מדרסים יכולים לעזור לחלק מהאנשים עם כאב ברך, אבל המונח "כאבי ברכיים" רחב מדי כדי להיות אבחנה או סיבה אוטומטית למדרס. הראיות הטובות ביותר לשימוש במדרסים בהקשר של כאב ברך מתייחסות בעיקר ל-Patellofemoral Pain – כאב סביב או מאחורי הפיקה, שמוחמר לעיתים במדרגות, כריעה, ריצה או ישיבה ממושכת.
גם ב-Patellofemoral Pain המדרס אינו מרכז הטיפול. Best Practice Guide עדכני מ-2024 ממקם exercise therapy וחינוך המטופל בבסיס הטיפול, ומאפשר לשלב prefabricated foot orthoses כאחד מכלי העזר בהתאם למאפייני המטופל.[1]
לכן השאלה הנכונה אינה "האם פרונציה גורמת לכאב ברך ולכן צריך לתקן אותה?", אלא האם שינוי זמני של הממשק בין כף הרגל לנעל מפחית כאב או משפר תפקוד אצל האדם המסוים – ואם כן, כיצד משלבים אותו בשיקום פעיל.
בקצרה
- מדרסים אינם טיפול לכל סוג של כאב ברך.
- הראיות הרלוונטיות ביותר הן ל-Patellofemoral Pain.
- Exercise therapy וחינוך המטופל הם בסיס הטיפול; מדרס הוא כלי תומך אפשרי.[1]
- מחקר אקראי מצא יתרון קצר־טווח של prefabricated orthoses לעומת flat inserts, אך לא יתרון ברור על פיזיותרפיה.[2]
- תגובה מיידית חיובית למדרס בבדיקה יכולה להיות מידע שימושי, אך אינה "בדיקת ניבוי" מושלמת.[3]
- אין בסיס טוב למודל הפשוט "פרונציה גורמת לכאב ברך ולכן חייבים לתקן אותה".
- Custom אינו ברירת מחדל ב-PFP; מחקרים מרכזיים השתמשו גם במדרסי מדף.
- המדרס צריך להשתלב בתרגול, ניהול עומס ולעיתים שינוי הנעלה או דפוס תנועה.
לא כל כאב ברך הוא מועמד למדרסים
כאבי ברכיים יכולים לנבוע ממפרק פטלופמורלי, מניסקוס, רצועות, גיד, osteoarthritis, טראומה או גורמים נוספים. מדרס אינו כלי אבחוני ואינו טיפול אוניברסלי לכל אחת מהאפשרויות האלה.
העמוד הזה מתמקד ב-Patellofemoral Pain. אם כאב הברך מלווה בנפיחות משמעותית, locking, giving way לאחר טראומה, מגבלה חריפה בטווח, חום מקומי משמעותי או סימנים אחרים שאינם מתאימים ל-PFP טיפוסי – נדרש בירור מתאים ולא "ניסוי מדרסים" בלבד.
ומה לגבי שחיקת ברכיים (אוסטאוארתריטיס)?
בשחיקה בצד הפנימי של הברך נבדקו במיוחד מדרסים עם הטיה לצד החיצוני (lateral wedge insoles), שמטרתם להפחית את העומס על החלק הפנימי של המפרק. במחקר אקראי שנמשך 12 חודשים הם לא הראו יתרון בתסמינים או במבנה המפרק לעומת מדרס שטוח,[5] ומטא־אנליזה לא מצאה הפחתת כאב משמעותית לעומת מדרסים ניטרליים.[6] לכן אין בסיס להציג מדרס כטיפול לשחיקת ברך, גם אם הוא משפיע על הנוחות בהליכה אצל חלק מהאנשים.
| סוג כאב הברך | מקום המדרס |
|---|---|
| כאב פטלופמורלי (סביב הפיקה) | כלי עזר אפשרי לצד תרגול; כדאי לבדוק תגובה מיידית[1][2] |
| שחיקה בצד הפנימי של הברך | מדרסי הטיה לטרלית לא הראו תועלת משמעותית בכאב[5][6] |
| כאב אחרי חבלה, נעילה, תחושת "בריחה" או נפיחות משמעותית | קודם בירור ואבחנה, לא ניסוי מדרסים |
מה מדרס יכול לשנות?
מדרס יכול לשנות במידה מסוימת מגע, לחץ ותנועה בכף הרגל והגפה התחתונה. השינוי הביומכני אצל כל אדם אינו זהה, והוא בדרך כלל קטן ומורכב יותר מ"יישור" של כף הרגל.
ב-PFP המטרה הפרקטית אינה להוכיח שכף הרגל "לא תקינה", אלא לבדוק האם שינוי במדרס מפחית כאב בפעילות שמכאיבה – למשל squat, step-down, הליכה או ריצה – ומאפשר לבצע את תהליך השיקום בצורה טובה יותר.
