האם מדרסים באמת עוזרים? לחלק מהאנשים כן, אבל לא לכולם. יש מחקרים שמראים תועלת במצבים מוגדרים, כמו כף רגל עם קשת גבוהה שכואבת או חלק מהמבוגרים עם פלטפוס סימפטומטי, ובמצבים אחרים הראיות חלשות או שהמדרס מתאים רק כחלק מתוכנית רחבה יותר. התשובה תלויה בבעיה שמנסים לפתור, ולא בצורת כף הרגל.
מדרסים אינם טיפול שכל אדם "צריך", וגם מבנה מסוים של כף הרגל אינו אבחנה בפני עצמה. פלטפוס, קשת גבוהה או פרונציה יכולים להופיע אצל אנשים ללא כאב וללא מגבלה תפקודית, ובמצבים כאלה עצם צורת כף הרגל אינה סיבה מספקת להתערבות.
מדרס הופך לאפשרות טיפולית הגיונית כאשר קיימת בעיה שאותה אנחנו מנסים לפתור: כאב, עומס יתר על רקמה מסוימת, קושי בתפקוד, אזור לחץ בסיכון, או מצב שבו שינוי חלוקת הכוחות עשוי להשתלב בתוכנית הטיפול. גם אז השאלה אינה רק "האם צריך מדרס?", אלא מה מטרתו, האם קיימות אפשרויות פשוטות יותר, ואיזה סוג מדרס – אם בכלל – מתאים למטרה.
לכן בעיניי הדרך הנכונה לחשוב על מדרסים היא לא להתחיל ממבנה כף הרגל, מסריקה או מהמלצה כללית, אלא מהשילוב בין סימפטומים, תפקוד, עומס, הנעלה והמטרה הקלינית.
בקצרה
- לא כל אדם עם פלטפוס, קשת גבוהה או פרונציה זקוק למדרסים.
- מבנה כף הרגל לבדו אינו מספיק כדי לקבוע שיש צורך בטיפול.
- מדרס הגיוני יותר כאשר קיימים כאב, מגבלה תפקודית או מטרה ברורה לשינוי עומס.
- גם כאשר מדרס עשוי לעזור, הוא אינו בהכרח הטיפול היחיד או הטיפול הראשון.
- ריצה, עמידה ממושכת או שירות צבאי אינם בפני עצמם אינדיקציה למדרסים.
- צורך במדרס אינו אומר בהכרח צורך במדרס בהתאמה אישית; במצבים מסוימים מדרס מדף איכותי יכול להספיק.
- השאלה החשובה ביותר היא לא "איזה מדרס לקנות?", אלא "מה אנחנו מנסים לשנות ולמה?".
מה יש בדף
- האם מדרסים באמת עוזרים? הראיות לפי מצב
- מי באמת עשוי להפיק תועלת ממדרסים?
- מתי כנראה אין צורך במדרסים?
- האם פלטפוס, קשת גבוהה או פרונציה מחייבים מדרס?
- אילו מצבים רפואיים עשויים להצדיק שימוש במדרסים?
- מה חשוב לבדוק לפני שמחליטים על מדרס?
- הנעלה, עומס ותרגול – מה אפשר לבדוק קודם?
- האם צריך מדרס בהתאמה אישית?
- ילדים ומדרסים
- מתי חשוב קודם לקבל אבחנה?
- שבע שאלות שכדאי לשאול לפני שעושים מדרסים
- הגישה הקלינית שלי
- שאלות נפוצות
- מקורות
האם מדרסים באמת עוזרים? הראיות לפי מצב
אין "ראיה למדרסים" באופן כללי. הטבלה מסכמת את מה שהמקורות בעמוד הזה מראים לגבי כמה מצבים נפוצים. הפירוט, כולל המגבלות של כל מחקר, מופיע בהמשך.
