האם מדרסים עוזרים לילדים עם פלטפוס גמיש? ניסוי אקראי מבוקר מטאיוואן (Hsieh ועמיתים, 2018) בדק 52 ילדים בגילי 3–10 עם פלטפוס גמיש שגורם לתסמינים, ומצא שאחרי 12 שבועות של מדרסים בהתאמה אישית חל שיפור בכאב ובנוחות ובכמה מדדי תפקוד לעומת ילדים שלא קיבלו מדרסים [1]. עם זאת, הקבוצות לא היו דומות בתחילת המחקר, המעקב היה קצר, וסקירת Cochrane מ-2022 מדרגת את הראיות למדרסים בפלטפוס בילדים כוודאות נמוכה עד נמוכה מאוד [2].
המסר המרכזי: מדרסים עשויים לעזור לילד עם פלטפוס שכואב או מגביל אותו, אבל אין ראיות שהם "מתקנים" את מבנה כף הרגל, ואין הצדקה לתת אותם לילד בריא בלי תלונות.
בקצרה
- פלטפוס גמיש שכיח מאוד בגיל הרך ושכיחותו יורדת עם הגיל; ברוב הילדים זה שלב התפתחותי תקין [1][2].
- בניסוי של Hsieh, ילדים עם פלטפוס סימפטומטי שקיבלו מדרסים מותאמים השתפרו יותר בכאב/נוחות, בעליית מדרגות ובתפקוד לפי דיווח ההורים [1].
- הקבוצות לא היו שוות בתחילת הניסוי, ולכן החוקרים עצמם קראו למחקרים גדולים יותר.
- ניסוי גדול מאוסטרליה בילדים בני 7–11 ללא בחירה לפי כאב לא מצא תועלת למדרסים מותאמים או מוכנים [4].
- סקירות מראות שאין ראיות חזקות לכך שמדרסים משנים את מבנה הקשת לטווח ארוך [3].
למה בכלל חוקרים מדרסים לפלטפוס בילדים?
פלטפוס גמיש (flexible flatfoot) הוא מצב שבו קשת האורך הפנימית של כף הרגל משתטחת בעמידה ומופיעה מחדש כשהילד יושב, עומד על קצות האצבעות או כשהרגל אינה נושאת משקל. גורמים כמו גמישות-יתר של מפרקים, משקל עודף וקיצור של שרירי השוק יכולים לתרום למראה השטוח.
שכיחות הפלטפוס יורדת עם הגיל. לפי הנתונים שמביאים Hsieh ועמיתיו, היא עומדת על כ-54%–57% בגילי 2–3, כ-21%–24% בגילי 5–6 וכ-15% בגיל 10 [1]. מכיוון שרוב הילדים מפתחים קשת עם הזמן, קשת שטוחה בגיל צעיר נחשבת בדרך כלל לחלק מההתפתחות התקינה. על ההתפתחות והאבחנה ראו פלטפוס אצל ילדים.
עם זאת, אצל חלק מהילדים כף רגל שטוחה מלווה בכאב, עייפות מהירה בהליכה או קושי בפעילות. שם עולה השאלה המעשית: האם מדרס יכול להקל? מחקרים קודמים התמקדו בעיקר בהשפעה של מדרסים על זוויות ותנועה, ומעט מאוד מחקר איכותי בדק תוצאות שחשובות לילד ולהורים – כאב ותפקוד.
איך נבנה הניסוי של Hsieh?
הניסוי נערך במרפאת שיקום של בית חולים אוניברסיטאי בטאיוואן, ונרשם מראש במאגר ניסויים קליניים [1].
- משתתפים: 52 ילדים בגילי 3–10 עם פלטפוס גמיש סימפטומטי.
- אבחנה מחמירה: כדי להיכלל, הילד היה צריך לעמוד בקריטריונים קליניים – גמישות-יתר לפי סולם Beighton, צניחת עצם הסירה (navicular drop) של 6 מ"מ לפחות ומדד יציבת כף רגל (Foot Posture Index) גבוה – וגם בקריטריונים בצילום רנטגן בעמידה (לפחות שתיים משלוש זוויות שמאפיינות קשת שטוחה).
- ההתערבות: מדרסים מחומר EVA שעוצבו בחום ישירות על כף הרגל של הילד בעמידה, עם תמיכה בקשת הפנימית ושמירה על מפרק הקרסול התחתון (subtalar) במנח ניטרלי; אצל מעטים נוספו טריזים פנימיים. הילדים התבקשו לנעול נעליים עם מדרסים לפחות חמש שעות ביום במשך 12 שבועות.
- קבוצת ביקורת: ילדים שלא קיבלו מדרסים והונחו לנעול נעליים נוחות לבחירתם לפחות חמש שעות ביום.
