EVA במדרסים – קשיות, צפיפות, עובי ומה באמת משתנה?

EVA הוא אחד החומרים הנפוצים ביותר בעולם ההנעלה והמדרסים, אבל המשפט "המדרס עשוי EVA" כמעט אף פעם אינו מספיק כדי להבין איך המדרס יתנהג. EVA הוא משפחת חומרים רחבה: ניתן לייצר אותו בהרכבים, בצפיפויות, בקשיויות, בעוביים ובמבני קצף שונים, ולכן שתי יריעות שמכונות EVA יכולות להרגיש ולהתנהג בצורה שונה מאוד.

מבחינה כימית EVA הוא copolymer של ethylene ו-vinyl acetate. במוצרים מסחריים המיועדים להנעלה ולאורתוטיקה יכולים להיות גם תוספים, חומרי הקצפה ולעיתים תערובות עם פולימרים נוספים. לכן אין להסיק מהשם EVA לבדו מהו אחוז ה-vinyl acetate, מהי הצפיפות או מה תהיה הקשיחות של המוצר הסופי.

במדרס, גם תכונות החומר הן רק חלק מהמערכת. אותה יריעת EVA בעובי 3 מ"מ אינה מתנהגת כמו אותה יריעה בעובי 10 מ"מ; שכבה שטוחה אינה מתנהגת כמו shell בעל קימור; ומדרס EVA מלא אינו זהה לשכבת EVA שמונחת מעל בסיס קשיח. לכן הבחירה הנכונה מתחילה מהשאלה איזו תכונה אנחנו רוצים להשיג, ולא מהשאלה "איזה מספר EVA נחשב הכי טוב".

שכבות EVA בצפיפויות שונות במדרס

נתי שטיין

פיזיותרפיסט העוסק באורתופדיה של כף הרגל ובהתאמת מדרסים.

  • B.P.T. — אוניברסיטת תל אביב, 1996
  • M.Sc. בפיזיותרפיה אורתופדית — אוניברסיטת בן-גוריון
  • לימודי אוסטאופתיה — Madrid School of Osteopathy
  • הכשרה בתחום הנעלה רפואית
  • מאמן כושר מוסמך — וינגייט

יצירת קשר

WhatsApp
052-8306095
nati.shtain@gmail.com

בקצרה

  • EVA הוא משפחת חומרים, לא חומר בעל קשיחות אחת קבועה.
  • קשיות Shore וצפיפות אינן אותו דבר, ואי אפשר להשתמש באחת כתחליף אוטומטי לשנייה.
  • עובי וגאומטריה יכולים לשנות מאוד את הקשיחות של המדרס גם כאשר חומר הגלם נשאר זהה.
  • במחקרים מסוימים EVA הפחית לחץ פלנטרי, אבל הפחתת לחץ אינה הוכחה אוטומטית להפחתת כאב.
  • חומר רך יותר אינו בהכרח "טוב יותר לבלימת זעזועים", וחומר קשה יותר אינו בהכרח "תומך יותר".
  • EVA יכול לשמש כ-top cover, שכבת ריפוד, שכבה אקומודטיבית או כחלק משמעותי ממבנה המדרס.
  • עם שימוש חוזר EVA עלול לעבור דחיסה ושינוי בתכונות; הקצב תלוי בדרגה, בעובי ובעומס.
  • אין מספר Shore אוניברסלי שמתאים לריצה, פלטפוס או אבחנה אחרת.

מהו EVA?

EVA הוא קיצור של Ethylene-Vinyl Acetate. זהו copolymer שבו יחידות vinyl acetate משולבות בתוך שרשרת המבוססת על ethylene. שינוי בהרכב, בתהליך הייצור, במבנה הקצף ובתוספים יכול לשנות את הגמישות, האלסטיות, הקשיות ויכולת הדחיסה.

בעולם המדרסים משתמשים בדרך כלל ב-EVA מוקצף, לעיתים ב-cross-linked foam, אבל אין להניח שכל מוצר שמסומן EVA יוצר באותה שיטה. לכן כאשר רוצים להשוות שני חומרי EVA מקצועית, צריך להסתכל על הדרגה הספציפית ועל הנתונים שלה – לא רק על שם המשפחה.