| מצב | מה ידוע | מקור |
|---|---|---|
| קשת גבוהה (cavus) כואבת | במחקר אקראי, מדרסים מותאמים שיפרו כאב ותפקוד יותר ממדרס sham לאחר שלושה חודשים. ההשוואה לא הייתה מול מדרס מדף. | [3] |
| פלטפוס גמיש | הטרוגניות גדולה בין המחקרים; אצל מבוגרים יש אינדיקציה להפחתת כאב בחלק מהמטופלים. אין בסיס להסיק שמדרס יעיל לכל אדם עם פלטפוס. | [2] |
| כאב עקב (plantar fasciitis) | ההנחיות ממליצות שלא להשתמש במדרסים כטיפול מבודד להקלה קצרת־טווח, אך הם יכולים להיות חלק מתוכנית טיפול משולבת. | [4] |
| כאב פטלופמורלי בברך | הטיפול המרכזי הוא תרגול והדרכה; מדרסי מדף יכולים לשמש כאמצעי משלים בחלק מהמטופלים. | [5] |
| כף רגל סוכרתית בסיכון לכיב | הנעלה טיפולית והפחתת לחץ פלנטרי הן חלק מרכזי מהמניעה, לפי רמת הסיכון. | [6] |
| ילדים עם פלטפוס גמיש ללא תסמינים | הראיות באיכות נמוכה עד נמוכה מאוד; אין בסיס טוב לשימוש שגרתי במדרסים יקרים בהתאמה אישית. | [8] |
גם כשמדרס עוזר, השינוי שהוא יוצר בכוחות, בלחצים ובתנועה משתנה מאדם לאדם.[1] לכן התשובה האישית לשאלה "האם מדרס יעזור לי" מתקבלת מבדיקה ומתגובה בפועל, ולא מטבלה.
מי באמת עשוי להפיק תועלת ממדרסים?
אין בדיקה אחת או מדידה אחת שקובעת מי "צריך" מדרסים. ההחלטה נעשית בדרך כלל כאשר ניתן לזהות בעיה ומטרה סבירה להתערבות.
מדרס עשוי להיות רלוונטי כאשר קיימים אחד או יותר מהמצבים הבאים:
- כאב בכף הרגל או בגפה התחתונה שבו שינוי עומס באמצעות הנעל והמדרס הוא חלק סביר מתוכנית הטיפול.
- אזור מקומי שסובל מלחץ חוזר, למשל בקדמת כף הרגל או סביב בליטה גרמית.
- מבנה כף רגל סימפטומטי – כלומר מבנה שמלווה בכאב או במגבלה ולא רק נראה שונה.
- קושי לבצע פעילות מסוימת בגלל עומס חוזר על כף הרגל.
- צורך בהפחתת לחץ בכף רגל הנמצאת בסיכון, למשל בחלק מהמטופלים עם נוירופתיה סוכרתית.
- ניסיון טיפולי שבו רוצים לבדוק האם שינוי מוגדר בחלוקת העומס משפר סימפטומים או תפקוד.
המכנה המשותף אינו צורת כף הרגל אלא קיומה של מטרה טיפולית.
לדוגמה, אדם יכול להגיע עם קשת שטוחה מאוד אך ללכת, לרוץ ולעבוד ללא כאב וללא מגבלה. אדם אחר יכול להציג שינוי מבני קטן בהרבה, אך לסבול מעומס חוזר באזור מסוים. העובדה שהרגל הראשונה נראית "חריגה" יותר אינה אומרת שהיא בהכרח זקוקה יותר למדרס.
גם מחקרים ביומכניים מראים שמדרסים יכולים לשנות כוחות, לחצים ותנועה, אבל התגובה משתנה בין אנשים ובין משימות. שינוי שניתן למדוד אינו לבדו סיבה לטיפול; הוא צריך להיות קשור לבעיה הקלינית שאנחנו מנסים לפתור.[1]
מתי כנראה אין צורך במדרסים?
יש מספר מצבים שבהם הייתי נזהר במיוחד מהמלצה אוטומטית על מדרסים.
מבנה כף רגל ללא סימפטומים
פלטפוס, קשת גבוהה או פרונציה שאינם מלווים בכאב, מגבלה או בעיה אחרת אינם יוצרים בפני עצמם חובה טיפולית.
המטרה אינה לגרום לכל כפות הרגליים להיראות אותו דבר.
