ילדים עם הפרעת קואורדינציה התפתחותית (Developmental Coordination Disorder – DCD) מתקשים בתכנון ובביצוע תנועות, ולעיתים קרובות גם ההליכה שלהם נראית מגושמת. הורים ומטפלים מבחינים לא פעם בכף רגל שטוחה ובגמישות יתר, ושואלים אם מדרס יכול לעזור.
התשובה הכנה היא שהמחקר בנושא מועט מאוד. מחקר פיילוט קטן מצא אצל ילדים עם DCD כפות רגליים שטוחות וגמישות יתר, אבל לא מצא שינוי מובהק בפרמטרים של ההליכה בעקבות מדרסים. הדף הזה מסכם את המחקר, את ההקשר הרחב ואת מה שחשוב לבדוק לפני שמחליטים. הדיון הכללי על מדרסים לילדים נמצא בעמוד מדרסים לילדים.
בקצרה
- DCD היא הפרעה התפתחותית בתיאום מוטורי; הטיפול המרכזי בה הוא התערבות מוטורית ממוקדת משימה, לא מדרס.
- במחקר פיילוט של 14 ילדים עם DCD נמצאה כף רגל שטוחה בממוצע וגמישות יתר בגפיים התחתונות.
- מדרסים לא שינו באופן מובהק את פרמטרי ההליכה; נצפו ירידה בקצב הצעדים ועלייה בזמן התמיכה הכפולה.
- הממצאים ראשוניים בלבד: מדגם קטן מאוד, ללא קבוצת ביקורת אמיתית ולטווח קצר.
- מדרס יכול להיות שקול אצל ילד עם DCD שיש לו כאב, עייפות או מגבלה בכף הרגל – כחלק מטיפול רב-תחומי.
מה זה DCD ולמה מדברים בה על כפות רגליים?
DCD היא הפרעה התפתחותית על רקע עצבי, שבה הכישורים המוטוריים של הילד נמוכים באופן ניכר מהמצופה לגילו, והקושי פוגע בתפקוד היומיומי – בלבוש, בכתיבה, בספורט ובמשחק. האבחנה נעשית על ידי רופא ומטפלים מוסמכים, לפי קריטריונים בינלאומיים, אחרי שלילת סיבות אחרות [1].
לצד הקושי בתיאום, הורים וילדים עם DCD מדווחים לעיתים קרובות על כף רגל שטוחה וגמישות יתר. עד לאחרונה הדיווחים האלה התבססו בעיקר על דיווח עצמי, ולא היו כמעט נתונים אובייקטיביים על כף הרגל בילדים האלה.
מה בדק המחקר?
מחקר פיילוט ביקש לתאר את ממצאי כף הרגל בילדים עם DCD ולבדוק את ההשפעה של מדרסים על ההליכה [2].
- גויסו 14 ילדים עם DCD, בגיל חציוני של 7.5 שנים.
- הילדים חולקו באקראי לשתי קבוצות: קבוצה אחת קיבלה מדרסים בתחילת תוכנית השיקום שלה, והשנייה – בסופה.
- מנח כף הרגל נמדד באמצעות Foot Posture Index (FPI), וגמישות הגפיים התחתונות באמצעות Lower Limb Assessment Score (LLAS).
- ההליכה נמדדה בפרמטרים של זמן ומרחק (spatio-temporal) בתחילת ההתערבות ובסופה.
מה נמצא?
- מנח כף הרגל הממוצע היה שטוח (pes planus), עם ציון FPI של כ-8.
- נמצאה גמישות יתר בגפיים התחתונות, עם ציון LLAS של כ-11.
- לא נמצאו שינויים מובהקים סטטיסטית בפרמטרי ההליכה בעקבות ההתערבות.
- עם זאת, השימוש במדרסים לווה בירידה בקצב הצעדים (cadence) ובעלייה בזמן התמיכה הכפולה – כלומר בזמן שבו שתי הרגליים על הקרקע.
החוקרים הסיקו שלמרות היעדר ממצאים מובהקים, העבודה מספקת תמיכה ראשונית לשילוב הערכה וטיפול בכף הרגל במסגרת הטיפול הרב-תחומי בילדים עם DCD, ושנדרש מחקר נוסף כדי להבין את הביומכניקה של הילדים האלה ואת תפקיד הפודיאטריה בטיפול [2].
איך לקרוא את המחקר הזה?
זה מחקר חשוב כי הוא אחד הראשונים שתיאר באופן אובייקטיבי את כף הרגל בילדים עם DCD. אבל צריך לקרוא אותו בזהירות:
- מדגם קטן מאוד – 14 ילדים בלבד, עם חלוקה לא שווה בין הקבוצות.
- ללא קבוצת ביקורת אמיתית – שתי הקבוצות קיבלו בסוף מדרסים; ההבדל היה רק בעיתוי.
- תוצאות לא מובהקות – אין ראיה לכך שהמדרסים שיפרו את ההליכה.