המשמעות הקלינית פשוטה: EVA הוא חומר גלם עם טווח רחב של התנהגויות, ולא "מדרס רך" בהגדרה.

EVA במדרסים – מבנה כימי, מבנה הקצף ותכונות החומר

למה אין "EVA אחד"?

יצרנים יכולים לשנות בין היתר:

  • apparent density;
  • hardness;
  • cell structure;
  • thickness;
  • compression response;
  • resilience;
  • compression set;
  • additives והרכב הפולימר.

לכן שתי יריעות בעלות אותו צבע או אפילו מספר קשיות דומה אינן בהכרח שקולות.

מחקר materials-testing של Paton ועמיתיו השווה מספר חומרים אורתוטיים, כולל שלוש צפיפויות של EVA, ומצא הבדלים בתכונות כמו stiffness, resilience, durability ו-compression set.[1] מטרת המחקר הייתה אפיון מכני, ולא הוכחה שחומר בעל ציון מסוים ייתן תוצאה קלינית טובה יותר.

זו נקודה שחוזרת לאורך כל אשכול החומרים: נתון מעבדתי יכול לעזור לבחור חומר, אבל אינו מחליף את הגדרת המטרה הטיפולית.

קשיות לעומת צפיפות

Hardness

קשיות נמדדת לעיתים באמצעות durometer בסולם Shore. אבל "Shore" ללא ציון הסולם אינו מידע מלא: קיימים סולמות שונים, והמספרים אינם ניתנים להחלפה ביניהם.

גם כאשר מדובר באותו סולם, hardness מתאר תגובה מקומית של החומר לבדיקה סטנדרטית. הוא אינו אומר ישירות כמה המדרס השלם יתכופף מתחת למטופל.

לכן אין להשתמש בכלל כמו:

"25–30 לריצה"
או
"40 להליכה"
או
"70 לייצוב"

כאילו מדובר בפרוטוקול רפואי אוניברסלי.

Density

צפיפות היא מסת החומר ביחס לנפחו. בחלק ממשפחות ה-foam יש קשר בין צפיפות לבין חלק מהתכונות המכניות, אבל הוא אינו זהות. אפשר למצוא חומר צפוף יחסית שאינו מתנהג בדיוק כמו חומר אחר בעל אותה צפיפות.

לכן הביטויים "EVA בצפיפות 30" ו-"EVA 30 Shore" מתייחסים לדברים שונים לחלוטין.

עובי וגאומטריה

כאשר שכבת EVA מתעבה, גדל המרחק הזמין לדחיסה ומשתנה התגובה לעומס. כאשר אותה יריעה נוצרת בקונטור של קשת או heel cup, המבנה כולו מתנגד לעומס בצורה שונה משכבה שטוחה.

זו הסיבה שלא נכון לשפוט מדרס לפי חומר בלבד.

לדוגמה:

  • 4 מ"מ EVA כ-top cover;
  • 8 מ"מ EVA שעבר milling לצורה תלת־ממדית;
  • EVA מקומי מתחת לראשי המסרק;
  • EVA מעל polypropylene shell

הם ארבעה שימושים מכניים שונים, למרות שכולם יכולים להיקרא "EVA".

מחקרי orthoses תלת־ממדיים ומחקרי materials testing מחזקים את העיקרון שהתגובה תלויה בשילוב בין properties לבין design, ולא בפרמטר יחיד.[2]

EVA ופיזור לחצים

הסקירה השיטתית של Gerrard ועמיתיו בחנה את השפעת חומרי מדרסים על plantar pressure. חמישה מחקרי מעבדה בלבד עמדו בקריטריונים, ובהם EVA, polyurethane/PORON, polyethylene/Plastazote ו-carbon graphite. EVA הפחית peak plantar pressure באזורים מסוימים בתנאי המחקרים.[3]

צריך לקרוא את הממצא בזהירות.

