מדרסים בהתאמה אישית אינם בהכרח טובים יותר ממדרסי מדף. במחקרים על כאב עקב – התחום שבו קיימת אחת מכמויות המחקר הגדולות ביותר בנושא – לא נמצא ברוב ההשוואות יתרון עקבי למדרסים מותאמים אישית בכאב או בתפקוד לעומת מדרסי המדף שנבדקו במחקרים. אבל גם את המסקנה הזו צריך לקרוא בזהירות: "מדרס בהתאמה אישית" אינו מוצר אחיד. בין מחקרים קיימים הבדלים בשיטת לקיחת המידה, במנח כף הרגל, בחומרים, במרשם ובאופן הייצור, ולעיתים אין פירוט מספק לגבי הדרך שבה המדרס תוכנן והותאם למטופל.
בגישה שלי, התאמה אישית אמיתית אינה מסתיימת בלקיחת גבס או סריקה. היא מתחילה בהגדרת הבעיה ומטרת הטיפול, ממשיכה בתכנון שנועד להשיג מטרה מסוימת, ונבחנת שוב כאשר המטופל מקבל את המדרס, מכניס אותו לנעל ומשתמש בו בחיי היום־יום. לעיתים נדרשים תיקונים ביום המסירה או לאחר תקופת שימוש. המחקר אינו מוכיח שתהליך כזה תמיד טוב יותר ממדרס מדף שנבחר היטב – אבל הוא גם אינו מאפשר להפוך כל תוצאה של "אין הבדל בין custom למדף" למסקנה שכל צורות ההתאמה האישית שקולות.
השאלה הנכונה לכן אינה האם custom הוא "טוב יותר", אלא האם במקרה המסוים יש צורך ביכולת תכנון והתאמה שמדרס מדף אינו מספק.

בקצרה
- מדרסים בהתאמה אישית אינם עדיפים באופן אוטומטי על מדרסי מדף.
- בכאב עקב, רוב המחקרים לא מצאו הבדל עקבי בכאב ובתפקוד בין custom ל-prefabricated.
- מדרס מדף איכותי יכול להיות פתרון מצוין כאשר צורתו ותכונותיו מתאימות למטרה הקלינית.
- "custom" אינו הגדרה אחידה לחלוטין במחקר.
- לקיחת מידה אישית אינה מוכיחה שהתכנון הותאם באופן ספציפי לפתולוגיה.
- היתרון הפוטנציאלי של custom הוא מספר גדול יותר של אפשרויות תכנון ושינוי.
- האפשרות לבצע יותר התאמות אינה מבטיחה תוצאה טובה יותר.
- מעקב ותיקונים לאחר המסירה הם חלק משמעותי מהגישה הקלינית של Footlab.
בעמוד זה
- מהו מדרס מדף ומהו מדרס בהתאמה אישית?
- היתרון האפשרי של custom – יותר דרגות חופש
- מה בכלל נבדק כאשר מחקר אומר "custom"?
- מוצר custom לעומת תהליך התאמה אישי
- מה אומר המחקר?
- מתי מדרס מדף יכול להיות הבחירה הטובה יותר?
- מתי יש היגיון רב יותר בהתאמה אישית?
- ההתאמה אינה מסתיימת ביום שבו המדרס מיוצר
- מחיר מול ערך
- איך לדעת מה באמת מוכרים לכם?
- טבלת השוואה
- איך אני מחליט מאיפה להתחיל?
- הגישה שלי
- סיכום
- מקורות
מהו מדרס מדף ומהו מדרס בהתאמה אישית?
מדרס מדף (prefabricated) הוא מוצר המיוצר מראש במידות ובצורות סטנדרטיות. הוא עשוי בהחלט להיות מדרס מתוכנן היטב, תומך, עשוי מחומרים איכותיים, נבחר בקפידה לפי צורת כף הרגל, ואף להיות מותאם מקומית על ידי הקלינאי – תוספת טריז, ריפוד, תוספת מטטרסלית, שינוי באזור העקב וכדומה. במילים אחרות: "מדף" אינו אומר "רע".
