Disorders – HSD), שבהן יש גמישות יתר תסמינית בלי שכל הקריטריונים של hEDS מתקיימים [2]. המונח הישן "תסמונת גמישות יתר מפרקית" (JHS) שימש בעבר לתיאור חלק מהמצבים האלה.

בכף הרגל, גמישות יתר מתבטאת לעיתים בקשת שקורסת בעמידה, בכף רגל "רכה" שמתעייפת מהר, ובתחושת חוסר יציבות. הכאב והעייפות אינם רק מקומיים – הם חלק מתמונה רחבה יותר, ולכן הטיפול המרכזי הוא תרגול מותאם ופיזיותרפיה [3].

מחקר: מדרסים בהתאמה אישית במטופלים עם EDS

שיטת המחקר

מחקר פיילוט בדק אם מדרסים בהתאמה אישית משפיעים על התסמינים של מטופלים עם EDS [4]. שלושים ושישה מטופלים קיבלו מדרסים בהתאמה אישית והשתמשו בהם שלושה חודשים. לפני ההתערבות ואחריה נמדדו:

  • כאב בכף הרגל – בסולם מספרי של 11 נקודות.
  • מגבלה הקשורה לכאב בכף הרגל – במדד Manchester Foot Pain and Disability Index.
  • תפקוד כף הרגל – במדד Foot Function Index.
  • עייפות – בסולם חומרת העייפות (Fatigue Severity Scale).
  • איכות חיים – בשאלון SF-12.

תוצאות

המשתתפים הראו שיפור מובהק בכאב בכף הרגל (p=0.002), במגבלה הקשורה לכאב (p<0.001), בתפקוד כף הרגל (p=0.001), בעייפות (p<0.007) ובאיכות החיים הנפשית (p=0.016). באיכות החיים הגופנית לא נמצא שינוי מובהק [4].

מסקנת החוקרים

החוקרים הסיקו שמדרסים בהתאמה אישית עשויים לסייע בניהול התסמינים של מטופלים עם EDS [4].

מחקר: מדרסים מוכנים בילדים עם גמישות יתר

למה זה נבדק?

ילדים עם תסמונת גמישות יתר מופנים לא פעם למדרסים גם בלי כאב, מתוך הנחה שמדרס ייצב את ההליכה ויפחית בעתיד עייפות וכאבי מפרקים. הראיות לכך מעטות. מחקר ראשוני בדק את ההשפעה המיידית של מדרסים מוכנים (מדרסי מדף) על פרמטרים של הליכה ושיווי משקל דינמי [5].

שיטת המחקר

גויסו 21 ילדים עם תסמונת גמישות יתר (13 בנות), בגיל חציוני של 10 שנים. ההליכה נבדקה על מסלול הליכה ממוחשב (GAITRite) – קודם בנעליים הרגילות של הילדים, ומיד אחר כך עם מדרסים מוכנים. הילדים הלכו במהירות המועדפת עליהם, ואחר כך התבקשו ללכת לאט יותר, כדי לאתגר את שיווי המשקל הדינמי.

תוצאות

עם המדרסים ההליכה נראתה מסונכרנת יותר, עם ירידה בשונות של אורך הצעד ושל רוחב הצעד. השונות הייתה הגדולה ביותר בהליכה האיטית. זמן התמיכה הכפולה (כששתי הרגליים על הקרקע) היה קצר באופן מובהק בהליכה איטית כשנוספו המדרסים [5].

מסקנת החוקרים

למדרסים הייתה השפעה מיידית על דפוס ההליכה בילדים עם גמישות יתר. החוקרים הדגישו שנדרשים מחקרים על ההשפעה לטווח ארוך, כולל השפעה על תסמינים כמו כאב [5].

איך לקרוא את שני המחקרים?

  • מדגמים קטנים – 36 ו-21 משתתפים.
  • ללא קבוצת ביקורת אמיתית – במחקר ה-EDS נמדד לפני ואחרי, ולכן חלק מהשיפור יכול לנבוע מהזמן, מטיפולים אחרים או מציפייה.
  • טווח קצר – שלושה חודשים במחקר אחד, השפעה מיידית בלבד במחקר השני.
  • תוצאות שונות – מחקר ה-EDS מדד כאב ותפקוד; מחקר הילדים מדד הליכה בלבד, ולא כאב או עייפות.

המסקנה הסבירה: מדרס יכול להיות כלי שימושי אצל חלק מהמטופלים עם EDS או גמישות יתר תסמינית, במיוחד כשיש כאב או עייפות בכפות הרגליים. אין עדיין בסיס להמליץ על מדרסים לכל ילד עם גמישות יתר ללא תסמינים. זה דומה למסקנה לגבי פלטפוס בילדים באופן כללי [6].

מה כדאי לשקול בבחירת מדרס?