- מדדים: מבחני תפקוד מתוזמנים (הליכה של 10 מטר בקצב רגיל ומהיר, עלייה וירידה במדרגות, קימה מכיסא חמש פעמים), שאלון תפקוד להורים (PODCI) ושאלון איכות חיים (PedsQL). המדידות נעשו על ידי בודק שלא ידע לאיזו קבוצה שייך הילד.
מה נמצא?
אחרי 12 שבועות, הילדים בקבוצת המדרסים השתפרו יותר מקבוצת הביקורת ב [1]:
| תחום | מה השתפר |
|---|---|
| כאב ונוחות | שיפור בדיווח על כאב ונוחות |
| בריאות גופנית | שיפור במדד הבריאות הגופנית של שאלון איכות החיים |
| פעילות | זמן קצר יותר לעלייה במדרגות |
| תפקוד יומיומי | שיפור בתפקוד הגפה העליונה והגוף ובניידות בסיסית לפי דיווח ההורים |
החוקרים מציינים בדיון שירידה בתסמינים נצפתה אצל עד 76% מהילדים בקבוצת המדרסים. בשאר המבחנים – למשל מהירות הליכה וירידה במדרגות – לא נמצא הבדל מובהק. לא דווחו סיבוכים בשתי הקבוצות.
גם ההיענות נמדדה: כשני שלישים מהילדים בקבוצת המדרסים נעלו את הנעליים עם המדרסים חמש עד עשר שעות ביום, וכרבע פחות מחמש שעות [1].
מה המגבלות של המחקר?
- הקבוצות לא היו שוות בתחילת הדרך. החוקרים עצמם כתבו שהקבוצות לא היו ברות השוואה, ולכן קראו למחקרים גדולים יותר [1]. לפי הסיכום בגרסה הקודמת של הדף, קבוצת המדרסים הייתה במצב תפקודי פחות טוב בחלק מהמדדים בתחילת הניסוי, ולכן ייתכן שחלק מהשיפור נובע מ"חזרה לממוצע". החוקרים ביצעו תיקון סטטיסטי להבדלים, אבל תיקון כזה אינו מחליף הקצאה מאוזנת.
- אין מדרסי דמה. הילדים וההורים ידעו מי קיבל מדרסים, ורוב המדדים מבוססים על דיווח ההורים והילד.
- מעקב קצר. 12 שבועות אינם מספרים מה קורה לאורך שנים – ובפלטפוס בילדים, ההתפתחות הטבעית היא בדיוק השאלה.
- אוכלוסייה ספציפית. הילדים נבחרו עם פלטפוס סימפטומטי ועם גמישות-יתר, לפי קריטריונים מחמירים. אי אפשר להעביר את התוצאות לכל ילד עם רגל שטוחה.
מה אומרות הסקירות והניסויים האחרים?
התמונה הרחבה זהירה יותר מהמחקר הבודד:
- ניסוי Whitford ו-Esterman (2007): 178 ילדים בני 7–11 עם פרונציה גמישה, שחולקו למדרסים מותאמים, מדרסים מוכנים או ביקורת. אחרי 12 חודשים לא נמצא הבדל בין הקבוצות בתפקוד מוטורי, בכאב או בכושר, גם לא בתת-קבוצה של ילדים עם כאב [4].
- סקירת Cochrane (2022): 16 ניסויים עם 1,058 ילדים. הראיות היו בוודאות נמוכה עד נמוכה מאוד. אצל ילדים ללא תסמינים לא נמצאה תועלת למדרסים; אצל ילדים עם תסמינים נמצא שיפור מסוים בתפקוד עם מדרסים מותאמים לעומת נעליים, אבל ההשפעה על הכאב אינה ודאית, ולא נמצא הבדל ברור בין מדרסים מותאמים יקרים למדרסים מוכנים זולים. המחברים קבעו שאין בסיס לתת מדרסים מותאמים לילדים בריאים עם פלטפוס גמיש בלי כאב [2].
- סקירה על השפעה מבנית ארוכת טווח (2020): ניסויים מבוקרים ומחקרי עוקבה לא הוכיחו שמדרסים משנים את הקשת לאורך זמן; הקשת השתפרה בהדרגה עם הגדילה בלי קשר לסוג ההנעלה [3].
- סקירה שיטתית (2018) מצאה דיווחים חיוביים במגוון מדדים, אבל ציינה חוסר אחידות בהגדרות, בהתערבויות ובמדדים, שמקשה על מסקנה [5].
- מטא-אנליזת רשת (2026): 11 ניסויים עם 761 ילדים מצאו שמדרסים שונים שיפרו מדדי יישור בצילום או כאב לעומת הנעלה רגילה, ושתרגול עם גירוי חשמלי שיפר את טביעת כף הרגל; ודאות הראיות לגבי כאב הייתה נמוכה מאוד [6].