תוצאה חריגה בסריקה או במשטח לחצים בלבד
סריקה תלת־ממדית, צילום וידאו או מערכת לחצים יכולים להיות כלים מועילים, אך "ממצא" במכשיר אינו אבחנה בפני עצמו.
אזור אדום במפת לחצים אינו אומר אוטומטית שהלחץ מזיק, בדיוק כפי שאסימטריה מסוימת אינה מוכיחה שיש צורך לתקן אותה.
כאשר אין מטרה מוגדרת
אם אי אפשר להסביר:
- מה הבעיה,
- מה המדרס אמור לשנות,
- ולפי מה נדע שהוא הצליח,
קשה להצדיק את ההתערבות רק משום שאפשר לייצר מדרס.
מדרסים "למניעה" באדם בריא
אין בסיס טוב להמליץ באופן גורף על מדרסים לכל אדם בריא רק כדי למנוע בעיות עתידיות.
הצורך תלוי בהקשר, בסימפטומים, בפעילות ובגורמי סיכון ספציפיים.
האם פלטפוס, קשת גבוהה או פרונציה מחייבים מדרס?
לא.

אלה תיאורים של מבנה או תנועה, לא אבחנה טיפולית בפני עצמה.
פלטפוס
בסקירה שיטתית ומטא־אנליזה של Oerlemans ועמיתיו נבדקו מדרסים ב־flexible flatfoot בילדים ובמבוגרים. נמצאה הטרוגניות גדולה בין המחקרים, והחוקרים לא יכלו להסיק באופן כללי שמדרסים יעילים לכל אדם עם פלטפוס. אצל מבוגרים הייתה אינדיקציה לכך שמדרסים עשויים להפחית כאב בחלק מהמטופלים.[2]
הנקודה החשובה היא ההבדל בין פלטפוס לבין פלטפוס סימפטומטי.
כאשר קיימים כאב, עייפות משמעותית, קושי בפעילות או פתולוגיה ספציפית – השאלה הטיפולית משתנה.
להרחבה ראו מדרסים לפלטפוס.
קשת גבוהה
גם קשת גבוהה אינה מחלה בפני עצמה.
אולם בכף רגל cavus כואבת קיימת ראיה ישירה לכך שמדרסים יכולים לעזור. במחקר אקראי מבוקר של Burns ועמיתיו, 154 משתתפים עם cavus דו־צדדי וכאב כרוני בכף הרגל קיבלו מדרסים בהתאמה אישית או מדרסי sham. לאחר שלושה חודשים קבוצת המדרסים המותאמים הראתה שיפור גדול יותר בכאב ובתפקוד.[3]
חשוב לדייק: המחקר השווה מדרס מותאם ל־sham, לא למדרס מדף איכותי. לכן אין להשתמש בו כהוכחה לכך ש־custom תמיד עדיף על prefabricated.
להרחבה ראו מדרסים לקשת גבוהה.
פרונציה
פרונציה היא חלק טבעי מתנועת כף הרגל.
השאלה אינה אם קיימת פרונציה אלא האם יש סיבה סבירה לחשוב ששינוי של התנועה או העומס הקשור אליה יעזור לבעיה המסוימת.
אין הצדקה להתייחס לכל אדם ש"נופל פנימה" בזמן הליכה כאל אדם הזקוק למדרסים.
להרחבה על מדרסים לרצים ספציפית ראו מדרסים לריצה – מתי הם באמת נחוצים?.
אילו מצבים רפואיים עשויים להצדיק שימוש במדרסים?
התשובה משתנה מאוד בין אבחנות. אין "ראיה למדרסים" באופן כללי; יש ראיות שונות למצבים שונים.
כאב עקב / Plantar Heel Pain
בהנחיות הקליניות המעודכנות ל־plantar fasciitis משנת 2023 מומלץ שלא להשתמש במדרסים – מותאמים אישית או מוכנים – כטיפול מבודד לצורך הקלה קצרת־טווח בכאב. עם זאת, ניתן להשתמש בהם כחלק מתוכנית טיפול משולבת כאשר הם מתאימים למטופל.[4]
כלומר, אבחנה של "דורבן" אינה אומרת אוטומטית שצריך מדרסים, אבל מדרס יכול להיות אחד הכלים בתוכנית.