להרחבה על מנגנונים ראו מדרסים וביומכניקה.
מה המחקר הקליני מצא?
Best Practice Guide מ-2024, שהתבסס על 65 RCTs איכותיים, מטופלים ומומחים קליניים, ממליץ על exercise therapy לברך ולעיתים גם לירך יחד עם education כבסיס. Prefabricated foot orthoses נכללים בין ההתערבויות התומכות שאפשר להתאים למטופל.[1]
ב-RCT של Collins ועמיתיו שכלל 179 משתתפים, prefabricated foot orthoses נתנו שיפור קצר־טווח טוב יותר מ-flat inserts, עם NNT של כ-4 לפי מדד global improvement בשישה שבועות. לא נמצא יתרון ברור של המדרסים על פיזיותרפיה, והוספתם לפיזיותרפיה לא שיפרה באופן ברור את התוצאות לעומת פיזיותרפיה לבדה.[2]
זהו מסר חשוב: אפשר להשתמש במדרס כדי להאיץ או להקל חלק מהשיקום אצל מטופל מתאים, אבל לא נכון להציג אותו כטיפול שמחליף exercise therapy.
למי כדאי לנסות מדרס?
נעשו ניסיונות לזהות מאפיינים שמנבאים תגובה טובה למדרסים – מבנה הנעל, dorsiflexion, מידת תנועת המידפוט ומדדים נוספים. חלק מהמודלים היו מעניינים, אבל הם ראשוניים ואינם "חוק מרשם".[3-4]
מבחינה קלינית, אחד הדברים השימושיים ביותר הוא response test: להכניס מדרס מתאים לנעל ולבדוק האם פעולה שבדרך כלל כואבת נעשית פחות כואבת. תגובה מיידית אינה מבטיחה הצלחה ארוכת־טווח, אבל היא מספקת מידע ישיר ורלוונטי יותר מאשר להחליט לפי צורת הקשת בלבד.
פרונציה, תנועה וכאב – לא אותו דבר
פרונציה היא תנועה נורמלית. אנשים עם PFP יכולים להציג דפוסי תנועה שונים, ואין בסיס טוב לקביעה שכל כאב פטלופמורלי מתחיל ב"פרונציה יתר". להסבר על התנועה עצמה ראו פרונציה וסופינציה.
גם כאשר מדרס משנה rearfoot motion, tibial rotation או load distribution, שינוי כזה אינו הוכחה שהמנגנון הזה היה "הגורם לכאב". צריך להפריד בין שינוי ביומכני שניתן למדוד לבין תוצאה קלינית שהמטופל מרגיש.
מדרס מדף או custom?
הראיות הקליניות המרכזיות ב-PFP כוללות מדרסי מדף. לכן אין סיבה להניח שכאב ברך כשלעצמו מחייב custom.
אם מדרס מדף נוח, נכנס לנעל, מפחית כאב בפעילות הרלוונטית ומאפשר תרגול – הוא יכול להיות בחירה סבירה. Custom הופך הגיוני יותר כאשר צריך גאומטריה או התאמות שאינן זמינות במדף, אך זו החלטה לפי המקרה ולא לפי האבחנה בלבד.
להרחבה ראו מדרס בהתאמה אישית מול מדרס מדף.
מה צריך להיות במרכז הטיפול?
Exercise therapy וחינוך המטופל צריכים להיות במרכז. בהתאם למטופל אפשר לשלב strengthening לברך ולירך, ניהול עומס, שינוי זמני בפעילות, movement או running retraining, taping, manual therapy ואמצעים נוספים.[1]
המדרס צריך לשרת את התוכנית הזו – למשל להפחית כאב מספיק כדי לאפשר הליכה, squat או אימון – ולא להפוך את המטופל לתלוי ב"תיקון" פסיבי.
הגישה הקלינית שלי
מהניסיון הקליני שלי — נתי שטיין
כשמגיע אליי מטופל עם כאב ברך אני לא מתחיל מכף הרגל. אני קודם רוצה להבין אם התמונה בכלל מתאימה לכאב פטלופמורלי ומה קורה בעומס – מדרגות, squat, ריצה, נפח אימון וכוח.
אם אני חושב שיש היגיון לנסות מדרס, אני אוהב לבדוק תגובה מיידית. אני מכניס מדרס סביר לנעל וחוזר על פעולה שהכאיבה. אם אין שום שינוי, עצם העובדה שיש פרונציה או פלטפוס לא משכנעת אותי שצריך לבנות מדרס.