מדרס בהתאמה אישית (custom) מיוצר על סמך מידע אישי שנלקח מהמטופל – יציקת גבס, סריקה תלת־ממדית, טביעת קצף, או שיטת לכידת צורה אינדיבידואלית אחרת. אבל חשוב להבין: לקיחת מידה אישית מתארת את מקור הגיאומטריה; היא אינה מספרת לבדה כמה מחשבה קלינית הושקעה במרשם. מדרס בהתאמה אישית הוא פלטפורמה שמאפשרת התאמה – לא הוכחה שההתאמה נעשתה היטב.
היתרון האפשרי של custom – יותר דרגות חופש
מדרס בהתאמה אישית יכול, פוטנציאלית, לאפשר שליטה במגוון רחב של פרמטרים: קונטור, גיאומטריית הקשת, כוס העקב, הקלה מקומית (relief), פיצוי מקומי, מיקום התמיכה המטטרסלית, פוסטינג מדיאלי/לטרלי, קשיחות, עובי, שילוב חומרים, ריפוד, אסימטריה בין שתי הרגליים, פיזור עומס ממוקד, התאמה לנעל ספציפית, ואפשרות לשינוי מאוחר יותר. מדרס מדף מתחיל מגיאומטריה קיימת מראש, ולכן טווח השינויים האפשריים בו עשוי להיות קטן יותר.
היתרון של מדרס בהתאמה אישית אינו שהוא "מדויק יותר" באופן מופשט, אלא שהוא יכול לתת למתכנן יותר דרגות חופש. יותר דרגות חופש הן פוטנציאל, לא הבטחה. אם האבחנה, המרשם או התכנון אינם נכונים, גם מדרס custom יקר ומדויק יכול להיות מדרס לא מוצלח.
מה בכלל נבדק כאשר מחקר אומר "custom"?
סקירה שיטתית של Cochrane על מדרסים בהתאמה אישית ציינה כי אין כיום הסכמה בין-לאומית או בין-מקצועית אחידה להגדרת "מדרס בהתאמה אישית" – המינוח ושיטות הייצור בספרות אינם אחידים. בכל 11 הניסויים שנכללו באותה סקירה יוצרו המדרסים מתוך טביעה אישית של כף הרגל: 10 מהם השתמשו ביציקת גבס, ואחד בסריקת לייזר תלת־ממדית. עם זאת, רק ב-3 מתוך 11 הניסויים תואר תהליך המרשם באופן ברור, וב-5 מתוך 11 לא דווח על הניסיון של המטפל שביצע את לכידת כף הרגל.
חשוב לא להגזים בפרשנות: זה אינו אומר שהמחקרים לא השתמשו במדרסים אישיים אמיתיים. אחת המגבלות החשובות של הספרות היא שהמילה custom אינה מבטיחה שבכל המחקרים בוצע אותו תהליך. המחקרים עשויים להשתמש בשיטות מדידה שונות, מרשמים שונים, חומרים שונים ותהליכי ייצור שונים. לעיתים גם רמת הפירוט על תכנון המדרס, ניסיון המטפל והתאמת המוצר למטופל מוגבלת.
גם סקירת CADTH מ־2022 [7] הצביעה במפורש על דיווח לא עקבי או חסר לגבי אוכלוסיית המחקר, עיצוב המדרסים, הייצור שלהם, ההתאמה לנעל וההתאמה למטופל, מאפייני ההתערבות ותדירות הנעילה. לכן קשה לעיתים לדעת עד כמה שני מחקרים שמשתמשים במילה "custom" אכן בוחנים את אותו סוג תהליך.
מוצר custom לעומת תהליך התאמה אישי
"מוצר custom" יכול לתאר תהליך פשוט: טביעה אישית של המטופל ← ייצור ← מסירה. תהליך קליני מותאם אישית באמת, לעומת זאת, יכול להיראות אחרת לגמרי: הערכה ← אבחנה ומטרת טיפול ← לכידת צורה ← מרשם ← שינויים ספציפיים לבעיה הקלינית ← ייצור ← התאמה בתוך הנעל בפועל ← בדיקה על המטופל ← תיקון במסירה ← שימוש בפעילות היומיומית ← מעקב ← שינוי נוסף במידת הצורך. זהו המודל שלפיו אני עובד.
בעיניי, ההבדל הגדול אינו רק בין "מדרס מדף" ל"מדרס שיוצר לפי מידה", אלא בין מוצר שנמסר למטופל לבין תהליך שבו ממשיכים להתאים את המוצר לפי תגובת המטופל. חשוב להיות מדויקים כאן מבחינה מדעית: זהו חלק מהגישה הקלינית שלי, אך אין כיום בסיס מחקרי שמאפשר לקבוע שכל תהליך הכולל יותר ביקורות ותיקונים יניב בהכרח תוצאה טובה יותר.