להרחבה ראו מדרסים לדורבן.
כאב פטלופמורלי בברך
ב־Patellofemoral Pain, ההמלצה המרכזית היא פעילות גופנית טיפולית והדרכה. מדרסי מדף יכולים לשמש כאמצעי משלים בחלק מהמטופלים, כאשר הבחירה מותאמת לתגובה ולמאפייני האדם.[5]
גם כאן המסר אינו "כאב ברך = מדרס".
המדרס הוא אפשרות אחת בתוך תוכנית רחבה יותר.
להרחבה ראו מדרסים לכאבי ברכיים.
כף רגל סוכרתית בסיכון
זהו מצב שונה מאוד ממדרסים לכאב שריר־שלד רגיל.
בהנחיות IWGDF מודגש כי אצל אנשים בסיכון בינוני־גבוה לכיב יש חשיבות להתאמת הנעלה טיפולית, למעקב אחר העור ולהפחתת לחץ פלנטרי. באנשים עם היסטוריה של כיב פלנטרי, ההנעלה צריכה להראות אפקט של הפחתת לחץ בזמן הליכה.[6]
כאן ההחלטה צריכה להתבסס על רמת הסיכון, תחושה, מצב העור, עיוותים, היסטוריה של כיב והנעלה – ולא על שאלת "האם יש פלטפוס".
מה חשוב לבדוק לפני שמחליטים על מדרס?
לפני בחירת המדרס עצמו כדאי לענות על כמה שאלות בסיסיות.
מהי התלונה?
כאב?
עייפות?
לחץ?
קושי בריצה?
קושי בעמידה?
פצע או אזור עור בסיכון?
לכל בעיה יכולה להיות מטרה שונה לחלוטין.
מתי היא מופיעה?
רק בריצה?
לאחר שעות עבודה?
בנעל מסוימת?
בצעדים הראשונים בבוקר?
בעמידה ממושכת?
ההקשר לעיתים חשוב יותר מצורת כף הרגל בבדיקה סטטית.
איפה העומס?
כאשר ניתן לזהות רקמה רגישה או אזור עומס, אפשר לחשוב בצורה ממוקדת יותר על מה שהמדרס צריך לעשות.
מה תפקיד ההנעלה?
מדרס עובד בתוך נעל.
נעל צרה מדי, לא יציבה, שחוקה או לא מתאימה לפעילות יכולה להגביל מאוד את מה שמדרס מסוגל לעשות.
מה כבר נוסה?
לעיתים שינוי עומס, התאמת נעל, תרגול, פיזיותרפיה או שינוי זמני בפעילות יכולים להיות הגיוניים לפני מדרס או יחד איתו.
אם כבר יש מדרסים או רפידות, כדאי לבדוק מה הם עושים בפועל: ללכת כמה ימים בלעדיהם ולהשוות. מדרס שלא משנה דבר, או שדווקא מחמיר, הוא מידע חשוב לא פחות ממדרס שעוזר.
הנעלה, עומס ותרגול – מה אפשר לבדוק קודם?
אחת הטעויות הנפוצות היא להתייחס למדרס כאל פתרון מבודד.
כאשר אדם התחיל לרוץ הרבה יותר בשבועות האחרונים, החליף נעליים, עבר לעבודה הכוללת שעות עמידה רבות או חזר לפעילות לאחר תקופה ארוכה – לעיתים שינוי העומס הוא חלק מרכזי יותר מהבעיה מאשר מבנה כף הרגל.
במצבים כאלה כדאי לבדוק קודם או במקביל:
- האם העלייה בעומס הייתה מהירה?
- האם הנעל מתאימה לפעילות ולכף הרגל?
- האם קיימת מגבלה בתנועה או חולשה שרלוונטיות לבעיה?
- האם ניתן לשנות זמנית את הפעילות?
- האם תוכנית תרגול עשויה להיות חלק מהטיפול?
מדרס יכול להשתלב בתוך תוכנית כזו, אבל הוא אינו מחליף את הצורך להבין מדוע הסימפטומים הופיעו.