אם יש שיפור ברור, אני מחפש את המינימום שעושה את העבודה. במקרים רבים אפשר להתחיל מפתרון מדף מתאים. Custom רלוונטי מבחינתי אם אני צריך שינוי מדויק יותר, התאמה לנעל מסוימת או אם הפתרון הפשוט לא נותן את התוצאה שאני מחפש.
גם כאשר המדרס עוזר, אני לא רוצה שהוא יהיה כל הטיפול. המטרה שלי היא להשתמש בו כדי לאפשר תנועה ותרגול עם פחות כאב, ובמקביל לשפר את יכולת הברך והגפה לשאת עומס.
"אני לא מטפל בברך דרך צורת הקשת – אני בודק אם שינוי בכף הרגל באמת משנה את הכאב."
בדיקה והתאמת מדרסים בקליניקה בחולון
בכאב ברך, הבדיקה כוללת ניסיון תגובה: בודקים אם מדרס פשוט בנעל משנה פעולה שמכאיבה, לפני שמחליטים על מדרס כלשהו. כתובת: יהושע רבינוביץ 58, חולון. טלפון / WhatsApp: 052-8306095.
שאלות נפוצות
האם מדרסים יכולים לתקן ולגוס בברכיים?
אצל מבוגרים אין בסיס טוב לכך שמדרס משנה באופן קבוע את יישור הברך. מדרס משנה את הממשק בין כף הרגל לנעל ויכול להשפיע על תנועה ועומס בזמן השימוש, אבל השאלה הקלינית היא אם הכאב או התפקוד משתפרים, ולא אם הברך "מתיישרת".
איך יודעים אם מדרס יעזור לכאב בברך?
הדרך המעשית היא לבדוק תגובה: להכניס מדרס סביר לנעל ולחזור על פעולה שכואבת בדרך כלל, כמו ירידה במדרגה או כריעה. שיפור מיידי אינו מבטיח הצלחה לאורך זמן, אבל הוא מידע רלוונטי יותר מצורת הקשת. אם אין שינוי, פלטפוס או פרונציה לבדם אינם סיבה לבנות מדרס.
האם מדרס יכול להחליף תרגילים לברך?
לא. בכאב פטלופמורלי, תרגול והדרכה הם בסיס הטיפול,[1] ובמחקר האקראי המרכזי הוספת מדרסים לפיזיותרפיה לא שיפרה באופן ברור את התוצאות לעומת פיזיותרפיה לבדה.[2] מדרס יכול לעזור להפחית כאב כדי לאפשר תרגול. רצים יכולים למצוא הרחבה בעמוד מדרסים לריצה.
לסיכום
ב-Patellofemoral Pain מדרסים יכולים להיות adjunct מועיל אצל חלק מהמטופלים, במיוחד כאשר יש תגובה סימפטומטית טובה לניסיון קצר. הם אינם תחליף ל-exercise therapy ולניהול עומס, ואינם הוכחה לכך שהכאב נגרם מפרונציה.
מקורות
- Neal BS, Lack SD, Bartholomew C, Morrissey D. Best practice guide for patellofemoral pain based on synthesis of a systematic review, the patient voice and expert clinical reasoning. Br J Sports Med. 2024;58(24):1486-1495. PMID: 39401870. DOI: 10.1136/bjsports-2024-108110.
- Collins N, Crossley K, Beller E, Darnell R, McPoil T, Vicenzino B. Foot orthoses and physiotherapy in the treatment of patellofemoral pain syndrome: randomised clinical trial. BMJ. 2008;337:a1735. PMID: 18952682. DOI: 10.1136/bmj.a1735.
- Barton CJ, Menz HB, Crossley KM. Clinical predictors of foot orthoses efficacy in individuals with patellofemoral pain. Med Sci Sports Exerc. 2011. PMID: 21311359.
- Mills K, Blanch P, Dev P, Martin M, Vicenzino B. A randomised control trial of short term efficacy of in-shoe foot orthoses compared with a wait and see policy for anterior knee pain and the role of foot mobility. Br J Sports Med. 2012. PMID: 21930514.
- Bennell KL, Bowles KA, Payne C, Cicuttini F, Williamson E, Forbes A, Hanna F, Davies-Tuck M, Harris A, Hinman RS. Lateral wedge insoles for medial knee osteoarthritis: 12 month randomised controlled trial. BMJ. 2011;342:d2912. PMID: 21593096. DOI: 10.1136/bmj.d2912.
- Parkes MJ, Maricar N, Lunt M, LaValley MP, Jones RK, Segal NA, Takahashi-Narita K, Felson DT. Lateral wedge insoles as a conservative treatment for pain in patients with medial knee osteoarthritis: a meta-analysis. JAMA. 2013;310(7):722-730. PMID: 23989797. DOI: 10.1001/jama.2013.243229.