מרשם למדרסים – מה צריך להופיע בו ומה באמת חשוב?

מרשם למדרסים אינו צריך להיות רשימת buzzwords כמו "לתקן פרונציה", "תמיכת קשת" או "מדרס ביומכני". מרשם שימושי צריך להעביר את הבעיה הקלינית, מטרת ההתערבות והאילוצים שבתוכם המדרס צריך לעבוד.

מסמך טוב מאפשר למי שמתכנן ומייצר את המדרס להבין מה רוצים להשיג: off-loading של אזור מסוים, accommodation, שינוי contact area, שינוי moment, שיפור comfort או מטרה אחרת שניתן לבדוק לאחר המסירה.

המרשם גם אינו תחליף לבדיקה. Foot orthosis תלוי בהיסטוריה הרפואית, בהנעלה, בפעילות ובעבודה של המטופל – נקודות שמופיעות גם בהנחיות מקצועיות עדכניות.[1-2]

נתי שטיין

פיזיותרפיסט העוסק באורתופדיה של כף הרגל ובהתאמת מדרסים.

  • B.P.T. — אוניברסיטת תל אביב, 1996
  • M.Sc. בפיזיותרפיה אורתופדית — אוניברסיטת בן-גוריון
  • לימודי אוסטאופתיה — Madrid School of Osteopathy
  • הכשרה בתחום הנעלה רפואית
  • מאמן כושר מוסמך — וינגייט

יצירת קשר

WhatsApp
052-8306095
nati.shtain@gmail.com

בקצרה

  • מרשם טוב מתחיל באבחנה או בבעיה הקלינית – לא בחומר שממנו ייוצר המדרס.
  • צריך להגדיר מטרה: מה רוצים שהמדרס ישנה?
  • הנעלה, עבודה, ספורט ופעילות הם חלק מהמרשם.
  • Design details צריכים לשרת את המטרה, לא להפוך לרשימת חובה.
  • צריך לתעד מגבלות, רגישויות ואזורים שאסור ליצור בהם לחץ.
  • מרשם אינו מסתיים בייצור; המסירה וה-follow-up הם חלק מהתהליך.
  • אין טופס אחד שמתאים לכל פתולוגיה ולכל מטופל.

מהי מטרת המרשם?

המטרה היא ליצור תקשורת ברורה בין ההערכה הקלינית לבין ה-device. אם המרשם אומר רק "מדרסים לפלטפוס", חסר בו כמעט כל המידע החשוב.

מרשם טוב צריך לאפשר להבין למה נבחר intervention ומה נחשב הצלחה.

אבחנה ומטרת טיפול

  • מהי האבחנה או הבעיה המרכזית?
  • איפה הכאב או הרקמה שרוצים לפרוק?
  • האם המטרה היא off-loading, cushioning, accommodation, שינוי moment או שילוב?
  • איזה outcome רוצים לשפר?

המטרה צריכה להיות ספציפית ככל האפשר. "לתקן ביומכניקה" אינו outcome.

מה חשוב לדעת על המטופל?

  • היסטוריה רפואית רלוונטית.
  • רגישות עור, נוירופתיה או סיכון לפצע.
  • עבודה ומשך עמידה.
  • ספורט ופעילות.
  • משקל גוף ודרישות מכאניות כאשר הן רלוונטיות לתכנון.
  • נעליים שבהן המדרס אמור לשמש.
  • ניסיון קודם עם מדרסים.

Design variables – רק אחרי המטרה

Heel cup, arch contour, posting, skive, flange, metatarsal pad, relief, cushioning, shell material ועובי הם design variables. אף אחד מהם אינו "מרשם בסיס" לכל מטופל.

דוגמה לטופס מרשם מקוצר להתאמת מדרסים: פרטי הבעיה, מטרת המדרס, הגבהות, תמיכות ופדים לכל רגל
טופס מרשם מקוצר להתאמת מדרסים ששימש במכון (טופס היסטורי – פרטי הקשר בו אינם עדכניים)

צריך לבחור את המשתנים רק לאחר שהוגדרה המטרה. להרחבה ראו חומרי מדרסים ו-מדרסים וביומכניקה.

הנעלה ופעילות

מדרס לעבודה בנעל אלגנטית צרה אינו אותו מוצר כמו מדרס לנעל ריצה או נעל צבאית. לכן מידע על הנעלה אינו פרט שולי אלא חלק מה-prescription.

גם תהליך לקיחת המידה צריך להתאים למוצר ולמטרה. להרחבה ראו לקיחת מידה למדרסים.

מסירה ומעקב

ה-prescription אינו מסתיים כשהמדרס יוצא מהמעבדה. צריך לבדוק fit, התאמה לנעל, comfort, נקודות לחץ והאם ה-outcome שהוגדר מתחיל להשתנות.

כאשר נדרשת התאמה לאחר המסירה, יש לתעד מה השתנה ולמה. זה חלק מתהליך קליני ולא "כישלון בייצור".

הגישה שלי

מהניסיון הקליני שלי — נתי שטיין

אני מעדיף לחשוב על מרשם כמסמך שמגדיר בעיה ומטרה, לא כטופס שמעתיק רשימת תוספות למדרס.

אם אני כותב "metatarsal pad", חשוב לי לדעת למה אני מוסיף אותו. אם אני מבקש heel cup עמוק יותר, צריכה להיות לכך מטרה. אחרת אנחנו רק מייצרים מוצר מורכב יותר בלי לדעת מה אנחנו מנסים להשיג.

מבחינתי המרשם הטוב ביותר משאיר מקום לשינוי לאחר שהמטופל מתחיל להשתמש במדרס. הגוף, הנעל והבעיה הקלינית לא תמיד מתנהגים בדיוק כמו שצפינו ביום הבדיקה.

"מרשם טוב למדרסים אומר קודם מה רוצים להשיג – ורק אחר כך איך ננסה להשיג את זה."

מקורות

  1. College of Physicians and Surgeons of Nova Scotia. Prescription custom foot orthoses (PCFOs): professional guidelines. Approved March 21, 2025.
  2. Suggested Guidelines for the Prescription of Orthotic Services, Device Delivery, Education, and Follow-up Care: A Multidisciplinary White Paper. PMID: 26835739.
WhatsApp