מה מצא Landorf ב-2006?
מחקר של Landorf, Keenan ו-Herbert (2006, Archives of Internal Medicine) [1] חילק באקראי 135 משתתפים לשלוש קבוצות: התערבות דמה (sham), מדרס מדף, ומדרס בהתאמה אישית. ההערכה הקלינית הייתה סטנדרטית, ויציקות גבס במנח נייטרלי נלקחו על ידי פודיאטר מנוסה. המדרס האישי כלל יציקת גבס, פוסטינג למנח נייטרלי של העקב, מעטפת פוליפרופילן חצי-קשיחה ופוסט עקב קשיח, יוצר במעבדה אורתופדית מסחרית; מדרס המדף היה מוצר Formthotic. שתי הגישות נבחרו כך שישקפו מדרסים הנפוצים בפועל בפרקטיקה הקלינית.
בשלושה חודשים, גם המדרס האישי וגם מדרס המדף הראו שיפור קטן לטווח קצר לעומת דמה, בעיקר בתפקוד. ההבדל הישיר בין מדף לאישי היה זניח: כ-1.3 נקודות בכאב (בסולם 0-100) וכ-0.9 נקודות בתפקוד. בשנה – ההבדלים בכאב ובתפקוד היו זניחים. החוקרים הסיקו שהמדרס המותאם אישית ומדרס המדף שנבדקו במחקר זה היו בעלי יעילות דומה לטיפול בדלקת פסיה פלנטרית.
Landorf [1] הוא מחקר חשוב וחזק יחסית, ולכן אין להתעלם מתוצאותיו. עם זאת, הוא בדק סוג מסוים ומוגדר של מדרס custom מול מוצר מדף מסוים – ולא את כל מה שניתן לעשות תחת הכותרת "התאמה אישית".
מה מצא Baldassin ב-2009?
Baldassin, Gomes ו-Beraldo (2009, Archives of Physical Medicine and Rehabilitation) [2] בדקו 142 מבוגרים עם דלקת פסיה פלנטרית לא מסובכת. שתי הקבוצות קיבלו מדרסים מחומר EVA זול – האחת מדף, השנייה בהתאמה אישית – עם מעקב של 4 ו-8 שבועות. שתי הקבוצות השתפרו, וללא הבדל מובהק במדד ה-FFI לכאב בין הקבוצות ב-4 או ב-8 שבועות. החוקרים הסיקו ששני המוצרים שנבדקו היו בעלי יעילות דומה בדלקת פסיה פלנטרית לא מסובכת בשמונה שבועות.
חשוב: האוכלוסייה במחקר זה הוגדרה במפורש ללא שינויים אנטומיים משמעותיים – מה שהופך את הממצא רלוונטי במיוחד לרעיון שמטופלים עם מצג יחסית פשוט אינם בהכרח זקוקים למדרס אישי. אין להכליל זאת לכל בעיות כף הרגל.
מה מצא Wrobel ב-2015?
Wrobel ועמיתיו (2015, Journal of the American Podiatric Medical Association) [3] בדקו 77 מטופלים עם דלקת פסיה פלנטרית שנמשכה פחות משנה, בהשוואה בין מדרס custom, מדרס מדף, והתערבות דמה – כאשר כל הקבוצות קיבלו גם נעליים אתלטיות סטנדרטיות, מתיחות וקרח. קבוצת ה-custom הראתה ציון כולל טוב יותר במובהק במדד FFI-R, אך לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות במדד הכאב של אותו שאלון, ב-SF-36, בכאב בוקר או בכאב ערב – בשתי הקבוצות (custom ומדף) פחת הכאב בבוקר ובערב. קבוצת ה-custom הראתה יתרון בפרקי הליכה ארוכים יותר, פעילות גופנית ספונטנית רבה יותר, ושיפור בחלק ממדדי שיווי המשקל והמעברים היציבתיים; לא נמצאו הבדלי הליכה. חשוב לציין שמדדי הפעילות, שיווי המשקל וההליכה נמדדו בתת־מדגם של 30 משתתפים בלבד, 10 מכל קבוצה, ולכן יש לפרש את הממצאים הללו בזהירות.