גם אדם שעומד שעות רבות, רץ למרחקים או משרת כחייל אינו זקוק למדרסים רק בגלל רמת הפעילות. העומס הוא חלק מההקשר, לא אינדיקציה בפני עצמה.
האם צריך מדרס בהתאמה אישית?
לא בהכרח.
זו הבחנה חשובה: החלטה שמדרס עשוי לעזור אינה זהה להחלטה שצריך מדרס custom.
מדרס מדף איכותי יכול במקרים מסוימים לספק את השינוי שאנחנו מחפשים. במקרים אחרים נדרשת אפשרות לשלוט בצורה מדויקת יותר בגאומטריה, בגובה, באורך, בהקלות המקומיות או בתיקונים – ואז להתאמה אישית יש יותר דרגות חופש.
סקירת CADTH שבחנה מדרסים בהתאמה אישית מול מדרסי מדף לא מצאה יתרון קליני עקבי למדרסים מותאמים אישית במצבי כאב שונים שנבדקו.[7]
זה אינו אומר שאין טעם בהתאמה אישית. המשמעות היא אחרת:
יותר אפשרויות תכנון הן פוטנציאל – לא הבטחה לתוצאה טובה יותר.
כאשר ניתן להגיע למטרה באמצעות מדרס מדף מתאים, אין סיבה להפוך את המחיר או עצם תהליך המדידה למדד לאיכות.
להרחבה ראו מדרס בהתאמה אישית לעומת מדרס מדף.
ילדים ומדרסים
ילדים הם דוגמה חשובה במיוחד לכך שמבנה לבדו אינו סיבה לטיפול.
כף רגל שטוחה וגמישה נפוצה בילדים, ורבות מכפות הרגליים האלה אינן כואבות ואינן מגבילות פעילות.
בסקירת Cochrane מ־2022 נמצא כי הראיות לשימוש במדרסים ב־pediatric flatfoot הן באיכות נמוכה עד נמוכה מאוד בחלק גדול מההשוואות. בפרט, אין בסיס טוב לשימוש שגרתי במדרסים יקרים בהתאמה אישית אצל ילדים בריאים עם flexible flatfoot שאינו סימפטומטי.[8]
זה אינו אומר שילד לעולם אינו זקוק למדרסים.
כאשר קיימים כאב, עייפות משמעותית, מגבלה בפעילות, מצב נוירולוגי, עיוות מורכב או בעיה קלינית אחרת – נדרשת הערכה פרטנית.
להרחבה ראו מדרסים לילדים.
מתי חשוב קודם לקבל אבחנה?
לפעמים השאלה "האם אני צריך מדרסים?" מגיעה מוקדם מדי.
כאשר קיימת בעיה חדשה, חריגה או משמעותית, קודם צריך להבין מה מקור הסימפטומים.
דוגמאות למצבים שבהם חשוב במיוחד לקבל הערכה מקצועית לפני שמנסים לפתור את הבעיה באמצעות מדרס בלבד:
- כאב חד לאחר חבלה.
- נפיחות משמעותית או אודם.
- כאב שמחמיר במהירות.
- ירידה חדשה בתחושה או חולשה.
- פצע, שלפוחית או שינוי עור אצל אדם עם סוכרת או נוירופתיה.
- כאב לילה חריג או כאב שאינו קשור לעומס.
- שינוי מבני שמתקדם במהירות.
- קושי חדש לשאת משקל.
מדרס הוא כלי טיפולי; הוא אינו תחליף לאבחון כאשר קיימת אפשרות לפגיעה שדורשת בירור אחר.
לסקירה של מקורות כאב שונים לפי אזור בכף הרגל ראו כאבים בכף הרגל – מפת דרכים.
שבע שאלות שכדאי לשאול לפני שעושים מדרסים
לפני שמחליטים על מדרס, כדאי שיהיו תשובות סבירות לשבע שאלות:
- מה בדיוק הבעיה שאנחנו מנסים לפתור?
- האם מבנה כף הרגל באמת קשור לבעיה, או שהוא רק ממצא שנראה בבדיקה?
- איזה עומס או לחץ רוצים לשנות?