- משמעות לא ברורה – ירידה בקצב הצעדים ועלייה בתמיכה הכפולה יכולות לשקף הליכה זהירה ויציבה יותר, אבל גם סתם הליכה איטית יותר. המחקר לא בדק אם הילדים תפקדו טוב יותר או כאבו פחות.
מחקר מאוחר יותר בדק רפידות בעלות מרקם (textured insoles) בילדים עם קשיים בקואורדינציה, ומצא שיפור אפשרי בחלק ממדדי שיווי המשקל אך לא בסבולת – גם הוא מחקר היתכנות קטן [3]. במילים אחרות, הראיות לגבי מדרסים לשיפור תיאום או הליכה ב-DCD עדיין ראשוניות.
מה ידוע על מדרסים לפלטפוס בילדים באופן כללי?
סקירת Cochrane על מדרסים לפלטפוס בילדים מצאה ראיות באיכות נמוכה עד נמוכה מאוד, ולא מצאה בסיס לשימוש שגרתי במדרסים יקרים אצל ילדים בריאים עם פלטפוס גמיש ללא תסמינים [4]. ילד עם DCD אינו "ילד בריא עם פלטפוס", אבל העיקרון דומה: המדרס צריך מטרה. להרחבה ראו מדרסים לפלטפוס ו-פלטפוס אצל ילדים.
מתי מדרס עשוי להיות הגיוני בילד עם DCD?
- כשיש כאב בכף הרגל, בשוק או בברך שקשור לעומס או לפעילות.
- כשהילד מתעייף מהר בהליכה או מתלונן על אי-נוחות בכפות הרגליים.
- כשיש גמישות יתר ניכרת עם קריסה בולטת של הקשת שמלווה בתסמינים.
- כשהמטפלים (פיזיותרפיה או ריפוי בעיסוק) מזהים שכף הרגל מגבילה את ההתקדמות בתוכנית.
גם אז המדרס הוא תוספת לתוכנית ההתערבות המוטורית, ולא תחליף לה. ההמלצות הבינלאומיות ל-DCD מדגישות התערבות ממוקדת משימה ופעילות [1].
מתי לפנות לבדיקה רפואית?
כאב קבוע או מחמיר, צליעה, כף רגל נוקשה שאינה משנה את צורתה, הבדל בולט בין הרגליים, נסיגה בכישורים מוטוריים, חולשה, נפילות חוזרות או שינוי בהליכה – מצדיקים בדיקה אצל רופא ילדים, נוירולוג ילדים או אורתופד ילדים. חשוב לשלול מצבים נוירולוגיים או אורתופדיים אחרים לפני שמייחסים את הקושי ל-DCD או לכף הרגל.
מהניסיון הקליני שלי
הפסקה הבאה מבוססת על ניסיוני הקליני ולא על מחקר מבוקר.
אצל ילדים עם קושי מוטורי אני נזהר במיוחד מהבטחות. מדרס לא ילמד ילד לתאם תנועות. מה שאני בודק הוא אם כף הרגל עצמה כואבת או מגבילה – ואם כן, אם מדרס פשוט ונוח יכול להקל עליו. אני מעדיף לעבוד יחד עם הפיזיותרפיסט או המרפא בעיסוק של הילד, ולהגדיר מטרה שההורים יכולים לראות: פחות תלונות על כאב, יותר זמן משחק, פחות עייפות.
לסיכום
ילדים עם DCD נוטים לכף רגל שטוחה וגמישות יתר, אבל המחקר על מדרסים אצלם מצומצם מאוד. מחקר פיילוט לא מצא שיפור מובהק בהליכה, והממצאים מצדיקים זהירות. מדרס יכול להיות שקול כשיש כאב או מגבלה בכף הרגל, כחלק מטיפול רב-תחומי. לנושאים קרובים ראו מדרסים בתסמונת אהלרס-דנלוס וגמישות יתר ו-מדרסים לילדים.
מקורות
- Blank R, Barnett AL, Cairney J, et al. International clinical practice recommendations on the definition, diagnosis, assessment, intervention, and psychosocial aspects of developmental coordination disorder. Dev Med Child Neurol. 2019;61(3):242-285. PMID: 30671947.
- Morrison SC, Ferrari J, Smillie S. Assessment of gait characteristics and orthotic management in children with Developmental Coordination Disorder: preliminary findings to inform multidisciplinary care. Res Dev Disabil. 2013;34(10):3197-3201. PMID: 23886761. DOI: 10.1016/j.ridd.2013.06.012.
- Banwell HA, Tsiros M, Coventry J, Ryan N, Williams CM. Textured insoles may improve some gross motor balance measures but not endurance measures in children with motor coordination issues. A randomised controlled feasibility trial. J Foot Ankle Res. 2024;17(3):e12036. PMID: 38951733.
- Evans AM, Rome K, Carroll M, Hawke F. Foot orthoses for treating paediatric flat feet. Cochrane Database Syst Rev. 2022;1:CD006311. PMID: 35029841. DOI: 10.1002/14651858.CD006311.pub3.