לכן אין לסכם את Wrobel [3] בפשטות כ"מדף וcustom זהים". הפרשנות הנכונה: המחקר לא הראה יתרון כאב ברור ל-custom, אך זיהה יתרונות בחלק ממדדי התפקוד והפעילות הספונטנית – ניואנס חשוב שאסור להשמיט.
מה אומרות הסקירות של CADTH?
דוח CADTH משנת 2019 (Tran, Spry) [6] בחן כאב עקב אצל מבוגרים ומצא שסקירות שיטתיות לא הראו הבדל מובהק בין מדרס custom למדרס מדף בכאב – לא בטווח הקצר (0-6 שבועות), לא בבינוני (7-12 שבועות) ולא בארוך (12 חודשים); כמו כן לא נמצא הבדל מובהק בתפקוד ב-7-12 שבועות. הדוח הדגיש שרוב הראיות ההשוואתיות נוגעות לכאב עקב, ולכן אין להכליל את הממצאים לכל בעיות כף הרגל באופן גורף. איכות הראיות באחת הסקירות שנכללו דורגה מנמוכה מאוד עד נמוכה.
דוח CADTH נוסף משנת 2022 (Barbara, Horton) [7] מצא שחמישה ניסויים אקראיים, מתוך שלוש סקירות שיטתיות שהשוו custom מול מדף, דיווחו על אי הבדל מובהק בכאב כף הרגל – ארבעה מהם עסקו בדלקת פסיה פלנטרית ואחד בכף רגל שטוחה. באופן כללי, שתי הגישות הפחיתו כאב, ללא הבדל מובהק ביניהן. מגבלה חשובה: רוב הראיות עדיין נגעה לדלקת פסיה פלנטרית, והדיווח על עיצוב, ייצור והתאמה היה לא עקבי. הדוח גם מצא שמדרסים בהתאמה אישית פחות עלות-אפקטיביים מפלצבו/מדף/טיפול מקובל בטווחי הזמן הקצר והבינוני שנבדקו – נושא הקשור בעיקר לכלכלת הבריאות, ומטופל בהרחבה בעמוד מחיר המדרסים של Footlab.

מה אומרות הנחיות JOSPT 2023?
הנחיית הפרקטיקה הקלינית של JOSPT לכאב עקב (Koc ועמיתים, 2023) [8] קובעת שהראיות מראות דמיון בתוצאות בין מדרסים מותאמים אישית למדרסי מדף. ההמלצה: קלינאים לא אמורים להשתמש במדרס מדף או במדרס custom כטיפול בודד ומבודד להקלה בכאב לטווח קצר, אלא רשאים להשתמש בכל אחד מהם כחלק מתוכנית טיפול משולבת. המשמעות המעשית: לעיתים השאלה החשובה אינה custom מול מדף, אלא איזה תפקיד יש למדרס בתוך תוכנית הטיפול הכוללת.
ומה לגבי מחקרים שבהם custom כן עזר?
Burns ועמיתיו (2006, Journal of the American Podiatric Medical Association) [5] בדקו 154 משתתפים עם כאב שרירי-שלדי כרוני בכף הרגל וכף רגל קשתית-יתר (cavus) דו-צדדית. במחקר זה הושווה מדרס בהתאמה אישית מול מדרס דמה (sham) פשוט, והמדרס האישי הביא לשיפור בתוצאות. חשוב מאוד: זו לא הייתה השוואה מול מדרס מדף איכותי – ולכן אין להשתמש ב-Burns כהוכחה לכך שמדרסים אישיים עדיפים על מדרסי מדף. ניתן להשתמש בו כדי להראות שמדרסים אישיים יכולים בהחלט להיות אפקטיביים באוכלוסיות נבחרות – אך בחירת קבוצת ההשוואה קובעת הרבה בפרשנות של כל מחקר.
אז מה באמת אומר המחקר?
אם מדובר במבוגר עם כאב עקב לא מסובך, המחקר אינו נותן כיום סיבה טובה להניח שמדרס בהתאמה אישית יפחית כאב יותר ממדרס מדף שנבחר נכון ומתאים למטרה הקלינית. זו מסקנה חשובה, ויש לומר אותה בצורה ברורה.