- האם צריך מדרס, או שניתן להתחיל בהנעלה, שינוי עומסים, תרגול או טיפול אחר?
- אם צריך מדרס – האם מדרס מדף יכול להספיק או שיש סיבה אמיתית להתאמה אישית?
- כיצד המדרס אמור להשתלב בנעל ובפעילות היומיומית?
- כיצד נבדוק לאחר המסירה שהוא באמת עוזר?
אם אין תשובה טובה לשאלה הראשונה, מוקדם מאוד לבחור חומר, קשיחות, קרבון או טכנולוגיית סריקה.
הגישה הקלינית שלי – נתי שטיין
מהניסיון הקליני שלי
אני לא מנסה להחליט אם אדם "צריך מדרסים" לפי צורת כף הרגל בלבד.
אפשר לראות כפות רגליים שטוחות מאוד אצל אנשים שרצים, עובדים ומתאמנים ללא כאב, ולעומתן כפות רגליים שנראות כמעט "נורמליות" אבל מתמודדות עם עומס מקומי שמייצר סימפטומים משמעותיים.
לכן אני משתדל להתחיל בארבע שאלות:
- מה מפריע למטופל?
- מה כנראה מעמיס על הרקמה או מגביל את הפעילות?
- האם למדרס יש שינוי מוגדר שאנחנו רוצים להשיג?
- האם קיימת דרך פשוטה יותר או משלימה להגיע לאותה מטרה?
מבחינתי, גם ההחלטה לא לעשות מדרסים יכולה להיות תוצאה מקצועית טובה של בדיקה.
אני גם לא מניח שאם החלטנו להשתמש במדרס, הוא חייב להיות בהתאמה אישית. במקרים שבהם מדרס מדף מתאים משיג את המטרה, אין יתרון בעיניי לייצר מוצר מורכב יותר רק כדי שנוכל לקרוא לו "מותאם אישית".
מצד שני, כאשר נדרשים שינוי מקומי, התאמה למבנה מורכב, שילוב של מספר מטרות או אפשרות לבצע תיקונים מדויקים בהמשך, ההתאמה האישית נותנת לי יותר דרגות חופש.
לכן המשפט שמסכם עבורי את העמוד הזה הוא:
"לא מתחילים בשאלה איזה מדרס צריך; מתחילים בשאלה מה אנחנו מנסים לפתור – והאם מדרס בכלל נחוץ כדי לפתור אותו."
זו הגישה הקלינית שלי, והיא אינה טענה שכל מטופל או כל אבחנה צריכים להתנהל לפי אלגוריתם אחיד.
שלושה סיפורי מקרה מהקליניקה ממחישים את הגבולות של מדרס: פלטפוס מתקדם שבו מדרס רגיל לא הספיק, הבדל אורך רגליים שהתברר כמדומה, וכף רגל רגישה שבה מדרס נתן פתרון חלקי בלבד.
בדיקה והתאמת מדרסים בקליניקה בחולון
אם אינכם בטוחים שמדרס מתאים לכם, בדיקה קלינית יכולה להסתיים גם בהמלצה שאין בו צורך. כתובת: יהושע רבינוביץ 58, חולון. טלפון / WhatsApp: 052-8306095.
שאלות נפוצות
האם מדרסי מדף באמת עוזרים, או שחייבים מדרס בהתאמה אישית?
מדרס מדף איכותי יכול במקרים מסוימים לספק את השינוי הדרוש. סקירת CADTH לא מצאה יתרון קליני עקבי למדרסים בהתאמה אישית במצבי הכאב שנבדקו.[7] התאמה אישית נותנת יותר שליטה בגאומטריה, בהקלות מקומיות ובתיקונים, וזה רלוונטי בעיקר במבנה מורכב או כשנדרשות כמה מטרות יחד.
איך יודעים אם המדרס עוזר?
כדאי להגדיר מראש מה אמור להשתנות: כאב בפעילות מסוימת, סבילות לעמידה, או לחץ באזור מוגדר. אם כבר יש מדרסים, אפשר ללכת כמה ימים בלעדיהם ולהשוות. מדרס שלא משנה דבר, או שמחמיר, הוא מידע חשוב לא פחות ממדרס שעוזר.