המסקנה המשותפת: מדרסים הם אמצעי להקלת תסמינים אצל ילדים שסובלים, לא טיפול "מתקן" ולא אמצעי מניעה. על ההיסטוריה של הוויכוח ראו ההיסטוריה של המחקר על פלטפוס.
מה זה אומר להורים?
- ילד עם רגל שטוחה גמישה שאינו מתלונן, משחק ורץ כמו בני גילו – בדרך כלל אינו צריך מדרסים.
- ילד שמתלונן על כאב בכף הרגל או בשוק, מתעייף מהר, נמנע מפעילות או נועל נעליים שנשחקות באופן חריג – מצדיק בדיקה, ומדרסים הם אפשרות סבירה להקלה.
- מדרסים מוכנים איכותיים יכולים להיות צעד ראשון סביר; מדרס בהתאמה אישית שמור למצבים שבהם מדרס מוכן לא מתאים או לא עוזר.
- סימנים שמחייבים בירור רפואי: כף רגל שטוחה קשיחה (הקשת לא מופיעה בעמידה על קצות האצבעות), כאב חד-צדדי מתמשך, צליעה, כאב לילי, הגבלה בתנועת הקרסול, או חולשה ושינויים נוירולוגיים.
להרחבה ראו מדרסים לילדים – מתי באמת צריך, אלגוריתם קליני לפלטפוס בילדים ומדרסים לפלטפוס. לילדים עם גמישות-יתר כללית ראו גם מחקר על מדרסים לילדים עם תסמונת אהלרס-דנלוס.
מהניסיון הקליני שלי
הפסקה הבאה מבוססת על ניסיוני הקליני ולא על מחקר מבוקר.
המחקר של Hsieh מתאים לדרך שבה אני ניגש לילדים עם פלטפוס: השאלה היא לא איך כף הרגל נראית אלא האם הילד סובל. רוב ההורים שמגיעים אליי עם ילד בן שלוש או ארבע ש"נראה לו שטוח" יוצאים עם הסבר והרגעה, לא עם מדרסים. כשיש תלונות – כאבים בסוף היום, עייפות, הימנעות מפעילות – אני כן שוקל מדרסים, בדרך כלל עם תמיכה מתונה וחומרים נוחים, ובודק אחרי כמה שבועות אם הייתה הקלה של ממש.
אני גם מקפיד לומר להורים בגלוי: המדרס לא "בונה" קשת. אם הקשת תתפתח, זה יקרה בזכות הגדילה וההתפתחות של הילד. תפקיד המדרס הוא להקל בזמן שהילד סובל, ואם אין סבל – אין סיבה לנעול אותו.
לסיכום
הניסוי של Hsieh ועמיתיו מראה שאצל ילדים עם פלטפוס גמיש סימפטומטי, מדרסים מותאמים יכולים לשפר כאב, נוחות וחלק מהתפקוד בטווח של שלושה חודשים. המגבלות שלו – קבוצות לא שוות, היעדר דמה ומעקב קצר – והתמונה הרחבה של הסקירות מובילות למסקנה זהירה: מדרסים לילדים הם כלי להקלת תסמינים, לא לתיקון מבנה, ולא לילדים בלי תלונות. למחקרים נוספים ראו את מרכז המחקרים והמידע.
מקורות
- Hsieh RL, Peng HL, Lee WC. Short-term effects of customized arch support insoles on symptomatic flexible flatfoot in children: A randomized controlled trial. Medicine (Baltimore). 2018;97(20):e10655.
- Evans AM, Rome K, Carroll M, Hawke F. Foot orthoses for treating paediatric flat feet. Cochrane Database Syst Rev. 2022;1(1):CD006311. PMID: 35080267
- Choi JY, Hong WH, Suh JS, Han JH, Lee DJ, Lee YJ. The long-term structural effect of orthoses for pediatric flexible flat foot: A systematic review. Foot Ankle Surg. 2020;26(2):181-188. PMID: 30765257
- Whitford D, Esterman A. A randomized controlled trial of two types of in-shoe orthoses in children with flexible excess pronation of the feet. Foot Ankle Int. 2007;28(6):715-23. PMID: 17592702
- Dars S, Uden H, Banwell HA, Kumar S. The effectiveness of non-surgical intervention (Foot Orthoses) for paediatric flexible pes planus: A systematic review: Update. PLoS One. 2018;13(2):e0193060. PMID: 29451921
- Lin LY, Lin AC, Lai PC, Fang CJ, Tu YK, Huang MT, et al. Effects of non-surgical interventions on standing posture and pain in children with flexible flatfoot: a network meta-analysis of randomized controlled trials. Phys Ther. 2026;106(5):pzag033. PMID: 41921007