שתי סקירות שיטתיות/מטא-אנליזות נוספות מחזקות מסקנה זו. Whittaker ועמיתיו (2018, British Journal of Sports Medicine) [9] בחנו במטא-אנליזה את יעילות המדרסים לכאב עקב פלנטרי, ולא מצאו הבדל עקבי בין מדרסים מותאמים אישית למדרסי מדף. Rasenberg ועמיתיו (2018, British Journal of Sports Medicine) [10] הגיעו במסגרת סקירה שיטתית ומטא-אנליזה נפרדת למסקנה דומה: הראיות אינן תומכות ביתרון קליני עקבי למדרסים בהתאמה אישית על פני מדרסי מדף בכאב עקב פלנטרי. חשוב להדגיש: שתי הסקירות הללו עוסקות בכאב עקב פלנטרי באופן ספציפי, ואין להכליל את מסקנותיהן לכל בעיות כף הרגל.
אבל אין מכאן ראיה לכך שבכל פתולוגיה, בכל מבנה כף רגל ובכל צורך של off-loading, התאמה לנעל או שינוי מקומי – מדרס מדף ומדרס custom הם מוצרים שקולים. הראיות הישירות להשוואה פשוט חזקה הרבה יותר בכאב עקב מאשר בחלק גדול מהמצבים האחרים.
מתי מדרס מדף יכול להיות הבחירה הטובה יותר?
ההחלטה היא שיקול קליני, לא כלל נוקשה. מדרס מדף עשוי להתאים כאשר: האנטומיה מתאימה באופן סביר למוצר קיים; מטרת הטיפול פשוטה יחסית; תמיכה ורפידה כלליות מספיקות; אין צורך בהקלה ממוקדת מורכבת; אין אסימטריה משמעותית המחייבת תכנון שונה לכל רגל; הנעל מקבלת את המוצר; המטופל חש בנוח; התסמינים מגיבים; העלות רלוונטית לשיקול; וניסיון פתרון פשוט יותר תחילה הוא סביר מבחינה קלינית.
אם מדרס מדף נותן את התמיכה והפחתת העומס שאנחנו מחפשים, אין ערך טיפולי בעצם המעבר למוצר יקר יותר רק מפני שנלקחה עבורו מידה.
מתי יש היגיון רב יותר בהתאמה אישית?
גם כאן מדובר בהיגיון קליני, לא בעדיפות שהוכחה ב-RCT. יש היגיון רב יותר בהתאמה אישית כאשר: מורפולוגיית כף הרגל חריגה ואינה מותאמת היטב על ידי מוצרי מדף; קיימת אסימטריה משמעותית בין הרגליים; יש צורך בהקלה/פיזור עומס ממוקד ומדויק באזור מסוים; קיים עיוות המחייב פיצוי ייעודי; נדרש שינוי מקומי ספציפי (למשל תמיכה מטטרסלית ממוקמת); קיימות מגבלות נעל חריגות; נדרשת התפלגות קשיחות/חומר ספציפית; המטופל לא הצליח לסבול חזרתית מוצרי מדף מתאימים; נדרשים שינויים משמעותיים מעבר למה שמעטפת מדף מאפשרת; או כאשר מטרת הטיפול מחייבת גיאומטריה שאינה זמינה במוצרי מדף קיימים. העובדה ש-custom הגיוני יותר במצבים הללו אינה אומרת שמחקרים הוכיחו את עליונותו בכל אחד מהם.
ההתאמה אינה מסתיימת ביום שבו המדרס מיוצר
מדרס בהתאמה אישית ראוי להיבדק במסירה, בתוך הנעל בפועל, בעמידה ובהליכה בהתאם לצורך, ולאחר תקופת שימוש אמיתי. שינויים אפשריים כוללים: גובה/מגע הקשת, לחץ מקומי, תמיכה מטטרסלית, אזור העקב, טריז/פוסטינג, ריפוד, עובי, קצה המדרס, וממשק עם הנעל. מבחינתי, האפשרות לחזור אל המדרס ולשנות אותו לפי תגובת המטופל היא חלק מהותי מהרעיון של התאמה אישית.
עם זאת, ולמען דיוק מדעי: אין כיום מחקר השוואתי מספיק שמוכיח שמספר גדול יותר של ביקורות ותיקונים כשלעצמו מוביל לתוצאה טובה יותר. זו מסקנה קלינית ותהליך עבודה, לא עובדה שהוכחה ב-RCT.