הנקודות הבאות מבוססות על ניסיוני הקליני ולא על מחקר מבוקר.

  • נוחות קודמת לתיקון – אצל אנשים עם גמישות יתר, תמיכה אגרסיבית מדי יוצרת לא פעם כאב חדש. אני מתחיל בתמיכה מתונה ומעלה בהדרגה.
  • רכות ופיזור לחץ – שכבות רכות עוזרות לסבילות, במיוחד כשהעור והרקמות רגישים. ראו מדרסים רכים ורב-שכבתיים.
  • בית עקב טוב – אחיזת עקב יציבה יכולה להוסיף תחושת יציבות.
  • נעל מתאימה – מדרס בנעל לא יציבה מאבד חלק גדול מהשפעתו.
  • מדף או התאמה אישית – מחקר הילדים השתמש במדרסים מוכנים, ומחקר ה-EDS במדרסים בהתאמה אישית. אין השוואה ישירה, ולכן כדאי להתחיל לפי המטרה והתקציב. ראו מדרסים בהתאמה אישית.

מתי לפנות לבדיקה רפואית?

גמישות יתר שמלווה בנקעים חוזרים, פריקות, כאב מפושט, עייפות קשה, סימנים בעור (עור רך ונמתח, צלקות רחבות, חבלות בקלות), סיפור משפחתי של EDS או של בעיות לב וכלי דם – מצדיקה בירור אצל רופא, ולעיתים אצל גנטיקאי. כף רגל נוקשה, כאב לילי או כאב שמחמיר בהדרגה מחייבים בדיקה, ולא רק התאמת מדרס.

מהניסיון הקליני שלי

הפסקה הבאה מבוססת על ניסיוני הקליני ולא על מחקר מבוקר.

אצל מטופלים עם גמישות יתר אני מגלה שהמדרס הטוב ביותר הוא לא תמיד זה שמחזיק הכי חזק. כף רגל גמישה מאוד יכולה "להיכנע" לכל צורה, אבל הרקמות שלה רגישות, ותמיכה קשיחה וגבוהה נתפסת לא פעם כלחץ. אני מעדיף מבנה רך עם אחיזת עקב טובה, מתחיל בעדינות, ובודק אחרי כמה שבועות מה קרה לעייפות ולכאב. אצל ילדים, אם אין תלונה – אני בדרך כלל לא ממליץ על מדרס רק בגלל הגמישות.

לסיכום

שני מחקרים קטנים מצביעים על כך שמדרסים יכולים לעזור לחלק מהמטופלים עם EDS או גמישות יתר: מדרסים בהתאמה אישית הפחיתו כאב ועייפות במטופלים עם EDS, ומדרסים מוכנים שינו מיד את דפוס ההליכה בילדים עם גמישות יתר. הראיות ראשוניות, והמדרס צריך להשתלב בתוכנית טיפול רחבה. ראו גם מדרסים לילדים עם DCD.

מקורות

  1. Malfait F, Francomano C, Byers P, et al. The 2017 international classification of the Ehlers-Danlos syndromes. Am J Med Genet C Semin Med Genet. 2017;175(1):8-26. PMID: 28306229.
  2. Castori M, Tinkle B, Levy H, Grahame R, Malfait F, Hakim A. A framework for the classification of joint hypermobility and related conditions. Am J Med Genet C Semin Med Genet. 2017;175(1):148-157. PMID: 28145606.
  3. Engelbert RH, Juul-Kristensen B, Pacey V, et al. The evidence-based rationale for physical therapy treatment of children, adolescents, and adults diagnosed with joint hypermobility syndrome/hypermobile Ehlers Danlos syndrome. Am J Med Genet C Semin Med Genet. 2017;175(1):158-167. PMID: 28306230.
  4. Reina-Bueno M, Vázquez-Bautista C, Palomo-Toucedo IC, Domínguez-Maldonado G, Castillo-López JM, Munuera-Martínez PV. Custom-Made Foot Orthoses Reduce Pain and Fatigue in Patients with Ehlers-Danlos Syndrome. A Pilot Study. Int J Environ Res Public Health. 2020;17(4):1359. PMID: 32093191. DOI: 10.3390/ijerph17041359.
  5. McDermott P, Wolfe E, Lowry C, Robinson K, French HP. Evaluating the immediate effects of wearing foot orthotics in children with Joint Hypermobility Syndrome (JHS) by analysis of temperospatial parameters of gait and dynamic balance: A preliminary study. Gait Posture. 2018;60:61-64. PMID: 29156379. DOI: 10.1016/j.gaitpost.2017.11.005.
  6. Evans AM, Rome K, Carroll M, Hawke F. Foot orthoses for treating paediatric flat feet. Cochrane Database Syst Rev. 2022;1:CD006311. PMID: 35029841.
WhatsApp