מתי לא כדאי להסתפק במדרס?
כאשר יש כאב חד אחרי חבלה, נפיחות או אודם משמעותיים, ירידה חדשה בתחושה או בכוח, פצע אצל אדם עם סוכרת, כאב לילה חריג או קושי חדש לשאת משקל. במצבים כאלה צריך קודם אבחנה, והמדרס, אם בכלל, יבוא אחריה.
לסיכום
מדרסים יכולים להיות כלי שימושי מאוד, אבל הם אינם טיפול אוניברסלי.
פלטפוס, קשת גבוהה, פרונציה, ריצה או עמידה ממושכת אינם בפני עצמם סיבה לעשות מדרסים. הצורך הופך משכנע יותר כאשר קיימים סימפטומים או מגבלה, ניתן להגדיר מטרה קלינית ברורה, ויש היגיון בכך ששינוי עומס באמצעות מדרס עשוי לעזור.
גם אז צריך לשאול האם המדרס הוא הטיפול היחיד, האם מדרס מדף יכול להספיק, כיצד הוא משתלב בנעל ובפעילות, ואיך נבדוק את התגובה לאחר השימוש.
השאלה הטובה ביותר אינה:
"האם כף הרגל שלי צריכה מדרסים?"
אלא:
"איזו בעיה אני מנסה לפתור, ומהו הכלי הפשוט והמתאים ביותר שיעזור לי לעשות זאת?"
מקורות
- Moisan G, Robb K, Mainville C, Blanchette V. Effects of foot orthoses on the biomechanics of the lower extremities in adults with and without musculoskeletal disorders during functional tasks: A systematic review. Clinical Biomechanics. 2022;95:105641. PMID: 35429692. DOI: 10.1016/j.clinbiomech.2022.105641.
- Oerlemans LNTO, Peeters CMM, Munnik-Hagewoud R, Nijholt IM, Witlox A, Verheyen CCPM. Foot orthoses for flexible flatfeet in children and adults: a systematic review and meta-analysis of patient-reported outcomes. BMC Musculoskeletal Disorders. 2023;24:16. PMID: 36611153. DOI: 10.1186/s12891-022-06044-8.
- Burns J, Crosbie J, Ouvrier R, Hunt A. Effective orthotic therapy for the painful cavus foot: a randomized controlled trial. Journal of the American Podiatric Medical Association. 2006;96(3):205-211. PMID: 16707631. DOI: 10.7547/0960205.
- Koc TA Jr, Bise CG, Neville C, Carreira D, Martin RL, McDonough CM. Heel Pain – Plantar Fasciitis: Revision 2023. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy. 2023;53(12):CPG1-CPG39. PMID: 38037331. DOI: 10.2519/jospt.2023.0303.
- Neal BS, Lack SD, Bartholomew C, Morrissey D. Best practice guide for patellofemoral pain based on synthesis of a systematic review, the patient voice and expert clinical reasoning. British Journal of Sports Medicine. 2024;58(24):1486-1495. PMID: 39401870. DOI: 10.1136/bjsports-2024-108110.
- Bus SA, Sacco ICN, Monteiro-Soares M, Raspovic A, Paton J, Rasmussen A, Lavery LA, van Netten JJ. Guidelines on the prevention of foot ulcers in persons with diabetes (IWGDF 2023 update). Diabetes/Metabolism Research and Reviews. 2024;40(3):e3651. PMID: 37302121. DOI: 10.1002/dmrr.3651.
- Tran K, Spry C. Custom-Made Foot Orthoses versus Prefabricated Foot Orthoses: A Review of Clinical Effectiveness and Cost-Effectiveness. CADTH Rapid Response Reports. Ottawa: Canadian Agency for Drugs and Technologies in Health; 2019. PMID: 31714699.
- Evans AM, Rome K, Carroll M, Hawke F. Foot orthoses for treating paediatric flat feet. Cochrane Database of Systematic Reviews. 2022;1:CD006311. PMID: 35029841. DOI: 10.1002/14651858.CD006311.pub3.