מחיר מול ערך
מדרסים בהתאמה אישית עולים בדרך כלל משמעותית יותר ממדרסי מדף. אם התוצאה הצפויה דומה, מדרס מדף מתאים עשוי להציע ערך מעשי טוב יותר. יחד עם זאת, יש להימנע מהכללת טענת עלות-תועלת אחידה לכל פתולוגיה – הפער בערך תלוי במטרה הקלינית הספציפית. השאלה אינה אם custom "שווה יותר כסף" באופן כללי, אלא אם במקרה המסוים אנחנו באמת קונים יכולת טיפולית שאינה קיימת במוצר הפשוט יותר. להרחבה על מבנה המחיר של מדרסים: מחיר מדרסים →.
איך לדעת מה באמת מוכרים לכם?
שלושה מוצרים שונים חשוב להבחין ביניהם: מדרס מדף רגיל; מדרס מדף שעבר התאמות מקומיות; ומדרס שיוצר אישית מגיאומטריה שנלכדה מהמטופל. אף אחד מהם אינו רמאות מיסודו. מדרס מדף יכול להיות מצוין. הבעיה אינה שהוא מדרס מדף – הבעיה מתחילה כאשר מוכרים אותו כמדרס שיוצר אישית עבור המטופל. עצם לקיחת המידה אינה הופכת את המוצר ל-custom; צריך שהמידע שנלקח ישמש בפועל בתכנון ובייצור. להרחבה על שיטות לקיחת המידה ועל השאלה האם המידה שנלקחה אכן שימשה לייצור, ראו לקיחת מידה למדרסים →.
טבלת השוואה
| מאפיין | מדרס מדף | מדרס בהתאמה אישית |
|---|---|---|
| גיאומטריית בסיס | קיימת מראש | נבנית מנתוני המטופל |
| עלות | בדרך כלל נמוכה יותר | בדרך כלל גבוהה יותר |
| זמינות | מיידית/מהירה | דורש תהליך ייצור |
| אפשרויות שינוי | מוגבלות יחסית אך לעיתים רבות | רחבות יותר |
| התאמה לאסימטריה | מוגבלת | אפשרית יותר |
| relief מקומי מורכב | מוגבל יותר | אפשרי יותר |
| צורך בלקיחת מידה | לא | כן |
| יתרון מוכח בכאב עקב | לא הוכח נחות | לא הוכח עדיף באופן עקבי |
| תלות באיש המקצוע | קיימת בבחירה ובהתאמה | גבוהה במיוחד בתכנון ובייצור |
| מעקב ותיקון | אפשריים בהתאם למוצר | יכולים להיות חלק מרכזי בתהליך |
איך אני מחליט מאיפה להתחיל?
התהליך שאני עובד לפיו: קודם מגדירים את התלונה ואת מטרת הטיפול; אז שואלים האם בכלל נדרש מדרס; לאחר מכן בודקים האם מוצר מדף זמין יכול לספק את התפקוד המכני הנדרש; אם כן – ניסיון עם מוצר כזה סביר; אם לא – מזהים בדיוק מה מחייב בנייה אישית; אם נבחר custom – מבהירים איזה מאפיין אישי נחוץ בפועל; ולבסוף בודקים את התגובה ומתקנים לפי הצורך. לא מתחילים בשאלה "מדף או custom"; מתחילים בשאלה "מה אני מנסה להשיג?"
הגישה שלי
מניסיוני, מדרס מדף טוב יכול לתת תוצאה מצוינת כאשר הוא מתאים למטרה. אני לא חושב שיש הצדקה לייצר מדרס בהתאמה אישית רק מפני שאפשר. מבחינתי הסיבה לעבור ל-custom היא שאני רוצה לבצע משהו שלא ניתן להשיג בצורה מספקת במוצר קיים.
מצד שני, כאשר אני בוחר לייצר מדרס אישי, מבחינתי ההתאמה אינה מסתיימת בגבס ובייצור. אני בודק את המדרס על המטופל, בתוך הנעל, ולעיתים משנה אותו במסירה או לאחר תקופת שימוש. זהו בעיניי חלק מהותי מהמושג התאמה אישית.