הוא אינו אומר:

  • שכל EVA מפחית לחץ באותה מידה;
  • ש-EVA תמיד עדיף על חומר אחר;
  • שחומר רך יותר תמיד מפחית יותר לחץ;
  • או שהפחתת pressure במעבדה תוביל בהכרח לפחות כאב.

במחקר אקראי ארוך יחסית באנשים עם סוכרת נבדקו בין היתר מדרסי EVA בדרגות קשיות שונות. המחקר הראה שניתן למדוד הבדלים בלחצים לאורך זמן וששינויים בחומר ובתחזוקת המדרס חשובים, אבל הוא גם מדגיש שאין מספר hardness יחיד שניתן לנתק מהעיצוב, מהמטופל ומהמעקב.[4]

דחיסה, creep ו-compression set

Foam עובד משום שהוא מסוגל להתעוות תחת עומס. אבל כאשר מפעילים עומסים אלפי ומיליוני פעמים, חלק מהעיוות עלול להפוך קבוע.

Compression set מתאר את מידת העיוות שנותרת לאחר שהחומר נדחס ושוחרר בתנאי בדיקה מוגדרים.

Creep הוא שינוי הדרגתי בעיוות תחת עומס מתמשך.

Fatigue הוא שינוי בתכונות עקב מחזורי העמסה חוזרים.

המונחים האלה אינם זהים, אך שלושתם עוזרים להבין מדוע מדרס או שכבת cushioning אינם נשארים בהכרח זהים ביום הראשון ובחודש השנים־עשר.

מחקרים על חומרים אורתוטיים ומדרסים רב־שכבתיים הראו ירידה בביצועים מכניים של חומרים מסוימים לאחר מחזורי העמסה.[1,5]

אין מכאן בסיס לתת "תאריך תפוגה" אחיד ל-EVA. הקצב תלוי במוצר הספציפי, בעובי, במשקל, בפעילות, בנעל ובאזור שבו העומס מרוכז.

איפה EVA משמש בתוך מדרס?

EVA יכול למלא תפקידים שונים:

Top cover

שכבה שמפרידה בין כף הרגל למבנה שמתחתיה ויכולה להשפיע על נוחות, friction ופיזור לחץ.

שכבת cushioning

כאשר רוצים לאפשר דפורמציה מקומית ולהפחית ריכוז עומס.

שכבת accommodation

ניתן ליצור relief, cut-out או שינוי מקומי כך שהממשק יתאים טוב יותר לאזור רגיש.

גוף מדרס מלא

במדרסים שנחרטים מ-block ניתן להשתמש ב-EVA כחומר עיקרי, כאשר הצורה והעובי יוצרים את הגאומטריה המבוקשת.

חלק ממערכת רב־שכבתית

אפשר לשלב EVA בדרגה אחת עם חומר רך או קשיח יותר באזור אחר.

לכן להגיד שמדרס EVA הוא "רך" או "פשוט" אינו מדויק.

האם EVA רך יותר תמיד טוב יותר?

לא.

אם החומר רך מאוד הוא יכול להיות נעים במגע ראשוני, אך הוא גם עשוי להידחס יותר ולא לספק את ההתנהגות המבנית שרוצים. לעומת זאת, EVA קשה יותר אינו אוטומטית טיפול טוב יותר; הוא עלול להגדיל לחץ מקומי אם הגאומטריה אינה מתאימה.

במחקרים שבחנו hardness/contour נמצא שהעדפת הנוחות והתגובה ללחץ אינן תלויות רק בקשיות. contour של המדרס עצמו יכול לשנות את התגובה והנוחות.[6]

לכן "רך" ו"קשה" הם תיאורים של חומר – לא אבחנות.

איך בוחרים EVA למדרס?

במקום לבחור מספר מתוך טבלה, כדאי להתחיל מהשאלות הבאות:

  • האם EVA אמור לשמש כ-shell, שכבת ביניים או top cover?
  • כמה נפח יש בנעל?
  • האם נדרשת deformation מקומית או דווקא שמירה טובה יותר על צורה?
  • האם קיימת נקודת לחץ שדורשת accommodation?
  • האם חשוב שאוכל לשייף, להוסיף או לשנות את המדרס לאחר המסירה?
  • מה רמת העומס והפעילות?
  • כיצד החומר משתלב עם שאר שכבות המדרס?