אני רואה בתוצאות המחקר סיבה להיזהר מהטענה ש-custom תמיד טוב יותר – לא סיבה להסיק שאין משמעות לתכנון אישי. אי אפשר לפסול מחקר רק מפני שתוצאתו אינה מתאימה לניסיון הקליני שלנו. מצד שני, גם אי אפשר לקחת תוצאה שנמצאה עבור פרוטוקול מסוים ולהפוך אותה לטענה שכל צורה אפשרית של התאמה אישית חסרת ערך.
סיכום
מדרסים בהתאמה אישית אינם בהכרח טובים יותר ממדרסי מדף, ובכאב עקב – שם קיים הכי הרבה מחקר איכותי – רוב ההשוואות לא מצאו הבדל עקבי בכאב או בתפקוד. עם זאת, המונח "custom" עצמו אינו מתאר פרוטוקול אחיד בין מחקר למחקר, וההבדל הקליני האמיתי בין מדרס מדף למדרס אישי טמון פחות בשאלה "כמה מדויקת הלכידה" ויותר בשאלה "כמה דרגות חופש היו נחוצות, והאם נעשה בהן שימוש נכון". לקיחת מידה אינה הופכת לבדה מדרס למותאם אישית – מה שקובע הוא כיצד המידע הזה שימש בתכנון, בייצור, ובמעקב לאחר המסירה. ההחלטה הנכונה מתחילה תמיד בשאלה הקלינית: מה בדיוק מנסים להשיג, ומה נדרש כדי להשיג את זה.
לקריאה נוספת: מדרסים בהתאמה אישית → | לקיחת מידה למדרסים → | איך לבחור מדרסים ומכון מדרסים → | סוגי מדרסים → | מחיר מדרסים →
מקורות
- Landorf KB, Keenan AM, Herbert RD. Effectiveness of Foot Orthoses to Treat Plantar Fasciitis: A Randomized Trial. Arch Intern Med. 2006;166(12):1305-1310. doi:10.1001/archinte.166.12.1305.
- Baldassin V, Gomes CR, Beraldo PS. Effectiveness of prefabricated and customized foot orthoses made from low-cost foam for noncomplicated plantar fasciitis: a randomized controlled trial. Arch Phys Med Rehabil. 2009;90(4):701-706. doi:10.1016/j.apmr.2008.11.002.
- Wrobel JS, Fleischer AE, Crews RT, Jarrett B, Najafi B. A Randomized Controlled Trial of Custom Foot Orthoses for the Treatment of Plantar Heel Pain. J Am Podiatr Med Assoc. 2015;105(4):281-294. doi:10.7547/13-122.1.
- Hawke F, Burns J, Radford JA, du Toit V. Custom-made foot orthoses for the treatment of foot pain. Cochrane Database Syst Rev. 2008;(3):CD006801. PMID: 18646168.
- Burns J, Crosbie J, Ouvrier R, Hunt A. Effective orthotic therapy for the painful cavus foot: a randomized controlled trial. J Am Podiatr Med Assoc. 2006;96(3):205-211. doi:10.7547/0960205.
- Tran K, Spry C. Custom-Made Foot Orthoses versus Prefabricated Foot Orthoses: A Review of Clinical Effectiveness and Cost-Effectiveness. CADTH Rapid Response Report. 2019.
- Barbara AM, Horton J. Custom-Made Foot Orthotics for People With Lower Limb Conditions. CADTH Health Technology Review. 2022. doi:10.51731/cjht.2022.267.
- Koc TA Jr, Bise CG, Neville C, Carreira D, Martin RL, McDonough CM. Heel Pain – Plantar Fasciitis: Revision 2023. J Orthop Sports Phys Ther. 2023;53(12):CPG1-CPG39. doi:10.2519/jospt.2023.0303.
- Whittaker GA, Munteanu SE, Menz HB, Tan JM, Rabusin CL, Landorf KB. Foot orthoses for plantar heel pain: a systematic review and meta-analysis. Br J Sports Med. 2018;52(5):322-328. doi:10.1136/bjsports-2016-097355.
- Rasenberg N, Riel H, Rathleff MS, Bierma-Zeinstra SMA, van Middelkoop M. Efficacy of foot orthoses for the treatment of plantar heel pain: a systematic review and meta-analysis. Br J Sports Med. 2018;52(16):1040-1046. doi:10.1136/bjsports-2017-097892.