רק לאחר מכן הגיוני לבחור grade, hardness, density ועובי.

הגישה הקלינית והייצורית שלי — נתי שטיין

אני משתמש ב-EVA הרבה, אבל איני מתייחס ל-EVA כאל חומר בעל "אופי קליני" אחד.

מבחינתי היתרון הגדול שלו הוא מגוון האפשרויות: אפשר להשתמש בו כשכבה דקה, כחומר עיקרי, כ-relief מקומי או כחלק ממבנה רב־שכבתי. הוא גם חומר שקל יחסית לעבד ולתקן במעבדה.

אני לא בוחר EVA לפי כלל כמו "לרץ צריך 25" או "למטופל כבד צריך 50". המספר לבדו אינו מספיק. אני מסתכל על התפקיד של החומר, העובי שבו אשתמש, צורת המדרס, הנעל, הפעילות והיכולת לבצע התאמות בהמשך.

אם המטרה היא local off-loading, ייתכן שאשתמש בדרגה רכה באזור אחד ובמבנה יציב יותר מסביבו. אם אני זקוק למדרס דק מאוד בנעל צפופה, ייתכן שחומר אחר יהיה מתאים יותר.

לכן מבחינתי:

EVA הוא ארגז כלים, לא מרשם.

סיכום

EVA הוא חומר חשוב ונפוץ מאוד במדרסים, אבל אין "EVA אחד" ואין מספר hardness אוניברסלי שמתאים לאבחנה מסוימת.

התנהגות המדרס נקבעת על ידי שילוב של הרכב החומר, מבנה הקצף, קשיות, צפיפות, עובי, גאומטריה ושאר שכבות המדרס.

המחקר תומך בכך ש-EVA יכול להפחית לחץ פלנטרי בתנאים מסוימים, אך הראיות אינן מאפשרות לדרג אותו כחומר הטוב ביותר או להסיק ממנו תוצאה קלינית אוטומטית.

הבחירה הנכונה מתחילה בשאלה:

איזו תכונה אנחנו צריכים מהמדרס – ורק אז איזה EVA, באיזה עובי ובאיזה מבנה, יכול לעזור להשיג אותה?

חזרה למפת החומרים: חומרי מדרסים

מקורות

  1. Paton J, Jones RB, Stenhouse E, Bruce G. The physical characteristics of materials used in the manufacture of orthoses for patients with diabetes. Foot & Ankle International. 2007;28(10):1057-1063. PMID: 17923055. DOI: 10.3113/FAI.2007.1057.
  2. Vaissaud Y, Clercx N, Schumacher F, et al. Finite element framework for investigating the mechanical response of podiatric insole: A pilot study. Proceedings of the Institution of Mechanical Engineers, Part H. 2026;240(5):439-450. PMID: 42021472. DOI: 10.1177/09544119261434625.
  3. Gerrard JM, Bonanno DR, Whittaker GA, Landorf KB. Effect of different orthotic materials on plantar pressures: a systematic review. Journal of Foot and Ankle Research. 2020;13:35. PMID: 32527296. DOI: 10.1186/s13047-020-00401-3.
  4. Comparison of plantar pressure in three types of insole given to patients with diabetes at risk of developing foot ulcers — a two-year randomized trial. PMID: 29159093. (מובא לגבי תנאי הבדיקה של EVA ומעקב הלחצים לאורך זמן; אין להכליל את ערכי ה-Shore הספציפיים שנבדקו בו לאוכלוסיות אחרות.)
  5. Foto JG, Birke JA. Evaluation of multidensity orthotic materials used in footwear for patients with diabetes. Foot & Ankle International. 1998;19(12):836-841. PMID: 9872471. DOI: 10.1177/107110079801901208.
  6. Mills K, Blanch P, Vicenzino B. Influence of contouring and hardness of foot orthoses on ratings of perceived comfort. Medicine & Science in Sports & Exercise. 2011;43(8):1507-1512. PMID: 21233775. DOI: 10.1249/MSS.0b013e31820e783f.
WhatsApp